Tag: מיכאי קיריקה

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, ערך ביקור עבודה ביאשי. הוא נפגש עם ראש העיר מיכאי קיריקה, והודה לו על ידידותו הקרובה עם מדינת ישראל. השיחות התמקדו בקשרים הטובים עם חברי הקהילה היהודית ובאפשרות להרחיב שיתופי פעולה עם ערים ומוסדות ישראליים. העיר יאשי חתמה על הסכמי אחווה עם הערים אשדוד וחיפה, וכאשר הפנדמיה תאפשר הסרת מגבלות הנסיעה, היא תחתום גם עם העיר נתניה, אמר מיכאי קיריקה.

סרנגה הביע את תמיכתו במציאת פתרונות ברי ביצוע, בהתחשב בעובדה שישראל ידועה בעולם בשל מצוינות בתחומים כמו מחקר או טכנולוגיה, וגם על חילופי ניסיון עם מומחים ממוסדות ישראלים בתחום הרפואה, חינוך אקדמי, בינה מלאכותית ועיר חכמה, אמר קיריקה.

השגריר הישראלי ביקר באוניברסיטת אלכסנדרו יואן קוזה ביאשי, שם נפגש עם הרקטור טודוראל טואדר. הוזכר שיתוף הפעולה המוצלח שיש לאוניברסיטת יאשי עם המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, שהחל בשנת 2000. נכון להיום לאוניברסיטה 12 הסכמים עם אוניברסיטאות ישראליות. במהלך השנים 2010-2021 ערכו סטודנטים, פרופסורים וחוקרים מיאשי 130 ביקורים באוניברסיטאות ובארגונים אקדמיים בישראל. בין השנים 2015-2021, 83 סטודנטים, מורים או עובדים במוסדות שותפים מישראל סיימו ניידות אקדמית באוניברסיטת אלכסנדרו יואן קוזה של יאשי במסגרת תוכנית ארסמוס האירופית.

השגריר דוד סרנגה ביקר גם בבית הכנסת מיאשי, ויחד עם חבר הפרלמנט הליברלי אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, ביקר במוזיאון ובאנדרטת הפוגרום של יאשי, וגם במוזיאון של התיאטרון היהודי, שניהם ממוקמים בבניין הישן של המשטרה, מוקד ההחלטה והפיקוד על הפוגרם מיוני 1941, בו נרצחו כמעט 20,000 יהודים עי השלטונות הרומניים והיחידות הגרמניות. המוזיאונים האלה הם הישג גדול עבור יאשי ועבור הדרך שהרשויות המקומיות הבינו להגן על זכר קורבנות השואה והקהילה היהודית, אמר מורארו.

ביאשי, צפון מזרח רומניה, מתקיימים אירועים להזכרת הפוגרום מלפני 80 שנה והזכרת הקורבנות למעלה מ– 13,000 היהודים שנרצחו בשנת 1941. כדי לבנות עתיד המבוסס על ערכי סובלנות, גיוון וכבוד הדדי, אסור לנו לשכוח את בעבר, אמר שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, במהלך הוועידה הבינלאומית “יאשי 1941-2021: זיכרון, קבלת אחריות, שכחה“. בחברה הישראלית פחות מזכירים את השואה מרומניה. היא הופיעה במרחב הציבורי הישראלי רק בשנים האחרונות, אם כי זו הייתה שואה אכזרית ועקובה מדם, כמו שהיה המשטר יון אנטונסקו. שואה בה השתתפו חיילים ושוטרים רומנים, אך גם אזרחים מהשורה. לפני 80 שנה התרחש כאן הטבח הגדול ביותר בתולדותיה האחרונות של רומניה. עי הדגשת זוועות אלה אנו מחזקים את מחויבותנו לשמור על זיכרון השואה בחיים. האמת, כמה שהיא כואבת, חייבת להיות ידועה כדי שההיסטוריה לא תחזור על עצמה, אמר סרנגה.

הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, המאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו (Alexandru Muraru), אמר כי הפוגרום מיאשי היה אחד האירועים המפחידים ביותר בשואה ברומניה. פוגרום זה שינה לחלוטין את גורלה של העיר יאשי ואת ההיסטוריה שלה. אני מאמין בחשיבות של ארגון כנס אקדמי ואני תומך ברעיון להפוך אותו לאירוע שנתי של מסורת באוניברסיטת “אלכסנדרו יואן קוזה” ביאשי, הוסיף מורארו. הוא הדגיש כי בנוגע לרעיון המודעות והחינוך לשואה בקרב צעירים, הוא תומך בארגון תכניות מאסטר ודוקטורט חדשות לחקר השואה באוניברסיטאות ברומניה. זה נקבע בתכנית הפעולה של האסטרטגיה הלאומית למניעת האנטישמיות והמאבק באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה, בדברי שטנה, הוסיף אלכסנדרו מורארו.

ראש עיריית יאשי, מיכאי קיריקה (Mihai Chirica), הצהיר כי 80 שנה מהפוגרום ביאשי איננו מדברים על מוסדות, אלא על אנשים שנספו באותם רגעים: ילדים, נשים, זקנים, צעירים ופחות צעירים, גברים. עלינו לדבר גם על אנשים בעלי משרות ציבוריות המועסקים במנגנון ממלכתי שביצעו את הזוועות האלה. אנחנו מדברים על פשעי מלחמה. דברים אלה לא קיבלו תשובה הולמת וזה תפקידנו של הדורות שעדיין חיים עם הניצולים בקרבנו. כל עוד הם עדיין בינינו, אנחנו עדיין לא יכולים לדבר על היסטוריה, אלא על הווה, אמר ראש העיר. הכנס הזה אינו בית משפט, הוא לא רוצה להאשים אף אחד, אלא להביע לקח על האמת שיש לומר אותה וחייבים לומר אותה, כי על השקר לא ניתן לשרוד ולא ניתן לבנות שום דבר על הבורות וחוסר האמת, הוסיף קיריקה.

הרקטור של אוניברסיטת “אלכסנדרו יואן קוזה” ביאשי, טודוראל טואדר (Tudorel Toader), הכריז כי בהיסטוריה של הרומנים היו גם כתמים שחורים שהסיבה שלהם הייתה היבוא של אידיאולוגיות. נקודה שחורה כזו היה הפוגרום מיאשי. אנחנו לא יכולים ואסור לנו לשכוח את מה שקרה לפני 80 שנה, אמר טואדר.

מיכאי קיריקה (Mihai Chirica), ראש העיר יאשי (צפון מזרח רומניה) יציע למועצת העיר הענקת התואר “אזרח כבוד” למנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה ע“ש “אלי ויזל“, אלכסנדרו פלוריאן ולרב יוסף ווסרמן.

אלכסנרו פלוריאו, נימק ראש העיר, הוא אדם שתמיד עסק בחקר השואה ברומניה. השנה נציין את יום השנה 80 לפוגרום מיאשי, הזכיר קיריקה. יוסף ווסרמן , הרב של קהילת היהודים במקור מרומניה, הוא האיש שיזם את הפרויקט “מצעד החיים” בשטח רומניה, הוא שגריר קבוע של העיר יאשי ואדם ששירת את האינטרסים של הרומנים מכאן במדינת ישראל כל פעם שביקשתי את עזרתו, הצהיר ראש העיר.

חברי המועצה המקומית יצביעו שהתואר “אזרח כבוד” יוענק לעוד 6 אנשים , חברים בסניף המקומי יאשי של אגודת הסופרים ברומניה.

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, השתתף בארוע לזכר קורבנות הפוגרום ביאשי(צפון מזרח רומניה), מיוני1941 . בפוגרום מלפני 79 שנה לפחות 13,000 יהודים עונו ונרצחו. בטקס מבית העלמין היהודי השתתפו ראש העיר יאשי, מיכאי קיריקה (Mihai Chirica), ונשיאת קהילת היהודים ביאשי, בנימינה אידס ולדקובסקי (Benjamina Ides Vladcovschi). “חובה עלינו להיזכר. לא ניתן לדבר על העתיד מבלי להיזכר ולקבל אחריות על העבר. במיוחד היום שעמדות הקיצוניות של שינאת זרים ואנטישמיות נוכחות יותר ויותר באירופה. עמדות אלה מהוות איום לא רק כלפי המדינה והעם היהודי אלא גם לערכים האירופיים“, אמר סרנגה.

השגריר סרנגה וראש העיר קיריקה שוחחו על הפנדמיה COVID-19 ביאשי ובישראל, על צעדים משותפים למיגור ההשפעות של המשבר הרפואי על הכלכלה, וגם על תחומים לשיתוף פעולה בין העיר יאשי וישראל. השגריר המכובד ציין שישראלים רבים אוהבים את העיר יאשי, היו להם או עדיין יש להם קרובים בעיר ושקיים עניין אמיתי באזור הזה. לכן הוא הציע שרחוב או מתחם עירוני אחר יקבל את השם של אישיות ישראלית. ראש העיר קיריקה אהב את ההצעה והזכיר פרויקט, שכבר בעבודה, להקמת כיכר מול בית הכנסת Merarilor אשר ישא את שמו של של המשורר הדגול והפילוזוף היהודי יליד יאשי בנימין פונדויאנו. ראש העיר ציין גם את הצעדים שננקטו ע“מ שבית העלמין היהודי ביאשי, הגדול באירופה ( 32 דונם) , יכלל ברשת האירופית של בתי הקברות להנצחה ושישוקם במלאו. ברקע, הוזכר שביאשי תועדו הקהילה הותיקה ביותר ברומניה (ב-1490 ) ובית העלמין היהודי הישן ביותר (סביב שנת 1500 ) הנמצא כיום באזור Tătăraşi — Ciurchi.

בזמן הביקור ביאשי שגריר ישראל נפגש עם מושל המחוז, מריאן גריגוראש (Marian Grigoraş), עם נשיא מועצת המחוז, מריצאל פופה (Maricel Popa), עם הבישוף המטרופוליטי של מולדובה ובוקובינה, טאופן (Teofan) וגם עם רקטור האוניברסיטה “אלכסנרו יואן קוזה“, טודורל טואדר (Tudorel Toader). דוד סרנגה ביקר בבית הכנסת הגדול , במוזאון של הפוגרום ובתיאטרון היהודי לפני פתיחתם הרשמית ב-29 ליוני.