Tag: מכון אלי ויזל

  • טקס באנדרטה לזכר קורבנות השואה

    טקס באנדרטה לזכר קורבנות השואה

    טקס מטעם מכון אלי ויזל“, התקיים באנדרטה לזכר קורבנות השואה בבוקרשט ביום הזיכרון הלאומי לקורבנות השואה ברומניה.



    נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, הדגיש בהודעה כי על הרשויות מוטלת החובה לעשות את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע ולהילחם ביעילות בגילויים של אנטישמיות ושנאת זרים, לרבות באמצעות העמשה של מי שאחראי להתנהגויות ולפעולות כאלה. אנחנו במצב קשה באזור שלנו, באירופה ובעולם. בתקופות כאלה, לפופוליזם יש קרקע פורייה לתמרון המצפון של ההמונים, והקיצוניות מוצאת בקלות חסידים. התקפות עם אופי אנטישמי ושנאת זרים הן בלתי נסבלות ויש לגנותן בחריפות ולהעניש אותן במהירות. אסור לשכוח שהשואה הייתה גם תוצאה של הפצת דברי שטנה, גזענות, שנאת זרים ואנטישמיות, על רקע המשבר הכלכלי, המדיני והביטחוני בתקופה בין שתי מלחמות העולם, אמר הנשיא יוהניס.



    נשיא הסנאט, ניקולאיה ציוקה, שלח מסר המדגיש את חובתם של כולם להילחם בקיצוניות ובהקצנה כדי להימנע מלחזור על טעויות העבר. אנו מעבירים את הסולידריות שלנו לעם היהודי ולישראל, המתמודדים כעת עם התקפות ואלימות נוראיות, כתב ציוקה.



    ראש הממשלה, מרצל צולאקו הכריז, בהודעה, כי מחובתנו להעלות את המודעות וליידע את החברה על הדרמה של השואה ברומניה. ראש הממשלה הדגיש כי יש להגביר את ההוקרה לזכר הקורבנות באמצעים קונקרטיים הנותנים מענה הן לאתגרים העומדים עדיין בפני הניצולים ובפני צאצאי הקורבנות והזכיר כי רומניה נקטה בצעדים חשובים בנושא קבלת האחריות על השואה, המאבק בגזענות ובאנטישמיות, והזכיר את הקידום לרמה הלאומית של הוראת המקצוע תולדות היהודים.השואה החל מכיתה יא, והפתיחה הצפויה של המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה, וגם תחילתו של תהליך פיתוח האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה ובדברי שטנה בתקופה העתידית של 2024-2027.



    משרד החוץ הזכיר את חשיבות המאבק והגינוי מהרמה הגבוהה ביותר של הנרטיבים של הכחשה ועיוות השואה, בהקשר של מלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה המוצגת כדהנאציפיקציה של אוקראינה. המשרד חזר על תמיכתו ביוזמות לאומיות ובינלאומיות לקידום חינוך, מחקר והנצחה של קורבנות השואה.




    שר הפנים, קאטאלין פראדויו (Cătălin Predoiu), מסר כי הוא סולידרי בצורה עמוקה עם העם היהודי ועם מדינת ישראל, המתמודדת עם אתגרים ואיומים חמורים. ברגע זה של הנצחת השואה, אנו גם לומדים מעברנו וזוכרים ששלום ודוקיום שליו הם הערכים היקרים ביותר של האנושות, אמר פראדויו.



    החינוך הוא הדרך ללמוד את החשיבות הסובלנות, כבוד הדדי ושלום, קבעה שרת החינוך, ליגיה דקה, שטענה כי השואה היא לא רק רגע היסטורי, אלא ביטוי לשנאה ואכזריות של אנשים.



    שגרירת ארהב בבוקרשט, קתלין קוואלק, הצהירה כי המאמצים של רומניה להכיר, ללמוד ולהתפתח בעקבות הטראומה הקולקטיבית של השואה מרשימים. כעת אנו יכולים לראות את המאמצים המשמעותיים של הפרלמנט, מכון ויזל“, הממשלה ועיריית בוקרשט לבנות את המוזיאון לתולדות היהודים והשואה במרכז בוקרשט. באופן דומה, כניסתו, החל מהשנה, של מקצוע חובה על השואה בבתי ספר התיכון היא סמל למחויבותה של רומניה לנהל את האירועים הטרגיים של העבר, אמרה הדיפלומטית האמריקאית. קתלין קוואלק גם הראתה שחובתנו לשאת את מורשת ניצולי השואה והכריזה על הזדהות עם העם והמדינה הישראלית ברגע קשה זה.



    שגריר מדינת ישראל ברומניה, ראובן עזר, שסקר את הדרמה של אלפי יהודים שפגשו את סופם בתקופת השואה, קרא לכבד את זכרם של כל אלה שאינם עוד בינינו. היום אנו זוכרים גם את אלו ששרדו ונולדו מחדש בשחרור ממחנות ההשמדה והריכוז, היגרו לישראל והניחו את היסודות למדינה החדשה. הצלחנו למצוא את הכוח לבנות חברה דמוקרטית ומשגשגת. המחיר שאנו משלמים היום כדי להמשיך להיות עם ריבוני בארץ ישראל שווה את המאמץ כי הוא הערובה הטובה ביותר נגד ניסיונות השמדתנו. היום עדיין ישנם אנשים שמשבחים את מבצעי השואה. ברומניה יש עדיין רחובות ומונומנטים על שם לגיונרים ופושעי מלחמה, למרות שהחוק אוסר על שמות כאלה, אמר השגריר. ראובן עזר בירך על המאמצים המתמידים של רומניה לקחת אחריות על העבר ולחזור על מחויבותה להילחם באנטישמיות ובהכחשת השואה.



    תאריך9 לאוקטובר מציין את תחילת הגירושים של יהודים מבוקובינה לטרנסניסטריה, במהלך מלחמת העולם השנייה. הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה הראתה כי במהלך השואה, ברומניה ובשטחים שבשליטתה, נהרגו או מתו בין 280,000 ל-380,000 יהודים רומנים ואוקראינים.

  • עשרים תלמידים רומניים יבקרו בקיץ הקרוב בישראל

    עשרים תלמידים רומניים יבקרו בקיץ הקרוב בישראל

    תחרות מאמרים אמת וזיכרון. אנטישמיות והשואה ברומניה“, שאורגן עי מוסד החינוכי לאודהרעות, קבעה את הזוכים בה.




    מחברי העבודות הזוכות, 20 מתוך 705 החיבורים הטובים ביותר בתחרות, יזכו בפרסים המוענקים עי שגרירות גרמניה בבוקרשט, שגרירות ארהב בבוקרשט, שגרירות ישראל בבוקרשט, קרן מגנה קום לאודהרעות, מכון אלי ויזל, קרן זאן ולדמן ו-WZO-המחלקה למאבק באנטישמיות ושיפור החוסן. תחרות החיבורים, שנושאה היה דרכים להילחם בקיצוניות ובאנטישמיות“, פנתה לתלמידי תיכון, למורים להיסטוריה, לאנטרופולוגיה, לשפה הרומנית ולשפות מודרניות ולסטודנטים להיסטוריה ולאנטרופולוגיה באוניברסיטאות ברומניה. חבר השופטים בראשותו של פרופסור דר מיכאי מאנה, מפקח להיסטוריה בבתי הספר בבוקרשט, הורכב מפקחים ומורים להיסטוריה מכל הארץ ונציגה ממכון אלי ויזל“.




    בנוסף לפרסים שיתקבלו מהספונסרים של התחרות, ייהנו 20 הזוכים גם מביקור בן שבוע בישראל, במהלכו יבקרו הזוכים באטרקציות התיירותיות החשובות ביותר ויזכו לסייר במכון יד ושם, מוזיאון השואה בירושלים. הביקור בישראל ייערך ביולי. החיבורים הזוכים יכללו, יחד עם 16 טקסטים נוספים בנושא המאבק באנטישמיות ובקיצוניות, בכרך גדול שיוקדש לפרויקט “1700 שנות היסטוריה ותרבות יהודית בגרמניה“, שיושק ב-30 למאי 2022.

  • החובה לדבר על זוועות השואה הפכה שוב לאקטואלית

    החובה לדבר על זוועות השואה הפכה שוב לאקטואלית

    שגריר גרמניה בבוקרשט, קורד מאיירקלודט (Cord Meier-Klodt), הצהיר בפתיחה של הסרט זכרון השואה“, שהחובה לדבר על זוועות השואה הפכה שוב לאקטואלית. עלינו להאבק מבעוד מועד בכל תופעה של שנאת הזר ואנטישמיות ולעשות הכל עמ להזכיר ולהסביר לדורות החדשים את הפרקים החשוכים האלה מההיסטוריה שלנו. היום מאבק זה וההזכרה קיבלו שוב רלוונטיות מידית לנוכך ריבוי המגמות של שנאת הזר ואנטישמיות בתנועות הימניות בהרבה מארצות אירופה וגם בגרמניה, אמר מאיירקלודט. הוא הזכיר גם את התקשורת המושפעת יותר ויותר מחדשות הכזב (fake news) ובכך הסכנה שהשואה עצמה תהיה בספק וזאת במקביל לעובדה שמספר ניצולי השואה, שיכולים להוכיח ישירות את האמת, יורד באופן דרמטי.



    סגנית השגריר של מדינת ישראל בבוקרשט, טניה ברגרפאלי, הזכירה שכמעט 400,000 נספו בשואה בגלל הוראות המשטר פוליטי ברומניה. היא הביעה את הדאגה לנוכך ריבוי תופעות האנטישמיות של השנים האחרונות האירופה ובעולם. האנטישמיות מהווה סכנה לא רק לקהילות היהודיות אלא גם לערכים האירופיים ולדמוקרטיה הצהירה סגנית השגריר. ברגרפאלי אמרה שרומניה ידידה טובהשל מדינת ישראל ועשתה מאמצים חשוביםבקידום החינוך בנושא השואה.



    באותה הזדמנות, מנכל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל“, אלכסנדרו פלוריאן (Alexandru Florian), הצהיר שהשואה לא אמורה להיות נושא מנוצל בצורה פוליטית. הוא ציין שרומניה נטלה אחריות על היסטוריה של השואה ב-2004 עי דוח של ועדה בינלאומית והוא בדעה שזאת דוגמא חיובית שרצוי שעוד מדינות אירופיות תאמצנה עמ לא לדון בנושא זה אלא רק בפורומים מדעיים. מכון ויזלומוזאון הלאומי של האיקר הרומני מארגנים את ימי הסרט זיכרון השואה“.

  • תחרות פרויקטים בנושא השואה ברומניה

    תחרות פרויקטים בנושא השואה ברומניה

    בין התאריכים 1 באפריל — 30 בספטמבר 2019, המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה — “אלי ויזל” מארגן תחרות פרויקטי מחקר בנושא השואה ברומניה. שלושה פרויקטים יקבלו כל אחד פרס כספי בסכון של-5000 ליי (1050 יורו בערך). התכנית מיועדת לבוגרי תואר שני או דוקטורט.



    המועמדים המתקבלים יידרש לערוך מחקר שיהיה בהיקף של 9.000 עד 12.000 מילים. הפרויקט צריך לפרט את ההשערות, את סיכום המחקרים הקודמים בנושא הנבחר, את המתודולוגיה ואת צעדי המחקר, וגם את המקורות העיקריים של תיעוד וביבליוגרפיה שעל בסיסם המועמד מתכוון לכתוב את המחקר. המועד האחרון להגשת התיק הוא 22 במרץ 2019. המועמדים שנבחרו על ידי ועדת ההערכה לאחר ההערכה יוזמנו לראיון ב-28 במרץ. התוצאות הסופיות של התחרות יפורסמו ב-29 במרץ 2019.