Tag: מכון ויזל

  • ההיסטוריונית ליה בנימין הלכה לעולמה

    ההיסטוריונית ליה בנימין הלכה לעולמה

    ההיסטוריונית ליה בנימין, חוקרת עם מוניטין ומחברת ספרים רבים של מחקרים ומסמכים, נפטרה ב-9 לנובמבר בגיל 92, כך הודיע המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל“.



    ליה בנימין הייתה חלק מהמועצה המדעית מאז הקמת מכון ויזל“, השתתפה בפרויקטים ובכנסים, תמכה בנו בכל פעם שהיינו צריכים. לא נשכח אותך, כתב המכון.



    לפי המרכז לחקר תולדות היהודים ברומניה וילהלם פילדרמן, ליה בנימין (1931 – 2023), חוקרת במוסד משנת 1985, השתתפה עדיין בפעילות המחקר והפרסום כחברה בכירה ועבדה עד הרגע האחרון, תמיד עבדה על מאמר עבור המציאות היהודיתאו המגזין בבל“.



    ליה בנימין היא המחברת של מחקרים רבים, ספרי מסמכים ואנתולוגיות על תולדות היהודים ברומניה בכלל ובפרט על תקופת השואה. היא היתה חברה בוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה וערכה את המסמכים שליוו את דוח הוועדה.



    בשנת 2007 קיבלה את פרס ינקולוביץי (Ianculovici) על יצירות שפורסמו בנושא השואה ותולדות היהודים ברומניה, שהוענק בחיפה, ישראל, ובשנת 2014 הוענק לה פרס מטעם שגרירות ארהב ברומניה במסגרת פרסי נשים אמיצות“.

  • טקס באנדרטה לזכר קורבנות השואה

    טקס באנדרטה לזכר קורבנות השואה

    טקס מטעם מכון אלי ויזל“, התקיים באנדרטה לזכר קורבנות השואה בבוקרשט ביום הזיכרון הלאומי לקורבנות השואה ברומניה.



    נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, הדגיש בהודעה כי על הרשויות מוטלת החובה לעשות את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע ולהילחם ביעילות בגילויים של אנטישמיות ושנאת זרים, לרבות באמצעות העמשה של מי שאחראי להתנהגויות ולפעולות כאלה. אנחנו במצב קשה באזור שלנו, באירופה ובעולם. בתקופות כאלה, לפופוליזם יש קרקע פורייה לתמרון המצפון של ההמונים, והקיצוניות מוצאת בקלות חסידים. התקפות עם אופי אנטישמי ושנאת זרים הן בלתי נסבלות ויש לגנותן בחריפות ולהעניש אותן במהירות. אסור לשכוח שהשואה הייתה גם תוצאה של הפצת דברי שטנה, גזענות, שנאת זרים ואנטישמיות, על רקע המשבר הכלכלי, המדיני והביטחוני בתקופה בין שתי מלחמות העולם, אמר הנשיא יוהניס.



    נשיא הסנאט, ניקולאיה ציוקה, שלח מסר המדגיש את חובתם של כולם להילחם בקיצוניות ובהקצנה כדי להימנע מלחזור על טעויות העבר. אנו מעבירים את הסולידריות שלנו לעם היהודי ולישראל, המתמודדים כעת עם התקפות ואלימות נוראיות, כתב ציוקה.



    ראש הממשלה, מרצל צולאקו הכריז, בהודעה, כי מחובתנו להעלות את המודעות וליידע את החברה על הדרמה של השואה ברומניה. ראש הממשלה הדגיש כי יש להגביר את ההוקרה לזכר הקורבנות באמצעים קונקרטיים הנותנים מענה הן לאתגרים העומדים עדיין בפני הניצולים ובפני צאצאי הקורבנות והזכיר כי רומניה נקטה בצעדים חשובים בנושא קבלת האחריות על השואה, המאבק בגזענות ובאנטישמיות, והזכיר את הקידום לרמה הלאומית של הוראת המקצוע תולדות היהודים.השואה החל מכיתה יא, והפתיחה הצפויה של המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה, וגם תחילתו של תהליך פיתוח האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה ובדברי שטנה בתקופה העתידית של 2024-2027.



    משרד החוץ הזכיר את חשיבות המאבק והגינוי מהרמה הגבוהה ביותר של הנרטיבים של הכחשה ועיוות השואה, בהקשר של מלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה המוצגת כדהנאציפיקציה של אוקראינה. המשרד חזר על תמיכתו ביוזמות לאומיות ובינלאומיות לקידום חינוך, מחקר והנצחה של קורבנות השואה.




    שר הפנים, קאטאלין פראדויו (Cătălin Predoiu), מסר כי הוא סולידרי בצורה עמוקה עם העם היהודי ועם מדינת ישראל, המתמודדת עם אתגרים ואיומים חמורים. ברגע זה של הנצחת השואה, אנו גם לומדים מעברנו וזוכרים ששלום ודוקיום שליו הם הערכים היקרים ביותר של האנושות, אמר פראדויו.



    החינוך הוא הדרך ללמוד את החשיבות הסובלנות, כבוד הדדי ושלום, קבעה שרת החינוך, ליגיה דקה, שטענה כי השואה היא לא רק רגע היסטורי, אלא ביטוי לשנאה ואכזריות של אנשים.



    שגרירת ארהב בבוקרשט, קתלין קוואלק, הצהירה כי המאמצים של רומניה להכיר, ללמוד ולהתפתח בעקבות הטראומה הקולקטיבית של השואה מרשימים. כעת אנו יכולים לראות את המאמצים המשמעותיים של הפרלמנט, מכון ויזל“, הממשלה ועיריית בוקרשט לבנות את המוזיאון לתולדות היהודים והשואה במרכז בוקרשט. באופן דומה, כניסתו, החל מהשנה, של מקצוע חובה על השואה בבתי ספר התיכון היא סמל למחויבותה של רומניה לנהל את האירועים הטרגיים של העבר, אמרה הדיפלומטית האמריקאית. קתלין קוואלק גם הראתה שחובתנו לשאת את מורשת ניצולי השואה והכריזה על הזדהות עם העם והמדינה הישראלית ברגע קשה זה.



    שגריר מדינת ישראל ברומניה, ראובן עזר, שסקר את הדרמה של אלפי יהודים שפגשו את סופם בתקופת השואה, קרא לכבד את זכרם של כל אלה שאינם עוד בינינו. היום אנו זוכרים גם את אלו ששרדו ונולדו מחדש בשחרור ממחנות ההשמדה והריכוז, היגרו לישראל והניחו את היסודות למדינה החדשה. הצלחנו למצוא את הכוח לבנות חברה דמוקרטית ומשגשגת. המחיר שאנו משלמים היום כדי להמשיך להיות עם ריבוני בארץ ישראל שווה את המאמץ כי הוא הערובה הטובה ביותר נגד ניסיונות השמדתנו. היום עדיין ישנם אנשים שמשבחים את מבצעי השואה. ברומניה יש עדיין רחובות ומונומנטים על שם לגיונרים ופושעי מלחמה, למרות שהחוק אוסר על שמות כאלה, אמר השגריר. ראובן עזר בירך על המאמצים המתמידים של רומניה לקחת אחריות על העבר ולחזור על מחויבותה להילחם באנטישמיות ובהכחשת השואה.



    תאריך9 לאוקטובר מציין את תחילת הגירושים של יהודים מבוקובינה לטרנסניסטריה, במהלך מלחמת העולם השנייה. הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה הראתה כי במהלך השואה, ברומניה ובשטחים שבשליטתה, נהרגו או מתו בין 280,000 ל-380,000 יהודים רומנים ואוקראינים.

  • טקס באנדרטה לזכר קורבנות השואה

    טקס באנדרטה לזכר קורבנות השואה

    טקס הנחת זרים, מאורגן עי מכון אלי ויזל“, התקיים באנדרטה לזכר קורבנות השואה בבוקרשט לרגל יום ההנצחה הלאומי לנספי השואה ברומניה, שצוין ב-9 לאוקטובר.



    נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, הדגיש בהודעה כי על הרשויות מוטלת החובה לעשות את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע ולהילחם ביעילות בגילויים של אנטישמיות ושנאת זרים, לרבות באמצעות סנקציות על מי שאחראי להתנהגויות ולפעולות כאלה. אנחנו במצב קשה באזור שלנו, באירופה ובעולם. בתקופות כאלה, לפופוליזם יש קרקע פורייה לתמרון של המצפונים, וקיצוניות מוצאת בקלות חסידים. התקפות עם אופי אנטישמי ושנאת זרים הן בלתי נסבלות ויש לגנותן בחריפות ולהעניש אותן במהירות. אסור לשכוח שהשואה הייתה גם תוצאה של הפצת דברי שטנה, גזענות, שנאת זרים ואנטישמיות, על רקע המשבר הכלכלי, המדיני והביטחוני בתקופה בין שתי מלחמות העולם. על הרשויות מוטלת החובה לעשות את כל המאמצים הדרושים כדי למנוע ולהילחם ביעילות בגילויים אנטישמיים ושנאת זרים, לרבות באמצעות סנקציות על מי שאחראי להתנהגויות ולפעולות כאלה, אמר הנשיא יוהניס.



    ראש הממשלה, מרצל צולאקו הכריז, בהודעה, כי מחובתנו להעלות את המודעות וליידע את החברה על הדרמה של השואה ברומניה. ראש הממשלה הדגיש כי יש להגביר את ההוקרה לזכר הקורבנות באמצעים קונקרטיים הנותנים מענה הן לאתגרים העומדים עדיין בפני הניצולים ובפני צאצאי הקורבנות והזכיר כי רומניה נקטה בצעדים חשובים בנושא קבלת האחריות על השואה, המאבק בגזענות ובאנטישמיות, והזכיר את הקידום לרמה הלאומית של הוראת המקצוע תולדות היהודים.השואה החל מכיתה יא, והפתיחה הצפויה של המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה, שנותרה בראש סדר העדיפויות, וגם תחילתו של תהליך פיתוח האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה ובדברי שטנה בתקופה 2024-2027.



    שגרירת ארהב בבוקרשט, קתלין קוואלק, הצהירה כי המאמצים של רומניה להכיר, ללמוד ולהתפתח בעקבות הטראומה הקולקטיבית של השואה מרשימים. כעת אנו יכולים לראות את המאמצים המשמעותיים של הפרלמנט, מכון ויזל“, הממשלה ועיריית בוקרשט לבנות את המוזיאון לתולדות היהודים והשואה במרכז בוקרשט. באופן דומה, כניסתו, החל מהשנה, של מקצוע חובה על השואה בבתי ספר התיכון היא סמל למחויבותה של רומניה לנהל את האירועים הטרגיים של העבר, אמר הדיפלומטית האמריקאית. קתלין קוואלק גם הראתה שחובתנו לשאת את מורשת ניצולי השואה והכריזה על הזדהות עם העם והמדינה הישראלית ברגע קשה זה.



    שגריר מדינת ישראל ברומניה, ראובן עזר, שסקר את הדרמה של אלפי יהודים שפגשו את סופם בתקופת השואה, קרא לכבד את זכרם של כל אלה שאינם עוד בינינו. היום אנו זוכרים גם את אלו ששרדו ונולדו מחדש בשחרור ממחנות ההשמדה והריכוז, היגרו לישראל והניחו את היסודות למדינה החדשה. הצלחנו למצוא את הכוח לבנות חברה דמוקרטית ומשגשגת. המחיר שאנו משלמים היום כדי להמשיך להיות עם ריבוני בארץ ישראל שווה את המאמץ כי הוא הערובה הטובה ביותר נגד ניסיונות השמדתנו. היום עדיין ישנם אנשים שמשבחים את מבצעי השואה. ברומניה יש עדיין רחובות ומונומנטים על שם לגיונרים ופושעי מלחמה, למרות שהחוק אוסר על שמות כאלה, אמר השגריר. ראובן עזר בירך על המאמצים המתמידים של רומניה לקחת אחריות על העבר ולחזור על מחויבותה להילחם באנטישמיות ובהכחשת השואה.

  • “תמונות מהעבר. השואה בדמבוביצה”

    “תמונות מהעבר. השואה בדמבוביצה”

    בעיר טרגובישטה, בדרום רומניה, נפתחה התערוכה המאוירת תמונות מהעבר. השואה בדמבוביצה“. התערוכה, שנעשתה בסיוע סטודנטים וצוות הוראה מהמכללה הלאומית קונסטנטין קרבלה” (Constantin Carabella) בעיר, היא חלק מפרויקט תמונות מהעבר. השואה בדמבוביצה, שבכוונתה לקרב את הציבור לחוויות של היהודים והרומא בתקופת השואה ברומניה. הפרויקט מציג היסטוריה שונה של הקהילות שבהן אנו חיים, היסטוריה של נרדפים, מגורשים, ומושמדים בגלל שנולדו שונים משאר האוכלוסיה.




    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל וקרן Freedom House רומניה אירגנו, לפני פתיחת התערוכה, דיון שבו המשתתפים יכלו, באמצעות מילים ודימויים, להיזכר ולהבין את הטרגדיה של היהודים והרומים ממחוז דמבוביצה.




    התערוכה היא אחת מאלה שמבצע מכון ויזלבמימון אירופי ב-10 מחוזות ברומניה בסיוע של הקרן Freedom House Romania, של איגוד הקהילות בשוליים ושל הקהילות המקומיות.




    למעלה מ-1,200 יהודים נכלאו במחנה טאיש (Teiş) , מחוז דמבוביצה, בקיץ ובסתיו 1941. כולם היו גברים, ואשמתם היחידה הייתה שנולדו יהודים. הם הגיעו למחנה העבודה רק בגלל שלפתע החליטו השלטונות הרומניים להיפטר מהם. האם ידעתם שהרומים מדמבוביצה גורשו לטרנסניסטריה ורבים נספו שם? גם כאן התרחשה השואה, והשפעותיה מורגשות עד היום. אף אחד לא מבטיח שלא ניתן לחזור על הטעויות וההתעללויות של העבר. בדיוק בגלל זה חשוב לזכור, חיוני לדעת, מכריע להבין, מזהיר המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל.

  • “יומן של גטו” בפורמט שמע

    “יומן של גטו” בפורמט שמע

    הספר יומן של גטו“, מאת מרים ברקוביץ, זמין גם בפורמט אודיו, בפלטפורמת AudioTribe.ro, הכריז המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל“. “אני יודעת שכל מה שאני כותבת לריק. אף אחד לא יקרא את מה שכתבתי, ואני, אם אצא מכאן בחיים, אזרוק לאש את כל מה שיזכיר לי את התקופה הארורה שלי בדזורין. ואני עדיין כותבת…”. אלו הדברים שכתבה מרים ברקוביץ ביומנה ביולי 1942, כמעט שנה לאחר שגורשה מקמפולונג מולדובנסק עם משפחתה. יותר מ-80 שנים אחרי אותו רגע, אנחנו יכולים לא רק לקרוא את מחשבותיה על הנייר ביומן שנכתב בתקופתו בטרנסניסטריה, אלא גם להאזין להן, כתב מכון ויזל“. השקת ספר האודיו מגיעה ברגע של שמחה, יום הולדת ה-100 לגברת ברקוביץ. זאת הזדמנות לאחל לה בריאות טובה ולהודות לה על הידידות, שיתוף הפעולה והתמיכה שנתנה לנו לאורך זמן, הוסיפו במכון.




    גם שגרירות רומניה בישראל שידרה כי זהו יום מרגש למרים קורברברקוביץ, ניצולה מטרנסניסטריה, שמלאו לה 100 שנה. יומנה של הגברת מרים ברקוביץ הוא עדות לאותן זמנים נוראים, תיאור הביזה, הרעב, הקור והעוני, חוסר הוודאות והדההומניזציה, חוסר התקווה והפחד שספגה. מרים ברקוביץ הפגינה חוסן מרשים, החליטה להישאר ברומניה, ללמוד רפואה ולהיות אונקולוגית ילדים ופרופסור באוניברסיטה, כך כתבה הנציגות הדיפלומטית הישראלית.


  • מכון “ויזל” מציין את אישור התכנית “תולדות היהודים. השואה”

    מכון “ויזל” מציין את אישור התכנית “תולדות היהודים. השואה”

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזלרשם את אישור התכנית הבית ספרית של המקצוע תולדות היהודים. השואה, אך מפרט כי לא התייעצו עמו מאז אפריל למרות תפקידו כיועץ של משרד החינוך בתהליך עריכת מסמך זה. מסיבה זאת המכון פרש מקבוצת העבודה המוקדשת למימוש תכנית לימודים זאת.




    ממכון אלי ויזל נמסר כי לקח לתשומת ליבו את החתימה על צו שר החינוך מיום 9 לאוגוסט 2023 בעניין תכנית הלימודים בבית הספר של המקצוע תולדות היהודים. השואה. המכון הביע תקווה ששנת הלימודים 2023-2024 תספק את המסגרת המתאימה לדרך חינוכית שתביא לתלמידי תיכון ובתי ספר מקצועיים יותר ידע, הבנה ואמפתיה כלפי הטרגדיה של היהודים ברומניה בתקופת שלטון יון אנטונסקו.




    במכון מזכיר כי במרץ 2022 הקים משרד החינוך קבוצת עבודה לפיתוח תכנית זאת. ממכון אלי ויזל השתתפו 6 מתוך 14 חברי הקבוצה. עד ספטמבר 2022 עברה קבוצת העבודה את כל השלבים הפרוצדורליים שקבע המשרד לפיתוח תכנית לימודים בית ספרית ורכז הקבוצה הגיש את המסמך לאישור השר. למרות שההליך הסתיים, קבוצת העבודה התכנסה שוב בינואר ובאפריל 2023, לבקשת הרכז, לניתוח נקודות מבט שונות שהגיעו לאחר סיום ההליך. בזמן הזה, המרכז הארצי למדיניות והערכה בחינוך, גורם האחראי על התכניות הלימודיים, לא שלח לקבוצת העבודה חוות דעת שלילית על טיוטת התוכנית, המצב היחיד בו חידוש ההליכים הוא אפשרי, הוסיף מכון ויזל“.




    על פי מכון ויזל, ביום 31 ליולי 2023 קיבלו חברי הקבוצה גרסה מתוקנת של התכנית וכן את הבקשה להביע את הסכמתם. מכון אלי ויזל“, בעקבות התייעצות עם המומחים המייצגים אותו בקבוצת העבודה, הודיע למרכז הארצי למדיניות והערכה בחינוך על חוסר ההתאמה של הבקשה לחוות דעת חדשה מקבוצת העבודה וכן העובדה שחלק מהשינויים מייצגים חוסר התחשבות כלפי המטרה והערכים שהיו בבסיס לקידום מקצוע לימודי זה. לפיכך, המכון הודיע כי אינו משתתף בסבב ההתייעצויות החדש, ובמקרה של אישור הגרסה החדשה, הוא יפרוש מקבוצת העבודה.

  • ביקורת ממכון ”אלי ויזל”

    ביקורת ממכון ”אלי ויזל”

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזלמתח ביקורת על אי ציות של מוסדות המדינה לחקיקה האוסרת על ארגונים, סמלים ומעשים פשיסטיים, לגיונריים, גזעניים או שנאת זרים וקידום פולחן של מורשעים בפשעים נגד האנושות, רצח עם ופשעי מלחמה.




    במשך יותר מ-10 שנים בקלוזנאפוקה (צפוןמערב) נקרא רחוב על שמו של ראדו גיר, מפקד לגיונרי מ-1936 שהורשע בפשעי מלחמה ב-1945. לפני 4 שנים בוטלה ההצעה לשנות את שם הרחוב, הודיעה המכון אלי ויזל. גיר היה משורר, מחזאי, מסאי, עיתונאי ופוליטיקאי מהימין הקיצוני, ליגיונרפשיסטי רומני. תלונת המכון על אי ציות לחוק נגד פולחן פושעי המלחמה בוטלה עי התובעים ביום 15 לנובמבר 2021, בהתבסס על תשובות מוסדיות שעפ מכון אלי ויזל מטשטשות את האמת ההיסטורית לפיה ראדו גיר הורשע ב-1945 על ביצוע פשעי מלחמה. התשובות נשלחו ב-2017 על ידי אוניברסיטת Babeș-Bolyai (רקטור יואן אאורל פופ, הנשיא הנוכחי של האקדמיה הרומנית) ועי המכון לחקירת פשעי הקומוניזם וזיכרון הגלות הרומנית (נשיא בפועל, ראדו פרדה). תשובות המוסדות הנזכרים לעיל נתקבלו ללא חקירה נוספת עי גורמי החקירה בתיק הפלילי מאפריל 2021 החוקר את הפרת החקיקה לקידום פולחן המורשעים בפשעי מלחמה. המינהל המקומי, מוסדות החינוך והמחקר והפרקליטות נקלעו למערבולת ששוללת את האמת ההיסטורית והמשפטית, כך לפי מכון ויזל.




    המכון מתח ביקורת גם על ארגון, ב-9 לדצמבר 2021, עי האקדמיה הרומנית, של כנס לכבוד 130 שנה להולדתו של הכלכלן והפוליטיקאי מיכאיל מנואילסקו. האקדמיה הרומנית ממשיכה לטעות, עי מתן כבוד לאנטישמי פאשיסטי שתמך גם בתנועה הלגיונרית הפרופשיסטית, כותב מכון ויזל“, בהתייחס לאירועים שנויים במחלוקת אחרים שאורגנו עי האקדמיה. בין יתר התפקידים הציבוריים שמילא, מיכאיל מנואילסקו היה שר החוץ של רומניה ב-1940, בממשלה הפרונאצית בראשותו של יון גיגורטו. מנואילסקו ידוע בדעותיו הפשיסטיות והאנטישמיות, בהיותו ממממני התנועה הלגיונרית בשנות ה-30, ללא ידיעתו של המלך קרול השני. ב-1937 החל מנואילסקו לממן את “Buna Vestire”, הפרסום הרשמי של הארגון הפשיסטי של משמר הברזל. מנואילסקו היה גם חבר בסנאט הלגיונרי.

  • המכון “אלי ויזל” מותח ביקורת על האקדמיה הרומנית

    המכון “אלי ויזל” מותח ביקורת על האקדמיה הרומנית

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזלמתח ביקורת על האקדמיה הרומנית בגלל ארוע מוקדש לזנדרמריה הרומנית לכבוד יום השנה 171 להקמתה של הזנדרמריה הרומנית.




    נשיא האקדמיה, יואן אאורל פופ (Ioan Aurel Pop), הצהיר בין היתר כי הזנדרמריה הרומנית הצליחה לקבל תהילה בשדה הקרב (…) במיוחד בשתי המלחמות שהשפיעו על גורלינו במאה העשרים“. מכון ויזלסבור כי נשיא האקדמיה פופ מתעלם מזיכרון קורבנות השואה מכיוון שאיש מהדוברים לא הזכיר את התפקיד השלילי של הגנדרמריה בהשמדת יהודים וצוענים במהלך מלחמת העולם השנייה.




    התמונות שהוקרנו תרמו גם לסילוף היסטורית השואה, כותב מכון אלי ויזל“, שמוסיף כי המארגנים ראו לנכון להמחיש את האירוע, בין היתר, עם דיוקנאות של פושעי מלחמה: קונסטנטין ז. ואסיליו (Constantin Z. Vasiliu) ויואן טופור (Ioan Topor), מפקדי הזנדרמריה שאחריותם למותם של יהודים מבסרביה, צפון בוקובינה וטרנסניסטריה ברורה. ההיסטוריון יואן אאורל פופ הכריז במהלך אותו אירוע כי האקדמיה הרומנית מבטיחה ביטחון, הגנה וסדר בתרבות“. למרבה הצער נראה כי בהגנה המובטחת עי נשיא האקדמיה לא נמצאת הביקורת העצמית בקריאת ההיסטוריה, טוען מכון ויזל.