Tag: מלחמה

  • אמנות בזמן מלחמה – הרצאה ב-ICR תל אביב

    אמנות בזמן מלחמה – הרצאה ב-ICR תל אביב

    בגלריה ICR תל אביב התקיימה ב-1 בנובמבר ההרצאה “אמנות בזמן מלחמה”. ההרצאה התקיימה במסגרת התערוכה הקולקטיבית “Vocea Poporului – קול העם – יומן מלחמה”, בהנחיית ה-ICR ומאורגנת יחד עם מוזיאון ינקו-דאדא בעין הוד. המכון הצרפתי בתל אביב היה גם שותף לאירוע המתקיים החל מה-7 באוקטובר עד ה-20 בנובמבר 2024. התערוכה מכילה העבודות של אומנים מבעין הוד, עבודות שנוצרו לאחר מעשי הזוועה של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ובמהלך השנה שעברה מאז.

     

    בהרצאה ב-1 בנובמבר השתתפו רעיה זומר טל, מנהלת מוזיאון ינקו-דאדא, ואנדי צ’אושו, האמן הרב-תחומי הישראלי במקור מרומניה. הרצאתה של רעיה זומר טל התמקדה הן ביצירתו של האמן הישראלי ממוצא רומני מרסל יאנקו, מייסד שותף של תנועת האוונגרד הדאדא, והן בעבודות שנוצרו בשנה האחרונה, במהלך המלחמה, על ידי ישראלים בן זמננו.

     

    אנדי צ’אושו, אחד האמנים המשתתפים בתערוכה הקולקטיבית, הציג את סדרת הקריקטורות בשם “פתקי מלחמה”, שהאמן צייר לאחר “השבת השחורה” ב-7 באוקטובר. הציורים קשורים לזעזוע, להלם, למצב הנפשי של האוכלוסייה, לסבלם של החטופים, למצב הפוליטי הפנימי בישראל.

     

    אוצר התערוכה, ניצן שובל-אבירי, אמר כי “קול העם” הוא קולם של מי שהיו ונשארו המומים מהזוועות שקרו ב-7 באוקטובר 2023. התערוכה נועדה להיות קולם של אמנים. לבטא את קשת הרגשות הרחבה שהעם הישראלי מתמודד איתה כבר יותר משנה, אמר אבירי.

  • אזהרה חמורה על פעולות איראן

    אזהרה חמורה על פעולות איראן

    המקור לכאוס וחוסר יציבות בלבנון, תימן, עיראק, סוריה, עזה וכל מזרח התיכון הוא המשטר האיראני, נמסר מטעם שגרירות ישראל ברומניה.

     

    כוחות ישראליים פועלים בעזה כדי לפרק את ארגון מחבלי חמאס הנתמך על ידי איראן. מטרת המלחמה היא לסיים את שלטון הטרור בעזה.

     

    כעת הגיע הזמן שמדינות הדמוקרטיות בעולם יעמדו לצד ישראל וינקטו צעדים נחרצים נגד איראן ובעלות בריתה לפני שיהיה מאוחר מדי, סיכמה שגרירות ישראל בבוקרשט.

  • יום גיבורי מלחמה

    יום גיבורי מלחמה

    ביום הגיבורים, שחל בחגיגה הנוצרית המציינת את עלייתו לשמיים של יהושוע, רומניה מכבדת את החיילים שנפלו במילוי תפקידם, שהקריבו את חייהם למען המדינה, כך מסרה שגרירות רומניה בישראל.

     

    מעטים יודעים שלמעלה מ-23,000 חיילים יהודים לחמו בצבא הרומני במהלך מלחמת העולם הראשונה. אומץ לבם היה מדהים ולמעלה מ-800 חיילים יהודים רומניים עוטרו לאחר המלחמה. בייניהם היה גם סבו של  ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל. הסב קיבל עיטור על מעשיו במהלך הקרבות של מרשטי (Mărăști) ומאראשסטי (MARASESTI).

     

    בבית הקברות ביאשי (צפון מזרח) ישנו חלק מיוחד המוקדש לגיבורים יהודים רומנים,  שנפלו במלחמת העולם הראשונה, הוסיפה הנציגות הדיפלומטית של רומניה בישראל.

     

    הזיקה העמוקה לאומה הרומנית באה לידי ביטוי גם במהלך מלחמת העצמאות (1877-1878), עם למעלה מ-1000 חיילים יהודים שהתגייסו מרצונם להילחם למען המדינה.

     

    מאוריציו ברוסינר הפגין גבורה יוצאת דופן בקרב בגריביצה, בולגריה (30 באוגוסט/11 בספטמבר 1877), כשהוא הוביל את ההתקפה הסופית . הוא עוטר בכבוד הצבאי הגבוה ביותר על גבורתו והמשיך למלא תפקיד בולט בחברה הרומנית, כולל כראש משרד משפחת המלוכה של רומניה, תפקיד  שהוא מילא במשך 38 שנים. מסרה השגרירות.

  • מפגש על השואה בבוק פסט

    מפגש על השואה בבוק פסט

    המהדורה ה-17 של יריד הספרים הבינלאומי של Bookfest התקיימה בבוקרשט בין ה-29 במאי ל-2 ביוני. באירוע השתתפו 200 מציגים ו-150 הוצאות לאור מרומניה ומרפובליקה של מולדובה, אורח הכבוד של המדורה הזו. המבקרים יכלו להשתתף ביותר מ-400 אירועים.

     

    לדוגמה, ההיסטוריון האמריקני גרנט הארווארד השתתף בוויכוח מקוון על ספרו החדש “המלחמה הקדושה של רומניה”. הצבא, המוטיבציה, השואה’. העבודה מנסה להראות כיצד, תחת המוטיבציה של ניהול מלחמת קודש, הן בקו החזית והן מאחורי החזית, חלק מהחיילים הרומנים ביצעו פשעי מלחמה כולל בשטח הרפובליקה הנוכחית של מולדובה. ההיסטוריונית סימונה פרדה והסופר אולג סרבריאן, מרפובליקת מולדובה, עלו על הבמה, וגרנט הארווארד וההיסטוריון אדריאן צ’אופלנקה, מנהל המרכז לתולדות היהודים ברומניה, נכחו אונליין בשידור חי.

  • אנו מתפללים ששנה החדשה תהיה שנה טובה לכולנו

    אנו מתפללים ששנה החדשה תהיה שנה טובה לכולנו

    2023 הייתה אחת השנים הקשות ביותר עבור ישראל. כעת, בעודנו נכנסים לשנת 2024, אנו מתפללים לשלום, לשלום חיילינו, לביטחון ארצנו ולאיחוד מחדש של משפחות שנקרעו באופן ברברי על ידי מחבלי חמאס. אנו מתפללים ששנת 2024 תהיה שנה טובה לכולנו, מסרה שגרירות ישראל ברומניה בפייסבוק.



    עבור הישראלים, חגיגת השנה החדשה הפכה לכאב בגלל בני הערובה הישראלים המוחזקים בעזה. יותר מ130 ישראלים עדיין בשבי חמאס בעזה. מבחינתם, השנה החדשה עוד לא התחילה, הוסיפה הנציגות הדיפלומטית הישראלית.



    כאשר אתם מחבקים את יקיריכם ומצהירים על אהבתכם, כשאתם מברכים לשנה החדשה, חשבו על בני הערובה והמשפחות שנקרעו באכזריות על ידי חמאס. חשבו על כל אלה שלא שאינם יכולים לחלוק את שמחתכם. אנו חוזרים ומדגישים את מחויבותנו הנחרצת להביא הביתה את כל בני הערובה, כתבה שגרירות ישראל ברומניה.

  • דיפלומט רומני מבקר בקיבוץ הזורע

    דיפלומט רומני מבקר בקיבוץ הזורע

    סגנית ראש הנציגות הדיפלומטית הרומנית בישראל, Corina Badea, ביקרה בקיבוץ הזורע בהזמנתן של שירה וחגית אורי, אחיינית ובתה של Suricai Braverman, הצנחנית האגדית ילידת בוטושאני (צפון רומניה) שהשתתפה ב- מבצע מיוחד שאורגן על ידי המודיעין הבריטי במלחמת העולם השנייה.



    בשנת 1944 נשלחה קבוצה של מתנדבים ציונים אמיצים מפלסטינה ארץ ישראל, על ידי MI9 למדינות הכבושות של מרכז ומזרח אירופה כדי לסייע באיתור שבויי מלחמה בריטים והצלת יהודי אירופה, משימה שהוטלה על הסוכנות היהודית.



    הסיפור האמיתי והמדהים הזה של אומץ, הקרבה והתנגדות יהודית מתואר בסרט “מרגלים מזדמנים” של הבמאית הרומנית אואנה גורגיו, שעשתה עבודה יוצאת דופן בתיעוד הפרק ההיסטורי המורכב הזה, המתואר להפליא עם תמונות מדהימות. הסרט התיעודי יוצג בסינמטק תל אביב באוקטובר ואנו ממליצים בחום לראות אותו, כך מסרה שגרירות רומניה בישראל.



    שירה וחגית גדלו בקיבוץ שמיר שהוקם בשנת 1944 בעיקר על ידי קבוצה קטנה של עולי רומניה, חברי תנועת הנוער הציונית השומר הצעיר. כיום הן מתגוררות בקיבוץ הזורע, שהוקם ב-1936 על ידי יהודי גרמניה ובו נמצא מוזיאון האמנות וילפריד, אוסף אמנות מזרח אסיה ש וילפריד ישראל הוריש לקיבוץ הזורע.



    היה מאוד מעניין לשמוע על ההיסטוריה ואורח החיים בקיבוץ ולראות את היכולת המופלאה לצמוח ולהסתגל, אמרה קורינה בדאה.

  • סרט רומני בירושלים

    סרט רומני בירושלים

    הסרט הרומני “מרגלים מזדמנים” הוקרן בסינמטק ירושלים ב-18 באפריל 2023, בנוכחות הבמאית הרומנית עטורת הפרסים אואנה גורגיו. האירוע אורגן על ידי ICR תל אביב לציון יום השואה בישראל.




    שגרירות רומניה הודתה ל-ICR תל אביב ולסינמטק ירושלים, על אירוח הבכורה הישראלית של הסרט “מרגלים מזדמנים”. כחלק מהאירוע התקיים דיון על האתגרים שבשחזור האירועים שבסרט. הדיון נוהל בין הבמאית אואנה גורגיו לבין מבקרת הקולנוע הישראלית איריס לקנר. השתיים דברו גם על ויזואליות היוצאת דופן של סרט התיעודי, המשלב טכניקות קולנועיות שונות.



    הסרט מתאר את הסיפורים המדהימים של צעירים, מתנדבים יהודים ציונים שגויסו והוצנחו על ידי MI9 הבריטית למזרח אירופה הכבושה בידי הנאצים. משימתם הייתה להציל שבויי מלחמה ולסייע לתנועות התנגדות. חלקם, כמו חנה סנש ופרץ גולדשטיין, נתפסו והוצאו להורג. אחרים כמו יואל פלגי ושייקה דן שרדו והפכו לאנשי מפתח בניהול העלייה ובבניית מדינת ישראל, נמסר משגרירות רומניה בתל אביב.

  • סרט רומני בירושלים

    סרט רומני בירושלים

    הסרט הרומני “מרגלים מזדמנים” הוקרן בסינמטק ירושלים ב-18 באפריל 2023, בנוכחות הבמאית הרומנית עטורת הפרסים אואנה גורגיו. האירוע אורגן על ידי ICR תל אביב לציון יום השואה בישראל.




    שגרירות רומניה הודתה ל-ICR תל אביב ולסינמטק ירושלים, על אירוח הבכורה הישראלית של הסרט “מרגלים מזדמנים”. כחלק מהאירוע התקיים דיון על האתגרים שבשחזור האירועים שבסרט. הדיון נוהל בין הבמאית אואנה גורגיו לבין מבקרת הקולנוע הישראלית איריס לקנר. השתיים דברו גם על ויזואליות היוצאת דופן של סרט התיעודי, המשלב טכניקות קולנועיות שונות.



    הסרט מתאר את הסיפורים המדהימים של צעירים, מתנדבים יהודים ציונים שגויסו והוצנחו על ידי MI9 הבריטית למזרח אירופה הכבושה בידי הנאצים. משימתם הייתה להציל שבויי מלחמה ולסייע לתנועות התנגדות. חלקם, כמו חנה סנש ופרץ גולדשטיין, נתפסו והוצאו להורג. אחרים כמו יואל פלגי ושייקה דן שרדו והפכו לאנשי מפתח בניהול העלייה ובבניית מדינת ישראל, נמסר משגרירות רומניה בתל אביב.

  • סירוב להסיר פסל של פושע מלחמה בבוקרשט

    סירוב להסיר פסל של פושע מלחמה בבוקרשט

    טיוטת ההחלטה בנוגע להסרת פסלו של מירצה וולקנסקו מפארק שבסקטור 2 של בוקרשט, לא אושרה על ידי המועצה המקומית . וולקנסקו היה פילולוג, פילוסוף, פובליציסט, סוציולוג ופוליטיקאי רומני. הוא היה שייך לימין הקיצוני, האנטישמי, שהורשע ב-1946, על ידי בית משפט ברומניה על פשעי מלחמה. הוא היה חלק מממשלתו של המרשל יון אנטונסקו, בעל בריתו של היטלר, ותיפקד כתת-שר המדינה במשרד האוצר. בשנת 2019 נעשה ניסיון לשקם את שמו, אך בית המשפט העליון של רומניה דחה את פעולת השיקום.



    וולקנסקו השתתף בעשרות מועצות שרים בהן נדונו היבטים הקשורים להכנה וקבלת החלטות מעשיות להשמדת היהודים והרומים, להדרתם מהחברה. וולקנסקו תרם ישירות ליצירת החקיקה האנטישמית. בתפקידו כתת-שר המדינה במשרד האוצר הוא היה מעורב באופן שבו הבנק הלאומי ומשרד האוצר הרומני נישולו נכסים, תכשיטים וכספים מהיהודים שגורשו לטרנסניסטריה הזכירו יוזמי ומקדמי החלטה להורדת הפסל .



    פוליטיקאים מהאופוזיציה האולטרה-לאומנית ברומניה האשימו את המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” ב”שכתוב את ההיסטוריה של רומניה והריסת דמותם של הגיבורים הלאומיים” של האומה הרומנית. מכון “ויזל” הודיע ​​כי אינו מעורב בטיוטת ההחלטה של ​​המועצה המקומית מחוז 2 בדבר הורדת הפסל הנ”ל. . המכון מזכיר כי הממשלה אימצה את “האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה”, אך מדיניות ציבורית זו “נשארת רק על הנייר כל עוד פושעי מלחמה, חברי ממשלת אנטונסקו. , ממשיכים להיות מודלים לאומיים. המכון האשים את נבחרי הציבור המקומיים בכך שאינם מכבדים את החקיקה הרומנית האוסרת על קידום דמותם של פושעי מלחמה ברומניה.



    המרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות ברומניה, MCA רומניה, שהיה הראשון שהגיב במקרה זה, מסר כי דחיית החלטה להורדת הפסל היא פעולה נגד החוק. ההחלטה מהווה מעשה התרסה כלפי ממשלת רומניה, אשר מקדמת בדריכות ובמאמצים רבים, ברמה הלאומית והבינלאומית, את האסטרטגיה הלאומית למאבק באנטישמיות ובצורות אחרות של אפליה וגזענות. MCA ROMANIA רואה את החלטת מועצת סקטור 2 כהחלטה פופוליסטית ופוגענית שמצביעה על חוסר כבוד לחוק, חוסר אחריות ושטחיות של מי שהתנגד לאימוצה. הדחייה מדגישה את חוסר ההתחשבות ומינימום הכבוד לזכר היהודים שנרדפו, הוטרדו, עונו ונרצחו על ידי הממשלה שבה מירצה וולקנסקו ישב במקום מוביל , כותב המרכז.

  • הסכם רומניה – ישראל

    הסכם רומניה – ישראל

    רומניה וישראל חתמו על הסכם הקובע אספקה ​​לרומניה של 7 מערכות רחפנים ת UAS Watchkeeper X תוצרת ישראל שייכנסו לשימוש צבא רומניה. ההסכם חתום על ידי Compania Naționalăהחברה Romtehnica SA ואלביט מערכות בע”מ מישראל. שווי ההסכם הוא כ-1,891 מיליארד ליי (כ-384.35 מיליון יורו), כך הודיע ​​משרד הביטחון הרומני בבוקרשט. המל”טים הישראליים Watchkeeper X מיועדים לאיסוף מודיעין, מעקב, זיהוי מטרות וסיור.



    תוקף הסכם המסגרת הוא 5 שנים. אספקת שבע מערכות ה-UAS Watchkeeper X תתבצע בתנאים של הגנת האינטרס הביטחוני המהותי של רומניה. החברה אלביט מערכות בע”מ מחויבת, על פי ההסכם שנחתם, לקיים ולממש את החוזה ברמה המקומית תוך שימוש בתעשייה הביטחונית, יכולת ייצור, אינטגרציה, בדיקה ותחזוקה צבאית למערכות שנמסרו, הכל ברומניה. כך, החל ממערכת UAS Watchkeeper X הראשונה, ייצור מבנה הפלטפורמה האווירית וייצור מבנה תחנת השליטה הקרקעית, וכן ייצור רכיבים חשמליים ומכניים מהרכב המערכת יתבצע בשטח רומניה. החל ממערכת Watchkeeper X UAS השלישית, ייצור כל המערכות החשמליות והמכניות הקשורות יתבצע גם ברומניה, בתעשייה הצבאית המקומית.



    משרד הביטחון מפרט כי פעולות התחזוקה במהלך מחזור החיים של מערכות UAS Watchkeeper X יבוצעו ברומניה, ע”י גורמים מקומיים, דבר שיבטיח עצמאות פעולה באת משברים או במצבי מלחמה.

  • השפעות המלחמה באוקראינה

    השפעות המלחמה באוקראינה

    השפעות המלחמה באוקראינה מורגשות גם ברומניה, לפי רדיו סיגט, מכיוון שפרויקטים מסוימים שבוצעו עם שותפים מהמדינה השכנה הופסקו.



    זה גם המקרה של פרויקט J-Culture, פרויקט בו זכה מוזיאון מרמורש בסיגט (צפון רומניה, על הגבול עם אוקראינה), ושנוגע לשימור המורשת היהודית. הפרויקט נקרא “מחקר ושימור המורשת התרבותית היהודית באזור הגבול” — הפרוייקט הוא תוכנית לשיתוף פעולה חוצה גבולות, במימון קרנות אירופיות ומוזיאון הכפר “ťMihai Dăncuş” מסיגט.



    הפרויקט כלל גם את שיקום בית הזיכרון “אלי ויזל” בסיגט. העבודות החלו אך לא הסתיימו. עם זאת, הם ימשיכו החל ממאי 2022 על בסיס אישור מיוחד.

  • פנייה למשרד המשפטים הרומני בעניין פושע מלחמה

    פנייה למשרד המשפטים הרומני בעניין פושע מלחמה

    סגן נשיא של איגוד הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו ווקסלר, פנה לשר המשפטים הרומני, CATALIN PREDOIU בבקשת בדיקת תיק שנפתח ע”י יורשיו של של פושע מלחמה. בקשות לשיקום ובדיקת העונש שנגזר נגד פושע המלחמה הוגשו לבית הדין הצבאי לערעורים בבוקרשט במקרה של פושע המלחמה ניקולה א. מקיצי, שנידון למוות, כשעונשו שונה למאסר עולם בגין הטבח באודסה, היום באוקראינה, מ אוקטובר 1941.



    ביקשתי מראש הממשלה ושר המשפטים להעביר לי את עמדת הממשלה הרומנית ביחס לבקשות שהגיש בנו של MACICI : בקשתי לדעת מה היא עמדתו הכללית של משרד המשפטים לאחר נפילת הקומוניזם, בדצמבר 1989, בדבר שיקום ו / או תיקון העונשים שקבלו פושעי מלחמה אשמים בפשעים נגד האנושות נגד האוכלוסייה היהודית, מקרים שהרשויות בדקו בעבר: בקשתי גם כמו לדעת אם משרד המשפטים יישם הלכה למעשה החקיקה בנושא מניעה ומאבק באנטישמיות ואיסור פולחן פושעים מלחמה, כתב וקסלר.



    בזמן טבח באודסה,גנרל MACICI (1886-1950) היה מפקד חיל הצבא הרומני השני. ישנן עדויות ומסמכים רבים על מעורבותו של MACICI בטבח יהודי אודסה.



    הטבח באודסה התחיל בערב ה- 22 באוקטובר 1941, כנקמה נגד האוכלוסייה האזרחית בעקבות פיצוץ הפיקוד הצבאי הרומני בעיר על ידי פרטיזנים וחיילים סובייטים. ב- 24 באוקטובר 1941 קיבל הגנרל מקיצי מהקבינט הצבאי של מרשל יון אנטונסקו, בעל בריתו של היטלר ומי שהנהיג את רומניה באותם הימים, במסר טלגרפי, את פקודת התגמול נגד יהודי אודסה.



    כמעט 25,000 יהודים אזרחיים נהרגו, בהם נשים, קשישים וילדים. בהמשך, גנרל ISOF IACOBICI, ראש המטה הכללי, הזכיר כי “תחת פיקוחו של הגנרל NICOLAE MACICI, בוצעו פעולות תגמול לפי הפקודת מבוקרשט”. 45,000 יהודים נוספים נשלחו מאודסה למחנה הריכוז בוגדנובקה, שם הם נהרגו לאחר כחודשיים.



    פשעים נגד אנושות הן ללא מגבלות זמן תקפות, הן מבחינה משפטית והן מבחינה מוסרית, כותב חבר הפרלמנט ווקסלר. שום דבר לא יכול למחוק את זכרם של האנשים שנהרגו בתמימות, את חוסר האנושות המוחלטת והטרגדיות שבאו לאחר כך. לצד הגברת סבלם של ניצולי השואה וצאצאיהם, השיקום של פושע מלחמה ע”י מערכת המשפטית הרומנית יביא נזק חמור לתדמיתה הבינלאומי של רומניה מעריך סילבי ווקסלר.



    פנייה למשרד המשפטים הרומני בעניין פושע מלחמה


    סילביו וקסלר פנה לשר המשפטים הרומני בנוגע לבקשה לבדיקת עונשו של פושע מלחמה.



    סגן נשיא של איגוד הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו ווקסלר, פנה לשר המשפטים הרומני, CATALIN PREDOIU בבקשת בדיקת תיק שנפתח ע”י יורשיו של של פושע מלחמה. בקשות לשיקום ובדיקת העונש שנגזר נגד פושע המלחמה הוגשו לבית הדין הצבאי לערעורים בבוקרשט במקרה של פושע המלחמה ניקולה א. מקיצי, שנידון למוות, כשעונשו שונה למאסר עולם בגין הטבח באודסה, היום באוקראינה, מ אוקטובר 1941.


    ביקשתי מראש הממשלה ושר המשפטים להעביר לי את עמדת הממשלה הרומנית ביחס לבקשות שהגיש בנו של MACICI : בקשתי לדעת מה היא עמדתו הכללית של משרד המשפטים לאחר נפילת הקומוניזם, בדצמבר 1989, בדבר שיקום ו / או תיקון העונשים שקבלו פושעי מלחמה אשמים בפשעים נגד האנושות נגד האוכלוסייה היהודית, מקרים שהרשויות בדקו בעבר: בקשתי גם כמו לדעת אם משרד המשפטים יישם הלכה למעשה החקיקה בנושא מניעה ומאבק באנטישמיות ואיסור פולחן פושעים מלחמה, כתב וקסלר.


    בזמן טבח באודסה,גנרל MACICI (1886-1950) היה מפקד חיל הצבא הרומני השני. ישנן עדויות ומסמכים רבים על מעורבותו של MACICI בטבח יהודי אודסה.


    הטבח באודסה התחיל בערב ה- 22 באוקטובר 1941, כנקמה נגד האוכלוסייה האזרחית בעקבות פיצוץ הפיקוד הצבאי הרומני בעיר על ידי פרטיזנים וחיילים סובייטים. ב- 24 באוקטובר 1941 קיבל הגנרל מקיצי מהקבינט הצבאי של מרשל יון אנטונסקו, בעל בריתו של היטלר ומי שהנהיג את רומניה באותם הימים, במסר טלגרפי, את פקודת התגמול נגד יהודי אודסה.


    כמעט 25,000 יהודים אזרחיים נהרגו, בהם נשים, קשישים וילדים. בהמשך, גנרל ISOF IACOBICI, ראש המטה הכללי, הזכיר כי “תחת פיקוחו של הגנרל NICOLAE MACICI, בוצעו פעולות תגמול לפי הפקודת מבוקרשט”. 45,000 יהודים נוספים נשלחו מאודסה למחנה הריכוז בוגדנובקה, שם הם נהרגו לאחר כחודשיים.


    פשעים נגד אנושות הן ללא מגבלות זמן תקפות, הן מבחינה משפטית והן מבחינה מוסרית, כותב חבר הפרלמנט ווקסלר. שום דבר לא יכול למחוק את זכרם של האנשים שנהרגו בתמימות, את חוסר האנושות המוחלטת והטרגדיות שבאו לאחר כך. לצד הגברת סבלם של ניצולי השואה וצאצאיהם, השיקום של פושע מלחמה ע”י מערכת המשפטית הרומנית יביא נזק חמור לתדמיתה הבינלאומי של רומניה מעריך סילבי ווקסלר.

  • סרטים דוקומנטריים , מוזיאון בוקרשט, יהודי רומניה

    סרטים דוקומנטריים , מוזיאון בוקרשט, יהודי רומניה

    עשרה סרטים תיעודיים המוקדשים למאה השנים שעברו מאז האיחוד הגדול של רומניה, מוצעים באופן מקוון על ידי המוזיאון בבוקרשט, באתר המוזיאון, www.muzeulbucurestiului.ro.



    במסגרת תוכנית מורכבת שפותחה על ידי המוזיאון, ושכוללת תערוכות, סוגיות פילטליות, פרויקטים מחקריים, כנסים והשקת פרויקטים מערכתיים, נוצרו 10 סרטים תיעודיים שהוקדשו למאה השנים של רומניה המודרנית, שנחגגה ב -1 בדצמבר 2018.



    הסרט התיעודי “גיבורים יהודיים במלחמת העולם הראשונה” מתמקד בתרומתו המשמעותית של המיעוט היהודי בתיאטראות של פעולות רומניה במלחמת העולם הראשונה (1914-1918). השתתפותם הראשונה של היהודים בקרבות רומניה מוזכרת במלחמת העצמאות (1877-1878), כאשר סרן Valter Mărăcineanu וסמל Mauriciu Brociner נלחמו נגד הטורקים.



    במלחמת העולם הראשונה, בה השתתפה רומניה בין השנים 1916 – 1918, התגייסו לצבא הרומני מעל 23000 יהודים מתוך כ -250,000 שגרו בשטח המדינה הרומנית באותה תקופה.



    סרט אחר שהוצג ברשת הוא “אמנים יהודים.במלחמת העולם הראשונה. בתום המלחמה המלך פרדיננד של רומניה אמר “הגעתי מזמן למסכנה ואני שמח לגלות שלא טעיתי, שכל תושבי הארץ הרומנית, ללא קשר לגזע ולמוצאם, מרגישים מאותן רגשות אחדות גבוהות”


    הצהרה זו באה כהוקרה של כל מי שהשתתפו במלחמה, כולל יהודים, שסייעו באיחוד כל השטחים המיושבים בעיקר ברומנים.