Tag: מערכת המשפט

הנשיא פנה לבית הדין החוקתי בנוגע לתקציב המדינה

הנשיא קלאוס יוהאניס החליט לפנות לבית הדין החוקתי בנוגע לתקציב מדינת רומניה לשנת 2019, שאושר רשמית לאחרונה. לדברי נשיא המדינה, התקציב שגובש על ידי קואליציית המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) מסכן את הכלכלה ברומניה והוא מכיל היבטים ברורים של אי־חוקתיות, ומונע מרומניה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי האיחוד האירופי. נשיא רומניה סבור כי התקציב הינו בלתי מציאותי, מוגזם ומגיע באיחור, היות ועל פי החוק היה על התקציב להישלח לפרלמנט ב־15 בנובמבר 2018. לדברי הנשיא, לא ראוי לאפיין את תקציב 2019 כתקציב המוקדש להשקעות, כפי שכינתה אותו ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă), כשהמספרים מצביעים יותר על תקציב צנע, עם מימון מינימלי, עם אפס השקעות בתחומים מסוימים, עם צורך בארגון מחדש ואף פיטורים בשל מחסור בכספים עבור הוצאות שוטפות. הנשיא האשים את הממשלה בכך שאין בידיה כספים להשקעה אך זו הקצתה סכומים גדולים עבור מפלגות, בעיקר עבור המפלגה הסוציאל דמוקרטית, המובילה בקואליציה. בתגובה, נשיא הסנאט, מנהיג מפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים, קלין פופסקו טריצאנו (Călin Popescu Tăriceanu) מסר כי דבריו של נשיא רומניה בלתי הולמים.

שינויים חדשים במערכת המשפט ותגובות מבריסל

שר המשפטים תודורל טואדר (Tudorel Toader) אישר השבוע באמצעות צו חירום ממשלתי, סדרה של שינויים בחוקי מערכת המשפט, שמטרתם, בין היתר, מינוי תובעים בכירים או אף הגדרת תפקידו של מנהל מחלקת חקירות שופטים ותובעים. השר טואדר הסביר כי לתפקידים אלה יוכלו להתמנות גם תובעים שפעלו בעבר כשופטים, וכי ממלאי המקום בתפקידים המדוברים כרגע, יוכלו לעשות זאת 45 ימים בלבד. הפרקליטות למאבק בשחיתות סבורה כי לא קיים מצב יוצא דופן כלשהו כרגע אשר מצדיק אישור, באמצעות צווי חירום ממשלתיים, בדבר פיטורי שופטים ותובעים או שינוי באופן ארגון הפרקליטויות. גם תובעי הפרקליטות לחקירות פשע מאורגן וטרור (DIICOT) — הפרקליטות למאבק בפשע מאורגן — הטילו ביקורת נגד צו החירום הממשלתי, ולהערכתם השינויים נוגדים את המערך החוקתי ומונעים ממוסד היועץ המשפטי לממשלה לבצע את תפקידו.

מועצת השופטים העליונה (CSM), באמצעות המחלקה לתובעים, הזהירה כי השינויים שהובאו על ידי הממשלה לחוקי מערכת המשפט עלולים לפגוע קשות בפעילות הפרקליטויות. גם הנציבות האירופית הגיבה. הדובר, מרגריטיס שינאס (Margaritis Schinas), מסר כי ממשלת האיחוד עוקבת בדאגה רבה אחר ההתפתחויות האחרונות בנוגע לשלטון החוק ברומניה הן מבחינת התוכן, הן מבחינת ההליך של השינויים האחרונים, באמצעות שימוש בצווי חירום ממשלתיים, ללא התייעצות עם נציגי מערכת המשפט ועם אלה הנוגעים ישירות בדבר. שינויים אלה, לדברי נציג הנציבות, באים לכאורה בניגוד ישיר להמלצות שבמסגרת מנגנון שיתוף הפעולה והבקרה (MCV), שלפיהן מתנהלות כל המדינות החברות. מפלגות האופוזיציה העיקריות, המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) ואיגוד להציל את רומניה (USR), הגישו לבית הנבחרים הצעה נגדית בנושא מערכת המשפט. השינויים ספגו ביקורת גם מצד נשיא רומניה. השופטים והתובעים יצאו בהמוניהם לרחובות כדי למחות, בטענה שהשינויים פוגעים קשות בעצמאותה של מערכת המשפט.

שרים חדשים ברומניה

הנשיא קלאוס יוהאניס חתם ביום חמישי על צווי המינוי של ואסילה דניאל סוציו (Vasile-Daniel Suciu), שהוצע לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר הפיתוח האזורי והמינהל הציבורי, ושל אלכסנדרו-רזבן קוק (Alexandru Răzvan Cuc), שהוצע לתפקיד שר התחבורה. ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă) מסרה כי קבעה מינויים אלה על מנת לסיים את הקיפאון בפעילות הממשלה, במיוחד כי תקופת המינוי בפועל בשני המשרדים פגה. “הפיתוח האזורי והתחבורה הם שני תחומים מרכזיים, שעבורם הקצאתי, באמצעות חוק תקציב המדינה, את הסכומים הדרושים למימוש ההשקעות שרומניה זקוקה להן. עבור יישום יעיל של פרויקטים להשקעה ישנו צורך בתיאום מצד השרים עם סמכויות מלאות במילוי תפקידם”, מסרה ראשת הממשלה. קודם לכן, עבור שני התיקים, מונו אולגוצה ואסילסקו (Olguța Vasilescu) ומירצאה דרגיץ (Mircea Drăghici). מינויים נדחה עם זאת פעמים רבות על ידי קלאוס יוהאניס, ואלה החליטו לבסוף לוותר על מועמדותם.

פגישת שרי המסחר של מדינות האיחוד, בבוקרשט

הנציבה האירופית למסחר, ססיליה מלמסרום (Cecilia Malmström) ומנכ”ל ארגון הסחר העולמי, רוברטו אזבדו (Roberto Azevędo), השתתפו השבוע, בבוקרשט, בפגישה הבלתי רשמית של שרי המסחר של מדינות האיחוד, שנערכה במסגרת כהונתה של רומניה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי. הדיונים התמקדו בתהליך המודרניזציה של ארגון הסחר העולמי וביחסי המסחר בין האיחוד האירופי לארצות הברית. בנוסף השבוע, מדינות האיחוד האירופי אישרו, בכנס ועדת הנציגים הקבועים, את ההסכם הפוליטי שרומניה השיגה מול הפרלמנט האירופי בנוגע לדירקטיבה בנושא זכויות יוצרים בשוק הדיגיטלי האחיד. הדירקטיבה מציעה תמורה הוגנת לבעלי זכויות יוצרים ומתחשבת גם באינטרסים של משתמשים פרטיים. לדירקטיבה יהיו השלכות חיוביות על מגוון רחב של שחקנים במשק, כגון עורכי עיתונים, מוסדות תרבות, מוסדות חינוך, אמנים, שחקנים ואנשי מקצוע בתחום התרבות.

שוב על חוקי מערכת המשפט

הנשיא קלאוס יוהאניס הגיש ערעור לבית הדין החוקתי נגד מעמד השופטים והתובעים, שעבר תיקון בפרלמנט, אך מסר כי הינו מחוייב לאשר את החוק בנוגע לאירגון מערכת המשפט. בהודעה לעיתונות שנמסרה ביום חמישי, נשיא המדינה דחק בבית המחוקקים להחזיר בדחיפות, בסתיו, את חוקי מערכת המשפט לקודמם ולהעביר תיקונים בהתאם להמלצות ועדת ונציה. נשיא המדינה הטיח ביקורת על האופן חסר השקיפות שבו קואליציית הרוב בממשלה, של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) חוקקו וציין כי התוצאה מאוד מדאיגה.

בנוסף, הנשיא הודיע כי פנה לבית הדין החוקתי של רומניה בנוגע לחוק בדבר מעמד השופטים והתובעים. קלאוס יוהאניס: “כרגע מבחינת חוק מס 304/2004 מתוקן, החוק בדבר ארגון מערכת המשפט, עשיתי שימוש לצערי בכל הדרכים החוקתיות שעומדות לרשותי, ולכן אני מחויב על פי החוקה לאשר חוק זה. עם זאת, משמעות הדבר אינה כלל וכלל כי אישורו של חוק זה הושלם! אין זה כך! בנוגע לחוק השני, חוק מס 303/2004, כעת מתוקן, בנוגע למעמד השופטים והתובעים, אשר נבחן לאחרונה על ידי הפרלמנט, אפנה לבית הדין החוקתי בדרישה לקחת בחשבון את המלצות ועדת ונציה”.

הנשיא הזכיר לחברי הפרלמנט השייכים לקואליציית הרוב כי הם חייבים את נאמנותם לציבור הבוחרים, אשר בכוונתם להישאר באיחוד האירופי ולא להפוך לדוגמה שלילית באירופה. בתגובה, נציגי קואליציית הממשל מזכירים כי חוקי מערכת המשפט תוקנו בהתאם להחלטות בית הדין החוקתי וטוענים כי דיון מחודש בפרלמנט לא יניב כלום. האופוזיציה, לעומת זאת, מגבה את דרישתו של נשיא המדינה מבית המחוקקים, לקחת בחשבון גם את המלצות ועדת ונציה. ביום שני, שר המשפטים, טודורל טואדר (Tudorel Toader), מסר כי רומניה תמסור את נקודת מבטה הרשמית לועדת ונציה לפני השלמת הדו”ח הסופי של גוף מייעץ זה למועצת אירופה, שחוות דעותיה מכובדות בדרך כלל על ידי המדינות החברות. הוועדה מזהירה כי התיקונים שהובאו לשלושת חוקי מערכת המשפט יערערו, ככל הנראה, את עצמאותם של התובעים והשופטים ברומניה ואת אמונו של הציבור במערכת המשפט.

הקרן הארצית לפיתוח ריבוני הוכרזה כבלתי חוקתית

הקרן הארצית לפיתוח ריבוני תוקם באמצעות החלטה ממשלתית, לאחר שבית הדין החוקתי הודיע כי לא יהיה אפשרי לעשות זאת באמצעות חוק כלשהו, מסר ביום חמישי, שר האוצר הרומני, אאוגן תאודורוביץ (Eugen Teodorovici). ביום רביעי, בית הדין החוקתי של רומניה קיבל את התלונות שהופנו על ידי הנשיא והאופוזיציה, שלפי דבריהם הקמת הקרן כלולה בסמכויות הממשלה, ולא של הפרלמנט, מפני שכך מופר עקרון הפרדת הרשויות במדינה. החוק קבע כי 33 חברות, שבהן מדינת רומניה היא בעלת מניות, יכנסו לתיק הקרן הריבונית לפיתוח והשקעות, אשר הון המניות שלה מגיע ל־9 מיליארד ליי (בערך 2 מיליארד אירו).

בוקרשט מבקשת גיבוי מהאיחוד האירופי עבור המאבק בהשפעות קדחת החזירים האפריקאית

רומניה הגישה לאיחוד האירופי בקשה למימון עבור חקלאים שנפגעו מקדחת החזירים האפריקאית. הבקשה נעשתה ביום שלישי, על ידי שר החקלאות, פטרה דאאה (Petre Daea), בכנס בבריסל של מקביליו מרחבי האיחוד. הסכום יכסה על הפסדי החקלאים הרומנים, שנבעו במישרין משחיטת בעלי חיים נגועים, בעלי חיים שנרשמו כתוצאה מעצירת תהליך יצור בשר חזיר, ובנוסף הפסדים שמקורם בירידת המחירים עבור בשר חזיר באזורים שנפגעו. הסיוע יכסה גם את עלויות החיטוי, השמדת המספוא ועלויות עיבוד, ציין שר החקלאות, אשר הוסיף כי רומניה ממשיכה לנקוט בצעדים להגבלת ההתפרצויות. נכון לעכשיו, רובן ממוקמות ליד הגבול עם אוקראינה. מספר ההתפרצויות הכולל הוא יותר מ־300.

ממשלת רומניה מקצה 1 מיליארד אירו עבור שימור המורשת התרבותית

הממשלה בבוקרשט אישרה מימון עבור שני מיזמי תרבות, בשווי כולל של כ־12 מיליון אירו. מדובר בתוכנית “תרבות אלקטרונית: הספרייה הדיגיטלית של רומניה”, וכן תוכנית “אתרים היסטוריים, תיכנון אסטרטגי ומדיניות ציבורית ממוטבת”. באמצעות מיזם תרבות אלקטרונית יוצגו בספרייה הדיגיטלית של רומניה 550 אלף מקורות תרבותיים, תיווצר פלטפורמה ממוחשבת מסוג ספרייה דיגיטלית וקטלוג משותף הנקרא culturalia.ro ובנוסף, כ־200,000 מקורות תרבותיים יעברו תהליך דיגיטציה ויוצגו בפורטל europeana.eu, ציינה ראשת הממשלה.

המיזם השני, העוסק באתרים היסטוריים, נועד לנסח את קודקס המורשת התרבותית, והאסטרטגיה הלאומית לשימור אתרים היסטוריים. המיזמים ימומנו מכספים אירופיים ללא החזר. בנוסף ביום חמישי, הממשלה אימצה צו חירום ממשלתי בנוגע לאישור תוכנית ההשקעות בתחום החקלאות. עבור יישומה הוקצה סכום של 1 מיליארד אירו, שעל בסיסו ייחתמו חוזי מימון רב שנתיים. מוטבי תוכנית זו הם רשויות המינהל הציבורי המרכזי, כולל משרד התרבות והזהות הלאומית, וכמו כן מוסדות הכפופים להן, ללא קשר למערכת המימון, ורשויות המינהל הציבורי המקומי. הכספים ישמשו עבור רכישת נכסים הנחשבים לאתרים היסטוריים וחפצי תרבות, באמצעות מימוש זכות הסירוב הראשונה על ידי המדינה, בניית אתרי תרבות שבמסגרתם יתבצעו פעילויות בתחום התרבות, הפצת מידע וחינוך, ביצוע עבודות, עבודות שיקום ו/או מודרניזציה, חיזוקים, שחזור ושיפור אתרים היסטוריים.

שיתוף הפעולה הצבאי בין רומניה לארצות הברית

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס (Klaus Iohannis), פירסם ביום שני את החוק בנוגע לרכישת טילי פטריוט. מסמך החקיקה אומץ, קודם לכן, על־ידי הסנט ובית הנבחרים, הפורום המקבל את ההחלטה במקרה זה. בכוונתה של רומניה לקנות מארצות־הברית שבע מערכות פטריוט, בעלות שווי כולל של 3.9 מיליארד דולרים, לפני מע”מ. הראשון מביניהם, בשווי של 765 מיליון דולר, יהיה מבצעי, לפי דבריו של שר הבטחון מיהיי פיפור (Mihai Fifor), במחצית הראשונה של שנת 2020.

בתוכנית הרכש של המשרד כלולות כמו־כן משוריינות 8X8 מסוג פיראניה. 30 המשוריינות הראשונות תירכשנה מארצות־הברית כמו־כן, והמשוריינות הבאות יכנסו לקו הייצור של המפעל המכני בבוקרשט.

גם בשבוע זה, המועצה העליונה לבטחון לאומי (CSAT), החליטה לשמור על תקציב משרד הבטחון לשנת 2018 ברמה של 2% מהתוצר הלאומי הגולמי, כפי שהיה השנה. המועצה העליונה לבטחון לאומי החליטה גם־כן כי רומניה תשלח, בשנה הבאה, 1,775 חיילים לאזורי הלחימה, ב-286 יותר מאשר השנה. כמו־כן, למשימות האיחוד האירופי, הארגון לבטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), נאט”ו והאו”ם ב-2018 יישלחו 1,867 זנדרמים ושוטרים, ב-340 יותר מאשר השנה. על־פי המינהל הנשיאותי, המאמץ העיקרי יהיה בהמשך השתתפות כוחות ואמצעי לחימה במשימות נאט”ו באפגניסטן, פעולות נאט”ו וכוח קוסובו (KFOR) ופעולות האיחוד האירופי בבוסניה והרצגובינה. בהשתתפותה במשימות מסוג זה, מדינת רומניה מעורבת באופן פעיל בקידום היציבות והבטחון האזורי והעולמי ובמניעת הטרור הבינלאומי.

רומניה — עשור להצטרפות לאיחוד האירופי

עשור לאחר הצטרפותם לגוש האירופי, רוב הרומנים ממשיכים להראות אמון באיחוד האירופי (57%), על־פי מחקר שפורסם לאחרונה על־ידי נציגות הנציבות האירופית בבוקרשט. לדעת הרומנים, יתרונותיו העיקריים של האיחוד האירופי הם יחסים טובים בין המדינות החברות בו, הדמוקרטיה, כיבוד זכויות האדם ושלטון החוק, וכמו־כן היכולת לקדם שלום ודמוקרטיה מעבר לגבולותיו. העובדה כי רוב הרומנים (54%) סבורים שקולם נשמע באיחוד האירופי מעידה על כך שהם הופכים לאזרחים אירופים פעילים. בנוגע לעתיד, הרומנים מאמינים כי הסכנות והאתגרים העיקריים הם המאבק נגד הטרור (65%), היחסים עם רוסיה (46%) ומדינויות ההגירה (41%). עוד עולה מהסקר כי, לדבריהם של הרומנים, היתרונות העיקריים של הצטרפות ארצם לאיחוד קשורים למציאת מקום עבודה במדינות חברות אחרות, גישה למוצרים או שווקים נוספים ולהשפעה החיובית של קרנות המימון האירופיות על האזור בהם הם חיים. מבחינת חסרונות, אלה הן הירידה בכוח הקנייה, רכישת קרקעות או נדל”ן על־ידי אזרחים זרים ואובדן כוח עבודה מיומן.

חילוקי דעות בנוגע לחוקים במערכת המשפט

השינויים בחקיקה במערכת המשפט ממשיכים לעורר סערה ברומניה. בבוקרשט, אימצו בימים אלה חברי הפרלמנט שבועדה המיוחדת בנוגע למערכת המשפט, סדרה של תיקונים אשר עוררו אי־שביעות רצון מצד אופוזיציית הימין. הרפורמות במערכת המשפט המוצעות על־ידי הסוציאל דמוקרטים מעוררות הפגנות ברחובות, והתנגדות מצד התנועה האזרחית, ולפי טענת המפגינים הרפורמות יבטיחו הגנה לפוליטיקאים מושחתים. גם נציגים בתחום המשפט טוענים כי התיקון לחקיקה ישפיע עמוקות על המאמצים למאבק בשחיתות. התגובה האחרונה בנושא הגיעה מוושינגטון, מפי דיפלומטים אמריקאים אשר הביעו דאגה מכך שהפרלמנט הרומני מכין חקיקה שעשויה לפגוע במאבק בשחיתות ועשויה להחליש את עצמאות השופטים ביחס לגורמים פוליטיים. ההצהרה עוררה זעם בקרב המפלגות שבשלטון ושביעות רצון מצד האופוזיציה. שר המשפטים טודורל טואדר (Tudorel Toader) מסר כי לא ניתן למנוע מן הפרלמנט מלחוקק, ומנהיגי שתי המפלגות שבשלטון, ליביו דרגנאה (Liviu Dragnea) הסוציאל-דמוקרטי וקלין פופסקו טריצאנו (Călin Popescu Tăriceanu) הליברל-דמוקרטי, הכינו הצהרה משותפת לפיה “הדיונים, ההחלטות וההצבעות בפרלמנט נעשו בשם ריבונותו של העם ולא יתכן מצב בו יהיו נתונים ללחצים כלשהם”. הפרשנים מציינים כי התגובה האמריקאית באה לאחר שגם הנציבות האירופית הביעה את דעתה כי הקצב הכללי של רפורמת החקיקה ברומניה עצרה מלכת, והאתגרים העומדים בפני עצמאותה מהווים מקור רציני לדאגה.

הרומנים בחופשה הקצרה אנדרי הקדוש ו- 1 לצדמבר, היום הלאומי

ביום חמישי, ברומניה החלה חופשה קצרה בת ארבעה ימים, לרגל חג אנדרי הקדוש, הפטרון הקדוש של רומניה, ואחריו היום הלאומי, ב-1 לדצמבר. עבור סוף שבוע מורחב זה, רוב הנופשים בחרו ביעדים בתוך רומניה, עם העדפה לוולאה פרהוביי (Valea Prahovei), באזור דרום הקרפטים, בוקובינה (Bucovina) — בצפון הארץ, וכמו־כן אתרי מרחצאות מרפא.

התקציב הממוצע לנופש במדינה הוא 800 ליי לאדם (בסביבות 170 אירו). לעומת זאת, רומנים אשר מבלים את חופשתם בחו”ל, הקציבו 320 אירו לאדם. האירוע אשר חגגו הרומנים ברומניה ומחוצה לה, ה-1 לדצמבר, היום הלאומי של רומניה, הוא כמו תמיד, אירוע משמח.

מוקד האירועים נשאר גם השנה, המצעד הצבאי המסורתי בבוקרשט. לצד 3,500 חיילים רומנים, עם 50 מטוסים ויותר מ-300 רכבי לחימה, הוזמנו גם־כן 300 חיילים ממדינות בעלות ברית ומדינות שותפות: ארצות־הברית, קנדה, תורכיה, אוקראינה, הרפובליקה של מולדובה, צרפת, גרמניה, איטליה, פולין, יוון ובריטניה. כמו־כן ל-1 לדצמבר, בעיר הבירה תוכננו הופעות ומופעים באוויר הפתוח.