Tag: מקסי

  • התערוכה ‘מ.ח. מקסי – מאוונגרד לסוציאליזם

    התערוכה ‘מ.ח. מקסי – מאוונגרד לסוציאליזם

    במוזיאון הלאומי לאמנות של רומניה, נפתחה התערוכה M.H. מקסי – מאוונגרד לסוציאליזם. התערוכה מציגה את עבודתו של האמן ממוצא יהודי מקס הרמן מקסי בשתי תקופות נפרדות. התערוכה עוקבת אחר החוט הכרונולוגי של הביוגרפיה שלו תוך כדי הצגת עבודות ציור, גרפיקה וסצנוגרפיה, חפצי אמנות שימושית, מבחר מגזינים האוונגרד כמו INTEGRAL, Contemporanul, , Punct ומבחר סרטים דוקומנטריים שנעשו בשנות ה-40 וה-50 המקרינים את האקלים של התקופות ההן.



    סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, העריך שהתערוכה נפתחה בזמן מאוד מעניין. עוד מעט מתחילים לציין 145 שנים לרגע בו, לאחר תקופות סבל רבות, קיבל היהודי הראשון ברומניה אזרחות רומנית. התערוכה המוקדשת לאמן יהודי היא בעיקר מסר של תקווה. יחד עם מרסל איאנקו וויקטור בראונר, מקסי הוא חלק מקבוצה של אמנים יהודים שחיו ויצרו ברומניה. עם זאת, עובדה זו ידועה מעט מדי. מערכת היחסים שלהם עם רומניה והחברה ראויה לחשיפה, אמר סילביו וקסלר.



    Călin Stegerean, מנהל המוזיאון הלאומי לאמנות של רומניה, אמר שמקס הרמן מקסי היה המנהל הראשון של המוזיאון. מקסי היה אחד מאנשי התרבות הגדולים ברומניה, בהיותו מה שנקרא, מעל הכל, מנהיג, אמר סטגראן.



    הוא הצהיר שהוא תמיד מוקסם מהנאמנות שהייתה לא רק למקסי, אלא לאמנים יהודים בכלל, לרומניה ולתרבות הרומנית. מקס הרמן מקסי היה אחת הדמויות יוצאות הדופן של אמנות המאה ה-20 ברומניה. חייו כאמן התרחשו בשני תקופות נפרדות, השוות באורכן: רומניה המלכותית מ-1923, רומניה שמקסי מצא לאחר חזרתו מלימודיו בברלין. התקופה השנייה היא של רומניה שלאחר 1947, רומניה הקומוניסטית שבה הוא חי עד מותו בשנת 1971. בשתי התקופות הוא היה דמות מובילה, בין אם כאחד ממנהיגי התנועה האמנותית האוונגרדית של התקופה שבין שתי המלחמות. , או כמנהל שהוביל את הקמתו והפעלתו של מוזיאון לאמנות החשוב ביותר ברומניה, הוסיף סטגראן.


  • התערוכה מקסי – מאוונגרד לסוציאליזם

    התערוכה מקסי – מאוונגרד לסוציאליזם

    המוזיאון הלאומי לאמנות של רומניה יארח את התערוכה M.H. מקסי – מאוונגרד לסוציאליזם. תערוכה שתפתח ע”י סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה.



    מקס הרמן מקסי היה אחת הדמויות יוצאות הדופן של אמנות המאה ה-20 ברומניה. חייו כאמן התרחשו בשני תקופות נפרדות: ברומניה החל מ-1923, לאחר חזרתו מלימודיו בברלין. תקופה זו נמשכה עד שנת 1947. התקופה השנייה התחילה עם הקמת המשטר הקומוניסטי ונמשכה עד מותו בשנת 1971. בשתי התקופות הוא היה דמות מובילה, בין אם כאחד ממנהיגי התנועה האמנותית האוונגרדית בין שתי המלחמות העולם , או כמנהל שהוביל את הקמתו והפעלתו של מוזיאון האמנות החשוב ביותר ברומניה מהתקופה הקומוניסטית: המוזיאון הלאומי לאמנות של רומניה.



    התערוכה מציגה את עבודתו של האמן בשתי התקופות הנ”ל, ומאגדת 95 ציורים, 50 עבודות גרפיות ופרויקטים של סצנוגרפיה, אובייקטים של אמנות שימושית, מבחר מהמגזינים האוונגרדיים «אינטגרל», « עכשווי”, “אחד”, “נקודה”. במהלך האירוע יוקרנו מבחר מסרטים דוקומנטריים שנעשו בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20. הסרטים מציגים את האווירה של התקופות האלו. אוצר התערוכה הוא Călin Stegerean, המוזיאון הלאומי לאמנות של רומניה. התערוכה תכלול פעילויות חינוכיות בהשתתפותם של נשיא האקדמיה הרומנית Ion Pop, ד”ר Alexandra Chiriac ומנהל המוזיאון Călin Stegerean

  • התערוכה 50 שנה להיעלמותו של מקס הרמן מקסי

    התערוכה 50 שנה להיעלמותו של מקס הרמן מקסי

    בין 19 באוגוסט לבין 10 בספטמבר 2021, הגלריה של מכון התרבות הרומני בליסבון מארחת את התערוכה 50 שנה להיעלמותו של מקס הרמן מקסי , צייר יהודי רומני, סצנוגרף ופרופסור באוניברסיטה ברומניה.



    התערוכה סוקרת את דבקותו של מקסי בריאליזם הסוציאליסטי לאחר 1948, לאחר כינון המשטר הקומוניסטי ברומניה. התערוכה מביאה לידיעת הציבור את אישיותו של האמן, 50 שנה לאחר היעלמותו. פרופסור באקדמיה לאמנויות דקורטיביות, הוא מייסד בית הספר לציור לאמנים יהודים, ושל המכון ניקולה גריגורסקו. הוא היה מנהל המוזיאון הלאומי לאמנות.



    מקס הרמן מקסי נולד בשנת 1895, בבראילה, במזרח רומניה, ומת בשנת 1971, בבוקרשט. בין השנים 1913-1916 למד בבית הספר לאמנויות יפות, אצל האמנים רומנים דגולים: קמיל רסו ופרדריק סטורק. מגויס לצבא הרומני במהלך מלחמת העולם הראשונה, מקסי מציג עם יוסיף רוס ויוסיף שטורר, רק בשנת 1918, בתערוכה שאורגנה ביאסי (צפון מזרח).



    התערוכה האישית הראשונה, בבוקרשט, בשנת 1920, כוללה עבודות רבות עם סצנות מהחזית. הוא למד בברלין בין השנים 1922-1923 והציג עם פול קליי ולואי מרקוסיס.



    בשנת 1924 השתתף בתערוכת האוונגרד הבינלאומית שארגנה קבוצת קונטימפוראנול בבוקרשט, יחד עם האמנים הגדולים מרסל יאנקו, קונסטנטין ברנקושי, פול קליי, הנס ארפ, ארתור סגל, ויקטור בראונר, קורנליו מיכאלסקו ומיליטה פטרשקו.



    הוא ייסד בבוקרשט, בשנת 1924, את האקדמיה לאמנות מודרנית ודקורטיבית (מאז 1928, בשם הסטודיו לאמנות דקורטיבית). בשנת 1926, בפריז, בהשפעתו של סמואל בקט, הוא יצר תפאורות ותלבושות ליצירות מאת לואיגי פיראנדלו ואנדרה גייד.