ב־26 במאי, בבחירות לפרלמנט — משאל עם
הנשיא קלאוס יוהאניס הודיע ביום חמישי, את שני נושאי משאל העם שייכנס ב־26 במאי, ממש ביום הבחירות לפרלמנט האירופי: איסור על חנינה המונית וחנינה עבור עבירות שחיתות, ובנוסף איסור על אימוץ צווי חירום ממשלתיים בתחום העבירות על החוק, העונשים ואירגון מערכת המשפט, בהקשר זכותן של רשויות אחרות להגיש תלונות ישירות לבית הדין החוקתי בנוגע לצווי החירום. בנוסף, הנשיא ביקש מהממשלה הנוכחית, המורכבת מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) וממפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) שלא להנפיק עוד אף צו חירום ממשלתי בנוגע למערכת המשפט, עד למועד שבו ייערך משאל העם.
הדרך הטובה ביותר להמשיך את המאבק בשחיתות היא אפס סובלנות כלפי הנגע הזה — הוסיף קלאוס יוהאניס, אשר הביע שוב את חוסר שביעות רצונו בנוגע לאופן שבו הסוציאל דמוקרטים מחוקקים בתחום. בתגובה, נציגי הממשל האשימו את נשיא רומניה בפעילות למטרת בחירות. המנהיג השותף הזוטר, מפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים שבממשלה, קלין פופסקו טריצאנו (Călin Popescu Tăriceanu):
“עיסוקו העיקרי של הנשיא אינו מערכת המשפט, אלא כיצד להיבחר שוב כנשיא והינו משתמש במשאל העם כקרש קפיצה כדי לזנק למשחק הפוליטי, מפני שאחרת, הוא לא יוכל להשתתף בבחירות לפרלמנט האירופי ובכוונתו לגנוב את שריקת ההתחלה לבחירות לנשיאות.” באופוזיציה, הליברלים תומכים לעומת זאת במהלכו של יוהאניס לעריכת משאל עם, בו הם רואים תועלת. יושב ראש המפלגה הלאומית ליברלית (PNL), לודוביק אורבן (Ludoviv Orban):
“החלטתו של הנשיא לעריכת משאל עם מבורכת, על מנת לשים קץ אחת ולתמיד לניסיונותיהם של אלה ששדדו את רומניה במשך 30 השנים האחרונות לחמוק מזרועותיו הארוכות של החוק.”
אזהרות בינלאומיות כלפי רומניה
העובדה כי סוגיית מערכת המשפט נמצאת בעין הסערה מוכחת גם בזכות המסר שהועבר השבוע מ־12 שגרירויות בבוקרשט, מטעמן של מדינות שותפות ובעלות ברית, בינהן נמנות צרפת, ארצות הברית וגרמניה. אלה הביעו את דאגותיהן בנוגע לשלטון החוק ברומניה וביקשו מהצדדים המעורבים בהנפקת צווי חירום ממשלתיים בנושא מערכת המשפט, להימנע משינויים העלולים להחליש את שלטון החוק ואת יכולתה של רומניה להיאבק בפשיעה ובשחיתות. בנוסף, הנציבות האירופית והפרלמנט האירופי הזהירו את הרשויות בבוקרשט כי עליהן לחזור לדרך של תהליך נאות לרפורמה במערכת המשפט ולהימנע מנקיטת צעדים העלולים להביא לנסיגת שלטון החוק. “בשום מדינה השגרירים אינם קובעים את סדר יומו של ראש הממשלה” — מסרה בתגובה ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă). בנוסף, שר המשפטים, תודורל טואדר (Tudorel Toader), ציין:
“כמוכם, גם הנני רואה כיצד הבכירים האירופיים מביעים את דאגותיהם, עם זאת דאגות אלה דנות במניעה, אך עם פוטנציאל אלקטורלי חזק. בתוקף תפקידי כשר המשפטים, הנני מוסר בקשה פשוטה ומכובדת, שחזרתי עליה פעמים רבות ושמעתם אותה: בואו נכיר אחד את השני, נכבד את סמכותו של כל אחד מאיתנו, בואו נשמור על כבודנו האישי ובואו נכבד את האופי הלאומי שלנו.”
בעיות עבור התובעת הראשית לשעבר של הפרקליטות למאבק בשחיתות ועבור התובע הראשי של רומניה
התובעת הראשית לשעבר של הפרקליטות למאבק בשחיתות (DNA) מבוקרשט, לאורה קודרוצה קיובשי (Laura Codruța Kovesi), חמקה ממעקב משפטי, ביום רביעי, בתיק שבו הינה מואשמת בשימוש בתפקיד לרעה, לקיחת שוחד ועדות שקר. בתנאים אלה, באפשרותה לנסוע ללא בעיות לבריסל, שם ממשיך להתנהל המשא ומתן בין הפרלמנט האירופי למועצת האיחוד האירופי בנוגע למינוי התובע הכללי האירופי, תפקיד לו לאורה קודרוצה קיובשי מועמדת.
ההחלטה, הבלתי חוזרת, לביטול המעקב המשפטי, התקבלה על ידי בית הדין הגבוה לערעורים ולצדק, בהקשר שבו סגן הנשיא הראשון של הנציבות האירופית, פרנס טימרמנס (Frans Timmermans), מסר כי יש לאפשר ללאורה קודרוצה קיובשי להמשיך במועמדותה, והפרלמנט האירופי, באמצעות יושב הראש אנטוניו טגאני (Antonio Tajani), מסר את בקשתו מהרשויות ברומניה שלא להציב מכשולים בדרכה של התובעת הראשית לשעבר בפרקליטות למאבק בשחיתות, המועדפת על הפרלמנט האירופי. המחלקה לשופטים מטעם מועצת השופטים העליונה הגיבה מייד והטיחו האשמות בגין לחצים המופעלים על השופט שמונה על הטיפול בערעורה של לאורה קודרוצה קיובשי. ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה מסרה:
“אנו מתבקשים שלא להתערב בהליך משפטי וזה נראה לי נכון. עם זאת, הבכירים האירופיים מבקשים מאיתנו לעצור חקירות פליליות. הנני מוסרת להם בבירור כי ראשת ממשלת רומניה לא התערבה ולא תתערב לעולם בהליכים משפטיים.”
מלבד זאת, המועצה הארצית לחקר ארכיון הסקוריטטה (המשטרה הפוליטית לשעבר של המשטר הקומוניסטי) קיבלה החלטה, ביום חמישי, לבדוק מחדש את התובע הכללי של רומניה, אוגוסטין לזר (Augustin Lazăr), לאחר שבעיתונות הופיע מידע שעל פיו זה השתתף בפעילות של שיטור פוליטי בתקופת המשטר הדיקטטורי הקומוניסטי. בנוסף, בתקופה שבה היה חבר בוועדה להמלצות שחרור במסגרת בית הכלא השמור באיוד (Aiud), אחד הקשים ביותר של מערכת הדיכוי, אוגוסטין לזר סירב לשחרור על תנאי של מתנגד לשלטון הקומוניסטי, יוליוס פיליפ. התובע הכללי דחה את ההאשמות כי עסק בשיטור פוליטי.
רומניה, כבר 15 שנים בנאט”ו
רומניה תמשיך להיות בת ברית מהימנה, המקדמת את ערכי נאט”ו ועמוד תווך של יציבות וביטחון באזור הים השחור — נמסר, ביום שלישי, בפרלמנט בבוקרשט, במסגרת כנס חגיגי לציון 15 שנים להצטרפותה של רומניה לברית הצפון אטלנטית. בנוסף, הפרלמנט אימץ הצהרה שבה הוא מאשר מחדש את מחוייבותו לערכי הברית, אך גם את דאגותיו בנוגע לגיוון והעצמת האיומים הביטחוניים על המדינות החברות.