Tag: משפחת שאראגה

השותפות “שאראגה את שוורץ קנתה את חברת “סוצק” (SOCEC) ב-1919 , רכישה שכללה את הבניין של חנות הספרים הממוקם בבוקרשט בקאליה ויקטוריה (Calea Victoriei) פינת רחוב ליפסקני. הבניין הזה היה בגובה של שתי קומות ומתאים לצרכים של חנות הספרים “סוצק” בתחילת המאה ה-20 .

אך ב-1929 יאנקו שאראגה בתמיכתו של סיגמונד שוורץ התחיל ליצור קשר ומגעים עם החברה הצרפתית שניהלה את רשת החנויות המפורסמת Galeries Lafayette . הודות למוניטין המסחרי של השותפות “שאראגה את שוורץ , שחצה כבר את גבולות רומניה, הם מצליחים להשיג שיתוף פעולה הדוק עם הארגון הגדול הצרפתי. בעזרתם של הצרפתים השותפות “שאראגה את שוורץ הצליחו לקבל מימון והלוואות לתוכניות הגדולות שלהם. בצורה שיטתית מבלי להפריע לפעילות השוטפת של העסק הקימו בניין חדש בפינת הרחובות ליפסקני קאליה ויקטוריה. הבניין החדש נבנה לפי פרויקט של אדריכל יהודי רומני בשם הרמן קלזאן אדלשטיין (Herman Clejan Adelstein) וכלל שש קומות, שלושה מרתפים, ושטח בנוי של 1,800 מ”ר.

כך נפתחה בלב בוקרשט החנות האוניברסלית הראשונה ברומניה בשם “גאלריילה לפאייט” (Galeriile Lafayette) . השותפים יאנקו שאראגה וזיגמונד שוורץ הביאו בזאת שינוי ענק במסחר הרומני. מיגוון הסחורה היה אדיר , הלקוח ידע שהוא יכול לקנות סחורה מרומניה ומחו”ל באותו מקום כאשר הוא נהנה מחסכון בזמן ובכסף. והמחירים היו ברורים וקבועים, עובדה שלראשונה איפשרה הגשמת חלום ישן של הסוחרים ושל קהל הלקוחות כרי אין צורך במיכוח.

בשנת 1923 החברה שכללה הוצאה לאור וחנות ספרים “האוניברסאלה אלקלעי” נקנתה גם ע”י השותפות “שאראגה את שוורץ. באותו הזמן, חנות הספרים היתה בעלת מראה צנוע ביותר למרות המיקום המרכזי שלה בבוקרשט: קרוב לפינת שדרות אליסבטה עם קליאה וויקטוריה. עקביים, איתניים ומשקיענים כדרכם, השותפים קנו את החנויות הנוספות באותה פינת רחובות. בדרך הזאת הרחיבו ושידרגו את “האוניברסאלה אלקלעי”. הם גם המשיכו את המסורת של ההוצאה לאור אלקלעי , כרי להדפיס את אוסף הספרים בשם Biblioteca pentru toți , BPT או בעברית “הספריה של כולם”, סדרת ספרים שהפכה לנכס צאן ברזל בתרבות הרומנית.

יאנקו שאראגה נפטר ב-1946 בגיל 70 תקופה קצרה לפני שהנכסים והעסקים שלו הולאמו במקביל להקמת המשטר הקומוניסטי ברומניה. חברת “סוצק” , חברת “אלקלעי” ועוד נכסי נדל”ן הועברו לבעלות המדינה . אימפריית המסחר “גלריות לאפייט” הפכו לחנות ויקטוריה אשר קיימת עד היום.

הענף של יאנקו שאראגה באילן היוחסין של משפחת שאראגה מכיל חמש בנות: אלה, בלינה, דיאנה, רנה ושטפי. הבת רנה (RENEE) שנולדה ב-1914 נסעה ללמוד בפריז ושם נפגשה עם מפעיל הבובות האגדי מרסל טמפורל (Marcel Temporal) וכך גילתה את הכשרון והתשוקה שלה לתיאטרון בובות. בחזרתה לבוקרשט רנה הקימה, יחד עם אחותה שטפי ושתי בנות דודות, צוות של מפעילי בובות. הצוות התחיל במסגרת החנות “גאלריילה לפאייט” (Galeriile Lafayette) עם מופעי תיאטרון בובות לילדים , תקדים בכורה ברומניה. מאוחר יותר , לאחר המלחמה , רנה הייתה בין מקימי התיאטרון Ţăndărică בבוקרשט. רנה הייתה כותבת את הטקסטים של תיאטרון הבובות, הייתה במאית ההצגות ויוצרת בעצמה את הבובות. לימים התחתנה עם המשורר היהודי הרומני גיוגיה סילביו (George Silviu) שעליו אני מתכוון בעתיד לכתוב ברובריקה הזאת.

עד כאן ההצגה המקוצרת רק בארבעה פרקים של היסטוריה הענפה של משפחת שאראגה.

מבלי להרגיש הגעתי לפרק השלישי בהיסטוריה המופלאה של המשפחה יהודית הזאת מרומניה, אבל כנראה שאין מנוס כשעוסקים במשפחה ענפה כזאת, הקשורה והשזורה בתרבות הרומנית ועם תרומה של לפחות מאתיים שנה.

יאנקו שאראגה בן של נתן, נולד ביאשי בשנת 1876, הלך בדרך של המשפחה מגיל צעיר מאוד. למד בדרך הקשה את המקצוע של מוכר הספרים בעסק ביאשי. יאנקו חי באווירה של חנות הספרים המפורסמת, בדיוק בתקופת הזוהר שלה כאשר אינטלקטואלים, עניים אך להוטים ללמוד עמדו בחנות ודיפדפו בספרים שלא יכלו להרשות לעצמם לקנות, ללא כל הפרעה מצד בעלי החנות.

ב-1894 כאשר במפעל “אחים שאראגה” החליטו להקים נציגות בבוקרשט , ניהול הסניף הופקד בידי בני הדודים אייזיק ויאנקו שאראגה הבן של נתן. החנות שימשה גם כמחסן עבור ספרי הלימוד המודפסים ע”י ההוצאה לאור שאראגה. בבוקרשט פתחו יאנקו (IANCU) שאראגה ואייזיק שאראגה את חנות הספרים במקום אסטרטגי מאוד, קרוב לתיכון היוקרתי Sfantul Sava. המיקום של החנות ליד הבית ספר התיכון תרמה לקידום המכירות והתלמידים והמורים מהתיכון הזה שלימים יהפכו לסופרים, פוליטיקאים ואנשי מדע מפורסמים רק הגבירה את המוניטין של השם שאראגה.

בשנת 1900, יאנקו שאראגה שצבר ניסיון שלעתים קרובות חשוב יותר מהון כספי, הקים בשותפות עם סוחר יהודי בשם ס. שוורץ (Schwartz) הוצאה לאור שהדפיסה מפות גאוגרפיות, אלבומי תמונות של ציירים מפורסמים רומניים, ספרים של חומרי לימוד, סדרות רבות של גלויות מאוירות של משפחת המלוכה, של סופרים, אמנים, ואישים של התרבות והפוליטיקה הרומנית. הדפיסו אף גלויות של אנשים לבושים בבגדים מסורתיים של האזורים השונים אשר במכירתם בחו”ל תרמו לתעמולה והכרות של רומניה.

ב-1914 יאנקו שאראגה סבור שכבר הגיע הזמן להתפתח ומקים, יחד עם שותפו העסקי, את “שאראגה ושוורץ” המפעל הסיטוני הגדול ביותר שחיבר חנות ספרים, הוצאה לאור וחנות מכשירי כתיבה. כך מתחילה ההשותפות “שאראגה את שוורץ”, אשר תהפוך לאחת ההחברות המצליחות ביותר בתחום שלה. יאנקו שאראגה ושוורץ היו שני הפכים, שהתמזגו במשך שנים של עבודה קשה, והשלימו זה את זה בצורה נפלאה, לתועלת הארגונים שהקימו יחדיו. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם במתחם הסמוך לצומת שדרות אליזבטה עם קאליה ויקטוריה (Calea Victoriei) עד הצומת עם רחוב ליפסקני (LIPSCANI) אירח את החנויות הספרים והוצאות לאור החשובות של אותה תקופה: סוצק, אלקלעי ו-Cartea Românească .

הגורל רצה שגם את חברת סוצק (SOCEC) וגם את חברת אלקלעי קנתה השותפות “שאראגה את שוורץ”. בשנת 1919 החברה סוצק נקנתה ע”י יאנקו שאראגה ושוורץ, וארבע שנים מאוחר יותר קנו גם את חנות הספרים של היהודי הרומני אלקלעי אשר כתבתי כבר עליו ברובריקה זאת ב-31 לינואר 2021. “שאראגה את שוורץ” יובילו מאמץ מתמשך של הרחבה ומודרניזציה, כך שמ- 3 סניפים בלבד בארץ פלוישטי, יאשי וקראיובה, סוצק תגיע ל-11. נוספו נציגויות של חנויות ספרים גם בגלאצי, קונסטנצה, קלארשי, סלובוזיה, טרגובישטה, אוראדיה, רמניקו-סראט וטורנו-סוורין. בנוסף להדפסה, בתי מלאכה לגרפיקה, חברת סוצק כוללת ליטוגרפיה, כריכה, מעטפות, צילום, סדנאות בולים, תיקון מכונות כתיבה ועטים נובעים, הלא בתקופה ההיא עוד לא הופיעו העטים הכדוריים.

עם ההקמה והתמיכה של סניף סוצק מאוראדיה ומהסניפים האחרים נוצרו ספריות בכפרים ובעיירות, בבתי ספר השונים בכל רחבי רומניה, ספריות שעוררו קריאת היסטוריה וספרות רומנית. תשומת לב מיוחדת ניתנה על ידי יאנקו שאראגה לספרים עבור בתי הספר. ההוצאה לאור סוצק, בדחיפה של המנהל הבלתי נלאה הזה, מכניסה לכל ספרי הלימוד הצחיחים יותר ויותר שלמות הן מבחינה פדגוגית והן מבחינה טכנית.

כאן סוף הפרק השלישי בתולדות משפחת שאראגה.