Tag: משרד החוץ

יוזמות מדיניות חוץ אינן ניתנות להפרדה מהחברות של רומניה באזור החירויות והזכויות המובטחות על ידי האיחוד האירופי ונאט”ו ומהגשמת המטרה הבסיסית של הגנה וקידום הערכים והאינטרסים של ארצנו’רווחתה וביטחון אזרחינו, אמרה שרת החוץ לומיניטה אודובסקו.

 

ללא קשר לקשיים שנתקלנו בהם בתקופות היסטוריות שונות, תמיד נשארנו מעוגנים בערכים שבהם אנו מאמינים. עלינו מוטלת החובה להגן עליהם, למען עצמנו ולמען הדורות הבאים, ציין ראש הדיפלומטיה הרומנית.

 

אודובסקו הוסיף כי ארצנו היא מקדמת פעילה של ציות לנורמות וכללים של המשפט הבינלאומי .

 

היא הדגישה את האתגרים הנוכחיים בסביבה הבינלאומית. 35 שנה לאחר נפילת מסך הברזל באירופה, והחלפת המשטר הטוטליטרי בדמוקרטיה, אנו מתמודדים עם מצב  בינלאומי מורכב, המסומן בתוקפנות לא מוצדקת ולא חוקית של רוסיה נגד אוקראינה, התוקפנות הזו מופנית גם נגד כל מה שמדינות אירופה בנו במשך מאות שנים.

 

זו מתקפה אכזרית וחסרת תקדים נגד הדמוקרטיה והחופש, נגד כולם. במצב זה אנו פועלים בסולידריות עם אוקראינה. זו לא רק בחירה מוסרית לעזור למדינה שכנה, אלא גם שירות האינטרס הלאומי, קבע אודובסקו. היא גם הדגישה את התמיכה הבלתי מותנית של בעלות ברית נאט”ו ושותפים אירופיים.

 

רומניה היא מדינה המחויבת לתמיכתה לערכים דמוקרטיים, זכויות אדם, חירויות יסוד, שוויון מגדרי ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים ובכל צורה של אפליה. הדיפלומטיה הרומנית תמשיך לשאוף למטרות מדיניות חוץ לאומיות, כך שהגשמתן תניב תוצאות קונקרטיות בחייהם של אזרחי רומניה.

זה נראה לאחרונה עם שילובה של רומניה באזור שנגן או בהתקדמות החשובה שנרשמה בהליך ההכללת רומניה בתוכנית ויתור על הויזות של ארה”ב

השרה הזכירה גם את אירועי המהפכה של 1989: עברו 35 שנים מאז השנה בה רומניה נכנסה למשפחת המדינות הדמוקרטיות המערביות. עברו 35 שנים מאז העם התגבר באומץ לבם של אלה שביצעו את המהפכה הרומנית האנטי-קומוניסטית, על מחסומים שנראו בלתי עבירים.  דיפלומטיה הרומנית מבוססת על דיאלוג, אמון וכבוד נשארת מעוגנת היטב בשירות הערכים שאנו מאמינים בהם: שלום, ביטחון ושגשוג של כל אזרחי רומניה, הוסיפה שרת אודובסקו.

מזכירת המדינה לענייני אירופה, ממשרד החוץ הרומני, קלרה סטאיקו השתתפה, בבריסל, בישיבת המועצה לעניינים כלליים. בשולי הפגישה השתתפה מזכירת המדינה בארוחת בוקר שהוקדשה למאבק באנטישמיות, שאורגנה על ידי צרפת והולנד, וכן בדיון על חוסן דמוקרטי, בהנחיית גרמניה.

 

במהלך ארוחת הבוקר המוקדשת למאבק באנטישמיות, מזכירת המדינה הרומנית גינתה  את התקריות האנטישמיות האחרונות בכמה מדינות חברות, וקראה לחיזוק הכלים למאבק בתופעות אלה בכל הרומות של מדינות אירופה. לרגל הדיון על חוסן דמוקרטי, בהנחיית גרמניה, העריכה קלרה סטאיקו כי הבטחת חוסן דמוקרטי חייבת להישאר נקודה מרכזית בסדר היום האירופי, במיוחד בהקשר של התפתחויות גיאופוליטיות העכשוויות. בהקשר זה היא התייחסה לצורך להילחם באיומים ההיברידיים ברמה האירופית, המשפיעים על המדינות החברות, אך גם על שותפיהן השכנות.

בבוקרשט נערך טקס שהוקדש ליום ההנצחה הלאומי לקורבנות השואה ברומניה, שצוין ב-9 לאוקטובר.

הנשיא קלאוס יוהניס שלח מסר שבו הצהיר כי הטרור, השנאה, האלימות, הדיסאינפורמציה ודיבורי השנאה תופסים שוב תאוצה וזאת האחריות של הדורות של היום לעצור אותם. יוהניס ספד לזכרם של כל הקורבנות והביע את חמלתו כלפי הניצולים וקרוביהם, תוך כבוד לאלה שסיכנו את חייהם, הצילו אותם ממוות ועזרו לנרדפים. הוא הדגיש כי ב-20 השנים מאז שמציינים יום ההנצחה הלאומי לקורבנות השואה, רומניה קיבלה על עצמה את האחריות שהייתה לה בתקופת השואה והפכה לדוגמא של שיטות טובות במונחים של קידום הזיכרון של אותה תקופה נוראה. הנשיא הצהיר כי במהלך שני המנדטים שלו כראש המדינה, הוא תמך ללא הרף בצורך לדעת את האמת וקידם את זכר קורבנות השואה וגם בחשיבות חינוך הדורות הצעירים ברוח עקרונות בריאים.

אנטישמיות היא באופן טרגי מציאות של ההווה, אבל חובתנו שלא תהיה גם בעתיד, אמר ראש הממשלה מרצ‘ל צ‘ולאקו, בהודעה שנשלחה לרגל האירוע. ראש הממשלה העלה את הרגעים הטרגיים של תחילת הגירושים המאסיביים של יהודים מדרום בוקובינה לטרנסניסטריה, לפני 83 שנים. ראש הממשלה הלין על כך שהפרשה האפלה הזאת באה בעקבות השתיקה והטיוח על מעורבות השלטונות הרומניים בשואה. ראש הממשלה חזר על מחויבותה הנחרצת של ממשלת רומניה להילחם בכל צורות האנטישמיות.

משרד החוץ ספד לזכר קורבנות האירועים במלחמת העולם השנייה והביע הזדהות עם הניצולים מאירועי אותה תקופה. המשרד תומך ביוזמות לאומיות ובינלאומיות לקידום חינוך ומחקר השואה, כמו גם הנצחת קורבנות השואה. חוסר הידיעה של תקופה זאת בהיסטוריה של רומניה מוביל לתופעות של אפליה, אנטישמיות, שנאת זרים והקצנה. האימוץ במאי 2023 של האסטרטגיה הלאומית השנייה למניעה ולמלחמה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה לשנים 2024-2027 מייצג את מימוש המאמצים של רומניה לשמר את זיכרון העבר, להגן על ניצולים ולהילחם בחוסר סובלנות ואפליה, אמר המקור המצוטט.

נציג הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סגן הנשיא אובידיו בנסקו, קרא להתחייבות פה אחד להילחם נגד כל צורה של אנטישמיות, רדיקליזציה ודיבור המסיתים לשנאה על סמך קריטריונים אתניים או דתיים. בשנה האחרונה הייתה עלייה בולטת באנטישמיות, במיוחד בנוגע למרכזים האוניברסיטאיים הגדולים במערב, תופעה מסוכנת ביותר, המשחיתת את הסביבה האקדמית, סביבה שאמורה להרחיק אותנו מקיצוניות, בורות ואנטישמיות, אמר אובידיו בנסקו.

שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, קבע כי תפקידו היסודי של החינוך הוא להילחם בבורות ובאדישות. היום, כשאנו מכבדים את קורבנות השואה, איננו יכולים להימנע מלזכור את זה שלפני שנה, ב-7 לאוקטובר, כאשר אויבים מעזה ביצעו את הטבח הנורא ביותר בעם היהודי. האלימות הזאת נגד ילדים, נשים, קשישים שימשה תזכורת מצמררת לכך שאותן דעות של שנאה ודמוניזציה שהובילו לשואה קיימות עדיין בעולם גם היום, אמר בן דור. הוא הדגיש את הדוגמא הטובה של רומניה בדרך שבה היא למדה את לקחי העבר.

שגרירת ארה“ב ברומניה, קתלין קוואלץ, הצהירה כי החובה לזכור את השואה דחופה מתמיד וקראה לאחדות נגד אנטישמיות ושנאה על כל צורותיהן. קוואלץ הדגישה את מאמציה של ממשלת רומניה להרחיב את החינוך בתחום השואה. המוזיאון המתוכנן לתרבות והיסטוריה של הרומאים והכנסתו לאחרונה של קורס חובה על השואה בבתי הספר התיכוניים ילמדו דורות חדשים על העבר ועל הזוועות ששנאה עלולה להוביל אליהן. אנו מברכים על תוכנית הממשלה להקים מוזיאון לתולדות היהודים והשואה. אנו מקווים שהמוזיאון יקבל את כל האישורים הנדרשים כדי שתהליך הבנייה יוכל להתחיל בהקדם האפשרי, אמרה השגרירת ארה”ב.

טרייאן חרסטיאה, מזכיר מדינה במשרד החוץ הרומני, נפגשה עם שגריר ישראל בבוקרשט, ליאור בן דור. הם דנו ביחסים החזקים שבין ישראל ורומניה, והזכירו את השותפויות הרבות שנבנו בין שתי המדינות לאורך זמן. הדיונים עסקו גם בהיבטים הקשורים להתפתחויות האחרונות במזרח התיכון.

 

מזכיר המדינה טריאן הרסטיאה איחל לשגריר ליאור בן דור הצלחה בהשגת יעדי המנדט החדש. השגריר מצדו הודה למזכיר המדינה על תמיכתן של שלטונות רומניה במדינת ישראל ובביצוע פעילותו הדיפלומטית.

טריאן הרסטיאה, מזכיר המדינה במשרד החוץ הרומני, השתתף במושב ה-75 של הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות של מועצת זכויות האדם של האו”ם. הוא הציג בזנבה, יחד עם משלחת בין-משרדית מרומניה, את הדו”ח הלאומי התקופתי על יישום האמנה הבינלאומית במסגרת הוועדה.

חרסטיאה הציג את ההתקדמות של השלטונות רומניה בתחום זכויות האדם, תוך שימת דגש על המדיניות בתחום המניעה והמאבק באפליה, אנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה, מאבק בשינויי האקלים ותגובת הרשויות ברומניה בהקשר של מצבי משבר עכשוויים.

הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות מורכבת מ-18 מומחים בלתי תלויים העוקבים אחר יישום האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות על ידי מדינות החברות.

נציגי משרד החוץ הרומני העניקו עותקים דיגיטליים של הארכיון “הבעיה 33″. סוגיות הנוגעות ליהודים” למרכז לחקר יהדות רומניה ולרשות הזיכרון לשואה ולגבורה – יד ושם. המסמכים נמצאים בארכיון הדיפלומטי של משרד החוץ, וטקס ההעברה התקיים בבית הכנסת הכוראלי בבוקרשט.

מזכירת המדינה לעניינים עולמיים במשרד החוץ בבוקרשט, מוניקה גאורגיצה (Monica Gheorghiță), ציינה כי למחווה זו יש ערך סמלי היסטורי ומוסרי לשימור הזיכרון ההיסטורי של הקהילות היהודיות ברומניה, כולל קורבנות השואה, שאליה מתייחס חלק מקרן הארכיון. יחד עם זאת, היא הוסיפה כי הדיגיטציה של קרנות הארכיון של המשרד תמשיך, עם ארכיון המסמכים מן התקופה שלאחר המלחמה.

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, העריך את שיתוף הפעולה המצוין בין שתי המדינות ואת המאמצים המתמידים של רומניה לשמר את זיכרון השואה וללחום באנטישמיות, וציין את היוזמה האחרונה של הממשלה בבוקרשט על ההכללה של כמה צעדים קונקרטיים למאבק באנטישמיות בסדר היום של הנשיאות הרומנית של מועצת האיחוד האירופי.

מנכ”ל המרכז לחקר יהדות רומניה, אדריאן צ׳יופלנקה, אמר כי הארכיון מתחיל במסמכים על הגירת היהודים ב-1900 וסוגיית האזרחות של יהודי רומניה. ישנם מעל 10 תיקים קשורים להיסטוריה של השואה, כלומר טרנסניסטריה, עבודת הכפייה, הרומניזציה, האלימות האנטישמית, גירוש היהודים, וכן התכתבות עם מדינות באירופה בנושא הבעיה היהודית. יו”ר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אאורל ויינר, העריך את שיתוף הפעולה המצוין עם משרד החוץ וציין כי האירוע תורם באופן משמעותי להחזרת הזיכרון הקהילתי.

קרן הארכיון “הבעיה 33 — סוגיות הנוגעות ליהודים (1900-1948)” כולל 43 כרכים, כ-20.000 עמודים המכסים את התקופה 1900-1948, בהתייחסות להיבטים שונים של תולדות היהודים ברומניה.

הנשיא קלאוס יוהניס אישר מחדש את מחויבותה של רומניה למאבק באנטישמיות, בגזענות ובשנאת זרים במסרו לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה.

מצד שני, ממשלת רומניה כיבדה את זכרם של קורבנות השואה והזכירה את ההתחייבות למאבק באנטישמיות, ולהפליל את הכחשת השואה ואת ההסתה לאנטישמיות. במסגרת כהונתה של רומניה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי, מטרתה היא התלכדות הערכים המשוטפים. קידום המאבק האפקטיבי בגזענות, בחוסר סובלנות, בשנאת זרים, בפופוליזם, באנטישמיות ובדיבור שנאה, הוא אחד הנושאים המרכזיים בהעלאת הסולידריות והלכידות של האיחוד האירופי. פנים ארצי, רומניה ביצעה צעדים חשובים לקראת הנצחת קורבנות השואה וקידום החינוך בנושא השואה, הוסיפה הממשלה.

ביוני 2018, שנתיים לאחר אימוץ ההגדרה של האנטישמיות, הפרלמנט הרומני אימץ חוק מיוחד בנושא המאבק באנטישמיות, המגדיר את האנטישמיות ומפליל את ההפצה והקידום של חומרים אנטישמיים וגם את קידום הרעיונות, המושגים או הדוקטרינות האנטישמיים, אמרה הממשלה.

גם משרד החוץ של רומניה כיבד את זכרם של קורבנות השואה בכל רחבי העולם והזכיר כי קידום הגיוון, כיבוד האחר, שוויון ההזדמנויות הם עקרונות יסוד להתפתחותה של חברה דמוקרטית.

במסגרת כהונתה של רומניה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי, המאבק באנטישמיות, באפליה ובדיבור שנאה הם נושאים בעדיפות, על ידי הצבת בעמוד האירופי של ערכים משותפים. בהקשר זה יתקיימו שני כנסים בנושא המאבק באנטישמיות ושמירת זכר השואה, בבריסל ובבוקרשט, בחודשים פברואר ומארס 2019, אמר משרד החוץ.

מזכירת המדינה לעניינים עולמיים במשרד החוץ בבוקרשט, מוניקה גאורגיצה (Monica Gheorghiță), ביקרה במדינת ישראל ב -13 בדצמבר 2018 כדי להשתתף בסבב ההתייעצויות מדיניות בין משרדי החוץ של רומניה וישראל.

השיחות המשמעותיות עם יובל רותם, מנכ”ל משרד החוץ הישראלי, הדגישו את האינטרס המשותף בחיזוק שיתוף הפעולה הדו-צדדי במסגרת הצעה לשיתוף פעולה בתחום הטכנולוגיות החדשות ויזמות וחדשנות.

משרד החוץ הרומני גינה בחריפות את הטבח שהתרחש ב-27 באוקטובר בבית הכנסת בעיר פיטסבורג, ארה”ב, שגרם לקרנבות רבים. משרד החוץ העביר תנחומים למשפחות הקרבנות והביע תקווה לרפואה שלמה ומהירה של הנפגעים. משרד החוץ מגנה כל מחוות אנטישמיות ותומך במאמציה של הקהילה הבינלאומי למנוע ולהאשים את האנטישמיות, וגם כל ביטוי של גזענות, שנאת זרים, אפליה גזעית וחוסר סובלנותת כתוב בידיעה לתקשורת.

מצד שני, הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ביטאה את הסולידריות עם סבל הקהילה היהודית בארה”ב, עם הכאב שהרגישו המשפחות של הפצועים ושל ה-11 הנהרגים. בוועד המנהל של FCER החברים גינו את הטבח הדגישו כי האירוע האנטישמיה חדש הזה מאוד רציני לא רק משום שהוא היה אלימותי או רצח בכוונה תחילה, אלא גם משום שהוא מראה שהתפרצות מחודשת של האנטישמיות ברוב המדינות במערב אירופה מתבטאת גם בארצות הברית, שבה מתגוררת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות. חושבת שגינוי לדין של הפושע והגינוי של הפשע על ידי מנהיגים פוליטיים, החל מהנשיא טראמפ, אינם מספיקים עוד. יש לנקוט בצעדים נרחבים ומרוכזים של ממשלות במדינות מתורבתות ודמוקרטיות כדי להילחם באנטישמיות ולהוציא אותה מכלל החוק. עליית המפלגות הקיצוניות והסלמת המעשים האנטישמיים, רבים מהם מבוצעים באלימות, הם איום על הדמוקרטיה בכלל ועל כל המיעוטים, ובמיוחד — חושבת FCER.

הפגנות אלימות במפגש הרומנים המתגוררים בחו”ל שנערך בבוקרשט

יותר מ־450 איש, ומתוכם 35 זנדרמים, נזקקו לטיפול רפואי בעקבות אירועי האלימות שהתרחשו בערב יום שישי במפגש המחאה נגד הממשלה בבוקרשט, לפי הודעתו של דובר הזנדרמריה. בסביבות 100,000 איש התאספו ביום שישי מול בניין הממשלה, במפגש הרומנים המתגוררים בחו”ל, שאליהם הצטרפו רומנים מבוקרשט. בנוסף ביום שישי, במספר ערים ברומניה, עשרות אלפי מפגינים יצאו לרחובות בקריאת סיסמאות נגד הממשלה. המפגינים דרשו את התפטרות הממשלה ועריכת בחירות מוקדמות.

פרצו עימותים אלימים בין המפגינים לזנדרמים, וכוחות המשטרה עשו שימוש בגז מדמיע וזרנוקי מים לפיזור המפגינים. המשטרה הודיעה על נוכחותן של קבוצות פרובוקציה בין המפגינים. הזנדרמים הגיבו לאחר שנציגי כוחות המשטרה נתקלו באלימות. הנשיא קלאוס יוהאניס גינה בחריפות את התערבותה האלימה של הזנדרמריה נגד המפגינים בכיכר ויקטוריה והדגיש כי על שרת הפנים, כרמן דן (Carmen Dan), לתת בדחיפות הסברים בנוגע לאופן שבו ניהלה את האירוע. מנהיגי האופוזיציה גינו גם הם את תגובת הזנדרמריה, וביקשו את התפטרותה של שרת הפנים. לפני כן, המנהיגים הפוליטיים של הרוב בממשלה מסרו כי על נציגי האופוזיציה לקחת אחריות על המפגש, שלטענתם הם אלה שארגנו את ההפגנות.

האינפלציה צפויה לרדת במהלך הרבעון השלישי השנה, לפי הערכותיו של הבנק הלאומי של רומניה.

הבנק הלאומי של רומניה (BNR) הפחית את התחזית לאינפלציה לשנה הקרובה מ־3.6% ל־3,5%. ההערכות נמצאות בירידה כמו כן עבור סוף שנת 2019 מ־3% ל־2.7%, לפי הודעתו של נגיד הבנק מוגור יסרסקו (Mugur Isărescu). הוא הסביר כי שיעור האינפלציה יוכל להיכנס שוב לטווח היעד של הבנק המרכזי, במידה ולא יחולו זעזועים חדשים אשר לא יהיה ניתן לווסת את השלכותיהם באמצעות מדיניות מוניטרית. עם זאת, צמיחתה הכלכלית של רומניה השנה צפויה לעמוד על קרוב ל־4% לפי הערכותיו של הבנק הלאומי של רומניה, לעומת 7% ב־2017. מוגור יסרסקו סבור כי למשק עדיפה צמיחה מתמדת לטווח ארוך, בהתאם לפוטנציאל. כשהצמיחה הכלכלית גדולה יותר, ההשקעות הן רבות יותר, יכולת היצור גדולה יותר, וכוח העבודה משתפר, הוסיף בכיר הבנק הלאומי של רומניה.

סקירה במשרד החוץ ובמשרד הביטחון.

לאחר הצגת הסקירה הכללית עבור ששת חודשי כהונתה של הממשלה הנוכחית של קואליציית המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) בבוקרשט, שנעשתה על ידי ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă), כל שר הופיע בנפרד בפני העיתונות, על מנת לדבר על הנעשה עד כה, אך גם על המיזמים בתחזית לעתיד הקרוב. ביום שלישי, שרי משרד החוץ ומשרד הביטחון, תאודור מלשקנו (Teodor Meleșcanu) ומיהאי פיפור (Mihai Fifor) מסרו את דבריהם. במישור הדיפלומטי, נושא חשוב הוא האפשרות להעברת שגרירות רומניה בישראל מתל אביב לירושלים, נושא אשר לאחרונה, כפי שידוע, הלהיט את הרוחות בדרגים הגבוהים ביותר בבוקרשט. לפי דבריו של תאודור מלשקנו, הניתוח שנעשה לגבי האפשרות להעברה מוכן ויועבר בקרוב לנשיא המדינה, ראשת הממשלה ולפרלמנט. בכל הנוגע ליחסים עם רוסיה, נמסר על ידיו כי על הדו־שיח להתבסס על האינטרסים ההדדיים של שני הצדדים וכי בו־זמנית יש לעמוד בעקרונות ותקנות החוק הבינלאומי. שר החוץ ציין עוד כי ההכנות לקראת כהונתה של רומניה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי, בחציה הראשון של השנה הבאה, עומדות בלוח הזמנים. מנקודת מבטה כחברה באיחוד האירופי, בוקרשט העמידה בראש סדר העדיפויות את העצמת מעמדה של רומניה במסגרת נאט”ו.

בפסגת האיחוד האירופי שנערכה לאחרונה, התקבלה הצעתה של רומניה לארח את מרכז הפיקוד ברמת גיס. בנוסף, נערך כינוס מיוחד שהוקדש לביטחון באזור הים השחור, ורומניה צברה עלייה ניכרת בנוכחות הימית של בעלות הברית באזור. עוד במישור הצבאי, מיהאי פיפור הדגיש כי המשיכו המאמצים לצייד את הצבא, על בסיס הקצאה של 2% מהתוצר הלאומי הגולמי. בין היעדים שהושגו במהלך ששת החודשים הראשונים השנה נמנים, בין היתר, רכישת מערכות טילים אמריקאיות או פתיחה בהליכי רכישת ארבע ספינות טילים מרובות ייעוד. האתגר העיקרי של משרד הביטחון השנה הינו עם זאת — לדבריו של מיהאי פיפור — פיתוח המכון הלאומי לרפואה צבאית קנטקוזינו (Cantacuzino), אשר חווה ירידה בשנים האחרונות. המכון הועבר תחת חסותו של משרד הביטחון בדצמבר אשתקד, מהלך שמטרתו להביא להתחדשות המכון.

מדיניות סביבתית יוזמת.

שרת איכות הסביבה ברומניה, גרציאלה גברילסקו (Grațiela Gavrilescu), הודיעה כי בתקופה הקרובה, ייערכו מספר פגישות אזוריות עם אזרחים בנושא ניהול פסולת. בנוסף, השרה מסרה כי 9000 משקי בית אשר אינם מחוברים לרשת החשמל יוכלו להצטייד בלוחות פוטו־וולטאיים באמצעות מיזם הנקרא “מאה שנים של אור”. כוונת הרשויות היא שברומניה לא יהיו עוד משקי בית ללא גישה לחשמל, וקיימת האפשרות כי הלוחות הפוטו־וולטאיים הראשונים יותקנו עוד השנה. מיזם אחר של המשרד לאיכות הסביבה הוא השקת תוכנית “הגרוטאה” עבור מכשירי חשמל ביתיים. לדבריה של גרציאלה גברילסקו, המימון הדרוש להשקת התוכנית קיים. ערך השוברים עומד להיקבע ולהתפרסם עד לאמצע חודש זה. בנוסף, בישיבת הממשלה שתיערך ב־20 באוגוסט, יתבקש אישור עבור תוספת של 30,000 שוברים עבור תוכנית “הגרוטאה 2018” לכלי רכב. עד כה נרכשו באמצעות התוכנית 21,000 רכבים.

נוכחות רומנית בליגה האירופית

שלוש קבוצות כדורגל רומניות שיחקו ביום חמישי במפגש הראשון בסיבוב המוקדמות השלישי בליגה האירופית. סגנית האלופה, מועדון כדורגל סטיאווה בוקרשט (FCSB) — לשעבר סטיאווה בוקרשט, הגיעה לתוצאה 0 — 0, מול הדגוק ספליט, קבוצה קרואטית חזקה, מוכרת באירופה גם בזכות אוהדיה הקשוחים. בעקבות הדחתה על ידי הקבוצה השוודית מועדון כדורגל מאלמו מליגת האלופות, האלופה צ.פ.ר. קלוז (Cluj) שצפון־מערב, ניצחה בקלות את הקבוצה הארמנית אלאשקרט, בתוצאה 0 – 2. לבסוף, זוכת גביע רומניה, מועדון ספורט אוניברסיטת קריובה (Craiova) שבדרום, הובסה בתוצאה 1 — 3 על ידי לייפציג, הכוח החדש בכדורגל הגרמני. משחק הגומלין ייערך בשבוע הבא.

ב11 ביוני, שר החוץ תאודור מלשקאנו אמר כי ההערכה על מעבר שגרירות רומניה בישראל לירושלים תסתיים תוך שבועיים. “אנו מתכוונים לסיים את ההערכה ונציע אלטרנטיבות. אני אציג בכתב [את ההערכה] עבור כל האלה שמעורבים בלקיחת ההחלטות הפוליטיות בענייני מדיניות חוץ: הנשיא, יושב ראש הסנאט ושל הפרלמנט, ראשת הממשלה.” הוסיף מלשקאנו. ההערכה מיועדת להציג לגורמים הפוליטיים את המצב הנוכחי. אך ההחלטה תהיה מדינית. בדרך כלל זאת אמורה להיות החלטה שתאומץ על ידי כל מקבלי ההחלטות, יש צורך בקונצנזוס, ובסופו של דבר המילה האחרונה שייכת לנשיא קלאוס יוהניס, אמר השר.

כאשר נשאל בבית הנבחרים האם כעת למעבר השגרירות יותר יתרונות מאשר חסרונות, מלשקאנו ענה: “יש יתרונות וגם חסרונות. מה שחשוב – לשקול אותם ונעשה זאת ברמה הפוליטית.” מלשקאנו הדגיש כי לא היתה בינו לבין ראשת הממשלה או לבית הנשיא שום שיחה בעניין הזה בזמן האחרון. הנושא הצית את הזירה הפוליטית ברומניה לאחר אימוץ תזכיר סודי על ידי הממשלה על הערכה בעניין מעבר פוטנציאלי של שגרורות רומניה בישראל לירושלים.

חבר הפרלמנט מהמפלגה הליברלית מר יונוץ סטרויה (Ionuţ Stroe) ביקש משר החוץ לא לאפשר משיכת מדיניות החוץ למשחקים של פוליטיקאים. סטרויה אמר שלא חשוב המיקום הגיוגרפי של השגרירות אלא האמינות שלנו, אמינות המדינה מול שותפינו מחוץ לגבולות המדינה. בתשובה, חבר הפרלמנט מירלה פורטונה (Mirela Furtună) מהמפלגה סוציאל דמוקרטית (בשלטון) אמרה כי השיחות המוגזמות במרחב הציבורי לא “עוזרות” לרומניה. הממשלה ביקשה ממשרד החוץ לערוך הערכה בנושא. יהיה ניתוח מבחינת האינטרסים של רומניה, הערכה של יתרונות וחסרונות, אמרה פורטונה. בתום הדיונים אמר השר מלסקאנו כי משרד החוץ בבוקרשט עושה את כל המאמצים כדי שחילוקי הדעות בזירה הפוליטית הפנימית לא ישפיעו על מדיניות החוץ של רומניה.