הפריגטה “המלכה מריה” תבצע, בתקופה 27 לאוקטובר — 7 לדצמבר, משימות השגחה של התנועה הימית ומניעת איומים אפשריים בחזית הדרומית של נאט“ו במזרח הים התיכון. הפריגטה תכלל בהקבצה הימית הקבועה NATO SNMG-2.
הפריגטה “המלכה מריה“, בעלת מסוק IAR 330 Puma Naval ופלוגת כוחות של משימות מיוחדות , תשתתף במשימת הנאט“ו “Sea Guardian” בהנהגת פיקוד הימי המשותף של נאט“ו וגם בתרגיל הרב–לאומי ללוחמה בצוללות “Mavi Balina 20” מאורגן ע“י הכוחות הימיים של טורקיה בתקופה 2-9 לנובמבר.
משימת הנאט“ו “Sea Guardian” התחילה ב-2016 כתגובה להתפתחויות הביטחוניות , ורומניה משתתפת כל שנה מ-2017 עם פריגטה אחת במאמץ המאוחד הזה לחיזוק הביטחון הימי בים התיכון.
הפריגטה עם צוות של 240 חיילים , מתוכננת לעצור לחידוש יכולת הלחימה בנמלים Aksaz (טורקיה), Souda (יוון), אלכסנדריה (מצרים), חיפה (ישראל). הכנת הפלגת האוניה למשימה התבצעה ע“פ צעדי המנע להדבקת הצוות ב– SARS-CoV-2 ובזמן העצירות בנמלים הנ“ל החיילים ישארו בבידוד על האוניה.
ספינת הצי הרומני המלך פרדיננד שבה בשבת, 23 בנובמבר, לנמל הצבאי קונסטנטה (דרום-מזרח רומניה), לאחר שביצעה משימות בים התיכון, בין 18 באוקטובר ל -20 בנובמבר, במהלכו שטה כ 5500 מיילים ימיים עם עצירות בנמלי אקזז (טורקיה), אלכסנדריה (מצרים), חיפה (ישראל) ולימסול (קפריסין).
בחלק הראשון של השיוט הספינה השתתפה במבצע נאט”ו משמר הים, יחד עם אוניות צבאיות של מדינות נוספות, חברות הברית. המסימות ההרטעה כוונו נגד פעילות בלתי חוקיות באגף הדרומי של נאט”ו והאיחוד האירופי, והן כללו פעולות לפיקוח על התעבורה הימית, תחת הנהגת פיקוד הימי של בעלות הברית. לנאט”ו.
בהמשך השתתפה הספינה בתרגיל רב לאומי Dogu Akdeniz 19, שאורגן על ידי כוחות חיל הים הטורקי, יחד עם כ -50 אוניות, מטוסים, צוללות ו 4700 חיילים מ -15 מדינות.
בנמלים של אלכסנדריה, חיפה ולימסול, על הספינה עלו לראשונה מאות רומנים החיים במצרים, ישראל וקפריסין. הם ביקרו בספינה, שוחחו עם הצוות ונהנו מההפתעות שהחיילים הרומנים הכינו להם.
בישיבה משותפת ביום רביעי, שני הבתים בפרלמנט בבוקרשט אישרו את בקשתו של הנשיא קלאוס יוהאניס, בנוגע לעריכת משאל עם ב־26 במאי, יחד עם הבחירות לפרלמנט האירופי. הנושאים שהוצעו על ידי הנשיא נוגעים לאיסור חנינה המונית וחנינה עבור עבירות שחיתות ואיסור על הוצאת צווי חירום ממשלתיים בתחום העבירות על החוק וארגון מערכת המשפט. בכוונתו של נשיא רומניה לשאול לדעתם של הבוחרים בנוגע לאפשרות שגם רשויות אחרות, מלבד נציב קבילות הציבור (מבקר המדינה), יוכלו לפנות ישירות לבית הדין החוקתי בדבר צווי החירום. המהלך שיזם הנשיא בא על רקע השינויים התכופים בחקיקה בתחום מערכת המשפט, שקודמו על ידי קואליציית השלטון של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE), שינויים שנויים במחלוקת, שספגו ביקורת חריפה ברומניה ומצד שותפיה האירופיים של רומניה. בקשתו של הנשיא, אשר ערך בשבוע שעבר התייעצויות בנושא זה עם מפלגות הפרלמנט, אושרה בפה אחד על ידי חברי הפרלמנט של הוועדות המשפטיות.
ראשת ממשלת רומניה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă), מסרה לנשיא המדינה הצעות מינוי עבור שרים חדשים במשרד לקרנות מימון אירופיות, במשרד לרומנים בתפוצות ובמשרד המשפטים. שלושת בעלי התפקיד מסרו את התפטרותם — רובנה פלומב (Rovana Plumb) ונטליה אינטוטרו (Natalia Intotero) על מנת להשתתף בבחירות לפרלמנט האירופי, ותודורל טואדר (Tudorel Toader) קיבל החלטה זו לאחר שהמפלגה העיקרית בשילטון, המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) נסוגה מתמיכתה הפוליטית, וראשת הממשלה הציעה את הדחתו. ביטול התמיכה בא בעקבות עיכוב באימוץ צווי החירום הממשלתיים השנויים במחלוקת, בנוגע לשינויים בחוק העונשין. הנשיא יודיע בתחילת שבוע הבא מה תהיה החלטתו בנוגע למינוי השרים החדשים, אך מסר שהינו סבור כי מטרתו של הסידור מחדש היא לחזק את מה שכינה “מתקפת המפלגה הסוציאל דמוקרטית על מערכת המשפט”. על רומניה לחזור בדחיפות לדרך של רפורמות ולהמשיך במאבק נגד השחיתות, הזהירה, בנוסף, הנציבה האירופית למשפטים, ורה זורובה (Věra Jourová), בדיון בפרלמנט האירופי בנושא שילטון החוק.
סקירה לאחר 100 ימי כהונה של רומניה במועצת האיחוד האירופי
בשלושת חודשי כהונתה הראשונים של רומניה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי, הושלמו 90 תיקי חקיקה מסובכים, כאשר בוקרשט ניהלה בו־זמנית מעל ל־1,100 אירועים וכנסים, מסרה ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה. בהתייחסות לאחד התיקים שהושלם לאחרונה, דנצילה בירכה על אישורן הרשמי במועצה, כצעד אחרון של הליך החקיקה, של הנורמות המקובלות בשוק הגז הטבעי, בנוגע לזכויות היוצרים, הנורמות בנוגע לחוזי מכר של רכוש וחוזי אספקת תוכן דיגיטלי ברשת. בוקרשט היתה מעורבת באופן פעיל גם במשא ומתן על הברקזיט, ציינה ראשת הממשלה, שדיברה גם על חשיבות הבחירות לפרלמנט האירופי ב־26 במאי, וציינה כי רומניה פעלה עבור יצירתה של סביבת בחירות חופשית ונכונה, נקבעו כללים ברורים יותר בנוגע להגנה על נתונים אישיים וענישה בגין שימוש בנתונים אישיים למטרת תימרון מהלכיהן ותוצאותיהן של הבחירות.
כנס בנושא האיומים הביטחוניים בחזית המזרחית של נאט”ו
בכנס בנושא האיומים הביטחוניים בחזית המזרחית של הברית הצפון אטלנטית, שנערך בבוקרשט, הודגש הצורך בחיזוק יכולות נאט”ו בים הבלטי ובים השחור. נשיא רומניה קלאוס יוהאניס תמך בנוכחות של ברית מאוחדת, מגובשת ועקבית בחזית המזרחית כולה, תוך שהזכיר כי אזור הים השחור ממשיך להיות עד לקונפליקטים קפואים ומתחים סמויים, מצב המחייב, לדעתו, את נאט”ו לנוכחות שכזאת, הנחוצה על מנת ליזום הרתעה יעילה וביטחון. בכנס, ארצות הברית וגרמניה מסרו את הערכותיהן בנוגע לאופן שבו בוקרשט לקחה על עצמה ועמדה בתחייבויותיה במסגרת נאט”ו.
נפתחה עונת רומניה — צרפת
עונת רומניה — צרפת 2019 נפתחה, השבוע, בבוקרשט, ולארבעת החודשים הקרובים מתוכננים מפגשים, תערוכות, פסטיבלים והופעות בעשרות ערים. שגרירת צרפת בבוקרשט, מישל רמי (Michele Ramis), מסרה כי ארצה מארגנת בפעם הראשונה את העונה יחד עם מדינה חברת איחוד אירופי אחרת, עובדה הממחישה היטב את הייחודיות ביחסי רומניה — צרפת. בתורו, שר התרבות הרומני, דניאל בראז (Daniel Breaz), העלה היבטים בנוגע לקשר התרבותי בין שתי הארצות, וציין כי במהלך הדורות, תרבותה של צרפת נותרה כדוגמה, מראה וידידה לטווח ארוך של הרומנים. עונת צרפת — רומניה נערכה החל מ־28 בנובמבר עד ל־5 באפריל במעל ל־100 ערים בצרפת ורשמה הצלחה עצומה, כאשר צרפת גילתה מחדש את רומניה ואת אומניה. מטרתו של האירוע היא לחזק את הקשרים הכלכליים, המדעיים, התרבותיים והחברתיים המאחדים את שני הארצות.
התייעצויות נשיא רומניה עם מפלגות הפרלמנט בנושא משאל העם בנוגע למערכת המשפט
נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס ערך בימים חמישי ושישי התייעצויות עם מפלגות הפרלמנט בנושא משאל העם בנוגע למערכת המשפט, ב־26 במאי, בו־זמנית עם הבחירות לפרלמנט האירופי. נשיא רומניה מסר לאחר הדיונים, ביום חמישי, עם מפלגות האופוזיציה — המפלגה הלאומית ליברלית (PNL), איגוד להציל את רומניה (USR) ומפלגת התנועה העממית (PMP) — ובנוסף עם האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR) וקבוצת המיעוטים הלאומיים האחרים, מלבד המיעוט ההונגרי, כי תקיפותיה של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) נגד מערכת המשפט, מזה שנתיים, צריכות לגרור תגובה מצד אזרחי רומניה, בצורת משאל עם.
לדברי הנשיא, אזרחי רומניה רוצים מדינה עם מערכת משפט עצמאית, צודקת ומחוץ להשפעותיה של הפוליטיקה. המפלגה הלאומית ליברלית הודיעה על תמיכתה המלאה במשאל העם, לטענת איגוד להציל את רומניה ישנו צורך בהתייעצות עם, ומפלגת התנועה העממית הציעה שבמשאל העם תופיע גם שאלה בנוגע להפחתת מספר חברי הפרלמנט או ביטול קצבאות הפנסיה המיוחדות, שמהן נהנות כרגע קטגוריות מקצועיות מסוימות. ליום שישי נקבעו התייעצויות עם המפלגה הסוציאל דמוקרטית ועם מפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE), השותפה בשלטון, שלא כיבדו את ההזמנה, בטענה כי ההתייעצויות הן עניין רשמי בלבד, שכן הנשיא יוהאניס כבר קיבל את החלטתו לקיים את משאל העם.
מנהיג הסוציאל דמוקרטים, ליביו דרגנאה (Liviu Dragnea), שלח משלחת מטעם המפלגה, ואחד מנציגיה, אאוגן ניקוליצאה (Eugen Nicolicea), סגן יושב ראש בית הנבחרים, מסר כי הפרלמנט יאשר את בקשתו של הנשיא בנוגע למשאל העם. משאל העם כונס על רקע השינויים התכופים בחקיקה בתחום מערכת המשפט, שקודמו על ידי קואליציית המפלגה הסוציאל דמוקרטית ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים, שספגו ביקורת חריפה מצד שותפיה האירופיים של רומניה. נושאי משאל העם דנים באיסור על חנינה המונית וחנינה עבור עברייני שחיתות ואיסור על צווי חירום ממשלתיים בתחום העבירות על החוק, העונשים ואירגון מערכת המשפט.
תיק המהפכה האנטי־קומוניסטית ברומניה, מ־1989, בבית המשפט
התובע הכללי של רומניה, אוגוסטין לזר (Augustin Lazăr), הודיע כי תיק המהפכה האנטי־קומוניסטית מדצמבר 1989 נשלח לבית הדין. הוא מסר לציבור את התנצלותו של משרד היועץ המשפטי לממשלה על עיכובה המוגזם של החקירה — כמעט 30 שנים. בתיק, נחקרים פלילית נשיא רומניה לשעבר מהשמאל, יון איליאסקו (Ion Iliescu) וסגן ראש הממשלה לשעבר גלו וויקן וויקולסקו (Gelu Voican Voiculescu), בגין פשעים נגד האנושות. אלה מואשמים בפעולות הסחה המונית והפצת מידע שקרי כדי לעלות לשלטון. המעשים בוצעו לאחר נפילת המשטר הדיקטטורי, בתקופה 31-22 בדצמבר 1989, כשהחזיקו בתפקידים במועצת חזית ההצלה הלאומית (FSN), גוף שהיווה אז רשות מבצעת ומחוקקת.
לפי המידע הרשמי, המהפכה הסתיימה עם יותר מ־1,000 קורבנות וכ־3,000 פצועים, רובם לאחר נפילת המשטר המדכא של ניקולאה צאושסקו (Nicolae Ceaușescu). באזור מרכז ומזרח אירופה, רומניה היא המדינה היחידה שבה המעבר מהדיקטטורה הקומוניסטית לדמוקרטיה התבצע תוך שפיכת דמים. סיום תיק המהפכה ופתיחת המשפט בבית דין עוררה תגובות שונות מצד הפוליטיקאים בבוקרשט. מצד אחד, הנשיא קלאוס יוהאניס יחד עם המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) ואיגוד להציל את רומניה (USR), שבאופוזיציה בפרלמנט, שיבחו את הודעתו של התובע הכללי, בטענה שזהו צעד חשוב מאוד בקביעת האמת. מצד שני, הסוציאל דמוקרטים, שבשלטון, סבורים כי האמת הייתה צריכה להיקבע עד כה, וכי פתיחת המשפט בבית דין יכלה לחכות חודש נוסף, עד לאחר הבחירות לפרלמנט האירופי.
דחייה נוספת של מועד הברקזיט
בבריסל, המנהיגים האירופיים וראשת הממשלה הבריטית, תרזה מיי, הסכימו לגבי דחייה נוספת של מועד הברקזיט עד לסוף חודש אוקטובר, תוך הערכת התהליך במועצה האירופית מה־20 וה־21 ביוני. ראשת הממשלה מיי ביקשה דחייה עד ל־30 ביוני, על מנת להקנות זמן לפרלמנט בלונדון להגיע להסכמה. מדובר בדחייה גמישה, שישה חודשים נוספים על מנת שבריטניה תמצא את הפיתרון הטוב ביותר, ציין נשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, ובו־זמנית ביטול זמני של הסכנה הטמונה בהפרדה שרירותית, בהיעדר הסכם.
בכנס המיוחד של המועצה האירופית בעניין יציאתה של הממלכה המאוחדת, רומניה יוצגה על ידי הנשיא קלאוס יוהאניס אשר גיבה את מהלך ההארכה הנוספת למועד הברקזיט, על מנת לאפשר את אשרורו של ההסכם עם האיחוד האירופי, על ידי הפרלמנט בלונדון. ההארכה מאפשרת “נסיגה מסודרת”, המבטיחה ודאות לאזרחים אירופיים השוהים בממלכה המאוחדת ועבור אזרחים בריטיים השוהים באיחוד האירופי, אך גם עבור חברות והסביבה העסקית”, הדגיש המינהל הנשיאותי בבוקרשט בהודעה לעיתונות. נשיא רומניה הביע את תמיכתו גם בשותפות עתידית “מקיפה ושאפתנית” בין האיחוד האירופי לבריטניה, שתכלול הן היבטים כלכליים ומסחריים, הן היבטים ביטחוניים, הגנה ויחסי החוץ. במידה והסכם היציאה לא יאושרר עד ל־22 במאי, הממלכה המאוחדת תיאלץ לערוך בחירות לפרלמנט האירופי. במקרה בו בריטניה לא תעמוד בהתחייבות זו, יציאתה מהאיחוד האירופי תיערך ב־1 ביוני.
התרגיל הרפואי הגדול ביותר של נאט”ו ברומניה
ברומניה התבצע, בימים אלה, התרגיל הרפואי הגדול ביותר בתולדותיה של הברית הצפון אטלנטית — “לוחם נמרץ 2019”, בשלושה רבדים: יבשתי, אווירי וימי. כ־2,000 חיילים, כבאים, רופאים, חובשים, מגישי עזרה רפואית ומתנדבים אזרחיים מכמעט 40 מדינות חברות ושותפות ביצעו הדמיית פעילות במקרה של עימות צבאי שיביא לפגיעה בערים. השלב החשוב ביותר בתרגיל אירע בצינקו (Cincu), שבמחוז ברשוב (Brașov) שבמרכז רומניה, בו הוקמו 14 מתקנים רפואיים צבאיים, החל מהפשוטים ביותר, עבור מיון וחירום, ועד לבית חולים מודולארי מסוג ROLE 3, שבו ניתן לבצע ניתוחים מורכבים. בתרגיל שולבו גם מסוקים צבאיים לפינוי פצועים.
מלבד השלב מצינקו, נערכו שניים נוספים — בקונסטנצה, עיר בחוף הים השחור, ובבוקרשט. בעיר הבירה נערכה הדמיית אירוע מרובה פגועים בלילה שבין חמישי לשישי, באזור תחנת הרכבת התחתית במרכז בוקרשט. התרחיש כלל את מעורבותם של צוותים מיוחדים, בעקבות נזקי מספר פיצוצים תת קרקעיים. בנוסף, כוחות הצי הרומני ערכו את התרגיל הרב־לאומי הגדול ביותר שנערך אי פעם במימיה הטריטוריאלים של רומניה ובמימיו הבינלאומיים של הים השחור. השתתפו 14 ספינות צבאיות רומניות ושש ספינות צבאיות מבולגריה, קנדה, יוון, הולנד וטורקיה, עם סך הכל כ־2,200 חיילים, שתירגלו מהלכי, לוחמה משותפת נגד איומים תת־ימיים, ימיים ואוויריים, המותאמים לסוגי האיומים הביטחוניים באזור הים השחור.
נשיא רומניה קלאוס יוהאניס השתתף ביום רביעי וחמישי בפסגת נאט”ו בבריסל, שנערכה באווירה מתוחה, על רקע התעקשותו של מנהיג הבית הלבן, דונלד טראמפ, להגדיל את המימון המיועד לביטחון. לאחר הפסגה, נשיא המדינה מסר כי רומניה השיגה שני דברים חשובים מאוד — מטה פיקוד מבצעי ושיפור מעמדה של החטיבה הרב־לאומית הממוקמת בשטחה. הנשיא יוהאניס מסר כי ברגע שמטה מבצעי זה יהיה מוכן, כ־400 קצינים מכל ארצות האמנה הצפון אטלנטית יהיו נוכחים ברומניה. בהתייחסו לחטיבה הרב־לאומית, נשיא המדינה מסר כי זו קיבלה מעמד קבע וכי רומניה תמשיך לנהל משא ומתן עם מדינות חברות נאט”ו עבור נוכחות כמה שיותר איתנה. בנוסף, בהזדמנות זו, רומניה הודיעה כי בשנה הבאה תגדיל את כוח האדם הממוקם באפגניסטן מ־770 ליותר מ־950. זהו גידול משמעותי עבור רומניה, מפני שהבנו מזמן ואנו משוכנעים כי נאט”ו אינו רק אמצעי להשגת ביטחון, אלא יש כמו כן לספק ביטחון, מסר יוהאניס. עוד במסגרת הפסגה, ביוזמת רומניה, התקיים מפגש להתמקדות באזור הים השחור. מפגש מנהיגי נאט”ו התמקד בשיחות על תקציב הביטחון המוקצה על ידי המדינות החברות, שיחות שהתנהלו בדלתיים סגורות. בסופו של דבר, טראמפ, אשר התעקש להשיג את יעד ה־2% מהתוצר הלאומי הגולמי בפרק זמן קצר יותר, קיבל את התחייבויות בעלות הברית להגדלת הנטל הכספי ב־33 מילארד דולר.
ראשת ממשלת רומניה, על מערכת המשפט, בבריסל
כמו כן בבריסל, ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă), שוחחה עם נשיא הנציבות האירופית זאן קלוד יונקר, בפגישה שבה נכחו סגן הנשיא הראשון של הנציבות, פרנס טימרמנס, והאחראי על המדיניות האזורית בממשלת האיחוד, קורינה קרצו (Corina Crețu). הנושא המרכזי היה מערכת המשפט ברומניה, הקשר שבו הנשיא יונקר מסר כי ממשלתו ממשיכה לעקוב אחר ההתפתחויות ברומניה בנוגע למנגנון שיתוף הפעולה והמעקב, שהוקם מאז הצתרפותה לאיחוד האירופי, ב־2007. הבכיר האירופי עמד על כך כי חשוב לא לעשות צעדים אחורה בכל הנוגע למערכת המשפט. השניים התמקדו בשיחתם על חוק העונשין וחוק סדר הדין הפלילי, שקואליציית הממשל של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) רוצה לשלב בפועל. עם פרטים, ויוריקה דנצילה: “שוחחנו על חוקי העונשין, על חוק סדר הדין הפלילי, הסברתי שאלה היו תוצאה של דיונים אשר התנהלו במשך קרוב לשנה בפרלמנט ברומניה. התייעצנו עם תובעים, שופטים, כל מי שהיו לו דברים חשובים לומר בהיבט זה. ביקשנו שבמידה וישנם עניינים לא ברורים או דברים המעוררים דאגה, נדון בהם באופן ממוקד, על מנת שנוכל לתקן דברים מסוימים”. סדר היום של השיחות כלל, בין היתר, את התכוננותה של רומניה לכהונה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי, במחציתה הראשונה של השנה הבאה, שנת התקציב הבאה של האיחוד האירופי והברקזיט. ראשת ממשלת רומניה שוחחה עם שני חברים נוספים בקבינט יונקר — הנציב לחקלאות ופיתוח כפרי, פיל הוגאן (Phil Hogan), והנציב לתקציב ומשאבי אנוש, גונטר אוטנגר (Günther Oettinger).
הדחה מניהול הפרקליטות למאבק בשחיתות
הנשיא קלאוס יוהאניס חתם בתחילת השבוע על צו שעל פיו ראשת הפרקליטות למאבק בשחיתות (DNA), לאורה קודרוצה קיובשי (Laura Codruța Kovesi), הודחה מתפקידה. נשיא המדינה נאלץ, למעשה, להדיחה בעקבות פסק דין שנוי במחלוקת שניתן על ידי בית הדין החוקתי. בית דין זה קבע את קיומו של ניגוד חוקתי בין הממשלה לנשיא, אשר דחה תחילה את בקשתו של שר המשפטים, טודורל טואדר (Tudorel Toader), להדיח את ראשת הפרקליטות למאבק בשחיתות. לאחר שהנשיא חתם על צו ההדחה, קובשי מסרה הודעה לעיתונות שבה דיברה על פעילותו של המוסד אותו היא ניהלה: “הפרקליטות למאבק בשחיתות הוכיחה שהחוק הוא שווה עבור כולם ואיש אינו חזק מכדי להימלט ממנו. תובעים עצמאיים ניהלו חקירות נגד אנשים שנראה היה כי אין לגעת בהם, ללא קשר לתפקידם, ללא קשר למעמדם החברתי וללא קשר להונם האישי. באמצעות החקירות שניהלנו, תרמנו להעלאת מודעות הציבור לחומרת תופעת השחיתות. האופן הגס שבו מנסים לשנות את חוקי העונשין מוכיח כי ישנו רצון להתגוננן מפני העבר, מפני ההווה ומפני העתיד”. במקומה, התובע הכללי אוגוסטין לזר (Augustin Lazăr), מינה באופן ארעי את אנקה זורמה (Anca Jurma), תובעת עם ותק בפרקליטות למאבק בשחיתות. זו מסרה כי על המאבק בשחיתות להימשך. אנקה זורמה: “לפרקליטות ישנה אחריות גדולה במימוש המנדט שהחוק מעניק לה, כלומר המאבק בשחיתות ברבדים גבוהים. במובן זה, על הפרקליטות למאבק בשחיתות להישאר בהמשך מוסד חזק, עצמאי ורלוונטי, כל עוד רומניה עומדת בפני תופעת השחיתות.” הדחתה של קובשי, ביוזמתה הרבה של ממשלת השמאל, עוררה גם את תגובתה של הנציבות האירופית, אשר ציינה כי ישנה אפשרות שתבחן מחדש את מסקנותיה בנוגע ליכולת ההתמדה של המאבק נגד השחיתות ברומניה, בתנאים שבהם יכולתה של הפרקליטות למאבק בשחיתות להמשיך לתפקד ביעילות תוטל בספק.
