Tag: נאצים

  • שבעים וששמונה שנים לגישרוש יהודי קובסנה

    שבעים וששמונה שנים לגישרוש יהודי קובסנה

    הקהילה היהודית ב-Sfântu Gheorghe, מרכז רומניה, ארגנה טקס להנצחת קורבנות השואה ב-5 במאי, בהקשר של יום השנה ה-78 לגירושם למחנות ההשמדה של יהודים ממחוז טרי סקונה לשעבר, כיום קובסנה. הטקס התקיים בפארק הזיכרון לשואה.



    הפארק נחנך בשנת 2014 בבית העלמין היהודי, בו יש בית תפילה, אנדרטה וקיר זיכרון שעליו כתובים שמות כל היהודים שנרצחו לפני 78 שנים. הם מתועדים ביד ושם. בירושלים. מתוך 756 היהודים במחוז טרי סקונה שנשלחו לעבודות כפייה או גורשו במאי 1944, שרדו רק 148. האחרים, בהם 52 ילדים מתחת לגיל 13, הושמדו באושוויץ-בירקנאו.



    החל מ-19 במרץ 1944, לאחר כניסת הנאצים להונגריה, החל יישום חוקים ופקודות אנטישמיות. מ-5 באפריל 1944 חויבו היהודים לענוד טלאי הצהוב. ב-3 במאי 1944 התחיל ריכוז היהודים בגטו ב-Sfântu Gheorghe, . ב-10 במאי 1944, הם נשלחו לגטו בעיר רגין. ב01 ביוני נשלחו לאושוויץ-בירקנאו. כאמור יותר מ-80 אחוז מיהודי המחוז הושמדו.

  • הנצחת הקורבנות אוניית סטרומה

    הנצחת הקורבנות אוניית סטרומה

    שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, ומפקד חיל הים הרומני, אדמירל מיחאי פאנאיט, השליכו זרי פרחים אל הים השחור וחשפו שלט הנצחה בנמל קונסטנטה, במהלך טקס שנערך לזכרם של למעלה מ-760 יהודי רומניה שמתו בטביעת הספינה סטרומה בשנת 1942. אנו 80 שנה אחרי הטרגדיה של האונייה סטרומה, בה קיפחו את חייהם 769 יהודים. הם ברחו, הם רצו להגיע לישראל, אחרי הפוגרום ביאסי, אחרי הפוגרום בבוקרשט, אחרי הגירושים לטרנסניסטריה. הישועה היחידה עבורם הייתה ישראל. לצערי הם לא הגיעו לישראל. למרבה הצער, ממשלת בריטניה דאז אסרה על יהודים להיכנס לארץ הקודש. 769 יהודים היו על הספינה, שטורפדה על ידי צוללת רוסית. זו חובתנו לדעת מה קרה, חובתנו לדעת ולהכיר את ההיסטוריה הזו, אמר סרנגה. הוא הדגיש כי ניתן לבנות עתיד טוב יותר ללא אנטישמיות ושנאת זרים.



    מפקד חיל הים הרומני, האדמירל מיחאי פנאייט, אמר שעל הרשויות והחברה האזרחית להיות מעורבים ולהילחם בכל צורה בחוסר סובלנות, אפליה וגזענות. היום אנו מציינים לא רק אירוע טרגי, אלא גם את הסבל והדיכוי של כל היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, אמר פאנאיט.



    לזכר הקורבנות השגריר דוד סרנגה ומפקד חיל הים הרומני, אדמירל מיחאי פנאייט, השליכו זרי פרחים מסירה צבאית וחשפו שלט הנצחה בנמל קונסטנטה.


    סטרומה הייתה הספינה האחרונה עם פליטים יהודים מרומניה שיצאה מנמל קונסטנטה בדצמבר 1941 לכוון פלסטינה. היא הוטבעה ב23 בפברואר 1942 אחרי שהוחזקה בנמל טורקי, לפי דרישה בריטית, במשך 10 שבועות בהן הפליטים לא הורשו לרדת לחוף.



    שגרירות רומניה בישראל ועיריית חולון ארגנו גם טכס הנצחת קורבנות הספינה סטרומה.



    נשאו דברים מוטי ששון, ראש עיריית חולון, ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל, והשגרירה קולט אביטל, דיפלומטית ופוליטיקאית, במקור מרומניה. זרי פרחים הונחו באנדרטת סטרומה. כתב רדיו רומניה, Dragoş Ciocîrlan, סיפר לנו כי בישראל יהודי רומניה משתתפים מדי שנה בהנצחת 769 הקורבנות.



    התיאטרון היהודי הממלכתי ארגן אירוע תרבות לציון 80 שנה לטרגדית סטרומה. הרגע הזה בהיסטוריה הקרובה שלנו פחות מוכר, במיוחד בקרב צעירים. לכן, האירוע הוא שיעור תרבותי-חינוכי, שיעור היסטוריה מסוג אחר אחר, שיוצג באופן אינטראקטיבי, אמרו המארגנים. במהלך האירוע הוצגו קטעים מהסרט התיעודי “סטרומה”, יצירתו של ראדו גאברה ז”ל ושל הסופר סטליאן טנאסה.

  • הנצחה קורבנות השואה

    הנצחה קורבנות השואה

    טקס שהוקדש ליום השואה הבינלאומי התקיים בבית הכנסת קוראל בבוקרשט, לרגל הנצחה של קורבנות הפוגרום הלגיונרי ביהודי בוקרשט בין התאריכים 21-23 בינואר 1941. נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, אמר שהוא לא יכול לתאר באופן מדויק את המשמעות של השואה בפועל – תקופה בהיסטוריה שבה האנושות איבדה את עצמה . באותם רגעים שבהם הנורמליות איבדה את משמעותה, שום דבר לא היה חשוב יותר. אני לא אשכח את דמותו של יהודי ותיק, עונד את עיטור רומני שקיבל, בין שתי מלחמות העולם,על אומץ לבו והוצא להורג ברחובות בוקרשט במהלך הפוגרום – התפרצות של שנאה אבסורדית ופשעים שבוצעו תחת עיניו של השלטון הפרו-נאצי הרומני, ע”י ארגון טרור – התנועה הלגיונרית, אמר וקסלר.



    אנו חיים בתקופה שבה האלימות בדיבור או האלימות מאחורי המילים הופכת בקלות רבה למעשים אלימים. אדישות, בורות במצבים אלו רק מעודדים את המשך והחמרתם. זו סיבה נוספת לאימוץ חוק הפרלמנט בנוגע לתולדות היהודים ברומניה. ללימוד השואה בבתי הספר התיכוניים ברומניה יהיה תפקיד מהותי . המלחמה באנטישמיות, בהקצנה, בשנאה זרים היא מלחמה למען עתיד החברה שלנו, עתיד שיהיה טוב יותר רק עם חינוך טוב יותר, אמר וקסלר בתום נאומו.



    נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, העלה את זכרו של נשיא ה-FCER לשעבר, אורל ויינר, והדגיש שלא ניתן לסבול התעללות והקצנה מכל סוג ויש לעניש בחריפות את הפרות החוק. אנשים או קבוצות מסוימים משתמשים בשואה למען אינטרסים פוליטיים עכשוויים. הוא ציין כי הסכנות לדמוקרטיה לובשות כעת צורות חדשות ומטעות, וקבע כי החרפת האנטישמיות, שנאת זרים, חוסר סובלנות, גזענות ואפליה, ניסיונות לשקם פושעי מלחמה, והתנערות מערכים והיבטים עליונים של האנושות יכולים להחיות את החוויות הטרגיות של ההיסטוריה. יוהניס הדגיש כי המגיפה העצימה את הארסיות של התקפות אנטישמיות ויצרה מסגרת להפצת תיאוריות קונספירציה ואינפורמציה שגויה. הוא אמר שרומניה באמצעות הצעדים שנקטה בנוגע לקבלת האחראיות על טעיות העבר היא מודל לחיקוי באיזור מחוץ לו. הוא הזכיר את הרחבה וחיזוק תכניות חינוכיות בנושאי היסטוריה יהודית והשואה.