Tag: ניקושור דן

שגרירות מדינת ישראל, יחד עם קרן מגנה לאודה–רעות, בתמיכת עיריית בוקרשט והמועצה הכללית של העיר בוקרשט, ארגנו ב-12 לינואר עצרת הזדהות עם ישראל ועם בני הערובה הישראלים רצועת הנמצאים ברצועת עזה, 100 ימים לאחר חטיפתם עי מחבלי חמאס.

ראש עיריית בירת רומניה, ניקושור דן, הצהיר כי 7 לאוקטובר 2023, כאשר חמאס תקף את ישראל, שהוא יום שלא חשב שהוא יחווה. הינו רוצים להתכבד ולארח אירוע משמח. למרבה הצער, אנחנו נמצאים אחרי 100 ימים מה-7 לאוקטובר, יום בלתי נתפס ב-2023, יום שבו ההומניות, ההיגיון, הציוויליזציה נעלמו עבור אנשים רבים שחיו להם חיים הרגילים. אנו מקווים שהם יוכלו לחזור הביתה. אני מביע את תקוותי שבסופו של דבר ההגיון, הציוויליזציה, האנושות תנצחנה ושכל האנשים האלה יוכלו להמשיך בחיים נורמליים אחרי הטראומה הזאת, אמר ניקושור דן.

סגן שגריר ישראל ברומניה, רמי טפליצקי, דיבר על קורבנות התקיפה. אנו מציינים 100 ימים לחטיפה של למעלה מ-240 אזרחים מבתיהם, ממסיבה, ממיטותיהם. 136 בני ערובה עדיין בידי חמאס, אמר טפליצקי. הוא הזכיר גם את הישראלים בעלי אזרחות רומנית שנרצחו או שהם עדיין בני ערובה של חמאס. ישראל חזקה, אבל אנחנו צריכים חברים טובים כדי להיות חזקים, ורומניה הייתה חברה טובה מאוד, החל מביקור ראש הממשלה וראשי הפרלמנט הרומנים בישראל, ועד להצהרות שני בתי הפרלמנט של תמיכה בישראל, של סולידריות, עד לאירוע זה, הדגיש הדיפלומט. רומניה הראתה את פניה היפות לישראל, ואני רוצה לשדר לעם הרומני שאנחנו מעריכים את זה, אנחנו זוכרים את זה ומודים לכם, ציין סגן השגריר.

טובה בן נון קרביס, נשיאה ומייסדת המכון החינוכי לאודה–רעות, ספדה אף היא לקורבנות. במשך 100 ימים, 136 בני ערובה עוברים סיוט בלתי נתפס במאה ה-21, שאפילו לא ניתן היה לדמין אותו לפני הטבח ב-7 לאוקטובר. מה שקרה בישראל טרגדיה שמעבר למילים. האבדות האנושיות הן עצומות, היא ציינה את פעולות החמאס כפשעים נגד האנושות.

האופרה הלאומית בבוקרשט אירחה את המהדורה ה-22 של חגיגת החנוכה, אירוע שנתי בו אנו חוגגים את ניצחון האור על החושך, כך דיווח מוסד החינוך “לאודה רעות“. הגאלה הפגישה אישים מהעולם הפוליטי והדיפלומטי, יחד עם נציגים חשובים של החברה הרומנית.

הגאלה, שנערכה בסיסמה BringThemHome, העלתה את הסולידריות עם ישראל והדאגה לאיחוד משפחות ישראליות שחבריהן נלקחו כבני ערובה ב-7 לאוקטובר. לצד שגריר מדינת ישראל ברומניה, ראובן עזר, היו אורחים רבים, ביניהם ניקולאי ציוקה, נשיא הסנאט הרומני, הסנאטור טיטוס קורלאצן, ליגיה דקה, שרת החינוך וראש העיריה של הבירה ניקושור דן.

הרגע המרכזי של הערב היה הדלקת נר ראשון של חנוכה, סמל לנס המילנארי של ניצחון האור על החושך.

את האירוע כובד בנוכחותם של שני נציגים שהגיעו במיוחד מישראל, מרים פרץ ודורון ליפשטיין. מרים פרץ, חתנת פרס ישראל על מפעל חיים בחינוך לשנת 2018, איבדה שניים מבניה במהלך השירות הצבאי בצה”ל. דורון ליפשטיין, אחיו של אופיר ליפשטיין, ההרוג הראשון בפיגוע בבוקר היום הטראגי של ה-7 לאוקטובר, ספד לזכרו של אחיו, והביע תקווה כי נפשם של הקורבנות תמצא מנוחת עדן. אורח מיוחד מישראל, החזן הראשי של צה“ל, סא“ל שי אברמסון, העביר מסר של שלום ותקווה באמצעות הרסיטל המרגש שלו.

בדומה למכבים, אנחנו נלחמים על החופש שלנו. ישראל הפכה לאור בעמים, והישגיה ותרומתה לעולם ידועים לכולכם. נמשיך להילחם כדי לאפשר לאור להתגבר שוב על החושך. ישראל תנצח, מסרה שגרירות ישראל. יחד עם קריית החינוך לאודה–רעות ואורחינו הנכבדים, חגגנו את החופש והתפללנו לניצחון על הפושעים והמחבלים שהסתערו על ישובינו וביצעו את הזוועות הנתעבות ביותר נגד אזרחינו, הוסיפו בשגרירות. תודה לך, רומניה, על הידידות והסולידריות, מסרה עוד הנציגות הדיפלומטית הישראלית.

ראש העיר הכללי של בוקרשט, ניקושור דן, מואשם בשיבוש בניית מוזיאון השואה בבוקרשט עי סירוב לאשר בניית גרם מדרגות. ראש עיריית הבירה קורא ל“דיון טכני“.

מיכאל ברנבאום, פרופסור למדעי היהדות באוניברסיטה היהודית האמריקאית ומנהל מכון סיגי צירינג העוסק בחקר השפעותיה האתיות והדתיות של השואה, מאשים את ראש עיריית הבירה, ניקושור דן, בחסימת בניית מוזיאון השואה ברומניה.

ד“ר ברנבאום ומקורבו מישראל, אדי גייקובס, זכו בפרויקט עיצוב תערוכת הקבע, אך אינם מעורבים בפרויקט הבנייה של המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה, אשר ימוקם על רחוב דרך הניצחון (Calea Victoriei), במרכז בוקרשט בבניין המכונה בנלוק–גודריץ (Banloc-Goodrich). ברנבאום כתב במאמר ב“טיימס אוף ישראל” כי ניקושור דן התנגד לגרם מדרגות פנימי בשטח המוזיאון ועצר את הפרויקט.

מיקומו של מוזיאון השואה בבניין בנלוק–גודריץ כלל דיון טכני כדי להבטיח מצד אחד את הפונקציות הנחוצות של המוזיאון ומצד שני שימור של כמה ממרכיבי בנייה יקרי ערך של בניין ייצוגי. היו לנו פגישות בונות רבות עם צוות האדריכלים של הפרויקט ואני מקווה שנמצא את הפתרון המתאים ביותר, הצהיר ראש העיר ניקושור דן.

באופן רשמי, ישנם מבנים היסטוריים ומבנים רגילים, לא מבנים ייצוגיים. בניין בנלוק–גודריץ אינו אנדרטה היסטורית וככזה אין לו הגבלות. הסכמנו לשמור על החזיתות. ראש העיר רוצה יותר. לפרויקט יש אישור ממנהל המורשת של עיריית בוקרשט, שהוא חובה. המנהל הזה שייך למשרד התרבות. אנחנו מנהלים משא ומתן מדצמבר 2022. הפרויקט נהנה ממימון אירופי. קיים סיכון לאובדן המימון, אמר אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל“, לגי 4 מדיה ( G4Media).

זה מצב שנמשך זמן רב ובהחלט משפיע על התדמית החיצונית של רומניה, אמר שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, לגי 4 מדיה.

ברנבאום הוא פרופסור אמריטוס למדעי היהדות ומנהל מכון סיגי צירינג באוניברסיטה היהודית האמריקאית בלוס אנגלס, וסופר ויוצר סרטים עטור פרס האמי. הוא ניהל את פרויקט שפיקח על הקמת המוזיאון להנצחת השואה של ארה“ב ונשיא ומנהל לשעבר של הקרן להיסטוריה חזותית לניצולי השואה.

הקהילה היהודית ברומניה תרמה באופן מכריע למודרניות ושגשוג של מדינתנו, הצהיר רוה“מ הזמני ניקולאה ציוקה (Nicolae Ciucă) בטקס הדלקת הנר הראשון של חנוכה בבוקרשט. ההיסטוריה והתרבות הרומנית היו עניים יותר ללא הנוכחות החיה והתרומה החשובה של הקהילה היהודית ברומניה. רומניה רואה במגוון האתני ובפלורליזם הדתי יתרון בתהליך הבנייה של טובת הכלל ושל הדמוקרציה, אמר ציוקה. הוא הדגיש שלחג החנוכה משמעות מיוחדת ואישר מחדש את מחויבותה של רומניה להגן על זכויות המיעוטים הלאומיים ולהילחם באופן קבוע נגד האנטישמיות , הגזענות ושנאת הזרים. רומניה הפכה להיות דוגמא של קידום החינוך על השואה והמאבק נגד האנטישמיות , הוסיף רוא“מ הזמני, אשר הזכיר שרומניה ומדינת ישראל מקיימות יחסים דיפלומטיים ללא הפסקה במשך 72 שנה.

ראש העיר הכללי של בוקרשט ניקושור דן (Nicuşor Dan), הדגיש שהלאומים השונים ודתות השונות מעשירים את חיי התרבות של עיר הבירה. אנחנו ערים לכך שכל אחד מאלה מעשיר את החיי התרבות והחברה של בוקרשט ושל כולנו. הנני מבקש לאחל לכל חברי הקהילה היהודית בבוקרשט וברומניה חג שמח ולהבטיח, לכם לכל הקהילות, את מלואו הפתיחות והשיתוף גם בעתיד, אמר ראש העיר הכללי.

שגריר מדינת ישראל בבוקרשט דוד סרנגה, הביע את תקוותו שנר הראשון הדלוק לכבוד החנוכה יגרש את השנאה בין אנשים ויהווה תקווה ושלום. הדיפלומט הדגיש שהטקס השנה התנהל במתכונת מצומצמת בגלל הפנדמיה אבל במקום סימלי, ככר האוניברסיטה בבוקרשט, בו הרומנים נלחמו לפני 31 שנה כדי לגרש את החושך שעטף את המדינה. לפני מספר ימים התנהלו הבחירות הפרלמנטריות ברומניה. הנני מברך את הרשויות הרומניות על המאמצים כדי להבטיח תהליך דמוקרטי אף על פי זמן הפנדמיה. אבל תוצאות הבחירות האלה מאשירות מקום לדאגה. אסור להתלעם מהצלחת המפלגה עם חזונות קיצוניים, עם חברים שחלקם מכחיש את השואה. אין להמעיט בחשיבותה של מפלגה שחלק מחבריה תומך בתנועה הלגיונרית, להיפך עלינו לעקוב בקשב רב אחרי הפעילות שלה. עבורנו, עם ישראל, הסובלנות היא אחד הערכים החשובים ביותר. בהיסטוריה שלנו עברנו רדיפות , סבל וטרגדיות. לכן , נעקוב בעינים פקוחות אחרי התפתחות הפוליטית והחברתית של התנועה הזאת. אנו מצפים שגם החברה הרומנית תשאר ערנית, הדגיש דוד סרנגה. השגריר הוסיף שהוא מודע למאמצים של הרשויות ברומניה במאבק נגד האנטישמיות , שנאת הזרים וחוסר הסובלנות. אנו משוכנעים ששלטונות רומניה יפעלו נגד פעילות קיצונית. אסור שההיסטוריה תחזור על עצמה. חג החנוכה מזכיר לנו שהאור מגרש את החושך , אבל עלינו להגן על החופש שלנו, הוסיף הדיפלומט הישראלי.