שגרירות ישראל הביעה צער על מותו של הסופר הישראלי דורל שור, הומוריסט, מבקר אמנות והיסטוריון מצוין.
בוגר המכון לרפואה ורוקחות ביאשי (צפון מזרח רומניה) בשנת 1962, דורל שור הפך לרופא עור ומין מומחה. מאוחר יותר בלט כמחברם של כמה טורי הומור, אפוריזמים, רפואה, ואומנות פלסטית בפרסומים בשפה הרומנית בישראל – “אוריינט אקספרס”, “אולטימה אורה”, “אקספרס מגזין” ו”מינימום”. אנו מודים לו על יצירותיו ההומוריסטיות. יהי זכרו ברוך, נמסר ע”י שגרירות ישראל ברומניה.
ראדו קוסאשו, וותיק עיתונות הספורט הרומנית, הלך לעולמו בגיל 92 בבית החולים אליאס בבוקרשט. קוסאשו (שם העט של אוסקר רורליך) נולד ב-29 לאוקטובר 1930 בבאקאו, מזרח רומניה, במשפחה בורגנית היהודית, בנם של יצחק רורליך, רואה חשבון, ומלאני (לבית וסרמן). לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים בבוקרשט (1940-1948), הוא למד שנת לימודים אחת בפקולטה לסיפרות (1948-1949), ומשם גויס לבית הספר מיחאי אמינסקו לספרות וביקורת ספרות (1952- 1953). הוא התחיל כעיתונאי בכתב העת של התלמידים (“Revista elevilor”), שם ערך את הופעת הבכורה שלו ב-1948, המשיך כעורך ב– ניצוץ הנוער (“Scânteia tineretului“), עבד במפעל זמנים חדשיים (Timpuri Noi), חזר כעורך ב–ניצוץ הנוער, משם פוטר בגלל שהשיק את התיאוריה של אמת אינטגרלית, בטענה שספרות חייבת להציג את האמת האינטגרלית ולא אמת שנבחרה על פי היגיון תעמולה ונותר ללא עבודה במשך יותר מעשור.
הוא שיתף פעולה במגזינים שונים ופרסם ספרים רבים של סיפורים קצרים ורומנים. הוא פרסם יותר מ-20 ספרים. הוא כתב סיפורים אוטוביוגרפיים, הספרות שלו ערך של מסה מאוד בולט. היו לו טורים בעיתון “ספורטול” ובכתבי העת “קולנוע” ו“רומניה סיפרותית“, הוא היה העורך הראשי של “פוטבל פלוס“, עורך כתב העת “דילמה עתיקה” ( Dilema veche) וכותב קבוע ב-“גזטה ספורטורילור” . ראדו קוסאשו זכה בפרס “יון קראנגה” של האקדמיה הרומנית (1975), פרס איגוד הסופרים (1971, 1989), הפרס הלאומי לספרות (2007).
הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה כתבה כי ראדו קוסאשו היה אחד הסופרים החשובים ביותר בספרות הרומנית ואינטלקטואל שכתב בלהט ביקורת ספרות, קולנוע, תיאטרון ומוזיקה, וגם מאמרי מערכת הספורט. הוא היה, מעל הכל, רוח חופשית. כתיבה, קריאה וספורט היו התשוקות שראדו קוסאשו אהב וטיפח עד ימיו האחרונים. הפדרציה הוסיפה מי שהכיר אותו, זוכרים שתמיד אמר שהוא רוצה שייכתב על קברו: “כאן נח ילד שרצה להיות עיתונאי ספורט. והוא הצליח“.
אחד הסופרים הפופולריים בישראל, מאיר שלו, הלך לעולמו. שגרירות ישראל ברומניה הודיעה כי היא זכתה לארח את שלו בבוקרשט, בשנת 2016, במהלך יריד הספרים הבינלאומי Bookfest.
לקוראים מרומניה הייתה הזדמנות להכיר את כתיבתו בעלת כוח מיוחד בשל מעורבות אסוציאציות מקראיות עם מושגים מיתיים. כמה מהרומנים של מאיר שלו זכו להצלחה ברומניה בזכות תרגומי המופת לרומנית: “עשיו” (1991), “יונה וילד” (2006), “הסבתא הרוסייה שלי והשואב האמריקאי שלה” (2009), “שני דובים” (2013). הספר “Roman Rusesc”, שתורגם לרומנית ב-1988, נמצא ברשימת 5 הרומנים הישראלים הנמכרים ביותר ברומניה בכל הזמנים.
לאורך הקריירה שלו פרסם רומנים, חיבורים שונים וספרי ילדים. לו היה גם תור קבוע במהדורת סוף השבוע של היומון “ידיעות אחרונות”. הוא זכה בפרסים ספרותיים רבים.
“מאיר שלו מספר סיפורים אדיר, והריאליזם הקסום שלו זהה לאומ
נותו של גבריאל גרסיה מרקז”, כתב היומון הגרמני היוקרתי Frankfurter Allgemeine Zeitung.
מכון התרבות הרומני בתל אביב, בשיתוף שגרירות הרפובליקה של מולדובה בישראל, לצד בית לייוויק בתל אביב ואגודת הסופרים והעיתונאים בשפת היידיש בישראל, ממשיך את סדרת האירועים המוקדשים לתרבות היידיש, “יידישקייט”. “.
אירוע הבא יוקדש לסופר יחיאל שריבמן (1913–2005), שפעל שנים רבות בתחום התיאטרון בשפת היידיש ברומניה. האירוע, בעברית, אנגלית ויידיש, יתקיים ב-10 בנובמבר במטה ICR תל אביב וישודר בשידור חי בפייסבוק. התכנית כוללת סקירה של היצירה האמנותית והמורשת התרבותית של המחזאי והסופר הידוע, וכן הצגת כמה מיצירותיו החשובות ביותר , לרבות קטעים ביידיש וברומנית.
מרטין סלאמון, מנהל ICR תל אביב, אלכסנדר רויטמן משגרירות הרפובליקה של מולדובה בישראל, דניאל גלאי, משורר ומנהל בית לייוויק בתל אביב, ישתתפו באירוע וידברו על “יחיאל שריבמן – סופר ו אמן הדור החדש של כותבי לשון היידיש.
משה למסטר, סופר וחתן פרס האגודה הלאומית לתרבות יידיש 2021, ידבר על “יחיאל שריבמן – המורה שלי”.
התוכנית תכלול מוזיקה קלרינט בביצועו של עמית אריאלי והקרנת קטעי וידאו מתוך ראיון עם שריבמן בניצוחו של העיתונאי בוריס סנדלר.
לפני 113 שנים נולד יוסיף הכטר בבראילה שבמזרח רומניה. הוא היה ידוע כמחזאי יוצא דופן, סופר, פובליציסט, מבקר ספרות ועיתונאי שחתם על עבודתו בשם בדוי מיכאיל סבסטיאן. ב7 שנים האחרונות,פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה מארגנת, בברילה, פסטיבל בינלאומי על שמו.
השנה, בשל המגיפה, המהדורה השמינית של הפסטיבל מתקיימת ברשת. הצגות תיאטרון וריקודים, רסיטלים מוזיקליים, כנסים והשקות ספרים יגיעו לצופים דרך האינטרנט.
השנה גוגל ציין את מיכאיל סבסטיאן, יליד 18 באוקטובר 1907, שגורלו הסתיים באופן טרגי בגיל 37 בלבד.
מיכאל סבסטיאן ערך את הופעה הבכורה הספרותית שלו בשנת 1932 עם הספר “שברים ממחברת שנמצאה”, ואחריו עם ספר הסיפורים קצרים ושמו “נשים”.
הוא פרסם גם רומנים כמו “העיר עם עצי שיטה “, “התאונה” ו”משך אלפיים שנה “. בין השנים 1935 – 1944 ניהל הסופר יומן. “כתב העת 1935-1944 ” הוא שמו של היומן שהתפרסם ע”י הוצאה לאור הומניטס לאחר 1996. הפרסום הפתיעה בכך שמכיל פרטים על אישיים בעלי קריירה ספרותית ואקדמית מעוררת קנאה שהם תמכו בפשציסטים הרומנים.
כמחזאי פרסם את מחזהו הראשון, “משחק החג”, בשנת 1939. בתחילת שנות הארבעים, עם עלייתו של מרשל אנטונסקו לשלטון, נאסר עליו לעסוק בעיתונות. גם רישיונו לעריכת דין נשלל ממנו. תחת שם בדוי ויקטור מינקו הוא מפרסם את המחזה “כוכב ללא שם”, שהוקרן בהבפקה משותפת רומנית-צרפתית עם קלוד ריץ ומרינה ולדי.
אירועים לציון התרגום לשוודית ולאנגלית של שני ספרים מאת ההסופר הנודע הרומני ממוצא יהודי, MIHAIL SEBASTIAN, התקיימו בשטוקהולם ובלונדון.
הספר ” JURNALUL”, “היומן” שפורסם בשנת 2019 בהוצאת הספרים h: strom בשבדיה, הושק ע”י הפדרציה הקהילתית היהודית בשטוקהולם. המתרגם Inger Johansson שוחח עם המשתתפים על החווית תרגום הכרך של הסופר הרומני ועל חשיבות הצגת “היומן” לציבור השבדי בהקשר ההיסטורי הנוכחי. יצירת מופת של ספרות תיעוד בין-מלחמתית ואחת הסקירות המטרידות ביותר של החיים הפוליטיים והאמנותיים ברומניה במחצית הראשונה של המאה העשרים, “היומן” של מיכאיל סבסטיאן – שחיכה 50 שנה לרגע הופעתו הציבורית הראשונה – הפך לאחד מהספרים המוערכים ביותר בספרות הרומנית.
את הערב פתח נציג הפדרציה של הקהילה היהודית בשטוקהולם, John Gradowski. הקטעים שקראה השחקנית אדריאנה סאבין ליוו בקטעים מוזיקליים מריקודי הרומנים של המלחין בלה ברטוק ויצירות אחרות שהסופר אהב.
במקביל, במטה המכון התרבותי הרומני בלונדון הייתה השקת הספרOraşul cu salcâmi, העיר עם עצי השיטה, שנכתב גם ע”י מיכאיל סבסטיאן, הספר תורגם לאנגלית על ידי גבי ריי. לאחר ההשקה התקיים דיון על ספריו של סבסטיאן, בו השתתפו פרופסור אלכס בואיקן, מאוניברסיטת קולג בלונדון והמתורגמן גבי ריי.
ספריו של מיחאי סבסטיאן תורגמו, ע”י מרכז הספרים של מכון התרבות הרומני לספרדית, צרפתית, הולנדית, בולגרית, אמהרית, קרואטית.
הסופר הישראלי המפורסם עמוס עוז נפטר היום (ו׳) 28.12.2018, בגיל 79. תגובות שמביעות צער והוקרה לא איחרו להגיע.
המכון הרומני לתרבות בתל אביב פרסם הודעה בפייסבוק: “עמוס עוז ז”ל, אחד מגדולי הסופרים הישראלים של ימינו” . המחקר לחקר תולדות יהדות רומניה שתף בציר הזמן שלו פוסט בפייסבוק של נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, המצטער על מותו של עמוס עוז. שגרירות ישראל במדינת רומניה כתבה בפייסבוק: “היום, ישראל והעולם כולו איבדו את עמוס עוז. יהיה ז”ל!”.
ספריו של עוז תורגמו ביותר מ -40 שפות. ברומנית תורגמו כמעט 20 ספרים מאת עמוס עוז.