Tag: סילביו וקסלר

קול השופר נשמע שוב בבית הכנסת צטאטה בטימישוארה שבמערב רומניה, לאחר כמעט 4 עשורים של הפסקה כמקום תפילה, עקב ירידת האוכלוסייה היהודית בעיר, וכעת הוא נפתח מחדש לשירותי דת ואירועי תרבות מתאימים לבית הכנסת. בנוכחות מאות מבני הקהילה היהודית המקומית והארצית ורבים מחברי הממשלה והפרלמנט הרומני, קראו שני רבנים ברכות וספר התורה הוכנס מחדש לארון הקודש, המזוזה נקבעה בשער.

נשיאת הקהילה היהודית של טימישוארה, לוציאנה פרידמן, אמרה כי בית הכנסת המצודה לא פעל מאז 1985, ושיפוצו והחייאתו היו עיסוק קבוע של הרב של טימישוארה לשעבר ארנסט נוימן. ב-2002 הוא התחיל הסכם ל-15 שנים עם החברה הפילהרמונית, ולמרות שניסו למצוא פתרונות לשיפוץ, נכשלו. ב-5 השנים האחרונות ראינו חשיבות רבה שבית הכנסת יחזור לחלוטין לקהילה וימצאו פתרונות לשיפוץ. זהו חלום שבית הכנסת נפתח מחדש, בתמיכה של ממשלת רומניה, של מזכיר המדינה לפולחן דתי, ויקטור אופאסקי, של עיריית טימישוארה, אך גם של נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות, סילביו וקסלר, אשר היה מעורב מאוד בנושא בית הכנסת מאז שהיה עדיין רק חבר פרלמנט, אמרה פרידמן. עד כה נעשה הכל מבחינת המבנה. חלונות הוויטראז והדלתות שוחזרו, חלק מהציור, במיוחד הכיפה השקופה, המגדלים החיצוניים נבנו מחדש, פירטה לוסציאנה פרידמן. בקומה העליונה יהיה מוזיאון קטן, ייתקימו כנסים, קונצרטים, תערוכות, ומכיוון שבשנת 2023 טימישוארה תהיה בירת התרבות של אירופה, הקהילה רוצה עוד יותר לארגן כאן אירועים אמנותיים המתאימים למעמד של בית כנסת.

גם הקיסר פרנץ יוזף של אוסטריה השתתף בחנוכת בית הכנסת ב-7 למאי 1872. ההיסטוריון ויקטור נוימן קבע שחשוב לדבר על כל הבנייה בעיר ובמדינה, כי כל המונומנטים ההיסטוריים, מהמאות הקודמות מהווים את המורשת של רומניה. חשוב ביותר לדעת כל מה שקרה לפני 100 שנה או לפני 300 שנה, איזו אוכלוסיה הייתה כאן, אילו דתות היו. קיימים מבנים הראויים לא רק לשיפוץ ולשיחזור, אלא גם להיות מנוצלים ומוערכים במובן התרבותי. ההיסטוריון פירט כי בטימישוארה היו 5 בתי כנסת, שכן האוכלוסייה היהודית הייתה מרובת בכל השכונות ההיסטוריות של העיר (Cetate, Fabric ו-Iosefin). בכל שכונה היו קהילות נפרדות. לאוכלוסיה של 70 אלף תושבים, כמו שבטימישוארה לפני 110 שנה, היו 5 בתי כנסת, מה שמצביע על סובלנות רבה בין נוצרים ליהודים, בין כל ההדתות. שניים מבתי הכנסת נעלמו בגלל שהאוכלוסייה היהודית התמעטה וכבר לא היה צורך בשירותי דת לקהילה, אמר נוימן.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר ונשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, שוחח, בפורמט של ועידת וידאו, עם נשיא ועידת רבני אירופה, הרב הראשי פנחס גולדשמידט. מזכ“ל הפדרציה, מר אדוארד קופפרברג, והרב הראשי של רומניה, רפאל שפר, השתתפו אף הם בוועידת הווידאו.

הדיון התמקד בחיי היהודים ברומניה ובמצב הקהילות היהודיות. וקסלר גם הציג את היוזמות לשימור והשבחה של המורשת היהודית בארצנו וגם את תוכניות הסיוע החברתי והרפואי. סילביו וקסלר הודה לרב הראשי גולדשמידט ולועידת רבני אירופה על הידידות, על מערכת היחסים הקרובה ועל התמיכה המתמדת לאורך שנות הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. שמחתי לגלות מחדש, יחד איתך ועם עמיתיי, מספר אלמנטים ייחודיים מההיסטוריה הקרובה של היהודים ברומניה, הוסיף וקסלר.

מספר אישים מתחו ביקורת קשה על הצהרותיו בתחנת טלוויזיה מסחרית הפרו-פשיסטיות של קאלין גורגסקו נשיא הכבוד של הברית למען איחוד הרומנים (AUR) מפלגה אופוזיציונית הנחשבת אולטרה-לאומית וקיצונית. גורגסקו הצהיר שמנהיג משמר הברזל, מפלגה פשיסטית רומנית בין מלחמות העולם, קורנליו זליה קודראנו והמרשל יון אנטונסקו, בעל בריתו של היטלר, עשו “גם מעשים טובים” כמו גם מעשים שהוא לא יכול להגיב עליהם ושעל ההיסטוריונים להוכיח אותם. בהתייחסו לקודריאנו ואנטונסקו, גורגסקו אמר גם כי “אין לו דעות לגבי הקדושים” וכי הוא “כורע ברך לפני העם הרומני”. גורגסקו אמר גם כי העם הרומני אינו “אנטי כל דבר” באופן כללי, כשנשאל על השואה ברומניה. על רציחתו של ההיסטוריון הרומני הגדול ניקוליאה יורגה, בשנת 1940, בפקודת הלגיונרים, הכריז גורגסקו כי “ההיסטוריה מופרכת”.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אמר שלמרות כל הניסיונות להעניק להם הילה של גיבורים לאומיים, יון אנטונסקו וקורנליו זליה קודראנו נשארו מה שהיו, פושעים, לא קדושים ובוודאות לא מושיעים. באופן דומה, למרות ההתעקשות לבנות מיתולוגיה כוזבת, התנועה הלגיונרית נותרת ארגון פשיסטי וטרור, שהמרכיב המכונן שלו הוא הרצח. הופעתם במרחב הציבורי של “מומחים” הטוענים שהם מושיעי הארץ, המשלבים מילים ריקות עם האלימות ע”מ להציג פתרון קסם, לא יכולה למחוק את הראיות והמסמכים המוכיחים את השנאה שנוצרה ע”י הפושעים הללו. בסיס משותף של אנטונסקו וזליה קודראנו היה האמונה שמקור השחרור של האומה הוא הרס “האחר”, בשני המקרים היהודים, אמר סילביו וקסלר.

אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה, אמר כי הצהרותיו של גורגסקו על המוסריות של קורנליו זליה קודראנו או של יון אנטונסקו הן מיסטיפיקציה של ההיסטוריה וניסיון ברור לשקם את זיכרם של מנהיגים פשיסטים בהיסטוריה הרומנית המודרנית. המסר של קאלין גורגסקו מבטא בבירור את בחירתו הפוליטית הקיצונית, גורס אלכסנדרו פלוריאן.

חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של הממשלה למאבק באנטישמיות ובשנאת הזרים, סבור כי הצהרותיו של מנהיג AUR המשבח את הרוצח המוכח קורנליו זליה קודראנו, חמורות מאוד ומהוות הסתה לאלימות פוליטית, ניסיון של עשייה פוליטית לא מקובלת, וניסיון ברור של תיקון היסטורי. באמצעות ההצהרות האלה, נמשכים המאמצים של AUR לגרום להפיכת הערכים, לטמא ולפגוע בדמות של הגיבורים האמיתיים של ההיסטוריה הרומנית, ולהחליפם בפושעי מלחמה ובמנהיגים של תנועות פשיסטיות, הוסיף מורארו. הוא מזכיר כי על פי הדו”ח הסופי של הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה, בהנהגתו של קודראנו ביצעה התנועה הלגיונרית התנקשויות פוליטיות רבות ברומניה בשנים 1930-1940, כולל כמה ראשי ממשלה, בתפקיד או לשעבר, בגם ביצעה את הפוגרום בבוקרשט, בינואר 1941, כאשר 125 יהודים נהרגו.

מרקו כץ, מנהל המרכז לניטור ומאבק באנטישמיות ברומניה, הצהיר שמי שמחשיב את זליה קודראנו ואנטונסקו כגיבורים הם לצד אלו שמקדמים את ההכחשה, את האנטישמיות ואת הלאומיות בצורתן האכזרית ביותר. קודריאנו ואנטונסקו הרגו אנשים: רומנים, יהודים, רומא. לקרוא להם “קדושים” הוא מעשה ראוי לגינוי. כשזה מתבצע ע”י מעצב דעת קהל ו”מנהיג” זה מעשה חסר אחריות ומסוכן. אנו מגנים את ההצהרות הפרו-לגיונריות והפרו-פשיסטיות של קאלין גורגסקו, נשיא הכבוד של AUR, הוסיף המרכז.

טקס שהוקדש ליום השואה הבינלאומי התקיים בית המקדש הקוראלי בבוקרשט, לרגלו הונצחו גם קורבנות הפוגרום הלגיונרי האנטי–יהודי בבוקרשט מה– 21-23 לינואר 1941. נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, אמר כי אינו יכול למצוא תיאור מדויק של המשמעות של השואה בפועל, תקופה בהיסטוריה שבה האנושות איבדה את קולה או שאולי איבדה את עצמה. באותם רגעים שבהם הנורמליות איבדה את משמעותה, שום דבר לא היה חשוב. אני לא יכול לשכוח את דמותו של היהודי הותיק, עונד את העיטור הגבורה שקיבל ברומניה ומרומניהעל אומץ לבו בשדה הקרב, שהוצא להורג ברחובות בוקרשט במהלך הפוגרום, התפרצות של שנאה ופשעים אבסורדיים אשר יזמו הפשיסטים של ארגון הטרור התנועה הלגיונרית, אמר וקסלר. אנו חיים בתקופה שבה אלימות המילולית או האלימות מאחורי המילים הופכת בקלות רבה לאלימות מעשית. חוסר אכפתיות, אדישות, התעלמות ממצבים מסוימים רק מעודדים את המשכם והחמרתם. זאת סיבה נוספת לאישרור חוק הכנסת הלימוד של תולדות היהודים והשואה” בכל בתי הספר התיכוניים ברומניה. המלחמה באנטישמיות, בהקצנה, בשנאה איננה אפשרית ללא החינוך , הסיכוי האמיתי לעתיד החברה שלנו, הוסיף חבר הפרלמנט.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, העלה את זכרו של נשיא לשעבר של פדרציאת הקהילות היהודיות ברומניה אאוראל ויינר, והדגיש כי אין לסבול התעללות וקיצוניות מכל סוג, ויש להטיל סנקציות חריפות על הפרות החוק עמ להראות שאין זה מתקבל על הדעת שאנשים או קבוצות מסוימות ישתמשו בשואה בציניות לצורך אינטרסים פוליטיים. הנשיא ציין כי הסכנות לדמוקרטיה לובשות כעת צורות חדשות ומתעתעות, וקבע כי החרפת האנטישמיות, שנאת הזרים, חוסר הסובלנות, הגזענות והאפליה, הניסיונות לשקם פושעי מלחמה, והתנערות מערכים עליונים של האנושות עלולים להביא בחזרה את החוויות הטרגיות של ההיסטוריה. יוהניס הדגיש כי המגיפה העצימה את הארסיות של ההתקפות האנטישמיות ויצרה מסגרת להפצת תיאוריות קונספירציה ומידע שגוי, והזכיר שרומניה היא דוגמא של התנהגות טובה באזור, באמצעות הצעדים שנקטה כדי לקבל את אחריות העבר בצורה ראויה ועי הרחבה וחיזוק תכניות חינוכיות בנושאי היסטוריה יהודית והשואה.

התקיימו ברומניה הזכרות רבות לפוגרום בבוקרשט מה– 21-23 בינואר 1941. הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER) ארגנה טקס באנדרטה המוקדשת לפוגרום, הממוקמת ליד בית הכנסת הגדול בבוקרשט. השתתפו, בין היתר, נשיא הפדרציה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, המזכיר הכללי של FCER, אדוארד קופפרברג, נשיא הקהילה היהודית של בוקרשט, פאול שוורץ, הרב הראשי של רומניה, רפאל שפר.

הפוגרום בבוקרשט היה חלק מהמרד הלגיונרי נגד המשטר בראשות הגנרל יון אנטונסקו. עם אופי אנטישמי מובהק, הפשעים של משמר הברזל כללו רציחות המוניות, שוד והשחתה של חנויות ועסקים השייכים ליהודים, הרס של בתי כנסת, שהביאו ל-125 קורבנות בנפש ולמעלה מ-1,000 נכסים שנהרסו, כתבה שגרירות רומניה בישראל. אסור לשכוח את הטרגדיה של הפוגרום בבוקרשט. חשוב להמשיך להזכיר את הפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה שלנו, להבין את הסיבות שלהם ולחנך את הדורות הבאים, הוסיפה השגרירות.

הפוגרום בבוקרשט, כמו גם ביאשי או השתתפותה של רומניה בפעולות הברבריות של השמדת האוכלוסייה היהודית במלחמת העולם השנייה, הם דפים מחפירים בהיסטוריה הלאומית שלנו ועלינו לקבל בכנות את האחריות ככבוד לקורבנות אמר אלכסנדרו מורארו, נציג מיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ובשנאת זרים.

שגרירות ישראל ברומניה הזכירה כי לפני 81 שנים הוכו והושפלו אלפי יהודים עי הלגיונרים, וחלקם מתו בייסורים נוראים. היו בתי כנסת שנבזזו והוצתו, חנויות יהודיות נהרסו, חיים של יהודים הסתיימו בטבח מתועב, כתבה הנציגות הדיפלומטית. שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, הזכיר שלפני 81 שנה נשדד ונבזז בית הכנסת הגדול. למרבה המזל, הוא ניצל מהרס, אבל בתי מקדש אחרים בעיר היו חסרי מזל. אלפי יהודים הושפלו והוכו. אחרים נרצחו לאחר עינויים. היום אנו זוכרים את קורבנות ימי הטרור ההם ומתפללים לזכרם, אמר סרנגה.

שגרירות ארה“ב בבוקרשט כתבה כי היא יחד עם הקהילה היהודית ברומניה וברחבי העולם ע“מ להזכיר את הזוועות הללו וציטטה הצהרה של מזכיר המדינה אנטוני בלינקן: עלינו לזכור לא רק מה שקרה, אלא גם איך איפשרו לזה לקרות. עלינו להסתכל על המוסדות והחברות שאנו שייכים אליהם כדי להבין טוב יותר מה שהם עשו ומה שהם לא עשו. עלינו לזכור ללמוד. גם אחרי 80 שנה, אנו עדים לעלייה מדאיגה באנטישמיות ובהכחשת השואה ועיוותה. עלינו לפעול כעת כדי להפוך מגמה זאת, הוסיפה הנציגות הדיפולומטית של ארה“ב.

העמותה הציונית הרומנית ערכה טקס ליד אנדרטת השואה בבוקרשט להזכרת הקורבנות של הפוגרום מינואר 1941 בבוקרשט ולכבוד יום השואה הבינלאומי. מספר אנשים נפגשו היום, אמרו קדיש, ועמדו דקת דומייה. יהי זכרם של קורבנות השואה ברוך, כתבה העמותה.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר (Silviu Vexler) ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה (FCER), נפגש עם שגרירת קנדה ברומניה אניק גולט (Annick Goulet). השיח התמקד בחיי היהודים ברומניה ובקנדה, בפרויקטים של פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, ביוזמות לשימור ושיפור המורשת היהודית בארצנו, ובתוכניות הסיוע החברתי והרפואי שבוצעו עי FCER.

וקסלר הציג את הפרויקטים החינוכיים המבוצעים בקהילות היהודיות ברומניה, לצד תרומתם ונוכחותם של היהודים בתרבות הרומנית, תוך התמקדות בחייו ופועלו של ויקטור בראונר (Victor Brauner), הצייר, הפסל והמשורר הסוריאליסטי היהודי רומני.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל ארגן בבוקרשט את הטקס השנתי להנצחת קורבנות השואה ברומניה.

הנשיא קלאוס יוהאניס (Klaus Iohannis) העביר מסר הקורא לפוליטיקאים האחראים לפעול נגד כל ניסיונות ההפליה, בהקשר למגיפת COVID-19, ולגבי המוזיאון הלאומי להיסטוריה של היהודים והשואה, פרויקט שמתעכב, קורא לממשלה לנקות בצעדים רציניים. למרבה הצער, הפנדמיה, בנוסף למשבר הבריאות העמוק, גרמה גם לשנאה, אדישות, חוסר סובלנות, אנטישמיות ושנאת זרים, מעריך יוהאניס. הנשיא אומר כי “הלקח הקשה של השואה להיות כמגדלור שינחה אותנו בדרכנו באירופה, ועלינו להוקיר ולכבד את הניצולים המעטים שנותרו. יש צורך לקבל בכנות את האחריות על העבר הטראומטי ולדבר בפתיחות עם הדורות הצעירים על השואה. רק כך נוכל להילחם בניסיונות לזייף את ההיסטוריה, בניסיונות היותר דחופים לשקם עבריינים ולהכחיש את סבלם של קורבנות חפים מפשע, אומר מנהיג המדינה.

על רומניה מוטלת החובה המוסרית הבסיסית לשמר את זכרם של קורבנות השואה בארצנו, אמר ראש הממשלה הזמני פלורין קאצו (Florin Cîţu). אנו מציינים 8 עשורים לתחילת גירוש יהודי רומניה מדרום בוקובינה לטרנסניסטריה, פרק המהווה חלק מאירועים האפלים של השואה בהם בשנות הארבעים היו השלטונות הרומנים, בהנהגת משטרו של אנטונסקו, מעורבים בצורה עמוקה. לרומניה החובה המוסרית הבסיסית לשמור על זיכרון של הקורבנות לנצח, להציע תמיכה לצאצאי הקורבנות, אך גם לניצולים, אותם עדי שואה האחרונים ברומניה, הדגיש קאצו. אני כועס כשאני רואה מפלגות קיצוניות בפרלמנט הרומני, כשאני רואה כיצד מזלזלים בסמלים של קורבנות השואה בהפגנות ציבוריות וכאשר מכחישים את השואה. כל המעשים הבלתי קבילים הללו מצביעים על כך שהמאמץ של מוסדות המדינה להגן על זכרם של קורבנות השואה והמאבק בקיצוניות חייב להימשך בנחישות, הוסיף ראש הממשלה.

נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר (Silviu Vexler), הצהיר כי אין די בנאומים, ויש לגבות את המסרים והעמדות הציבוריות בצדעים קונקרטיים היכולים להביא לשינוי לטובה. בשנים האחרונות נקטה רומניה בצעדים כגון: החוק למאבק באנטישמיות, החוק להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה של היהודים והשואה ברומניה, החוק שפתח במלואו את הארכיונים בנושא השואה והחיים היהודיים ברומניה. ווקסלר בירך על המהלכים האלה, אך אמר כי לא די בכך והביא דוגמאות להשחתת בתי כנסת יהודיים ובתי קברות או דוגמא של לשבח בפרלמנט הרומני פושעי מלחמה של תקופת השואה. הוא הודיע כי יזם, בתמיכת שר החינוך, סורין קמפיאנו (Sorin Cîmpeanu), הצעת חוק הקובעת את הצעדים הדרושים ע“מ ללמד החל משנת הלימודים הבאה היסטוריה של היהודים ושל השואה בכל בתי הספר התיכוניים ברומניה.

שר התפוצות הישראלי נחמן שי (Nachman Shai) בירך על הישגיה של רומניה במאבק באנטישמיות ובשנאת הזרים וקרא שהזוועות מלפני 80 שנה לא יחזרו מעולם. לפני 80 שנה, ב-9 לאוקטובר, החל גירוש יהודי רומניה. אנו כאן, שנה אחר שנה, כדי לשמור על זכרם של קורבנות השואה ולתמוך במאבק בגזענות ובאנטישמיות. רומניה נקטה בצעדים קונקרטיים בתחום החקיקה בנושא השואה, שמנעו ונאבקים באנטישמיות, הציר השר הישראלי.

באוקטובר 2021 מציינים 80 שנה לתחילת גירוש היהודים מבסרביה, דרום בוקובינה וצפון בוקובינה לטרנסניסטריה. באוקטובר 1941 בלבד נשלחו לטרנסניסטריה (כיום שטח ספרטיסטי דובר רוסית ברפובליקה של מולדובה) למעלה מ-35,000 יהודים, בעיקר ילדים, קשישים, נשים, מהישובים בצפון רומניה. בשנים 1943-1941, מתו במחנות ובגטאות בטרנסניסטריה בין 115,000 ל-118,000 יהודים מקומיים, 120,000-105,000 יהודים מרומניה ו-11,000 רומאים, נמסר ממכון ויזל.

נשיא פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר (Silviu Vexler), אמר בטארגו מורש (Târgu Mureş), במלאת 120 שנה מחנוכת בית הכנסת הגדול, כי לפני השואה ברומניה היו למעלה מ-2,000 בתי כנסת, מתוכם פחות מ-100 שרדו את השואה ואת המשטר הקומוניסטי, ושעדיין עומדים על תילם כ-80. לאחר 1989 נאמר לנו שלחיים הדתיים היהודיים ברומניה אין עוד מטרה וכי למעשה נותרו הרבה מדי בתי כנסת ושנוכל לסגור אותם או למכור אותם או להפוך אותם למשהו אחר, כי אנחנו כבר לא צריכים אותם, ואף אחד לא רוצה אותם יותר, אמר ווקסלר.

למרות כל הלחצים ההופעלו תמיד חשבתי שלכל בית כנסת יש תפקיד מרכזי בחייו של כל יהודי ברומניה. אין ספק שלא כל בתי הכנסת מרשימים ומיוחדים כל כך כמו בית הכנסת בטארגו מורש. חלקם פשוטים, אך כל אחד מהם שומר על הזיכרון, לא רק של הקהילות היהודיות, אלא של כל יהודי שעבר את מפתנם. זאת הסיבה שהניע אותנו להתחיל ולהמשיך את תוכנית שיקום בתי הכנסת ברומניה. הם סמל לזכרם ולנוכחותם של היהודים ברומניה, סמל לאלה שחיו כאן, אמר סילביו וקסלר.

נשיא הקהילות היהודיות ברומניה ציין כי במהלך מגיפת COVID-19, אנשים החלו לחדש את חייהם בקהילה ולגלות מחדש מה המשמעות של חיי הפולחן. אני עדיין רוצה שתיהנו מבית הכנסת הזה, לא רק כבניין בפני עצמו, אלא כסמל לחיים יהודיים ולעתיד של החיים היהודיים בטארגו מורש. בית כנסת חי באמת כשיש בו אנשים, אמר וקסלר.

בית הכנסת הגדול או המקדש הגדול בטארגו מורש נבנה בין השנים 1899-1900 בסגנון אקלקטי, על פי הפרויקט של האדריכל יעקב גארטנר (Jakob Gärtner), ביוזמת הקהילה היהודית סטטוס קוו. בשנת 2020 לא היה ניתן לארגן את יום השנה ה-120 מחנוכת בית הכנסת בשל מגבלות הבריאותיות.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר (Silviu Vexler), נשיא פדרצית קהילות היהודיות ברומניה, נפגש עם שגרירי ברזיל ופולין בבוקרשט.

הדיונים עם שגרירת ברזיל, מריה לורה דה רושה (Maria Laura Da Rocha), בליווי סילבנה פוליך (Silvana Polich), סגנית השגריר, התמקדו בתרבות ובמסורות יהודיות ברומניה, יוזמות לשימור ושיפור המורשת היהודית, פרויקטים שביצעה פדרצית הקהילות היהודיות ברומניה, תוכניות של סיוע חברתי ורפואי, וגם היבטים בנוגע לנוכחות ותרומות של היהודים שמקורם ברומניה לפיתוח ברזיל.

הדיונים עם השגריר הפולני, מאצג לאנג (Maciej Lang), נועדו לקדם את השפה והתרבות היידיש, פרויקטים לאומיים שבוצעו על ידי פדרצית הקהילות היהודיות ברומניה, יוזמות לשימור ושיפור המורשת היהודית, תוכניות לסיוע חברתי ורפואי והמצב של הקהילות היהודיות במהלך המגיפה.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר (Silviu Vexler), נשיא פדרצית קהילות היהודיות ברומניה, נפגש עם אישים חשובים מחוץ לרומניה שהשתתפו באירעוים להזכרת הפוגרום מיאשי (צפון מזרח רומניה) משנת 1941.

היה לי העונג לקבל את ביקורו של אלן שניידר (Alan Schneider), מנהל המרכז העולמי “בני ברית“, הארגון היהודי הוותיק בעולם, בליווי חוסה יקובסקו (Jose Iacobescu), נשיא פורום “בני ברית רומניה עש “ד“ר מוזס רוזן“, אמר וקסלר.

היה לי הכבוד לקבל את ביקורו של נציב הממשל הפדרלי הגרמני לחיים יהודיים ולמאבק באנטישמיות, ד“ר פליקס קליין (Felix Klein), אמר סילביו וקסלר. השיחות התמקדו בניסיונות האחרונים של שיקום דמותם של פושעי מלחמה פרו–נאצים ושל התנועה הלגיונריות הרומנית, בתוכניות סיוע חברתי ורפואי לניצולי שואה שבוצעו עי פדרצית הקהילות היהודיות ברומניה, וגם בפרויקטים לשיפור המורשת היהודית מארצנו.

הפרלמנט הרומני התכנס לישיבה משותפת מיוחדת במלאת 80 שנה לפוגרום מיאשי, צפון מזרח רומניה, בו נרצחו מעל 13,000 יהודים. נשיאת הסנאט, אנקה דראגו (Anca Dragu), סבורה כי הישיבה המיוחדת מסמלת מחווה ליהודי יאשי, קורבנות חפים מפשע, אנשים שסבלו בגלל המדיניות המפלה, הגזענית והאנטישמית שקודמו ע“י המשטר הטוטליטרי בשנת 1941. זה רגע של התבוננות פנימית ומדיטציה, רגע אנו מכילים בצורה ישירה את האירוע הטרגי הזה בתולדות ארצנו, אך יחד עם זאת הוא מייצג סוג של מודעות והכרה בתוצאות ההיסטוריות הנגרמות ע“י עמדות גזעניות ושנאת זרים, אמרה דראגו.

נשיא הפרלמנט, לודוביק אורבן (Ludovic Orban), הצהיר כי הפוגרום מיאשי הוא הלקח המר של היסטוריה שאסור לשכוח. הפוגרום מהווה אבן דרך בפשיטת הרגל המוסרית באותן שנים, חברה שאפשרה שהאוכלוסיה היהודית תהפוך לקורבן של הרדיפה השיטתית, של הרחקה, של האלימות וההשפלות היומיומיות, של רצח העם. עלינו מוטלת החובה לשמור ולהעביר את הזיכרון החי של הפרק הטרגי הזה מכיוון שזאת אזהרה מהעבר, שאת חשיבותה אנו מודדים עוד יותר טוב כיום, כאשר מבינים את ההרס הפוליטי והמוסרי אשר נגרם ע“י חוסר הסובלנות, הגזענות, שנאת הזרים, התפשטות המהירה באינטרנט של השנאה המונעת ע“י בורות, תסכול וטינה, הוסיף אורבן.

ראש הממשלה פלורין קאצו (Florin Cîţu) הכריז כי הפוגרום מיאשי מייצג דף שחור בתולדות רומניה, והדגיש את הצורך בקבלת האחריות על העבר. הישיבה המיוחדת היא הוכחה לכך שרומניה משתנה כשיש רצון טוב, סולידריות באמירת האמת, אחריות, מחויבות ובעיקר חובה להגן על הדמוקרטיה והחברה, הכריז קאצו. האירועים המתועבים שבוצעו ע“י השלטונות בשנות הארבעים תחת משטר אנטונסקו הם כיום דף שחור בתולדותינו. עלינו מוטלת החובה לדבר על כך, להגן על זכרם של הקורבנות, לגנות את העבריינים ולהעביר את מאבקנו לדורות הבאים כדי שטרגדיות כאלה לעולם לא יתרחשו עוד, אמר ראש הממשלה.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר (Silviu Vexler), נשיא פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, אמר כי הפוגרום מיאשי, “החל בשיחת טלפון ובכמה מילים של יון אנטונסקו, שניפצו את חייהם, עתידם, תקוותיהם ורצונותיהם של מעל 13,000 איש“. הוא הדגיש את תפקידו החשוב של הפרלמנט הרומני עי אימוץ חוקים מתקנים: החוק למאבק באנטישמיות, החוק להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה, החוק לפתיחת הארכיונים על השואה ועל חיי היהודים ברומניה, חקיקה שהגדילה והרחיבה את התמיכה הכספית לניצולים. אנטישמיות מחופשת לאנטי–ציונות, גזענות המוסתרת בהתקפות על מיעוטים עדיין קיימות, אמר וקסלר, שלדברי אכיפת החוק והחינוך הם הכלים החזקים ביותר שאנו יכולים להשתמש בהם כנגד חוסר הסובלנות.

שגריר מדינת ישראל בבוקרשט, סילביו וקסלר (David Saranga), הצהיר כי רומניה חייבת לקבל את ההיסטוריה בכנות וללמוד מהלקחים שלה. אנו מעריכים במיוחד את המאמצים התמידים שרומניה עושה בקבלת אחריות על העבר ובקידום זיכרון השואה. חוקים האוסרים הכחשת שואה, שמוניעם אנטישמיות ונאבקים בה, וגם החוק להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה הם כמה דוגמאות קונקרטיות. אנו מקבלים בברכה את המינוי של נציג מיוחד של ממשלת רומניה אחראי על קידום מדיניות הזיכרון ומאבק באנטישמיות. פושעי השואה, אנשים המכחישים זאת, אך גם אוהדים של מרשל אנטונסקו, של התנועה הלגיונרית או כל אחד שמסית לשנאה חייבים להיות מוקצים , הוסיף הדיפלומט.

הנציב הפדרלי של גרמניה לחיים יהודיים והמאבק באנטישמיות, פליקס קליין (Felix Klein), אמר שאנחנו כאן כדי להנציח את הנרצחים בידי שוטרים, חיילים ואזרחיים רומנים, בהשתתפות החיילים הגרמנים. מה שקרה ביאשי, לפני 80 שנה, הייתה פגיעה במהותנו כבני אדם, ובכבוד האנושות, אמר קליין. ניצול הפוגרום, מיכאל צרנאה (Michael Cernea) , נאם גם בישיבה המיוחדת של הפרלמנט. מוסי–מיכאיל צרנאה, עברון יהודה ומשה יאסור, ניצולי הפוגרום מיאשי, קיבלו עיטורים מידי נשיא רומניה, קלאוס יוהניס (Klaus Iohannis), על הסבל שסבלו במהלך מלחמת העולם השנייה, על המוסריות הגבוה שהוכיחו לאורך חייהם ועל מאמציהם לכבד את זכרם של קורבנות השואה.

ראש ממשלת רומניה, פלורין קאצו (Florin Cîţu), בירך את נפתלי בנט (Naftali Bennett), במשימתו החדשה כראש ממשלת מדינת ישראל, בת בריתה הקרובה והאמינה של רומניה. אני בטוח שדרך עבודתנו המשותפת נחזק את הידידות בין רומניה לישראל, כתב ראש ממשלת רומניה. תודה לראש הממשלה פלורין קאצו, אני מצפה לעבוד איתך להרחבת שיתוף הפעולה בין ישראל לרומניה, השיב ראש ממשלת ישראל.

אני מברך על מנוי הממשלה החדשה של מדינת ישראל בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד. אני מוצא חברים רבים בקבינט החדש, איתם עבדתי בעבר עם תוצאות יוצאות דופן. אני שמח שנוכל להמשיך, אך במיוחד שנחדש את הפרויקטים שהתחלנו ואת היוזמות שדנו בהן, אמר חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא פדרצית הקהילות היהודיות ברומניה. אני בטוח שהממשלה החדשה של מדינת ישראל תצליח למלא את משימתה, שהיא תמצא את הכוח והאופטימיות הדרושים כדי לפתור בהצלחה את הסוגיות הקשות הרבות שיתעוררו בעתיד, כתב וקסלר. הוא גם בירך את מיקי לוי (Mickey Levy) על בחירתו ליושב ראש הכנסת. היחסים, הידידות והשותפות בין רומניה לישראל ימשיכו להתפתח, הוסיף סילביו וקסלר.

שר החוץ הרומני, בוגדן אאורשקו (Bogdan Aurescu), שלח ברכות ואיחולים לראש הממשלה החליפי יאיר לפיד על המנוי החשוב כשר החוץ של מדינת ישראל. אני מצפה בכיליון עיניים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק איתך כדי לחזק את השותפות האסטרטגית בין רומניה לישראל, כתב אאורסקו. שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד (Radu Ioanid), בירך על הודעתו של בוגדן אאורשקו לעמיתו הישראלי, אשר דרכה הדגיש את השותפות האסטרטגית רומניה–ישראל.

שלושה צעירים בגילאי 16-24 שנחשדו בהשמדת אנדרטאות בבית העלמין היהודי בפלוישטי (דרום רומניה) אותרו ונלקחו לחקירה. הפיקוח המשטרתי של מחוז פרחובה (Prahova) קבע כי מעשיהם אינם קשורים לפעולות אנטישמיות . המשטרה פתחה תיק פלילי בגין חילול גופות או קברים, לאחר שמספר אנדרטאות בבית העלמין היהודי הושמדו. 16 אנדרטאות בבית העלמין היהודי הופלו על הקרקע, ו-3 מהם נשברו.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא פדרצית הקהילות היהודיות ברומניה, תיאר את האירוע כ“אחד המעשים העלובים ביותר האפשריים “. איזו סיבה יכולה להיות להרס קברים, להתקפות נגד זכרם של אנשים שכבר לא נמצאים בקרבנו? שנאה וטמטום, בצורות העלובות והאבסורדיות ביותר, הם ההסברים היחידים שאני רואה, אמר סילביו וקסלר.

העירייה של פלוישטי גינתה בתוקף את האירוע והבטיחה לחברי הקהילה היהודית בעיר כל תמיכה המוסרית ותמיכה לתיקון המצב.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” כתב כי שוב הושחתו קברים יהודיים. אנו דורשים תשובות מוסמכות ממשרד הפנים ומהרשות השופטת (Ministerul Public), הוסיפו במכון.

נשיא רומניה קלאוס יוהניס אישר את החוק למתן תמיכה כספית לילדי ניצולי השואה ושל אנשים אחרים שנרדפו מסיבות אתניות בתקופת השואה. החוק משלים את פקודת הממשלה מס105/1999 עם סעיף חדש הקובע זכויות לילדיהם של הקורבנות מסיבות אתניות של המשטרים שהוקמו ברומניה בין 6 לספטמבר 1940 – 6 למרץ 1945. הצאצא של הנפטר, נעדר או נרצח ב“רכבות המוות “, במהלך הטבח נגד אוכלוסיית המיעוטים, במהלך הגירוש לגטאות ולמחנות ריכוז בחו“ל, במהלך המאסר במקומות מעצר או במחנות ריכוז, בזמן היותם פליטים, מגורשים או מועברים ליישוב אחר, במהלך הפינוי מהבית שבבעלותם, בזמן שהם היו חלק מפלוגות העבודה בכפייה, זכאים לקצבה חודשית של 175 ליי (כ-35 יורו).

הוראות החוק אינן חלות על אנשים שהורשעו בפשעים נגד השלום והאנושות, על מי שלפני 23 לאוגוסט 1944 ביצעו פעילות פשיסטית בארגון או בתנועה כזאת, על מי שבין 6 למרץ 1945 ל -22 לדצמבר 1989 (בתקופת השלטון הקומוניסטי) היו חלק ממנגנון הדיכוי, המשטרה הפוליטית, המיליציה ובתי המשפט הצבאיים שחקרו ושפטו במשפטים פוליטיים של מתנגדי המשטר הקומוניסטי, כולל ילדיהם. תשלום הקצבה יחל מתאריך 1 לינואר 2022.

את הצעת החוק יזמו חברי הפרלמנט של המיעוטים ברומניה, עבור היהודים, סילביו וקסלר, עבור הגרמנים, אובידיו גנץ (Ovidiu Ganț), ועבור הסרבים סלבוליוב אדנאגי(Slavoliub Adnagi).

בבוקרשט התרחש אירוע תמיכה במדינת ישראל, בהקשר למצב הנוכחי. מתקפות הטרור וירי הרקטות על אוכלוסיית ישראל גונו בחריפות. האירוע התחיל רגע דתי אותו ערך הרב הראשי של הקהילות היהודיות ברומניה, רפאל שפר, שהתפלל למען עם הישראל ולמען העם הרומני. נשיא התאחדות הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט הרומני סילביו וקסלר, הדגיש כי מדינת ישראל נתונה להתקפה מתמשכת שכוונה בעיקר לאוכלוסייה האזרחית. נשיאת הסנאט, אנקה דראגו (Anca Dragu), קראה לשלום והצהירה כי חלק מזולתינו עוברים תקופת מצוקה, מלאה בדרמות שאי אפשר לדמיין בעולם עכשווי. הפתרון היחיד הוא להחזיר את השלום ואני חוזרת ומדגישה את רצוני להחזירו בהקדם האפשרי, אמרה דראגו. רומניה תומכת במאמצים שעשו ארה“ב, האיחוד האירופי והאו“ם בתמיכה להפסקת האש, אישר מחדש הנשיא של הפרלמנט לודוביק אורבן (Ludovic Orban). אנו מגנים בחריפות את מתקפות הטילים ששיגר חמאס מרצועת עזה אל אזורים מיושבים בישראל, אמר אורבן. לדבריו, השלטונות הרומניים רוצים שהדיאלוג והדיפלומטיה ייכנסו לתפקידם הטבעי כדי למצוא פתרונות בהקדם האפשרי, כך שאובדן חיי אדם והסכסוך יסתיימו בהקדם האפשרי.

עומר ינקלביץ (Omer Yankelevich), שרת התפוצות הישראליות, הזכירה כי בשבועיים האחרונים ישראל מותקפת והקורבנות הם אזרחים חפים מפשע. המחויבות שלכם לתמוך בזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני טרור נותנת לנו כוח, אמרה השרה הישראלית. גרמניה מגנה בתוקף את פיגועי הטרור על ישראל ועל עם ישראל, אמר ברנד פבריטיוס (Bernd Fabritius), נציב המיעוטים של הממשלה הפדרלית הגרמנית. רומניה תומכת במאמצים הדיפלומטיים של האיחוד האירופי, יחד עם הגורמים האחרים המעורבים, בכדי להחזיר את השקט והדו–קיום הטוב בין המגזרים הישראליים, אמרה מזכירת המדינה של משרד החוץ (MAE), דניאלה גאטמן (Daniela Gîtman), שהזכירה את היחסים הדו–צדדיים המצויניים, אותם היא תיארה כשותפות עם ערכים אסטרטגיים. יש צורך ברוגע, יש צורך בדיאלוג בין הצדדים, הדגישה גאטמן.

נציג הכנסייה הרומנו–קתולית ונציג הכנסייה האורתודוכסית הרומנית, שהיא מהווה את הרוב הדתי ברומניה, הביעו אף הם את הזדהותם עם העם הישראלי ודרשו כי על האלימות להיפסק. הארכיבישוף של בוקרשט, אאורל פרקה (Aurel Percă), אמר שהוא עוקב בדאגה אחר המצב בישראל. אנו מתחברים עם תפילתנו שאלוהים ייתן הבנה טובה ושלום, הרמוניה, רצון טוב לכל מי שחי באדמות הקדושות הללו, אמר פרקה. הכומר הפטריארכלי הבישוף ירונים מסיני (Episcopul vicar patriarhal Ieronim Sinaitul) קרא את ההודעה ששלח הפטריארך דניאל, וקרא להפסיק את הסכסוך המזוין בין יהודים לפלסטינים ולהחזיר את השלום הבין–עדתי בישראל. כל סכסוך מזוין ממושך, המונע על ידי שנאה וטינה, גורם לסבל רב לחפים מפשע ולפצעים עמוקים מאוד בחיים החברתיים, אמר הפטריארך של הכנסייה הרומנית האורתודוכסית.