Tag: פוגרום

עברו 84 שנים מאז הפוגרום בבוקרשט, שהלגיונרים ביצעו בין התאריכים 21-24 בינואר 1941.

 

הקהילה היהודית של בוקרשט מסרה שכולנו זוכרים בצער עמוק את הפוגרום של 1941. בתחילת מלחמת העולם השנייה, יהודים מערים שכנות עברו לבוקרשט כי שהם חשבו שזה מקום בטוח יותר. בין 21 לינואר 1941 לבין 24 בינואר 1941 הלגיונרים מרדו בשלטונו של מרשל יון אנטונסקו, שרצה לחסום אותם מלתפוש את השלטון ברומניה. במהלך המרד פרצה אלימות נגד היהודים.

 

עסקים ובתי כנסת נהרסו ונבזזו, יהודים נחטפו מבתי הכנסת ומהרחובות, רובם על פי רשימות שהוכנו מראש. תוך 3 ימים נרצחו מעל 125 יהודים, נהרסו 25 מקדשים ובתי כנסת,כש616 חנויות ו-547 בתים נשרפו, נהרסו, נהרסו ונבזזו. הפוגרום פגע ישירות על למעלה מ-3,500 יהודים. ימי הזוועה הללו הותירו פצעים עמוקים בזיכרון הקולקטיבי ומזכירים לנו את חשיבות המאבק בשנאה, חוסר סובלנות ואנטישמיות, מסרה הקהילה היהודית של בוקרשט.

 

 “הייתי אז בת 15, שמעתי באותו לילה טרגי שאנחנו, היהודים, לא בני אדם ואנחנו לא ראויים לחיות”, אמרה חוה גוטמן, בתו של רב הקהילה היהודית בבוקרשט. בלילה של 21 בינואר 1941, הלגיונרים פרצו לביתם, נמסר המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

 

בימי הפוגרום נחטפו מאות יהודים שהובאו למטה הלגיונרי בCALEA CALARASI

90 מהם נלקחו ליער ג’ילווה, ליד בוקרשט, שם הם נרצחו. רציחות בוצעו גם בבית המטבחיים, בשכונת Bucurestii Noi או ב Funeni ו- Pantelimon, וכן בבתי הקורבנות. יהודים עונו גם במטה משטרת הבירה, בבית הכנסת מלבין או בתחנות משטרה שונות, מזכיר מכון “ויזל”. בהקשר זה המכון אירח סטודנטים מהמכללה הטכנית “ג’ורגה אסאכי” שבאו כדי ללמוד על משמעות הפוגרום בבוקרשט.

 

שגרירות ישראל ברומניה מסרה שאי אפשר לשכוח את הפוגרום העקוב מדם בבוקרשט, בינואר 1941. לא נשכח את שלושת הימים של אלימות קשה נגד יהודי בוקרשט, ימים בהם הם הוכו, הושפלו ונרצחו באכזריות. חלקם נתלו על ווים בבית המטבחיים הקהילתיים חלקם נורו בראש. היום ותמיד אנו נזכור אותם ונכבד את זכרם, מסרה שגרירות ישראל ברומניה.

במוזיאון הפוגרום בבית המוזיאונים ביאשי (צפון מזרח רומניה) נערך סיור מודרך בשם ‘הצומת’. הסיור מאפשר הבנה עמוקה יותר של ההיסטוריה וההשלכות של האידיאולוגיות הקיצוניות, הצורך להילחם בדיסאינפורמציה וליצור קהילה אחראית ומאוחדת.

 

אחרי יותר מ-80 שנה, צללי העבר מאיימים שוב. הקיצוניות מנסה לתפוס מקום, ועלינו מוטלת החובה להיות מודעים לסכנה, להבין את ההיסטוריה ולהגיד לא בתוקף לאידיאולוגיה מסוג זה.

 

אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לסיור מודרך במוזיאון הפוגרום ביאשי, בו נוכל להרהר בזוועות העבר כדי להבטיח שהן לא יחזרו על עצמן. האירוע פתוח לכל האנשים המאמינים בחינוך, חופש ועתיד אופטימי ונטול שנאה.

 

האירוע הזה הוא לא רק סיור, אלא תפילה לזיכרון ואחריות. בואו נלמד ונראה שאנחנו קהילה שלומדת מהעבר ומסרבת להישאר אדישה. יחד, נוכל להגן על ערכים דמוקרטיים, מסרו המארגנים.

 

אנו מזכירים שביוני 1941 ביאשי בוצע פוגרום ביהודי העיר בו נרצחו קרוב ל15000 יהודים.

ההיסטוריון האמריקאי גרנט טי הרווארד, מחבר הספר ‘מלחמת הקודש של רומניה’. הצבא, המוטיבציה והשואה’, ערך סיור ברומניה, בהזמנת המוזיאון הלאומי של בוקובינה. הוא נפגש עם קוראים מסוצ’בה, דורוהוי (צפון רומניה), יאסי (צפון מזרח), גלאטי (מזרח), קונסטנטה (דרום מזרח) ובוקרשט. החוקר הוזמן למרכז ללימודי ישראל, במסגרת בית הספר הלאומי ללימודים פוליטיים ומנהליים, שם שוחח עם התלמידים על תפקידו של הצבא הרומני בשואה.

 

בספרו שתורגם לאחרונה לרומנית, כותב הארווארד על 4 הסיבות העיקריות שהובילו חיילים לבצע זוועות בחזית המזרחית : לאומיות, אנטישמיות, דת ואנטי-קומוניזם. הספר מסביר את ההשלכות הרות אסון של מניפולציה אידיאולוגית ושנאה אתנית, תוך שימת דגש על חשיבות נטילת האחריות ההיסטורית.

 

הרווארד משרטט תמונה מושכת במיוחד של האופן שבו השפיעו אירועים בקו החזית על היחס ליהודים בשטחים הכבושים. בשילוב ההיסטוריה הצבאית עם הפרספקטיבה על המוטיבציה האידיאולוגית של הצבא הרומני, הספר מהווה תרומה חשובה להבהרת נושא זה, כתב ה-Los Angeles Review of Books.  המאמר מציע הערכה מחודשת של התפקיד שמילאה רומניה במלחמה שהחלה גרמניה הנאצית נגד ברית המועצות מנקודת מבט שפחות מטופלת בהיסטוריוגרפיה הרומנית, זו של המניעים הגזעיים והלאומיים שהיו בסיס לאלימות שביצעו החיילים הרומנים. בשטחים המשוחררים מבסרביה ומצפון בוקובינה, כתבה מיוארה אנטון, מהמכון להיסטוריה ‘ניקולה איורגה’.

 

גרנט טי הרווארד עובד במרכז להיסטוריה צבאית של צבא ארה”ב. הוא השיג את התואר הראשון שלו בהיסטוריה מאוניברסיטת בריגהם יאנג (2009) ואת התואר השני שלו מאוניברסיטת אדינבורו (2010). הספר מייצג את עבודת הדוקטורט שלו מ-2018 באוניברסיטת טקסס A&M הוא היה מרצה במרכז היהודי אושוויץ, חוקר פולברייט ברומניה ומרצה במרכז מנדל במוזיאון האמריקני להנצחת השואה.

בשני העשורים האחרונים רומניה התקדמה בצורה יוצאת דופן במונחים של שימור לקחי העבר בזיכרון הקולקטיבי ובמאבק באנטישמיות, גזענות, שנאת זרים ושנאה, אמר הנשיא קלאוס יוהניס.

 

יחד עם זאת, הנשיא הדגיש כי החינוך נותר הכלי היעיל ביותר שבאמצעותו ניתן לסכל ניסיונות להכחשת השואה ולמנוע מעשי שנאה. מדי שנה, ביאשי, מתחדשת המחויבות שלנו לא לשכוח, לכבד כל אדם, לקדם סובלנות על ידי כיבוד זכרם של קורבנות הפוגרום מיאשי, אחד האירועים הטרגיים ביותר במהלך מלחמת העולם השנייה, אירוע שהטביע חותם עמוק בהיסטוריה שלנו, אמר יוהניס.

 

 לדברי הנשיא, הפוגרום ביאשי לא היה אירוע בודד, אלא תוצאה של הסלמת האנטישמיות, שניזונת מרטוריקה הרסנית וכניעה של האנושות מול דעות קדומות ובורות.

 

הנשיא הזכיר גם את ההקשר הבינלאומי המסובך הנוכחי, שבו השפעות רעילות ואנטישמים מנסים שוב לזעזע את האנושות. לדעתו, ניתן לדחות את הניסיונות הללו ע”י סנקציות  וכיבוד המשפט ההומניטארי הבינלאומי.

 

היום, כשאנחנו מרגישים את איום הקיצוניות, חיוני לזכור שבפעם האחרונה שהיא השתלטה על אירופה, ההשלכות עבור האנושות כולה היו הרסניות. התקופה הזו התאפיינה בסבל ובפשעים מתועבים, אמר הנשיא.

 

דורות הצעירים צריכים לדעת את ההשלכות הדרמטיות של שנאה ודעות קדומות, כדי שיבינו את חשיבות הדמוקרטיה, את החשיבות של האחריות אינדיבידואלית ושל התמיכה בערכים ובהתנהגויות שבאמצעותם החברה שלנו מגלה סובלנות ומגינה על חירות וכבוד האדם.

 

צעירים חייבים ללמוד את האמת ההיסטורית ולדעת לזהות שקרים, שיכרון חושים ואינפורמציה שגויה כדי לבנות עולם שבו זוועות כאלה לעולם לא יחזרו על עצמם, אמר ראש המדינה.

עשרות מבני הקהילה היהודית מרומניה ומחו”ל השתתפו, ב-27 ביוני, ביאשי (צפון-מזרח רומניה), ב”מצעד החיים”, פרויקט שיזם הרב יוסף וסרמן. פרויקט זה מנציח את קורבנות הפוגרום מיאשי, מחודש יוני 1941. המשתתפים נשאו את דגלי רומניה וישראל.

 

בבית העלמין היהודי התקיים טכס לזכר האירועים הטרגיים שקרו לפני 83 שנים, אך גם רגע סמלי של הכרה ביתרונות המיוחדים של הקהילה היהודית  ביאשי. זרי פרחים הונחו מטעם ממשלת רומניה, הפרלמנט, ושגרירויות ישראל, צרפת, גרמניה ורפובליקה של מולדובה.

 

הרב יוסף וסרמן הדגיש את חשיבות שמירת זיכרון אירועי הפוגרום והשואה. בזמנים אלה כשאנו רואים שבכל העולם השנאה ליהודים חוזרת ואנשים רבים מוחקים את מה שקרה בתקופת השואה והפוגרום ביאסי לפרויקט “מצעד החיים” יש חשיבות מיוחדת. כולנו מחויבים לשמור על זכרם של קורבנות הפוגרום, אמר הרב.

 

ראש עיריית יאשי, Mihai Chirica, הודיע ​​כי באזור Ciurchi בשכונת Tătărași יוקם פארק הנצחה, על שטח של 6 דונם שבעבר היה שטח בית קברות יהודי  שנמחק בתקופת מלחמת העולם השנייה ע”י שלטון המרשל אנטונסקו . זה יהיה אחד הפארקים הגדולים ביאשי ויהיה בו גם אזור המנציח את הקהילה היהודית, שלמעשה שהתה איתנו יותר מ-500-600 שנה. הפרויקט ימומן ע”י עיריית יאשי, הודיעה ראש העיר.

 

אירוע שהוקדש להנצחת הפוגרום ואישיותו של המשורר בנג’מין פונדנה התקיים בבית המוזיאונים ביאשי, המטה לשעבר של מטה המשטרה, אחד המקומות בו נטבחו אלפי יהודים במהלך הפוגרום.

 

בין ה-28 ביוני ל-6 ביולי 1941, ברחובות יאשי, בחצר תחנת המשטרה לשעבר ובמה שנקרא “רכבות המוות” שנסעו במהירות איטית במהלך שלושה ימים בחום קיץ כבד, נרצחו בין 13500 לבין 15000 יהודים בפקודת הממשלה בראשות יון אנטונסקו, בעל בריתו של היטלר.

בשני העשורים האחרונים רומניה התקדמה בצורה יוצאת דופן במונחים של שימור לקחי העבר בזיכרון הקולקטיבי ובמאבק באנטישמיות, גזענות, שנאת זרים ושנאה, ציין הנשיא קלאוס יוהניס, בהודעה שנמסרה בהקשר ציון 83 השנים לפוגרום של 1941 ביאשי, צפון מזרח רומניה. יחד עם זאת, ראש המדינה הדגיש כי החינוך נותר הכלי היעיל ביותר שבאמצעותו ניתן לסכל ניסיונות להכחשת תולדות השואה ולמנוע מעשים המונעים משנאה. מדי שנה, ביאשי, מתחדשת המחויבות שלנו לא לשכוח את כבוד האדם ואת הסובלנות על ידי כיבוד זכרם של קורבנות הפוגרום של יאשי, אחד האירועים הטרגיים ביותר במהלך מלחמת העולם השנייה, שהטביע חותם עמוק בהיסטוריה שלנו, הכריז יוהניס. לדברי הנשיא, הפוגרום ביאשי לא היה אירוע בודד, אלא תוצאה של הסלמה של הגישות האנטישמיות, הניזונות מרטוריקה הרסנית, כניעה של רוח האדם מול דעות קדומות.

הנשיא הזכיר גם את ההקשר הבינלאומי המסובך הנוכחי, שבו השפעות רעילות, אנטישמיות, גזעניות ומעוררות שנאה מנסות שוב להשפיע על האנושות. לדעתו, ניתן לדחות את הניסיונות הללו על ידי הענשה נחרצת של כל ההחלקות ועל ידי קידום כיבוד המשפט ההומניטארי הבינלאומי. היום, כשאנחנו מרגישים את איום הקיצוניות, חיוני לזכור שבפעם האחרונה שהיא השתלטה על אירופה, ההשלכות היו קטסטרופליות עבור האנושות כולה, והתקופה הזאת התאפיינה בסבל ובפשעים מתועבים, אמר קלאוס יוהניס.

מהדורה חדשה של ‘מצעד החיים’, פרויקט מרכזי להנצחת הפוגרום ביאשי, תצאה לדרך בין התאריכים 23-30 ביוני. האירוע מאורגן ע”י עיריית יאשי, ברשותו של ראש העיר MIHAI CHIRICA (צפון מזרח רומניה), בשיתוף הקהילה היהודית של יאשי. והרב יוסף וסרמן מישראל, נשיא הקרן לקידום ופיתוח היהדות ברומניה.

 

בהזדמנות זו יזכה יאשי לביקור קבוצת בני משפחה של קורבנות וניצולי הפוגרום ביאשי לצד אנשי ממשל והשלטון המקומי, דיפלומטים  וכן אורחים ממדינות אחרות שיכבדו את זכרם של כ15000 קורבנות הפוגרום.

 

ב-27 ביוני   “מצעד החיים” יקיים טכס בבית העלמין היהודי.

 

יאשי הייתה בין הערים הראשונות ברומניה שבהן התיישבו יהודים שבנו קהילה חזקה שהייתה מעורבת במיוחד בפיתוח המסחר, האמנויות, הרפואה, המדעים והמורשת האדריכלית.

 

כך יאשי הפכה להיות עיר מיוחדת לבני הקהילה היהודית ברומניה ובישראל. התיאטרון היידיש הראשון בעולם, ‘פומול ורדה’ העץ הירוק, נפתח במאה ה19 באזור שבו שוכן היום פארק התיאטרון הלאומי ‘וסיל אלכסנדרי’.

 

בין ה-28 ביוני ל-6 ביולי 1941, ברחובות יאשי, בחצר מפקדת המשטרה לשעבר ובמה שנקרא ‘רכבות המוות’ יאשי – קלראשי ויאשי – פודו אילואיי,  בסביבות 15000 יהודים נטבחו בפקודת הממשלה הרומנית בראשות מרשל יון אנטונסקו, שהיה בעל בריתו של היטלר.

לרגל יום השואה הבינלאומי, המכון הרומני לתרבות בניו יורק, המוזיאון הלאומי לספרות רומנית ביאשי, מוזיאון הפוגרום ביאשי והמכון הלאומי לחקר השואה. ברומניה “אלי ויזל”, ארגנו ב-26 בינואר אירוע המוקדש לתולדות השואה. האירוע דן ברגע מזעזע בתולדות יהודי רומניה, הפוגרום יאשי, מיוני 1941.

פרק טרגי זה בהיסטוריה של רומניה הוצג באמצעות תערוכה דוקומנטרית ודיון והשקת ספר. במרכז האירוע עמד הספר “Zece povestiri. הפוגרום של יאשי”, תיאור ספרותי של הטרגדיה הנוראה, שנכתב על ידי 10 סופרים רומנים מפורסמים, בהשראת תמונות ארכיון של מכון “ויזל”, שהוצגו במוזיאון הפוגרום של יאסי.

הטקסטים בהשראת התצלומים הדוקומנטריים מנצלים את הפוטנציאל הספרותי של התמונות שנותרו. קטעים מהכרך הוקראו על ידי השחקנים אווה אייזנסון ומתיו בוסטון. אורח הכבוד היה השחקן והבמאי הרומני-אמריקאי משה יסעור, שנולד ביאשי ב-1934. הוא ניצול פוגרום יאסי שבמהלכו נרצחו קרוב ל15000 יהודים.

הספר כולל עדויות של כמה מניצולי הפוגרום. בנוסף לתערוכה התקיים דיון בהשתתפות אלינה נלגה, סופרת , דירק מוזס, חוקר ופרופסור ליחסים בינלאומיים, Iulian Pruteanu-Isăcescu, היסטוריון ומוזיאוגרף במוזיאון הלאומי של הספרות הרומנית ביאשי.

במאי תיאטרון שעלה לישראל והוכשר בצרפת, משה יסעור עבד כשחקן ילד בלהקת היידיש “פומול ורדה”, להקת התיאטרון היידיש שהוקמה על ידי אברהם גולדפאדן בשנת 1876.

הוא ביים מופעי תיאטרון רבים בארה”ב, צרפת, ישראל, רומניה, הרפובליקה של מולדובה. בשנת 2021 קיבל מנשיא רומניה את מסדר השירות הלאומי בדרגת אביר

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל בשיתוף עם עיריית יאשי יצר את הפרויקט המקוון https://www.iasi1941.com/ המנחה את התושבים והמבקרים למסלול של זיכרון, של גילוי מחדש של ההיסטוריה מנקודת מבט אחרת. הפרויקט, שיש לו גם גרסה אנגלית, מנציח את המקומות המרכזיים שבהם התרחש הפוגרום ביאשי ביוני 1941.

82 שנים לאחר מכן, הפחד שהיה תלוי באוויר, כאב הפרידה מהמשפחה והחברים, הדם שזרם ברחובות ובחצר תחנת המשטרה נותרו בזכרם של אלה שחיו ושרדו את ימי הרדיפה והרצח. עלינו החובה שהזיכרון שלהם יועבר הזיכרון הקולקטיבי, שלנו, של כולם, כי השכחה אינה מוחקת את טעויות העבר, היא רק מכסה אותן, כך נמסר ממכון “ויזל”.

למעלה מ-100 אנשים, בהם ניצולי הפוגרום ביאשי, ילדיהם, נציגי רשויות, חברי הקהילה היהודית, שאליהם הצטרף שגריר ישראל ברומניה, ראובן אזר, השתתפו במצעד החיים להנצחת הקורבנות. והזיכרון של הזוועות שהתרחשו ביאשי (צפון מזרח רומניה) לפני 82 שנים. האירוע הורגן כמו בכל שנה, ב9 שנים האחרונות, ע”י הרב יוסף ווסרמן, רבה של קהילת יוצאי רומניה בישראל, בתמיכת עיריית יאשי. באירוע השתתפו נציגי נשיאות רומניה, נציגי הממשלה הרומנית ונציגי צבא רומניה.

שגריר ישראל בבוקרשט אמר שעלינו להבין את הסכנות של אידיאולוגיות כאלה ולנקוט את האמצעים הדרושים כדי למנוע את התפשטותן. רק על ידי הכרת טעויות העבר נוכל לבנות העתיד בטוח יותר. . רומניה היא ידידה טובה של ישראל ואחת המדינות שעושות מאמצים מתמידים כדי לקבל אחריות על מעשי העבר. אני אסיר תודה לעיריית יאשי, למועצת המחוז ולקהילה היהודית של יאשי על המחויבות למאבק באנטישמיות, שנאת זרים וגזענות. אני מודה לפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, לנשיא רומניה, עבור הצעדים שננקטו לשימור זיכרון השואה, לרבות הכנסת ההיסטוריה של הקהילה היהודית של רומניה ושל השואה, לתכנית הלימודים החל משנת הלימודים החדשה, אמר אזר.

ראש העיר מיחאי קריקה הדגיש את חשיבות ההכרה בטעויות העבר, וציין כי זוועות כמו אלה של 1941 תמיד יכולות לחזור אם לא נהיה ערניים. היו אנשים מיאשי שעשו הרבה נזק, אבל היו גם אנשים מיאשי שעשו טוב, והצילו משפחות יהודיות ממוות בטוח, אמר ראש העיר.

מקסימיליאן מרקו כץ, המנהל המייסד של MCA רומניה (המרכז למעקב ומאבק באנטישמיות ברומניה) השתתף, להזמנת הרב יוסיף וסרמן ב”מצעד החיים”. אנו מקווים שהמאמצים שעשתה ממשלת רומניה ב-3 השנים האחרונות לצמצום ההכחשת השואה, על ידי קידום תוכניות חינוכיות המיועדות למטרה זו, ישאו פירות ב5-10 השנים הבאות.

בינתיים, אנו חוזרים ומדגישים את הצורך ביישום נחרץ ובלתי פוסק של החקיקה הקיימת למלחמה באנטישמיות, בהכחשת השואה ובשיקום תדמיתם וזיכרונם של פושעי מלחמה ואנטישמים, שבמהלך מלחמת העולם השנייה יזמו, קידמו ותמרנו חוקים אנטישמים. -חוקים שהובילו להשמדת כ-300,000 יהודים, בשטחים שנוהלו מבוקרשט, סיכם מקסימיליאן מרקו כץ.

קורבנות הפוגרום של יאשי הונצחו גם בבית הכנסת קוראל בבוקרשט. Ovidiu Bănescu, סגן נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, מאיה מורגנשטרן, מנהלת התיאטרון היהודי הממלכתי, אדריאן צאופלנקה, מנהל המרכז לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה, וישראל טאנר, נשיא האגודה הרומנית. של ניצולי השואה, השתתפו ודברו באירוע.

הסיכונים שיש בהפצת חדשות מזויפות על הדמוקרטיה מדרבנים אותנו להיות ערניים ומוכנים להילחם בהם, למען הגנת זכויות האדם, הערכים האירו-אטלנטיים והביטחון, הדגיש נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, בהודעה שמסר לרגל ציון הפוגרום שהתרחש ביאשי לפני 82 שנים. הוא הזכיר שביוני 1941 הפכה העיר יאשי למקום של אימה וטרור, שבו התרחשו זוועות בלתי מתקבלות על הדעת, שבוצעו על ידי השלטונות הרומניים נגד אזרחי המדינה. הממשלה בראשות יון אנטונסקו קיבלה החלטה בעלת השלכות קטסטרופליות לא רק על קהילת יהודי יאשי, אלא גם על רומניה כולה.

מעשי אלימות חסרי תקדים בוצעו נגד יהודי יאשי, הוסיף יוהניס. פרק “רכבות המוות” של אותה תקופה נותר פרק אפל בהיסטוריה שלנו, שהותיר פצעים עמוקים במורשת הלאומית. העדויות המזעזעות של הניצולים מדגימות את עומקם וזוועתם של הפשעים אליהם נקלעו יהודי יאשי. בהקשר זה, יוהניס הדגיש את חשיבותה של האמת ההיסטורית, על מנת לאפשר תגובות מהירות נגד כל מי שמטיל ספק בזכויות אדם בסיסיות.

ראש הממשלה מרסל צולאקו חזר שוב על מחויבותה הנחרצת של ממשלת רומניה להמשיך במאמצים להילחם באנטישמיות, שנאת זרים, אפליה ודיבורי שטנה, לשמר זיכרון העבר ולגנות הכחשת השואה, לתמוך ולהגן על הניצולים, כמו גם לקדם חינוך ו מחקר על השואה.

אנו מנציחים את קורבנות האירוע הטראגי הזה, שנוצר על רקע אנטישמיות תוקפנית ורצחנית שהרעילה בהדרגה את רומניה ואת אירופה כולה, הוסיף ציולאקו. יש לנו אחריות לזכור את העבר, לשמור על זכרונו חי, במיוחד עבור הדורות הבאים. עלינו לגנות את השתתפותה של רומניה בשואה, עלינו להגן על הניצולים המעטים שנותרו ועלינו להמשיך ולקדם את החינוך להיסטוריה של היהודים ושל השואה אמר ראש הממשלה

משרד החוץ יפעל בנחישות למאבק בדיסאינפורמציה ובנרטיבים המעוותים את ההיסטוריה האירופית של השואה, גם בהקשר של תוקפנות רוסיה נגד אוקראינה. המשרד העלה את זכרם של קורבנות הפוגרום ביאשי וחזר על ההחובה המוסרית, הקולקטיבית להבטיח שמעשים כאלה לא יחזרו על עצמם. משרד החוץ הרומני אישר שוב את נחישותו להיות מעורב בארץ ובעולם בתכניות ופרויקטים שמטרתם מניעה ומאבק באנטישמיות, קידום סובלנות וכבוד הדדי, מניעה וסנקציות על הכחשתה ועיוותה של השואה.

הנציג המיוחד לשעבר של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות, אלכסנדרו מורארו, אמר שלפני 82 שנים נכתב אחד הדפים השחורים ביותר בהיסטוריה האחרונה שלנו. הלקח מהפוגרום הלגיונרי האנטי-יהודי ביאשי ב-1941 הוא שיש להגן תמיד על ערכי החירות והכבוד של האדם, ללא הבדל אתני, גזע, מין או דת. מאבק בכל צורה של גזענות, אנטישמיות או שנאת זרים היא חובה מוסרית של דורנו כלפי קורבנות הקיצוניות הרצחנית. הפוגרום ביאשי, כמו זה בבוקרשט או השתתפותה של רומניה בהשמדה הברברית של האוכלוסייה היהודית במלחמת העולם השנייה, מייצגים דפים חסרי כבוד בהיסטוריה שלנו, שעלינו להניח בכנות ומתוך כבוד לקורבנות, אומר מורארו.

הפוגרום ביאשי, מיוני 1941, היה אחד הפוגרומים האלימים ביותר בתולדות מלחמת העולם השניה, שבועה נגד היהודים , ביוזמת המשטר הפוליטי של אנטונסקו והוצא לפועל על ידי הרשויות הציבוריות המקומיות. הדו”ח הסופי של הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה מעריך את מספר הקורבנות ב-14,850 יהודים.