הסנאט הרומני אימץ הצהרה שבה הוא מאשר את מחויבותו לחזק את מאמצי חקיקת הנצחת קורבנות השואה ומדגיש את הצורך לערב את כל מוסדות המדינה ואת כל האזרחים כך שזכויות האדם וחירויות האדם יכובדו. הסנאטורים קובעים כי הלקח הנלמד מהשואה חייב לייצג אחריות נוספת לתרום למניעה ולמלחמה בכל אקט של אנטישמיות, מילולית או פיזית, לרבות בסביבה המקוונת.
הנשיאה הזמנית של הסנאט, הליברלית אלינה גורגיו, אמרה כי יש להעביר את זכר קורבנות השואה הלאה, והדגישה כי אין לחזור על תקופות כאלה. לדברי גורגיו, סכנות כמו אנטישמיות, שנאת זרים וגזענות קיימות בצורות שונות ברומניה ובאירופה. יש לנו אסטרטגיה לאומית למלחמה באנטישמיות, יהיה לנו ברומניה מוזיאון לאומי לתולדות היהודים והשואה. תולדות השואה יילמדו בתוכנית חובה בנויה לבתי הספר התיכוניים. בכל פעילות של הסנאט הרומני בתחום הזה, אנו רואים את נטילת האחראיות על מעשי העבר, הוסיפה נשיאת הסנאט.
מנהיג הסנאטורים של PSD, ראדו אופריאה, סבור שיש לגנות כל הצהרות האנטישמיות, כדי שזוועות השואה לא יחזרו על עצמן. אסור לשכוח את קורבנות השואה, עלינו לדבר עליהם, כדי לא לחזור על טעויות ההיסטוריה, שעלינו להכיר וללמוד כדי להבין את המנגנונים שהפעילו אותן. אסור לנו להתעלם או לשכוח. עלינו לזכור, כדי שכאב, התעללות, תשישות פיזית ונפשית, עינויים, הרעבה לא יחזרו על עצמן ברומניה או בכל חלק של העולם.
הלקח הנתעב של השואה חייב לייצג עבור העולם כולו אחריות עצומה כדי למנוע ולהילחם בכל הפרה של זכויות אדם וחירויות, בכל פעולה של אנטישמיות. הגנה והבטחה של זכויות אדם אינן אופציה, והתעלמות מזכויות אלו הביאה למעשים ברבריים שהשחירו את מצפונה של האנושות, אמרה סנטורית USR, מהאופוזיציה, אנקה דראגו.
מנהיג הסנאטורים של האופוזיציה חבר מפלגת AUR קלאודיו תרזיו, הדגיש כי יש לגנות את זוועות השואה. המשטר הנאצי והמשטר הקומוניסטי ראויים לגינוי באותה מידה מנקודת מבטו של אדם שיש לו אמות מידה נכונות על האנושות. הצהרה כזו מבורכת מאוד והיא אף פעם לא מספיקה כדי לאשר מחדש את האמונה בערכים ובעקרונות, אמר ראש מפלגת AUR.
אימוץ ההצהרה התקיים בנוכחות ניצול השואה בן תשעים ושניים, אוקטביאן פולופ, שאמר, בישיבת המליאה של הסנאט, כי הוא היחיד מבין בני משפחתו שנשלחו למחנות המוות, שחזר הביתה. הוא היה בן 13 כשנשלח לאושוויץ.
נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, הציג את סדרי העדיפויות של מדיניות החוץ של רומניה בפני הדיפלומטים הזרים בבוקרשט. הנשיא הודיע כי שנת 2023 תהיה שנה חשובה להחייאת היחסים של רומניה עם חברים ושותפים מסורתיים מהמזרח התיכון, דרום ודרום מזרח אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית.
לאחר 75 שנים של יחסים רצופים עם מדינת ישראל, נפעל יחד כדי להעמיק עוד יותר את שיתוף הפעולה האסטרטגי הבילטרלי שלנו, אמר יוהניס. בכוונתנו להעצים את שורת המגעים הגבוהים עם מדינות המפרץ, עם מצרים, ירדן ומדינות המגרב וכן עם מדינות אפריקה שמדרום לסהרה, מה שיביא לחידוש נוכחותה של רומניה באפריקה. הגיע הזמן לאמץ גישה חדשה ליבשת זו שהיא חיונית לעתיד האנושות, כולל באמצעות אסטרטגיה חדשה של רומניה עבור אפריקה, אמר הנשיא.
2023 תציין את העלאת היחסים עם יפן לרמה גבוהה יותר, של שותפות אסטרטגית מתחדשת עם מדינה זו. נמשיך להרחיב את הקשר עם דרום קוריאה, איתה אנו חוגגים 15 שנות שותפות אסטרטגית, נפעל לחיזוק השותפות המורחבת עם הודו, כמו גם את הקשר עם וייטנאם, הוסיף נשיא רומניה.
יחד עם זאת, אנו רוצים לשלוח איתות חזק לשותפינו ולחברינו באמריקה הלטינית והקאריביים בנוגע לרצונה של רומניה לתרום לדינמיות של דיאלוג פוליטי ושיתוף פעולה דו-צדדי, אמר יוהניס בפגישה השנתית עם ראשי הנציגויות הדיפלומטיות ברומניה.
משרד החוץ הרומני ארגן את המושב השלישי של קבוצת העבודה הכלכלית וסבב חדש של התייעצויות דו-צדדיות בין רומניה לבין ישראל. שר החוץ בוגדן אורסקו קיבל את מנכ”ל משרד החוץ, אלון אושפיז. השניים אישרו מחדש את הרצון לפתח את יחסי רומניה-ישראל במגוון רחב של תחומים. השניים דנו גם על ארגון המושב השלישי של קבוצת העבודה של שתי המדינות בתחום הכלכלי.
אורסקו הדגיש את האופי האסטרטגי של היחסים עם ישראל ואת התמיכה המתמדת שרומניה נותנת לישראל בפורומים רב-צדדיים, תוך היזכור התפקיד שרומניה מילתה בחידוש עבודתה של מועצת ההתאגדות האיחוד האירופי-ישראל, ב-3 באוקטובר 2022. מנכ”ל משרד החוץ הישראלי הביע שביעות רצון מהדינמיקה הגבוהה של המגעים הבילטרליים והביע תקווה שיהיה להם מסלול עלייה מתמשך. במקביל, הוא הודה על תמיכתה של רומניה בכל הנוגע לחידוש פעילותה של מועצת ההתאחדות האיחוד האירופי-ישראל, לאחר 10 שנים של הפסקה, והביע תקווה שמנגנון שיתוף פעולה זה יפעל באופן סדיר.
ביקורו של הבכיר הישראלי ברומניה הוביל לארגון סבב חדש של התייעצויות פוליטיות-דיפלומטיות ברמת מזכיר המדינה, בהמשך לדיאלוג שנערך בנובמבר 2021. מזכיר המדינה ב-MFA הרומני Traian Hristea הביע את שביעות רצונו מיחסי רומניה – ישראל. בברכה על שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני המצוין, הדגיש HRISTEA את האינטרס של רומניה להמשיך במאמצים לפתח יחסים אזורים אסטרטגיים.
הפקיד הרומני הדגיש את מחויבותה של רומניה להילחם באנטישמיות ולהנצחת קורבנות השואה, פעילות בה הפכה רומניה, עם השנים, למודל בינלאומי של שיטות עבודה טובות. בהקשר זה, הביע אושפיז הערכה למאמציה של רומניה בתחומים המעניינים את ישראל. הדיונים גם סיפקו הזדמנות לדיאלוג בנוגע להתפתחויות בינלאומיות ואזוריות, כשמזכיר המדינה הרומני הדגיש את הצורך הגדל לתמוך באוקראינה במלחמתה נגד התוקפנות הרוסית.
במהלך המפגש השלישי של קבוצת העבודה הכלכלית רומניה-ישראל, התמקדו הדיונים בתחומים בעלי פוטנציאל הגבוה ביותר, כגון חקלאות וניהול מים, תוך שימת דגש על חשיבות המודרניזציה של תחום ההשקיה מרומניה, רכישת טכנולוגיות ישראליות בתחום הבריאות – פיתוח שיתוף פעולה בתחומי עניין שונים והעברת ידע באבטחת סייבר במיוחד בתחום הפיננסי, תיירות ומסחר , לרבות ביטול מכשולים בירוקרטיים, על מנת להקל על הסחר בין שתי המדינות. המטרה העיקרית של מתכונת זו היא לזהות פרויקטים קונקרטיים בתחומים הנזכרים, עליהם ניתן יהיה להכריז במהלך הפגישה המשותפת הבאה של שתי הממשלות.
בשולי העצרת הכללית של האו”ם שר החוץ הרומני, בוגדן אורסקו, נפגש עם נציגי הארגונים היהודיים המרכזיים בארה”ב. נושאים הנוגעים לשיתוף הפעולה של רומניה עם ארגונים אלה, סדרי העדיפויות במסגרת השותפות האסטרטגית הרומנית-אמריקאית ובמסגרת הקשר הבילטרלי אסטרטגי בין רומניה לבין ישראל, הערכות על המצבים באזור הים השחור ובמזרח התיכון, תהליך השלום במזרח התיכון, פעילותה של רומניה למניעה ולמאבק באנטישמיות, חינוך לשואה וקידום זכויות ניצולי השואה וצאצאיהם, היו נושאים שעלו לדיון במהלך הפגישה.
אורסקו הציג את עמדתה של רומניה בנוגע למצב הביטחוני שנוצר בעקבות מלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה, וכן את השפעתה על הביטחון האירופאי והאירו-אטלנטי. הוא הדגיש את העזרה שמציעה רומניה לאוקראינה, לרבות על ידי קליטה ואירוח של פליטים אוקראינים, פינוי פליטים אל מדינות אחרות, כולל אל מדינת ישראל (מעל 5,000) והקלת מעבר התבואה מאוקראינה דרך רומניה, כולל דרך נמל קונסטנצה. ונמלי הדנובה.
אורסקו התייחס גם לעוצמת הקשרים עם ישראל, והדגיש את האופי האסטרטגי של היחסים הבילטרליים. הוא התייחס גם להתפתחויות הביטחוניות האזוריות, תוך התייחסות לתהליך השלום במזרח התיכון, וחזר על תמיכתה של רומניה בפתרון בר קיימא המבוסס על פתרון שתי המדינות, ישראל ופלסטין, כאפשרות היחידה העונה על שאיפותיהם של שני הצדדים.
אורסקו אישר מחדש את נחישותה של רומניה לחזק את תפקידה כמודל אזורי במאבק באנטישמיות ובשימור זכרם של קורבנות השואה, לרבות באמצעות הפרויקט של המוזיאון הלאומי לתולדות השואה או מעקב אחר יישום האסטרטגיה הלאומית למניעת ו להילחם באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שנאה. הוא הזכיר גם את מאמציה של ממשלת רומניה לגבי מתן קצבאות לניצולי שואה ותהליך השבת רכוש יהודי.
חבר הפרלמנט הליברלי אלכסנדרו מורארו, נציג מיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, המאבק באנטישמיות ושנאת זרים, קרא להתערבות דחופה של ההנהגה הסוציאליסטית האירופית בכדי לעצור את שיתוף הפעולה בין המפלגה הסיציאל- דמוקרטית (PSD) לבין מפלגת הברית למען איחוד הרומנים (AUR), שתיהן מפלגות אופוזיציה.
לטענת מורארו, כדי להפיל את הממשלה, הסוציאל-דמוקרטים משתפים פעולה עם מפלגה ניו פאשיסטית כדי לעביר בפרלמנט הרומני, הצעת אי-אמון בממשלה הנוכחית.
«זו הפעם הראשונה מאז הצטרפות רומניה לאיחוד האירופי, כאשר PSD מכין ומצביע בהצעת אי-אמון יחד עם מפלגה קיצונית, ניאו-פאשיסטית. ביסודו של דבר, באמצעות פעולה פוליטית זו, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית תחזור 30 שנה אחורה, לתקופה בה שיתפה פעולה בגלוי עם קיצוניים, ואנטישמים, כותב מורארו ששלח מכתב למנהיג מפלגת הסוציאליסטים האירופאים, סרגיי סטנישב, ליו”ר קבוצת הסוציאליסטים והדמוקרטים (S&D) בפרלמנט האירופי, Iratxe Garcia ולכל חברי פרלמנט ה- S&D.
הוא הוסיף כי PSD ו- AUR הן מפלגות האופוזיציה היחידות והמצה הזה מאחד אותן בפרויקט פוליטי מכוון נגד הממשלה.
ל- PSD אין פרויקט פוליטי עם AUR, אמר דובר הסוציאל-דמוקרטים, ראדו אופריאה, שטען כי אלכסנדרו מורארו לא צריך לשלוח מכתבים פוליטיים המשרתים את מפלגתו על נייר מכתבים של ממשלת רומניה. הוא הוסיף כי PSD תנהל משא ומתן עם כל הכוחות הפוליטיים בפרלמנט כדי להשיג תמיכה בהצעת האי אימון בממשלה.
אם חברי הפרלמנט מטעם מפלגת AUR סבורים כי ההצעה טובה ואז זכותם להצביעה בעדה. זו זכותם של כל חברי הפרלמנט שמודעים לדברים השלילים שקורים היום ברומניה. זו חובתם לנהוג כך למען האזרחים, אמר אופריאה.
גם נציגי מפלגת AUR, אמרו שמדובר בכוח פוליטי לגיטימי, שהגיע לפרלמנט הרומני באמצעות הבוחרים, באותו התהליך שבו אלכסנדרו מורארו מונה לתפקידים בהם הוא מחזיק היום.
“באמצעות ההתקפות החוזרות והזועמות עלינו, דרך ההוקעה המתמשכת וחסרת תוכן, ע”י חזרה על מעשים שלא קיימים, מר מורארו מוכיח שהוא כלי שימושי לאלה שאינם משרתים את האינטרס הרומני. פעולותיו של מורארו “מייצגות עלבון לאינטליגנציה של הרומנים וסכנה ממשית לדמוקרטיה ברומניה.” נאמר בהודעת AUR.
מדינת ישראל היא סמל לדמוקרטיה, שתמכה ברומניה לאורך השנים, בכל פעם מחדש, אמר סגן נשיא איגוד הקהילות היהודיות ברומניה, סילוויו ווקסלר, בהודעה שנשלחה לרגל יום העצמאות של ישראל. מדינת ישראל הייתה ונשארת סמל לדמוקרטיה, אומץ וחדשנות, מדינה שתמיד ידעה להגן על כל אזרחיה בכבוד וממשיכה לעשות זאת בכל מחיר, מדינה שעודדה ותמכה כל הזמן בחופש, במחקר, בפיתוח.
לאורך כל התקופה הזו השימחה, העצב, האושר ולמרבה הצער, לעיתים, גם כאבם של יהודים ברחבי העולם, שזורים בגורל מדינת ישראל , המדינה שתמיד עמדה בכל המבחנים, אמר הסגן.
סילוויו וקסלר ציין שמדינת ישראל היא בעלת ברית קרובה של העם הרומני. אני רוצה להדגיש כי לאורך השנים ישראל והקהילות היהודיות תמיד תמכו ברומניה, בהיותה בעלת ברית קרובה, ידידה אמינה ותקווה של העם הרומני ושל ארצנו. במידת האפשר, אני מעודד אתכם לבקר בישראל ולגלות כיצד החלומות מתגשמים. מי ייתן ומדינת ישראל תמיד תקבל את ההכרה שמגיעה לה ואת השלום שהיא כל כך חפצה בו, “הוסיף ווקסלר.
72 שנים לאחר הכרזת העצמאות וכינון יחסים דיפלומטיים דו-צדדיים, שר החוץ BOGDAN AURESCU איחל מזל טוב ושגשוג לישראל. אנו שואפים לשפר עוד יותר את שיתוף הפעולה הפוליטי ,הכלכלי והתרבותי, כתב ראש הדיפלומטיה הרומנית. גם שגרירות רומניה בישראל איחלה “יום הולדת שמח!” לכל אזרחי ישראל
מכון התרבות הרומני תל אביב הזמין את חבריו למהדורה הראשונה של “Cafenelei Românești” ברשת, ב- 26 במרץ 2020, בשידור חי שיועבר בעמוד הפייסבוק הרשמי של המכון. סדרת האירועים המאורגנת באופן מקוון, בגלל מגיפת קוביד 19 החלה בהרצאה “מגפות וביו-פוליטיקה ברומניה במאות ה -19 וה -20”, שנתמכה על ידי אדריאן Cioflâncă, היסטוריון, מנהל המרכז לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה.
מגיפות הן חושפות את אופן פעולתה של המדינה. נבחנת יכולתה של המדינה לעמוד במאמצים הרפואים ונבחנת היעלות הניהולית במצב חרום. אך חשוב יותר הוא האופן בו נבחנת התרבות הפוליטית של המדינה במצב משבר, כלומר מערך הרעיונות והחלטות הנוגעים לממשל בכל הקשור לניהול הבריאות הקולקטיבית על בסיס המומחיות הרפואית ותחזיות “ביו-פוליטיות”.המשבר שנגרם על ידי כל מגיפה, מעמיד במבחן את התפקוד הרגיל של המדינה ושל החברה, מצריך תפיסות לא רגילות בהן החשיבה הפוליטית מצטלבת עם המציאות הרפואית ועם תחומים אחרים, וכתוצאה מכך מופיעים מודלים ממשלתיים חדשים. כתוצאה ממצבים יוצאי דופן כאלה, נוצרו כללי מדיניות מודרניים, אך גם תאוריות גזעניות שיכולים להוביל להכחדת עמים.
במהלך השידור סיקרו בקצרה את המגיפות שעמן התמודדה רומניה במתאיים השנים האחרונות והדגישה כמה מהתגובות ה”ביו-פוליטיות “למצבי משבר.
“שנת 2018 עומדת להסתיים. הייתה זו שנה לא ממש טובה עבור האיחוד האירופי ושכניו” — מסר המדען הפוליטי הרומני כריסטיאן פרדה (Cristian Preda), אשר הוא בעצמו חבר פרלמנט אירופי, הנמצא בסוף כהונתו, לפני הבחירות במאי, בשנה הבאה. על פי הנתונים הסטטיסטיים שבידי האו”ם, זוהי השנה החמישית שבה הגיעו יותר מ־100,000 מהגרים לאירופה. יותר מ־2,000 אחרים מתו בנסיון לחצות את הים התיכון. המספרים בירידה לעומת שנים קודמות, אך בעיית ההגירה המשיכה להטביע את חותמה על מדיניות היבשת, והשפיעה באופן משמעותי על החלטות הממשלות וההתפתחויות בחברה האירופית. פחות משליש מהנשאלים, בכל 27 המדינות שנכללו בסקר סוציולוגי טענו שארצם צריכה לאפשר את קבלתם של מהגרים נוספים. באירופה, מרבית הנשאלים ביוון (82%), הונגריה (72%), איטליה (71%) וגרמניה (58%) טענו כי על ארצם לצמצם את ההגירה או ממש לא לאפשר אותה יותר. בגיבוי הפחד מהאיסלאם הפוליטי ומפיגועים, גל של פופוליזם ושנאת זרים שטף את אירופה.
זה הוביל להקמתה ברומא של ממשלה המורכבת מהמפלגה האנטי־מערכתית, חמישה כוכבים, וממפלגה הנחשבת לימנית קיצונית, ליגת הצפון. בברלין, הקנצלרית אנגלה מרקל, בעלת תדמית שכבר נשחקה במהלך שני עשורים בצמרת הפוליטיקה, הפסידה רבות מסמכותה ומהפופולריות שלה, בעקבות החלטתה לנקוט בגישה חיובית להגירה, ובסופו של דבר ויתרה על הנהגת האיחוד הנוצרי־דמוקרטי. לאחר פחות משנתיים כנשיא צרפת, עמנואל מקרון הוא פחות פופולרי מאי פעם וספג מחאות קשות מצד המפגינים הידועים בכינוי האפודים הצהובים. בבריסל, ממשלת הקואליציה הבלגית, שבראשה עומד הליברלי הוואלוני שארל מישל, הגישה את התפטרותה, על רקע התנגדותם של השרים הלאומניים הפלאמיים לחתימתה, החודש במרוקו, של אמנה עולמית בנוגע להגירה. שנויה במחלוקת, אך בלתי מחייבת, האמנה אושרה על ידי כ־150 מתוך 193 חברות האו”ם, מתוכן גם רומניה. האמנה מפרטת הן עקרונות — הגנה על זכויות אדם, זכויות ילדים או הכרה בריבונות לאומית, וגם הצעות לסיוע למדינות להתמודד עם ההגירה, כגון שיתוף מידע וניסיון או שילוב מהגרים. נוסח האמנה אוסר על מאסר שרירותי ואינו מאשר מעצרים אלא כמוצא אחרון. מדינות המתנגדות לאמנה, רבות מהן ממרכז ומזרח אירופה, מעלות בראש ובראשונה את הטענה כי המסמך אינו קובע הבחנה ברורה בין הגירה חוקית והגירה בלתי חוקית, מגבה את זכויות המהגרים ומגדיר את ההגירה כחלק מזכויות האדם, דבר אשר יעודד תופעה זו.
גירושים מסובכים
המשא ומתן בנוגע לברקזיט התארך מעבר למצופה, והסתבך לנוכח עניין גבולה של אירלנד, וכמו כן בשל חוסר הוודאות במחנה השמרני של ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי. באמצעות שר החוץ תאודור מלשקנו (Teodor Meleșcanu), רומניה הביעה את תמיכתה בהסכם שנחתם בין האיחוד האירופי לבריטניה, וכמו כן לגבי ההצהרה הפוליטית בדבר המסגרת העתידית עבור יחסיהם לאחר הברקזיט. שר החוץ מבוקרשט הוסיף לדבריו כי חשוב שבריטניה תישאר כמה שיותר קרובה לאיחוד האירופי. הוא מסר עוד כי בוקרשט לוקחת בחשבון בנוסף את תחילתו של משא ומתן דו־צדדי עם לונדון, במסגרת השותפות האסטרטגית בינהן. כאשר נשאל אם הינו מודאג לגורלם של 400,000 האזרחים הרומנים השוכנים בממלכה המאוחדת, השר מלשקנו הזכיר את פגישתו עם מקבילו הבריטי לשעבר, בוריס גונסון, אשר מסר את הבטחותיו כי אלה לא ייפגעו. במידה והרופאים והאחיות שהגיעו מרומניה יעזבו את בריטניה, אז מערכת הבריאות שלה תספוג מכה רצינית — טען בוריס גונסון.
מתיחות בים השחור
התוקפנות הגוברת והתעוררות התיאבון הטריטוריאלי של רוסיה מעוררות את חששותיו של העולם החופשי. חברת האיחוד האירופי ונאט”ו, בעלת גבול בים השחור ושכנתה של אוקראינה, רומניה מודאגת עמוקות מההתפתחויות באזור. שר החוץ, תאודור מלשקנו (Teodor Meleșcanu), מסר בראיון לרדיו רומניה: “למרבה הצער, בתקופה האחרונה, ישנו חשש גדול בנוגע להגברת נוכחותו של צבא רוסיה בים השחור ובגבולותיה המזרחיים עם האיחוד האירופי ועם נאט”ו, התמרונים הצבאיים רחבי המימדים שנעשים, יצירת כוחות צבא חזקים מאוד בחצי האי קרים, שטח שסופח באופן בלתי חוקי על ידי הפדרציה הרוסית, האירועים בים אזוב, במצר קרץ, כל הדברים הללו נוגעים לנו כמובן.” שר החוץ ציין כי הים השחור הוא אחד הנושאים המרכזיים אשר רומניה תעסוק בהם במהלך כהונתה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי, בחציה הראשון של השנה הבאה.
חשבונאות ופוליטיקה
האיחוד האירופי הוציא, באופן בלתי ראוי, כ־3.3 מיליארד אירו, כלומר הפסד של 2.4% מתקציבו ב־2017 — על פי דוח מהשנה שהוגש על ידי בית המשפט האירופי לביקורת (ECA). השימוש שנעשה בכספים הינו בניגוד לתקנות האיחוד האירופי, בין משום ששימשו למטרות שונות מאשר אלה שלשמן יועדו, בין כתוצאה של טעויות חשבונאיות. להערכתו של בית המשפט האירופי לביקורת, שיעור קרנות המימון שלא הוצאו כראוי, בכל זאת פחת, לעומת 3.1% ב־2016 ו־3.8% ב־2015. האנליסטים מציינים עם זאת את העובדה כי דוח בית המשפט האירופי לביקורת מגיע ברגע קריטי עבור האיחוד, בהקשר החששות בבריסל כי עליית האירו־סקפטיסיזם עלולה לגבות את המפלגות הפופוליסטיות בבחירות האירופיות בשנה הבאה. (בוגדן מתיי)
