Tag: פלורין קאצו

אישים ומוסדות פרסמו הודעות לרגל יום הבינלאומי לזכר השואה שחל ב-27 לינואר. השואה ממשיכה להיות דף אפל בהיסטוריה האירופית, אנו סולידריים עם הקהילה היהודית ומכבדים את זכרם של כל הקורבנות של מדיניות אנטישמית, מפלה או שנאת זרים, כתב נשיא הסנאט פלורין קאצו. על כולנו מוטלת החובה המוסרית לגנות בחריפות כל ביטוי ציבורי גזעני, קיצוני או פופוליסטי ולקדם תרבות ציבורית של אמת, פלורליזם, סובלנות וכבוד האדם. באמצעות פעולות קולקטיביות אלה, נעזור לכל הדורות של צעירים להעריך יותר את ערכי היסוד של זכויות האדם, של הדמוקרטיה ושל שלטון החוק, אמר נשיא הסנאט.

ראש הממשלה ניקולאיה ציוקה אמר שהמסר העיקרי הוא לא לשכוח שחוסר סובלנות ושנאה הורגים, וחוסר הסולידריות מול הדיכוי יכול להפוך אותנו, בכל עת, לקורבנות. אל לנו לשכוח שחוסר הסובלנות והשנאה הורגים, אל לנו לשכוח שחוסר סולידריות מול דיכוי יכול להפוך אותנו, בכל עת, לקורבנות. בשנת 2021, ממשלת רומניה אימצה את האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמלחמה באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה ובדיבורי שנאה, בליווי תוכנית של צעדים קונקרטיים, הזכיר ראש הממשלה.

משרד החוץ כיבד את זכר קורבנות השואה והביע סולידריות עם הניצולים של אותן זוועות. רומניה היא אחת המדינות שקיבלו על עצמן את העבר ואת המחויבת לשמור על זכר השואה גם לדורות הבאים, להגן על הניצולים ולהילחם באנטישמיות ובכל גילוי של חוסר סובלנות ואפליה. אימוץ האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, כמו גם החקיקה שמכניסה את לימודי ההיסטוריה היהודית והשואה בתכנית הלימודים של בתי הספר התיכוניים, הם ביטוי למאמצים אלה, אמר משרד החוץ. המשרד אישר מחדש את מחויבותו להמשיך לתרום, באמצעות מנגנונים דיפלומטיים, לחיזוק כלי החקיקה והמוסדיים הבינלאומיים למניעה וסנקציות על אנטישמיות, גזענות, שנאת זרים, אפליה וחוסר סובלנות, כולל על רקע של המגיפה הנוכחית.

שגרירות ישראל ברומניה ארגנה טקס באנדרטת השואה בבוקרשט. שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, דיבר על חשיבות הזיכרון. “בואו לא נישאר אדישים, אדישות היא האויב הגדול ביותר של הדמוקרטיה. אדישות היא האויב הגדול ביותר של הזיכרון. בואו לא ניתן רק לקול הקיצוניים להישמע. באותן שנים של זוועות השתיקה ושיתוף הפעולה של האזרחים כיסו על קריאות העזרה של הקורבנות ועל היריות ברחובות. חובתנו של כולנו, לבחור בחינוך במקום באדישות, כדי למנוע הישנות של זוועות כאלה, קבע הדיפלומט.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל ארגן בבוקרשט את הטקס השנתי להנצחת קורבנות השואה ברומניה.

הנשיא קלאוס יוהאניס (Klaus Iohannis) העביר מסר הקורא לפוליטיקאים האחראים לפעול נגד כל ניסיונות ההפליה, בהקשר למגיפת COVID-19, ולגבי המוזיאון הלאומי להיסטוריה של היהודים והשואה, פרויקט שמתעכב, קורא לממשלה לנקות בצעדים רציניים. למרבה הצער, הפנדמיה, בנוסף למשבר הבריאות העמוק, גרמה גם לשנאה, אדישות, חוסר סובלנות, אנטישמיות ושנאת זרים, מעריך יוהאניס. הנשיא אומר כי “הלקח הקשה של השואה להיות כמגדלור שינחה אותנו בדרכנו באירופה, ועלינו להוקיר ולכבד את הניצולים המעטים שנותרו. יש צורך לקבל בכנות את האחריות על העבר הטראומטי ולדבר בפתיחות עם הדורות הצעירים על השואה. רק כך נוכל להילחם בניסיונות לזייף את ההיסטוריה, בניסיונות היותר דחופים לשקם עבריינים ולהכחיש את סבלם של קורבנות חפים מפשע, אומר מנהיג המדינה.

על רומניה מוטלת החובה המוסרית הבסיסית לשמר את זכרם של קורבנות השואה בארצנו, אמר ראש הממשלה הזמני פלורין קאצו (Florin Cîţu). אנו מציינים 8 עשורים לתחילת גירוש יהודי רומניה מדרום בוקובינה לטרנסניסטריה, פרק המהווה חלק מאירועים האפלים של השואה בהם בשנות הארבעים היו השלטונות הרומנים, בהנהגת משטרו של אנטונסקו, מעורבים בצורה עמוקה. לרומניה החובה המוסרית הבסיסית לשמור על זיכרון של הקורבנות לנצח, להציע תמיכה לצאצאי הקורבנות, אך גם לניצולים, אותם עדי שואה האחרונים ברומניה, הדגיש קאצו. אני כועס כשאני רואה מפלגות קיצוניות בפרלמנט הרומני, כשאני רואה כיצד מזלזלים בסמלים של קורבנות השואה בהפגנות ציבוריות וכאשר מכחישים את השואה. כל המעשים הבלתי קבילים הללו מצביעים על כך שהמאמץ של מוסדות המדינה להגן על זכרם של קורבנות השואה והמאבק בקיצוניות חייב להימשך בנחישות, הוסיף ראש הממשלה.

נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר (Silviu Vexler), הצהיר כי אין די בנאומים, ויש לגבות את המסרים והעמדות הציבוריות בצדעים קונקרטיים היכולים להביא לשינוי לטובה. בשנים האחרונות נקטה רומניה בצעדים כגון: החוק למאבק באנטישמיות, החוק להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה של היהודים והשואה ברומניה, החוק שפתח במלואו את הארכיונים בנושא השואה והחיים היהודיים ברומניה. ווקסלר בירך על המהלכים האלה, אך אמר כי לא די בכך והביא דוגמאות להשחתת בתי כנסת יהודיים ובתי קברות או דוגמא של לשבח בפרלמנט הרומני פושעי מלחמה של תקופת השואה. הוא הודיע כי יזם, בתמיכת שר החינוך, סורין קמפיאנו (Sorin Cîmpeanu), הצעת חוק הקובעת את הצעדים הדרושים ע“מ ללמד החל משנת הלימודים הבאה היסטוריה של היהודים ושל השואה בכל בתי הספר התיכוניים ברומניה.

שר התפוצות הישראלי נחמן שי (Nachman Shai) בירך על הישגיה של רומניה במאבק באנטישמיות ובשנאת הזרים וקרא שהזוועות מלפני 80 שנה לא יחזרו מעולם. לפני 80 שנה, ב-9 לאוקטובר, החל גירוש יהודי רומניה. אנו כאן, שנה אחר שנה, כדי לשמור על זכרם של קורבנות השואה ולתמוך במאבק בגזענות ובאנטישמיות. רומניה נקטה בצעדים קונקרטיים בתחום החקיקה בנושא השואה, שמנעו ונאבקים באנטישמיות, הציר השר הישראלי.

באוקטובר 2021 מציינים 80 שנה לתחילת גירוש היהודים מבסרביה, דרום בוקובינה וצפון בוקובינה לטרנסניסטריה. באוקטובר 1941 בלבד נשלחו לטרנסניסטריה (כיום שטח ספרטיסטי דובר רוסית ברפובליקה של מולדובה) למעלה מ-35,000 יהודים, בעיקר ילדים, קשישים, נשים, מהישובים בצפון רומניה. בשנים 1943-1941, מתו במחנות ובגטאות בטרנסניסטריה בין 115,000 ל-118,000 יהודים מקומיים, 120,000-105,000 יהודים מרומניה ו-11,000 רומאים, נמסר ממכון ויזל.

מנהיגים פוליטיים ברומניה שלחו הודעות לכבוד ראש השנה התשפ“ב. הנשיא קלאוס יוהניס (Klaus Iohannis) בירך את ההנהגה וחברי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ומסר את האיחולים החמים ביותר לבריאות, שגשוג ושמחה. ראש השנה מעמיד בחסות הברכה האלוהית את הפעולות ואת הפרויקטים של הקהילות היהודיות, ברוח סולידריות, צדקה, דאגה לזולת, לשירות ולהגשמת טובת הכלל. כל התחלה חדשה מזמנת לנו את ההזדמנות לגלות מחדש את השורשים הרוחניים שלנו, לטפח באמצעותם דיאלוג, שיתוף פעולה, אמון ונדיבות, לחזק את הגשרים המחברים בינינו, במשפחה ובחברה. מי ייתן וחגיגת ראש השנה תעניק לכם את הביטחון שנתגבר ביחד על קשיי התקופה שעוברת עלינו ותאיר את דרכם לעתיד של שלום ושגשוג, אמר מנהיג המדינה.

ראש הממשלה, פלורין קאצו (Florin Cîţu), הזכיר כי “ישראל הייתה ומהווה דוגמא מבחינת חיסון. הרשויות שם הצליחו לנהל את קמפיין החיסונים המהיר ביותר נגד COVID, ועכשיו ישראל בין המדינות הראשונות שהציעו את המנה השלישית של החיסון לאוכלוסייה. המדינה הרומנית היא באמת חברה של העם היהודי ושל ישראל הוסיף קאצו. הוא התייחס גם למימד הפנימי של החג ולחשיבות המשפחה. כמו בכל חג, זה הזמן לאחד את המשפחה ולהיות קרוב לאהובים ובבקשה תאמינו לי שזה מאוד חשוב להיות קרוב למשפחתנו ככל הניתן, אמר ראש הממשלה.

נשיא בית הנבחרים לודוביק אורבן (Ludovic Orban) דיבר במקדש הקוראלי בבירה על שנים נוראות שאנו חיים. השנים הנוראות שאנו חיים, השנים אלה שבהן רואים צורות ישנות וחדשות של חוסר סובלנות, שנאה, אלימות, חייבות לאחד ולגייס אותנו. לרוע המזל, אנו חווים משבר שהוא לא רק בריאותי וכלכלי, אלא יותר מכל משבר של הערכים העומדים בבסיס חברות דמוקרטיות, משבר של זיכרון ואולי אפילו של רעיון האנושות, אמר אורבן. הוא התייחס גם להיסטוריה של רומניה. הכי עצובה היא העובדה שבמשך תקופה ארוכה בהיסטוריה המודרנית של רומניה, האליטות הפוליטיות איחרו להכיר בזכויות הקהילות היהודיות ואני מביע את החרטה הכנה ביותר על הטעות הזאת, הדגיש אורבן.

מנהיגים פוליטיים ברומניה שלחו הודעות לכבוד ראש השנה התשפ“ב. הנשיא קלאוס יוהניס (Klaus Iohannis) בירך את ההנהגה וחברי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ומסר את האיחולים החמים ביותר לבריאות, שגשוג ושמחה. ראש השנה מעמיד בחסות הברכה האלוהית את הפעולות ואת הפרויקטים של הקהילות היהודיות, ברוח סולידריות, צדקה, דאגה לזולת, לשירות ולהגשמת טובת הכלל. כל התחלה חדשה מזמנת לנו את ההזדמנות לגלות מחדש את השורשים הרוחניים שלנו, לטפח באמצעותם דיאלוג, שיתוף פעולה, אמון ונדיבות, לחזק את הגשרים המחברים בינינו, במשפחה ובחברה. מי ייתן וחגיגת ראש השנה תעניק לכם את הביטחון שנתגבר ביחד על קשיי התקופה שעוברת עלינו ותאיר את דרכם לעתיד של שלום ושגשוג, אמר מנהיג המדינה.

ראש הממשלה, פלורין קאצו (Florin Cîţu), הזכיר כי “ישראל הייתה ומהווה דוגמא מבחינת חיסון. הרשויות שם הצליחו לנהל את קמפיין החיסונים המהיר ביותר נגד COVID, ועכשיו ישראל בין המדינות הראשונות שהציעו את המנה השלישית של החיסון לאוכלוסייה. המדינה הרומנית היא באמת חברה של העם היהודי ושל ישראל הוסיף קאצו. הוא התייחס גם למימד הפנימי של החג ולחשיבות המשפחה. כמו בכל חג, זה הזמן לאחד את המשפחה ולהיות קרוב לאהובים ובבקשה תאמינו לי שזה מאוד חשוב להיות קרוב למשפחתנו ככל הניתן, אמר ראש הממשלה.

נשיא בית הנבחרים לודוביק אורבן (Ludovic Orban) דיבר במקדש הקוראלי בבירה על שנים נוראות שאנו חיים. השנים הנוראות שאנו חיים, השנים אלה שבהן רואים צורות ישנות וחדשות של חוסר סובלנות, שנאה, אלימות, חייבות לאחד ולגייס אותנו. לרוע המזל, אנו חווים משבר שהוא לא רק בריאותי וכלכלי, אלא יותר מכל משבר של הערכים העומדים בבסיס חברות דמוקרטיות, משבר של זיכרון ואולי אפילו של רעיון האנושות, אמר אורבן. הוא התייחס גם להיסטוריה של רומניה. הכי עצובה היא העובדה שבמשך תקופה ארוכה בהיסטוריה המודרנית של רומניה, האליטות הפוליטיות איחרו להכיר בזכויות הקהילות היהודיות ואני מביע את החרטה הכנה ביותר על הטעות הזאת, הדגיש אורבן.

הפרלמנט הרומני התכנס לישיבה משותפת מיוחדת במלאת 80 שנה לפוגרום מיאשי, צפון מזרח רומניה, בו נרצחו מעל 13,000 יהודים. נשיאת הסנאט, אנקה דראגו (Anca Dragu), סבורה כי הישיבה המיוחדת מסמלת מחווה ליהודי יאשי, קורבנות חפים מפשע, אנשים שסבלו בגלל המדיניות המפלה, הגזענית והאנטישמית שקודמו ע“י המשטר הטוטליטרי בשנת 1941. זה רגע של התבוננות פנימית ומדיטציה, רגע אנו מכילים בצורה ישירה את האירוע הטרגי הזה בתולדות ארצנו, אך יחד עם זאת הוא מייצג סוג של מודעות והכרה בתוצאות ההיסטוריות הנגרמות ע“י עמדות גזעניות ושנאת זרים, אמרה דראגו.

נשיא הפרלמנט, לודוביק אורבן (Ludovic Orban), הצהיר כי הפוגרום מיאשי הוא הלקח המר של היסטוריה שאסור לשכוח. הפוגרום מהווה אבן דרך בפשיטת הרגל המוסרית באותן שנים, חברה שאפשרה שהאוכלוסיה היהודית תהפוך לקורבן של הרדיפה השיטתית, של הרחקה, של האלימות וההשפלות היומיומיות, של רצח העם. עלינו מוטלת החובה לשמור ולהעביר את הזיכרון החי של הפרק הטרגי הזה מכיוון שזאת אזהרה מהעבר, שאת חשיבותה אנו מודדים עוד יותר טוב כיום, כאשר מבינים את ההרס הפוליטי והמוסרי אשר נגרם ע“י חוסר הסובלנות, הגזענות, שנאת הזרים, התפשטות המהירה באינטרנט של השנאה המונעת ע“י בורות, תסכול וטינה, הוסיף אורבן.

ראש הממשלה פלורין קאצו (Florin Cîţu) הכריז כי הפוגרום מיאשי מייצג דף שחור בתולדות רומניה, והדגיש את הצורך בקבלת האחריות על העבר. הישיבה המיוחדת היא הוכחה לכך שרומניה משתנה כשיש רצון טוב, סולידריות באמירת האמת, אחריות, מחויבות ובעיקר חובה להגן על הדמוקרטיה והחברה, הכריז קאצו. האירועים המתועבים שבוצעו ע“י השלטונות בשנות הארבעים תחת משטר אנטונסקו הם כיום דף שחור בתולדותינו. עלינו מוטלת החובה לדבר על כך, להגן על זכרם של הקורבנות, לגנות את העבריינים ולהעביר את מאבקנו לדורות הבאים כדי שטרגדיות כאלה לעולם לא יתרחשו עוד, אמר ראש הממשלה.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר (Silviu Vexler), נשיא פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, אמר כי הפוגרום מיאשי, “החל בשיחת טלפון ובכמה מילים של יון אנטונסקו, שניפצו את חייהם, עתידם, תקוותיהם ורצונותיהם של מעל 13,000 איש“. הוא הדגיש את תפקידו החשוב של הפרלמנט הרומני עי אימוץ חוקים מתקנים: החוק למאבק באנטישמיות, החוק להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה, החוק לפתיחת הארכיונים על השואה ועל חיי היהודים ברומניה, חקיקה שהגדילה והרחיבה את התמיכה הכספית לניצולים. אנטישמיות מחופשת לאנטי–ציונות, גזענות המוסתרת בהתקפות על מיעוטים עדיין קיימות, אמר וקסלר, שלדברי אכיפת החוק והחינוך הם הכלים החזקים ביותר שאנו יכולים להשתמש בהם כנגד חוסר הסובלנות.

שגריר מדינת ישראל בבוקרשט, סילביו וקסלר (David Saranga), הצהיר כי רומניה חייבת לקבל את ההיסטוריה בכנות וללמוד מהלקחים שלה. אנו מעריכים במיוחד את המאמצים התמידים שרומניה עושה בקבלת אחריות על העבר ובקידום זיכרון השואה. חוקים האוסרים הכחשת שואה, שמוניעם אנטישמיות ונאבקים בה, וגם החוק להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה הם כמה דוגמאות קונקרטיות. אנו מקבלים בברכה את המינוי של נציג מיוחד של ממשלת רומניה אחראי על קידום מדיניות הזיכרון ומאבק באנטישמיות. פושעי השואה, אנשים המכחישים זאת, אך גם אוהדים של מרשל אנטונסקו, של התנועה הלגיונרית או כל אחד שמסית לשנאה חייבים להיות מוקצים , הוסיף הדיפלומט.

הנציב הפדרלי של גרמניה לחיים יהודיים והמאבק באנטישמיות, פליקס קליין (Felix Klein), אמר שאנחנו כאן כדי להנציח את הנרצחים בידי שוטרים, חיילים ואזרחיים רומנים, בהשתתפות החיילים הגרמנים. מה שקרה ביאשי, לפני 80 שנה, הייתה פגיעה במהותנו כבני אדם, ובכבוד האנושות, אמר קליין. ניצול הפוגרום, מיכאל צרנאה (Michael Cernea) , נאם גם בישיבה המיוחדת של הפרלמנט. מוסי–מיכאיל צרנאה, עברון יהודה ומשה יאסור, ניצולי הפוגרום מיאשי, קיבלו עיטורים מידי נשיא רומניה, קלאוס יוהניס (Klaus Iohannis), על הסבל שסבלו במהלך מלחמת העולם השנייה, על המוסריות הגבוה שהוכיחו לאורך חייהם ועל מאמציהם לכבד את זכרם של קורבנות השואה.

ראש ממשלת רומניה, פלורין קאצו (Florin Cîţu), בירך את נפתלי בנט (Naftali Bennett), במשימתו החדשה כראש ממשלת מדינת ישראל, בת בריתה הקרובה והאמינה של רומניה. אני בטוח שדרך עבודתנו המשותפת נחזק את הידידות בין רומניה לישראל, כתב ראש ממשלת רומניה. תודה לראש הממשלה פלורין קאצו, אני מצפה לעבוד איתך להרחבת שיתוף הפעולה בין ישראל לרומניה, השיב ראש ממשלת ישראל.

אני מברך על מנוי הממשלה החדשה של מדינת ישראל בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד. אני מוצא חברים רבים בקבינט החדש, איתם עבדתי בעבר עם תוצאות יוצאות דופן. אני שמח שנוכל להמשיך, אך במיוחד שנחדש את הפרויקטים שהתחלנו ואת היוזמות שדנו בהן, אמר חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא פדרצית הקהילות היהודיות ברומניה. אני בטוח שהממשלה החדשה של מדינת ישראל תצליח למלא את משימתה, שהיא תמצא את הכוח והאופטימיות הדרושים כדי לפתור בהצלחה את הסוגיות הקשות הרבות שיתעוררו בעתיד, כתב וקסלר. הוא גם בירך את מיקי לוי (Mickey Levy) על בחירתו ליושב ראש הכנסת. היחסים, הידידות והשותפות בין רומניה לישראל ימשיכו להתפתח, הוסיף סילביו וקסלר.

שר החוץ הרומני, בוגדן אאורשקו (Bogdan Aurescu), שלח ברכות ואיחולים לראש הממשלה החליפי יאיר לפיד על המנוי החשוב כשר החוץ של מדינת ישראל. אני מצפה בכיליון עיניים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק איתך כדי לחזק את השותפות האסטרטגית בין רומניה לישראל, כתב אאורסקו. שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד (Radu Ioanid), בירך על הודעתו של בוגדן אאורשקו לעמיתו הישראלי, אשר דרכה הדגיש את השותפות האסטרטגית רומניה–ישראל.

רומניה היא ידידה אמיתית של העם היהודי ושל ישראל במאבק נגד האנטישמות, הכריז נשיא ישראל ראובן ריבלין בפרלמנט בבוקרשט. הוא הזכיר שבינואר 2020, כאשר מנהיגים ברחבי העולם ציינו את יום השנה ה-75 לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ–בירקנאו, נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, התחייב לשמר את זכר השואה והמאבק באנטישמיות, בגזענות ובשנאת הזרים. נשיא ישראל אמר גם כי מדינתו אינה יכולה לקבל ניסיונות לערער את זכות קיומה באמצעות שימוש בלתי חוקי באמצעים אלימים וניצול החוק הבינלאומי. ריבלין הדגיש כי העם היהודי ועם ישראל, על כל ענפיו, אינם במחלוקת עם האסלאם. משטר הטרור האיראני ומשתפי הפעולה שלו בלבנון ובעזה שואפים לערער את עצם קיומנו, ולישראל יש את הזכות והחובה להגן על אזרחיה, אמר הנשיא הישראלי. קיימים 600,000 אזרחים ישראלים ממוצא רומני, בינהם משוררים, סופרים, רבנים, חוקרים, הוגי דעות, מנהיגים דתיים ופוליטיקאים אמר נשיא ישראל. הוא הוסיף כי העם היהודי הוא עם שהזיכרון עבורו אינו משהו מופשט. אנו נושאים איתנו את הזיכרון לאן שנלך. זיכרונות לוחצים על גופנו. יש לנו זיכרונות טובים, יש לנו זיכרונות רעים, הוסיף ראובן ריבלין.

נשיאת הסנאט, אנקה דראגו (Anca Dragu), אמרה כי ישראל היא בעלת ברית ושותפה אסטרטגית של רומניה במזרח התיכון, והיחסים הדו–צדדיים מבוססים על אמון והתמדה. היא הדגישה כי לשתי המדינות יש חזון משותף בנושאים רבים העומדים על סדר היום הבינלאומי, במיוחד במאבק בטרור, אך גם במאבק במגפת COVID-19. לדבריה, היחסים בין שתי המדינות ימשיכו להתפתח פוליטית וכלכלית, בתחומים כמו מדע, טכנולוגיה, בריאות, חקלאות, הגנה וביטחון. שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בנוי על בסיס איתן של כבוד הדדי וידידות עמוקה, העריך בתורו נשיא הפרלמנט , לודוביק אורבן (Ludovic Orban). הוא הוסיף כי הפוטנציאל להעמקת שיתוף הפעולה הדו צדדי הוא עצום, ולמדינת ישראל מומחיות יוצאת דופן בתחומים הרלוונטיים במיוחד לעתיד. אני מברך על היוזמה לנהל דיאלוג ושיתוף פעולה בין חברות רומניות וישראליות לטובת שני הצדדים. ברמה הפרלמנטרית, אנו נתמוך הן בחיזוק היחסים בין מדינותינו והן בכל ההצעות המובילות לחיים טובים יותר עבור אזרחינו, אמר אורבן. בפרלמנט נערך גם פורום עסקים רומניה – ישראל. הנשיא ריבלין קרא לשיתוף פעולה בתחום הרפואי והטכנולוגיה הצבאית. לדברי ראובן ריבלין, שתי המדינות פיתחו פרויקטים משותפים במסגרת האיחוד האירופי. לפיכך, ישנם כיום 137 פרויקטים, בהם מעורבים 251 חברות ישראליות ורומניות.

מוקדם יותר, ראש ממשלת רומניה פלורין קאצו (Florin Cîţu) הדגיש במהלך פגישהתו עם הנשיא ראובן ריבלין את האופי המיוחד של היחסים הדו צדדיים, כמו גם את רמת שיתוף הפעולה הטובה מאוד בתחומי עניין משותפים, כמו הביטחון, הכלכלה והתיירות. לדברי ראש הממשלה, נשיא ישראל הביע את הערכתו לתפקיד שיש לרומניה במאבק באנטישמיות, והודה על כל המאמצים של שלטונות בוקרשט בעניין זה. ראש הממשלה הזכיר כי הוא מסכים עם נשיא ישראל שיש צורך שישיבה משותפת של ממשלת רומניה עם ממשלת ישראל תתקיים עד לסיום המגיפה, לצורך שיתוף פעולה הדוק עוד יותר בין שתי המדינות.