Tag: פרויקט

  • פעילויות בהמשך סיור הלימוד של אלי ויזל 2024

    פעילויות בהמשך סיור הלימוד של אלי ויזל 2024

    Robert-Ionuț Olteanu סטודנט בבית הספר הלאומי ללימודים פוליטיים ומנהליים, ארגן פרויקט שבאמצעותו התאחדו 33 תלמידים ו-2 מורים כדי לחקור את ההיסטוריה של השואה והמורשת היהודית בוקרשט באמצעות סדנה שנתמכת על ידי אנה אוצ’ה . הפרויקט כלל סיור מודרך ברובע היהודי עם פרופ. אנקה טודורנציה. יוזמה זו תרמה להבנת ההיסטוריה היהודית ויצרה מרחב למחקר ולמידה.

     

    מוניקה לזר, סטודנטית להיסטוריה באוניברסיטת בוקרשט, ארגנה סיור ברובע היהודי בבוקרשט. המשתתפים בסיור למדו על המורשת התרבותית וההיסטורית של הקהילה היהודית בעיר. 15 התלמידים המשתתפים גילו סיפורים מרתקים וביקרו במקומות מייצגים: בית הכנסת קוראל, התיאטרון היהודי ושני בתי כנסת שהפכו למוזיאונים. המצגת ממוזיאון ההיסטוריה והתרבות היהודית ברומניה, העמיקה את הבנתם של המשתתפים לגבי תפקידה ותרומתה של הקהילה היהודית בהיסטוריה של בוקרשט. הסיור היווה הזדמנות למשתתפים להרהר על השפעת השואה, הקומוניזם ואתגרים אחרים איתם התמודדה הקהילה היהודית המקומית.

     

    Dragoș Ilieș סטודנט להנדסת מטוסים וחלל בפוליטהניקה בוקרשט, ארגן את התערוכה “הבנת השואה באמצעות אמנות”, באמריקן קורנר בוקרשט. התערוכה בוחנת את נקודת המבט של הדור הצעיר על מציאות השואה, ומדגישה כיצד אמנים מצליחים לתרגם אותם ליצירות אמנותיות המעוררות הזדהות והבנה טובה יותר של ההשפעה ההיסטורית והאנושית של אירוע טרגי זה.

     

    Patricia Barteș,  סטודנטית באקדמיה לכוחות היבשה “Nicolae Bălcescu” בסיביו, וסבסטיאן סאווה, סטודנט באקדמיה לשוטרים “Alexandru Ioan Cuza” בבוקרשט, יזמו פרויקט המוקדש להעמקת הידע על השואה וזכויות האדם. הפרויקט בוצע במסגרת שתי האקדמיות, במטרה לחזק את הבנת ההשפעה ההיסטורית של השואה ולקדם את ערכי היסוד של זכויות האדם.

     

    הפרויקט בתמיכת שרה מונטאנו, בשיתוף עם פרופ. Anca Tudorancea מאוניברסיטת בוקרשט, הפגישה סטודנטים מהפקולטה לגיאוגרפיה לסדנת השפעה. מורים ומדריכי טיולים פוטנציאליים למדו יותר על סיור הלימודי של אלי ויזל תוך השתתפות במצגת אינטראקטיבית על תולדות השואה, תוך הדגשת לקחים מרכזיים וטיפח הבנה מעמיקה יותר של תקופה זו.

     

    סיור הלימוד של אלי ויזל 2024 אורגן על ידי שגרירות ארה”ב, שגרירות ישראל ושגרירות גרמניה ברומניה, המכון הפולני בבוקרשט, מכון “אלי ויזל”. מועצות אמריקאיות לחינוך בינלאומי – רומניה.

  • ארבעה עשרה במאי ברומניה – יום הסולידריות והידידות בין רומניה לבין ישראל

    ארבעה עשרה במאי ברומניה – יום הסולידריות והידידות בין רומניה לבין ישראל

    ה-14 במאי יכול להפוך, ברומניה, ליום הסולידריות והידידות בין רומניה למדינת ישראל. זו הצעת חקיקה שיזמו חברי הפרלמנט, נציגי המיעוטים סילביו וקסלר, שהוא גם פדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ואובידיו גאנט, נציג הפורום הדמוקרטי של הגרמנים ברומניה.



    על פי הפרויקט, ב”יום הסולידריות והידידות בין רומניה למדינת ישראל” ניתן לארגן פעילויות דיפלומטיות, פוליטיות, תרבותיות, חברתיות ואמנותיות ובאמצעות תקשורת ההמונים אפשר יהיה להפיץ חומרים הקשורים להיסטוריה ו קידום היחסים בין שתי המדינות. ב-14 במאי מדי שנה יניפו המנהל הנשיאותי, הפרלמנט הרומני והממשלה את דגל ישראל, לצד זה של רומניה, על פי הצעת החקיקה. כמו כן, בכל 14 במאי, הפרלמנט יציין את משמעותו של יום זה באמצעות רגע חגיגי בתחילת המושב הפרלמנטרי ב-14 במאי או מיד לאחר תאריך זה, היה והפרלמנט למתכנס בדיוק ב14 במאי שהוא יום העצמאות של ישראל.



    רשויות מינהל ציבורי מרכזי ומקומי, נציגויות דיפלומטיות של רומניה בישראל, כמו גם במדינות אחרות או בנוסף לארגונים בינלאומיים, יכולות לספק תמיכה לוגיסטית ולהקצות כספים מתקציבן על מנת לארגן ולהפעיל אירועים ייעודיים המוקדשים ליום זה. יחידות חינוך, יחידות דתיות, מרכזים קהילתיים, מוסדות תרבות ונציגויות דיפלומטיות של רומניה יוזמנו להשתתף בפעולות לקידום “יום הסולידריות והידידות בין רומניה למדינת ישראל”, נכתב בפרויקט, שהוגש לסנאט הרומני.



    קבלת הצעת החקיקה תקים מסגרת מצוינת לפיתוח יחסי ידידות עם מדינת ישראל, תאשר מחדש את האופי המיוחד והדינמי של השותפות בין רומניה לישראל ויבליט את הערכים המשותפים לשתי המדינות. “יום הסולידריות והידידות בין רומניה למדינת ישראל” יהווה הן סמל להמשכיות היחסים בינינו, והן קריאה לפתח מימדים חדשים של שיתוף פעולה עתידי, בהיותו בו-זמנית מחווה סמלית שתחזק את יוקרת ארצנו בבמה הבינלאומית, טוענים היוזמים.



    במקביל, הוגשה לפרלמנט הצעת חקיקה לכינון בכל21 באפריל של “יום הידידות בין רומניה לרפובליקה הפדרלית של גרמניה”, כאשר הפרויקט יוזם גם ע”י אותם הנציגים של המיעוטים הגרמנים והיהודים ברומניה. ב-21 באפריל 1992 סיכמו רומניה וגרמניה את האמנה בדבר שיתוף פעולה ושותפות ידידות באירופה, האמנה הראשונה מסוג זה בין רומניה לבין מדינה חברה באיחוד האירופי ונאט”ו.

  • תמונות מהעבר. השואה ברומניה

    תמונות מהעבר. השואה ברומניה

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” המשיך בפרויקט “תמונות מהעבר. השואה ברומניה” בפלוישט, דרום רומניה, יחד עם תלמידים ומורים מהמכללה הלאומית “ניקיטה סטנסקו”. המכון ממשיך את מסעת גילוי העבר של הקהילות היהודיות והרומיות בתקופת השואה, בפרחווה.



    הפרויקט “תמונות מהעבר. השואה ברומניה” מורכב מסדרה של 10 תערוכות קומיקס וימשיך במשך כמעט שנתיים. הפרויקט מבוצע ע”י המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” בשיתוף עם Freedom House Romania.


    הפרויקט ממומן על ידי האיחוד האירופי, באמצעות התוכנית אזרחות, שוויון, זכויות, ערכים.


  • ניהול מים  ישראלי ברומניה

    ניהול מים ישראלי ברומניה

    ישראל היא מובילה עולמית בניהול מים והשקיה, מפתחת כל העת פתרונות חדשניים להגנה על משאבי המים שלה וכדי לייעל את הגידולים החקלאיים בשטחה. לאחר הביקור המוצלח ברומניה של המומחים מלה שוורץ ואיתי שגיא מרשות המים והביוב, שיתוף הפעולה הבילטרלי יתרחב גם בתחום המים, באמצעות יישום ברומניה של כמה תוכניות חדשניות שיסייעו למגזר החקלאי הרומני.



    שגריר ישראל בבוקרשט, ראובן אזר, הזמין את רוקסנה מאנזטו, מזכירת המדינה במחלקה להערכה ומעקב משולבים של תוכניות הממומנות על ידי קרנות ציבוריות ואירופיות בתוך משרד ראש הממשלה, לדון בפרויקט ניסיוני ההשקיה בבוזאו, החלק הדרומי של רומניה, פרויקט ייחודי ברומניה ואחד הגדולים באיחוד האירופי.



    השגריר הדגיש את תמיכתה של ישראל ביישום פרויקט הפיילוט ואישר את השתתפותם של נציגי רשות המים והביוב בישראל במפגש הבא של קבוצת העבודה הבין משרדית למשק מי התעלות, בתיאום מזכירת המדינה רוקסנה מאנזטו.