Tag: צוענים

המרכז הלאומי לתרבות רומא – רומנו קר ארגן דיון בבוקרשט במהלך יום לרגל יום השואה הלאומי של הרומא – SAMUDARIPEN.

 

התאריך 2 באוגוסט, הוכרז לפי החלטת הפרלמנט האירופי מיום 15 באפריל 2015 ובחוק מס. 124/2020,יום מוקדש לזכר רצח עם הרומא.

 

האירוע כלל דיון לרגל השקת הספר ‘בחיפוש אחר הרומני המושלם’ מאת פרופ’ univ.dr. מריוס טורדה מאוניברסיטת אוקספורד ברוקס בבריטניה. באירוע השתתפה מחברת הספר, דליה גריגור, מומחית ללימודי רומא, וסילה יונסקו, סופר ונשיא החברה האקדמית של רומא.

 

מנחה הדיון היה Adrian-Nicolae Furtună, יועץ במחלקת המחקר של רומנו קר. האירוע נועד להביא לידיעת הציבור את חשיבות הידע וההבנה של ההיסטוריה של הרומא, כמו גם את ההשפעה שהייתה לשואה על קהילה זו.

רצח העם נגד הרומה הוא שיעור טרגי על שנאה, דעות קדומות וזלזול בזכויות אדם. יזכור העובדות, גינוי הפשעים והאחראים וכבוד זכרם של קורבנות הסמודאריפן חייבות להיות נקודת ציון בבניית חברה הדוחה גזענות ושנאת זרים, כך אמר נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס, ביום הזיכרון הלאומי והאירופי לשואת הרומים.הסמודאריפן.

אנו זוכרים את הזוועות שספגו הרומים באירופה במהלך מלחמת העולם השנייה. אנו זוכרים את 500,000 הרומים שנרצחו בשואה. אנו מציינים 81 שנים מאז הגירוש לטרנסניסטריה של אנשי קהילת הרומא שנחשבו כבלתי רצויים על ידי משטר יון אנטונסקו. מבין יותר מ-25,000 הרומים שגורשו, כ-11,000 מצאו את מותם, אמר ראש המדינה. לדברי הנשיא, הזיכרון הקולקטיבי, אשר טרגדיית השואה היא חלק ממנו, חייב להנחות את פעולותיה של המדינה בכל הנוגע לכיבוד, הגנה וקידום הערכים המהותיים של דמוקרטיה, חירות וכבוד האדם.

נשיא הסנאט, ניקולאי ציוקה, מאמין שעוד חינוך אזרחי והצגה כנה של הלקחים הקשים של ההיסטוריה במערכת החינוך נחוצים, כך מעשים כמו אלה של השואה לעולם לא יחזרו. באירופה של היום, חובה לבסס ולשמר את האמת ההיסטורית, כמו גם את החקירה היסודית של המעשים המתועבים שבוצעו באותה תקופה אפלה בהיסטוריה האנושית. ברמת החברה יש צורך להילחם בהפצת שנאה, באפליה מכל סוג ובקידום שיח שנאת זרים במרחב הציבורי.

ראש הממשלה מרסל ציולאקו אישר מחדש את מחויבותה של הממשלה להמשיך במאמצים להילחם בשנאת זרים, אפליה ודיבורי שטנה, לשמר את זיכרון העבר, לתמוך ולהגן על ניצולים. מוטלת עלינו החובה להבטיח שכל דור חדש ידע וישמור בחיים את האמת, לא משנה כמה היא כואבת. זה דרוש לפיוס עם עצמנו, קבע צולאקו. כמו כן, ציין ראש הממשלה את החשיבות של שחזור האמת על סמך עדויות הניצולים או צאצאיהם הישירים. אני מקווה שהזיכרון על כישלון האנושות ימנע את הישנותו , אמר עוד צולאקו.

משרד החוץ הביע את דאגתו מהתפשטות דברי השנאה המופנים נגד קהילת הרומים, במיוחד בסביבה המקוונת וגינה בתקיפות את התופעה, כמו כל מעשה גזעני ואישר מחדש את הצורך להילחם באפליה ובפעולות קיצוניות . המשרד תומך במתן תשומת לב מיוחדת לזכר קורבנות רצח העם של הרומים במהלך השואה, וכן במאמצים המוקדשים לחינוך הדורות הצעירים על אפיזודה דרמטית זו של ההיסטוריה האירופית.

אנו מוקירים כבוד לזכרם של הרומים, קורבנות השואה, ומאשרים מחדש את מחויבותו של האיחוד האירופי לבנות איחוד של שוויון, אמרה רמונה ציריאק, ראש נציגות הנציבות האירופית ברומניה.

היא דיברה על כך שמעשי האומץ של הרומים שנלחמו על חייהם ומשפחותיהם תרמו לפרויקט האירופי המוכר לנו היום. “ההיסטוריה של השואה מחייבת אותנו ליישם מערכת מקיפה של הגנה מפני אפליה, המאפשרת כיבוד כבוד האדם וזכויות היסוד לכל אדם החיי באיחוד האירופי. החופש שאנו נהנים ממנו כיום טומן בחובו אחריות עצומה והוא בנוי על מעשי הקרבה״.

אלכסנדרו מורארו, לשעבר הנציג המיוחד של הממשלה למאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, הצהיר כי השואת הרומים נותרה נושא שידוע מעט מדי על ידי הציבור הרחב, שהוא פחות מדי פופולרי ובאופן כללי היא חלק מהעיוות ההיסטורי של השואה.

מדיניות לקידום זכרם של קורבנות השואה נגד הרומים זקוקה ליותר תמיכה וקבלה מצד החברה, המוסדות והתקשורת. אנו זקוקים לאנדרטאות המוקדשות לקורבנות הרומים, יוזמות ציבוריות מקומיות, שמות של רחובות ומקומות ציבוריים. היכן שיש מקומות זיכרון לקורבנות השואה, ניתן למלא אותם או ליצור אחרים. התרבות וההיסטוריה של הרומים חייבות להיות חלק מתוכניות חינוכיות, והמאבק נגד האנטי-צוענים חייב להיות חלק חשוב במדיניות המאבק בגזענות ובדיבורי שנאה, אמר מורארו.

במסר לרגל יום האירוע לזכר שואת הרומים נשיא רומניה, קלאוס יוהניס הצהיר כי יש להגביר את המאמצים בחינוך בנוגע לרצח העם הרומה.

מדי שנה, ב -2 באוגוסט, אנו מכבדים את זכרונם של חצי מיליון רומים, ילדים, נשים וגברים שנרצחו באירופה במהלך השואה. הם היו קורבנות של משטר אכזרי, לא-אנושי, שקידם גזענות, אנטישמיות, שנאה וחוסר סובלנות כמדיניות רשמית, של מדינה. מרומניה גורשו כ- 25,000 רומים לטרנסניסטריה, וכ -11,000 מהם איבדו את חייהם. חובתנו היום לעורר ולכבד את זכרונם ולוודא שזוועות כאלה לא יחזרו שוב, אמר יוהאניס.

הוא הדגיש כי בהקשר שנוצר בגלל הפנדמיה, יש עלייה מדאיגה של גזענות, אנטישמיות ודברי שנאה המופנים נגד אוכלוסיית הרומא, במיוחד ברשת, וכי חובתם של כולם להילחם בהתפתחויות אלה. עלינו להמשיך במאמצינו לפתח כלים מתאימים שיאפשרו לנו להגן על החברה שלנו מפני איומים אלה, הוסיף יוהאניס.

הנשיא ציין כי רומניה נקטה צעדים חשובים בנוגע להכרת באחראיות על חלקה בשואה, במאבק בגזענות ואנטישמיות ועכשיו היא יכולה להיחשב למודל אזורי, בהקשר שבו, במאי 2021, רומניה אימצה האסטרטגיה הלאומית למניעה ולחימה נגד אנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודברי שנאה.

הנשיא יוהאניס אמר כי ברמה הבינלאומית רומניה הייתה אחת המדינות שתמכו, בשנת 2020, באימוץ הגדרת עבודה לאפליה של הרומים שאומצה ע”י הברית הבינלאומית לזכר השואה (IHRA). יחד עם זאת, קלאוס יוהאניס מצטער על הצורך להשקיע מאמצים נוספים בנוגע לחינוך בכל הנוגע לרצח העם הרומי, ומציין כי הדורות הצעירים חייבים לדעת את האמת אודות הפרק הטרגי הזה בהיסטוריה האירופית.

כנשיא רומניה, אני מאשר שוב את המחויבות האיתנה של ארצי לשמר את זיכרון השואה, לקדם ערכים דמוקרטיים ולגנות בנחישות כל מעשה גזעני, להילחם באפליה, באנטישמיות, בקיצוניות ובאלימות גזענית או אתנית, סיכם יוחניס.

רומניה עושה את הצעדים הראשונים להקמת מוזיאון להיסטוריה ותרבות הרומים. בשלוש השנים הקרובות יושקו תוכניות לאומיות בבתי ספר כדי להעלות את המודעות לשואה נגד הרומים, אמר חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, נציג מיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות זיכרון ומיגור האנטישמיות ושנאת זרים.

עלינו מוטלת החובה לספר לילדינו כי לפני 8 עשורים, ילדים כמוהם נידונו, על ידי השלטונות הרומנים לרעב, לחיים בקור, למחלות ולמוות. מוטלת עלינו החובה לספר לסטודנטים ברומניה כי הממשל בשנים 1940-1944, בשם אידיאולוגיה רצחנית, השתתף בהשמדה של רומים באמצעות שיעבוד והתעללות, אמר מורארו.

הוא הזכיר כי לרומניה יש כיום אסטרטגיה לאומית, עם תוכנית של צעדים קונקרטיים, עם מימון, עם מועדים ברורים למניעה וללחימה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודברי שנאה. רומניה מצטרפת למדינות החברות באיחוד האירופי שאימצו אסטרטגיות דומות בכל הנוגע למיגור האנטישמיות, גזענות, צורות אחרות של חוסר סובלנות, שנאת זרים, רדיקליזציה, דיבור שנאה, אלימות פוליטית או סימבולית, הצהיר מורארו.

הטרגדיה של שואת הרומים, היא כעת חלק מהזיכרון הקולקטיבי שלנו. לכן, המדינה תיישם תוכניות לאומיות שנועדו להעלות את המודעות לטרגדיה הזו בקרב צעירים.

במובן זה, פיתוח ויישום פרויקט הפיילוט השואה נגד הרומים – Samudaripen – בוצע בתיאום משרד החינוך הרומני, בהשתתפות המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה – “אלי ויזל” והסוכנות הלאומית של הרומים. בכך מעבירים לתלמידים פרק לא מוכר בהיסטוריה של הרומים ברומניה. הפרויקט יכלול ביקורי לימוד של קבוצות סטודנטים ביום האירופי של זכר שואת הרומים.

עם יישום האסטרטגיה המוזכרת ותוכניות מתאימות יתחיל מחקר הקמת מוזיאון להיסטוריה ותרבות הרומים. הפרוייקט ירוכז ע”י הסוכנות הלאומית של הרומים, יחד עם משרד התרבות, והכספים הדרושים יוקצו מתקציב המדינה ומתקציב הסוכנות. צעדים קונקרטיים אלה יעלו את המודעות של הדור הצעיר על הטרגדיה של הרומים בתקופת השואה ויהוו נקודת מוצא לתכניות, פרויקטים ושיתופי פעולה אחרים עם מוסדות מקומיים ובינלאומיים להרבות יוזמות אלה, סיכם מורארו.

ב- 2 באוגוסט, יום הזיכרון האירופי לשואת אוכלוסיית הרומה, 15 צעירים יצאו טיול תיעודי במוזיאון לזכר השואה בSIMLEU SILVANIEI שבצפון טרנסילבניה. הביקור התקיים במסגרת הפרויקט “זיכרון והתנגדות לשנאה”, מיושם על ידי ארגון הנוער Go Free בשיתוף עם מוזיאון הזיכרון המקומי ובמימון חיל הסולידריות האירופית.

המשתתפים התבקשו לתעד את הדרמה בצוותים ולגלות את ההיסטוריה המקומית של הקהילה היהודית. הפגישה נמשכה בדיונים ומצגות בהנחייתו של DANIEL STEJERAN – מנהל המוזיאון ועם IONUT SERBAN שדיבר על שואת אוכלוסיית הרומה.

פרויקטים של Go Free מתמקדים בחינוך מגוון, קידום זכויות אדם, ובמאבק בדיבור שנאה בציבור. פעילות ראשונה נעשתה בביקור התואר כאן. הפרויקט “זיכרון והתנגדות לשנאה” נועד לארגן סדנאות ומפגשים לאורך השנה על מנת להבין כיצד מנגנוני השנאה, הגזענות וחוסר הסובלנות עובדים ומשפיעים על החברה.

במכון התרבות הרומני בבוקרשט התקיים לאחרונה דיון בנושא ” גזע וגזענות כלפי צוענים בתקופה שבין המלחמות. הדיון שאורגנן על ידי המרכז הלאומי לתרבות רומא – רומנו בשיתוף איגוד מפלגת רומא פרו-אירופה. בכנס אירח ההיסטוריון MARIUS TURDA פרופסור בפקולטה למדעי אנוש ומדעי החברה באוניברסיטת אוקספורד ברוקס.

TURDA דיבר על החינוך החסר והדגיש שבניגוד לילדים יהודים וצוענים שנולדו למשפחות שעברו את השואה, רוב הילדים ברומניה לומדים על השואה בבית הספר, ולא במשפחה. אם אתה ילד צועני או יהודי, אתה יודע מהמשפחה שהשואה התרחשה ואתה לא צריך ללכת לבית הספר, אתה לא צריך לקרוא ספרי לימוד, אתה לא צריך לראות טלוויזיה כדי לגלות על השואה. זו מסורת בעל פה שמועברת מסבים וסבתות, אם הם שרדו את השואה, להורים וצעירים. אם אתה ילד רומני אינך מכיר דבר על השואה. רק בבית הספר תלמד על השואה, וזה תלוי במוכנות המורים ללמד את הנושא. למה לא מספרים על השואה לכולם ?, שאל מריוס טורדה.

הוא ציין כי ההיסטוריה של הצוענים מסומנת “על ידי תקופת העבדות שנמשכה בין 300 עד 500 שנים ועל ידי גירוש ורצח המוני בטרנסניסטריה”

במהלך הכנס הוצגו שתי מצגות : אחת שהוצגה ע”י ד”ר DALIA GRIGORE (צוענים כזרים במרחב הרומני) וד”ר GELU DUMINICA ” צוענים בתקופת השלטון ANTONESCU כמיעוט “נטל”

מכון אושוויץ לשלום ופיוס (AIPR) וברית הבינלאומית לזכר השואה (IHRA) ארגנו בבוקרשט סמינר בינלאומי למאבק בהכחשת ועיוות רצח הצוענים. מזכיר המדינה במשרד החוץ הרומני, DAN NECULAESCU, הדגיש את הרלוונטיות של הצעדים שמטרתם להילחם בהכחשת ועיוותו של רצח הצוענים מבחינה אזורית. NECULAESCU התייחס גם לפרויקטים שאורגנה על יה- MFAיחד עם ה- AIPR בתחום מניעת רצח עם וזוועות המוניות.

בהקשר זה, הוא הזכיר כי בהתבסס על הלקחים שנלמדו במהלך מימוש המנדט של הנשיאות הרומנית של ה- IHRA בשנת 2016, החל משנת 2017, סדרת אירועים שהוקדשו להכשרת שופטים, עובדי מדינה ונציגי הסביבה האקדמית בנושא מניעת רצח עם וזוועות בעיר מונית.

המחויבות של הרשויות ברומניה בתחום המניעה הועברה על ידי הקמתה באוקטובר 2018 של הרשת הלאומית למניעת רצח עם והמחקר הרב תחומי של הקברים המשותפים.

בספטמבר 2019 תמך משרד החוץ אירגן שני סמינרים ביאשי ובקלוז נאפוקה, כביטוי למחויבות הבינלאומית בכל הקשור למרכיב המניעה והמשך תוכניות ההכשרה למשאבי אנוש בתחום מיוחד זה.