Tag: צילום

מכון “אלי ויזל” השיק את פרויקט “תמונות מהעבר”. השואה ברומניה”. במשך כמעט שנתיים, באמצעות ציורי קומיקס, נגלה יחד את ההיסטוריה של קהילות יהודיות וקהילת הרומא, הסטוריה שתוצג ב-10 מחוזות של רומניה, הודיע ​​המכון.

הפרויקט התחיל ב-Târgoviște (דרום) וב-Botoșani (צפון), שם סטודנטים ומורים משתי מכללות יהיו שותפים בהצגת סיפורי חייהם של יהודים ורומא שחיו באיזורים אלה בתקופת השואה, הודיעה המכון.

80 שנים לאחר ההתרחשויות הנוראיות, השואה נראית כמו פרק ישן שעבר מזמן, פרק שמעטים מאוד זוכרים ורבים לא יודעים. אבל השואה ברומניה היא לא רק לקח מספר ההיסטוריה. זו מערכת היחסים שחוו עשרות אלפי ילדים, מאות אלפי נשים, גברים, הורים, סבים וסבתות, יהודים, רומא, אנשים שכמונו. לפני 80 שנה, הם הלכו לביתי ספר, עבדו, נפגשו בחגים, גרו במקומות שהיום אנו חוצים אותם באדישות, מבלי לדעת את ההיסטוריה שלהם. זה סיפור חייהם של אנשים שגורשו מבתיהם, מלימודיהם, שרכושם ועסקים הוחרמו, כשהם נרדפו, נכלאו במחנות, גורשו לעבודות כפייה או לטרנסניסטריה, שם הם נאלצו להתמודד עם פרידות, עם רעב, עם קור, עם מחלות ומוות, נמסר ממכון אלי ויזל.

“תמונות מהעבר. השואה ברומניה” היא סדרה של 10 תערוכות קומיקס שיבוצעו על ידי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” בשיתוף עם Freedom House Romania, במימון האיחוד האירופי.

מוזיאון בוקרשט מכין את התערוכה “בוקרשט לפי יוסיף ברמן”. הפתיחה תתקיים ב-6 באפריל בארמון שוצו. בתערוכה יוצגו צילומים והיסטוריה של העיר.

בוקרשט היא עיר דינמית שעוברת שינוי מתמשך וקבוע, שינוי מצולם לאורך הזמן, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 כשהעיר הפכה לבירה אירופית, הן מבחינה חברתית והן מבחינה עירונית. מאז היא הפכה מהעיר המזרחית לעיר מערבית. השינוי יתרחש בהקשר מיקרו, בתוך הסביבה המשפחתית, ובהקשר מאקרו, עירוני-אדריכלי, בו הסגנונות ישתנו זה אחר זה, כשהבירה הפכה לבית ספר של ממש לארכיטקטורה. היום מתפעלים מתמונות שצולמו על ידי הצלם יוסיף ברמן (1890-1941), הוא נשאר צלם כמעט לא ידוע עד לאחרונה. הוא השאיר מאחוריו תמונות שנועדו להיות חלק מהיסטוריה של בוקרשט בין המלחמות, אומר סזאר. Buiumaci, מוזיאוגרף ואוצר התערוכה.

העבודות המוצגות מזמינות את הציבור לטיול בעיר העתיקה, עם רחובות מפותלים, להכנס לחנויות ולחצות כיכרות, לראות בתים ומכוניות שנשכחו מזמן. המבקרים יראו את פארק קרול, שסידורו קשור בשמו של מלך הרומנים הראשון לצד הריסת בתים ישנים כדי לאפשר התחדשות העיר. מוצגים תמונות של אירועים השונים שעלו לכותרות בעיתונות של אז, העיר החדשה, דינמית יותר, החגיגות החדשות שדרשו התחדשות תרבותית וכלכלית של הבירה כמו “חודש בוקרשט” וה מקום חדש להתפתחותו – הפארק הלאומי קרול השני (Herăstrău).. חיים פוליטיים, פעילות אלקטורלית, חיי חברה והרגלים עירוניים הם נקודות על המסלול על המפה של בוקרשט שבין שתי מלחמות העולם , מסלול שאויר וצולם על ידי יוסיף ברמן, כותבים המארגנים.

יוסיף ברמן (1890-1941) היה צלם רומני ממוצא יהודי. אביו התאזרח לאחר שהשתתף במלחמת העצמאות של 1877. ברמן היה הצלם הרשמי של החצר המלוכה. בתקופת שלטון הפשציסטי שאימוץ חקיקה אנטישמית ב-1940, נסגרו הסטודיו והמעבדה של ברמן. ציודו, חומרי פיתוח התמונות עצמן הוחרמו. בתגובה, פתח גוזף ברמן סטודיו צנוע לצילום, שממנו שלח חומר צילום ל”ניו יורק טיימס” ולמגזינים בלונדון, עד שנאסר עליו לעשות זאת .

המכון לתרבות רומניה, ICR תל אביב מארח בין 5-13 באוגוסט 2021 את תערוכת הפיסול והצילום “אהבה מוות ופלסטיק” של האמנית הישראלית ממוצא רומני, אוולין אנקה. התערוכה מתמקדת בנושא זיהום עם פלסטיק ובהשפעתו על הטבע, בעלי החיים ואנו בני האדם. המוצגים פסלים, תצלומים, ציורי תלת מימד וחלקי פלסטיק בני יותר מ -50 שנה שנמצאו בים. כל המוצגים עשויים מפסולת פלסטיק שנאספה בים ובטבע, בישראל.

אוולין אנקה היא פעילה סביבתית ואמנית רב תחומית בעלת עניין מיוחד בשימור הטבע וחיות הבר. התשוקה לציור, שהתפתחה מגיל צעיר, קיבלה משמעות עמוקה יותר, והפכה לכלי פעילות בשם ולטובת בעלי חיים בסכנת הכחדה.

האומנית עשתה את צעדיה הראשונים בכיוון זה לפני 10 שנים, כשלמדה על הזוועות העומדות מאחורי תופעת ציד בעלי חיים גדולים. ככל שנושא זה תועד יותר, הרצון לפעול ולסחוף אחרים לעשות את אותו הדבר הלך והתחזק והפך למעשים קונקרטים. לאחר שנים רבות של התנדבות בתחומים שונים, כגון מקלטים לחיות בר ומחקר המגוון הביולוגי, התנדבה אוולין אנקה להילחם בזיהום פלסטי.

במהלך פעילויות ניקיון החופים, היא נחשפה לעולם זבל החוף ובעיקר פלסטיק וכאמן, היא הוקסמה מ”אמנות האשפה ” – צורות ביטוי אמנותיות המבוססות על פסולת פלסטית.

הצלם PETRUT CALINESCU משתתף, בפרויקט “הים השחור”, בפסטיבל הצילום הבינלאומי PHOTO ISRAEL,שפתוח בתל אביב בין התאריכים 9-21 בנובמבר 2020. נושא השנה הוא “הטרנספורמציה” השינוי. הפסטיבל החשוב ביותר בתחום, מותאם למציאות הנדרשת כדי למנוע את התפשטות נגיף הקורונה. תערוכות הצילום מתקיימות בחוץ, בכיכר המדינה במרכז תל אביב, וזאת במקביל לאירועים נוספים שמשודרים ברשת.

רומניה משתתפת בפעם הרביעית בפסטיבל, בתמיכת מכון התרבות הרומני בתל אביב. השנה המארגנים בוחרו את הצלם PETRUT CALINESSCU: “הים השחור” הוא פרויקט שהתחלתי בשנת 2010, כאשר יחד עם העיתונאי STEFAN CANDEA טיילתי ברחבי הים השחור ועברתי דרך בולגריה, טורקיה, ארמניה, אזרבייגן, גרוזיה, רוסיה, אוקראינה ורפובליקת מולדובה. מאז, שנה אחרי שנה, אני ממשיך להוסיף פרקים חדשים תוך התבוננות באופן שבו אנשים מתייחסים לים. הים השחור הופך למקום של אהבה, רגיעה וחופש, אך גם של מתחים צבאיים, אמר הצלם.

Petruț Călinescu הוא צלם רומני עצמאי, שלמד מדעי העיתונות והתקשורת. הוא מייסד שותף של המרכז לצילום תיעודי ברומניה, מרכז שמטרתו לייצר, לעורר ולקבץ את הפרויקטים הטובים ביותר בנושא צילום תיעודי המקומי. הוא עבד בעיתונים מרכזיים ברומניה. תצלומיו הופיעו בפרסומים יוקרתיים בחו”ל וזכו בפרסים לאומיים ובינלאומיים ברומניה, בוסניה והרצגובינה, בריטניה, סין, ארה”ב.

הפרויקט “מופע תיאטרון וצילום, סיפור שמאחורי הסיפור”, שיזמה והגתה MIHAELA TULEA חברת Teatrelli , כתערוכת אונליין ייחודית, עבר לאולם, במסגרת שותפות עם הגלריה לאמנות עכשווית של GALATECA, בבוקרשט.

מיום 19 ביוני, במשך חודשיים, על גבי מסך LED , ב חלון הראווה של GALATECA, מופיעות התמונות עליה חתמה MIHAELA TULEA. המצגת היא הזמנה מופנית לעוברי אורח להיכנס ליקום התיאטרון. TEATRALLI הוא חלק ממרכז ליצירה, אמנות ומסורת של בוקרשט.

בסדרת הצילומים מוצגות תמונות מתוך 40 מופעים ייחודיים, כמו: ורטיגו 20 של להקת ריקוד ורטיגו מישראל בכוריאוגרפיה של נועה ורטהיים: פאוסט בבימוי של Silviu Purcărete הידוע, שלוש אחיות בבימוי של ראדו אפרים, סוסים בשמיים של להקת המחול הקיבוצית הישראלית, בכוריאוגרפיה של רמי באר, קומדי טראגי (מופע של הרקדן הרומני הגדול והכוריאוגרף Gigi Căciuleanu) או ארץ קיץ בבימויו של Vlad Massaci

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה «אלי ויזל» מארגן תחרות צילום. התחרות הושקה ב -19 באוגוסט, ביום הצילום הבינלאומי, ובוחנת את הרעיון שכאשר מילים לא מוצאות את מקומן או משמעותן, התמונות שלנו כן עושות זאת.

לפני כמעט 80 שנים, ברחובות יאסי שבצפון-מזרח רומניה, אירעו אירועים ששנו או קבעו את חייהם של אלפי יהודים – ילדים, קשישים, נשים, גברים, כולם תושבי יאסי. התצלומים הם עדים לתקופה ההיא. הם עדויות הפוגרום מיוני 1941, כותבים המארגנים.

מדי שבוע, בין ה -19 באוגוסט ל -9 באוקטובר, יפורסם בדף הפייסבוק של המכון תצלום ארכיב המתאר מקומות בהם התרחש הפוגרום ביוני 1941. לצד כל תמונה יהיו הקואורדינטות של המקומות שהוצגו.

המעוניינים להשתתף בתחרות יצטרכו לצלם את המקומות . התמונות שצולמו יפורסמו בדף הפייסבוק של המכון. התמונות ישלחו באמצעות הדואר האלקטרוני. ההצבעה הציבורית לצד הערכה מקצועית יקבעו את המנצחים. פרסים יוענקו לתצלום הטוב ביותר אך גם לתמונות היצירתיות ביותר

המכון לתרבות רומניה מארח בין 24 ביוני לבין 30 ביולי 2019 את תערוכת הצילום ” התרשמויותיו של נוסע” של רות אורן. בתערוכה צילומים שצולמו בבוקרשט בין השנים 2009 ו2010. הפרוייקט מציג 28 תמונות של פרטים אורבנים: ארכיטקטורה, אומנות רחוב, גרפיטי וצילומי החיים ברחובות העיר. הנוף האורבני הוא מיוחד בשבילי. חיי העיר מאפשרים לי להשתמש בלשון הויזואלי כדי להציג את קצבו בכל רגע, אמרה האומנית.

רות אורן היא פרופסורית באוניברסיטת חיפה והיא משלבת בהצלחה בין החיים האקדמים לבין האומנות בתחום הצילום. היא נולדה ברומניה ב1949 ועלתה לישראל ב1961. היא סיימה את הפקולטה להסטוריה התאטרון וגם שפה וסיפרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן היא בעלת תואר מסטר בעיתונות באותה האוניברסיטה. מאוניברסיטה חיפה היא קבלה את תואר הדוקטור.

המכון הרומני לתרבות במדריד בשיתוף עם הקונסוליה הרומנית בסביליה, האיגוד Be Sepharad-Legado Sefardí, המועצה האזורית באנדלוסיה, ובחסות שגרירות רומניה בספרד, מארגן את תערוכת הצילום בוקרשט הספרדית. היסטוריה של מעל 500 שנה ב-100 תמונות, בין התעריכים 21 בדצמבר 2018- 4 בינואר 2019.

התערוכה שואפת לקחת בחזרה ולהשיב לקהל את הסיפור כמעט נשכח של בוקרשט הספרדית שמורשתה החומרית בסכנת הכחדה (בגלל הריסה או שינוי המראה והיעד), וכן גם הקהילה שיצרה אותה (כיום נשאר ממנה פחות מ -50 איש, כולל משפחות מעורבות).

באמצעות צילומים ישנים וחדשים, וגם באמצעות חומרי ארכיון שנלקחו מתוך ספרים, הלוחות המוצגים מתעדים מעל 500 שנה של היסטורית יהודי ספרד שבתחילה חצו את בוקרשט, ולאחר מכן התיישבו בה, מביאו איתם סחרים חדשים, אך גם מוסדות קהילתיים וחינוכיים וארגוני תרבות. הרבה פעמים, מכל אלה נהנו גם היהודים האשכנזים, שבאו אחרי הספרדים, אך עד מהרה הפכו לקהילה היותר גדולה, אך עם פחות אפשרויות כספיות. מכל אלה נהנו אפילו הרומנים, עי תרומות הבנקאים הספרדים לאקדמיה הרומנית ולאוניברסיטת בוקרשט עבור מלגות ופרסים לטובת אישים מרכזיים רבים.

במקביל לתערוכה, יתקיימו כנסים בנושאים היסטוריים, כמו גם רסיטלים של שירה ומוסיקה ספרדית.