Tag: קומוניזם

  • סמינר לחקר השואה ברומניה

    סמינר לחקר השואה ברומניה

    מכון “אלי ויזל” ומוזיאון ארצות הברית להנצחת השואה ארגנו בבוקרשט, מקימים בין התאריכים 20-22 בפברואר 2024, סמינר על כיוונים חדשים במחקר, במשאבים ובזיכרון השואה ברומניה.


    הסמינר דן בגישה לאוספים ולפרטים של השואה ברומניה: גירוש הרומים לטרנסניסטריה (כיום טריטוריה דוברת רוסית ברפובליקה של מולדובה); קטעים מההיסטוריה של גטו קישינב, פשיזם, קומוניזם ואנטישמיות תחת שני המשטרים טוטליטריים , על יוזמות חקיקה בנוגע לאזרחות רומנית ליהודים ברומניה.


    בסמינר עלה גם נושא שבויי מלחמה סובייטים ברומניה בין השנים 1941-1944, תולדות השואה בצפון טרנסילבניה ומקרה של קבר האחים בפופריקני, מחוז יאשי (צפון מזרח רומניה). הסמניר הסתיים בסיור באנדרטת השואה ברומניה.

  • סמינר לחקר השואה ברומניה

    סמינר לחקר השואה ברומניה

    מכון “אלי ויזל” ומוזיאון ארצות הברית להנצחת השואה ארגנו בבוקרשט, מקימים בין התאריכים 20-22 בפברואר 2024, סמינר על כיוונים חדשים במחקר, במשאבים ובזיכרון השואה ברומניה.



    הסמינר דן בגישה לאוספים ולפרטים של השואה ברומניה: גירוש הרומים לטרנסניסטריה (כיום טריטוריה דוברת רוסית ברפובליקה של מולדובה); קטעים מההיסטוריה של גטו קישינב, פשיזם, קומוניזם ואנטישמיות תחת שני המשטרים טוטליטריים , על יוזמות חקיקה בנוגע לאזרחות רומנית ליהודים ברומניה.



    בסמינר עלה גם נושא שבויי מלחמה סובייטים ברומניה בין השנים 1941-1944, תולדות השואה בצפון טרנסילבניה ומקרה של קבר האחים בפופריקני, מחוז יאשי (צפון מזרח רומניה). הסמניר הסתיים בסיור באנדרטת השואה ברומניה.

  • היתר בנייה לאנדרטת ‘כלא השתיקה

    היתר בנייה לאנדרטת ‘כלא השתיקה

    המכון לחקירת פשעי הקומוניזם וזיכרון גלות רומניה קיבל את יתר הבנייה של אנדרטת כלא השתיקה ברמניקו סאראט (מזרח) והמרכז החינוכי לקומוניזם ברומניה. לפיכך, למכון יש את כל התיעוד והשיג את כל האישורים הדרושים ליישום פרויקט זה במימון 9 מיליון יורו מטעם האיחוד האירופי.



    פלורין-דניאל שאנדרו, הנשיא של המכון, הכריז כי בתנאים שבהם תהפוך תולדות הקומוניזם ברומניה, בעזרת חוקי החינוך החדשים, למקצוע חובה בתיכון, רומניה תעמיד לרשות הדורות הבאים, החל משנת 2026 מרחב זיכרון של העבר הקומוניסטי. בכך רומניה תכבד את קורבנות הקומוניזם, דבר שיחזק את הערכים דמוקרטיים המקומיים.



    לדברי אלכסנדרו מורארו, נציג מיוחד של הממשלה לקידום מדיניות זיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, אנדרטת Râmnicu Sărat תהווה מקום למחשבה על נושאים רגישים בחברה, עבור הציבור הקשוב להעלאת הזיכרון, לערער על האופן שבו המרחב הפוליטי מעורב באופן נחרץ בחיים האזרחים. בכך בונים הכרה נכונה בתוצאות הטרגדיות שהמשטרים האוטוריטריים ברומניה ביצעו נגד אזרחי המדינה.



    בדומה למקומות אחרים במפת הגולאג הרומני, הכלא ב-Râmnicu Sărat היה מקום שבו הפעילו השלטונות הקומוניסטיים, בין השנים 1945-1963, משטר של השמדה איטית, פיזית ונפשית של יריבים פוליטיים , דרך עינויים פיזיים ונפשיים, בידוד מוחלט מהמשפחות ומהחברה, רעב ותנאי חיים לא אנושיים. במקום זה הידוע לשמצה, אנשים מתו עקב היעדר סיוע רפואי. בית הסוהר בלט בהגבלות הקיצוניות שלו, האסירים הפוליטיים כינו אותו כלא השתיקה.

  • מסרים ביום זכרון קורבנות הפאשיזם והקומוניזם

    מסרים ביום זכרון קורבנות הפאשיזם והקומוניזם

    יום ההנצחת קורבנות הפשיזם והקומוניזם הוא ההזדמנות המתאימה ביותר לחלוק כבוד אדוק לזכרם של כל אלה שחוו את זוועות המשטרים הטוטליטריים ולחזור על המחויבות הנחרצת לדחות קיצוניות, חוסר סובלנות ושנאה, בכל צורות הביטוי שלהם, אמר נשיא רומניה, קלאוס יוהניס.


    לדבריו, 23 באוגוסט 1939 היום בו נחתם הסכם הרצחני ריבנטרופ — מולוטוב, היה היום בו האנושות כולה, לא רק מרכז ומזרח אירופה, נדונה לעתיד אכזרי עבור מיליוני אנשים. דורות רצופים חיו את ההשפעות הרעילות והברבריות של אידיאולוגיות הטוטליטריות, עם השלכות ארוכות טווח חמורות.


    הטוטליטריות של המאה ה-20 יצרו סבל בלתי נתפס ויצרו נזקים לאין שיעור ליבשת אירופה ועמיה. מלחמה, גירושים, רעב, אפליה, גזענות, התעללויות, חוסר סובלנות ושנאה הותירו עקבות עמוקים שסימנו את המאה הקודמת. גם היום אנו זוכרים את המחווה של המלך מיחאי הראשון ב-23 באוגוסט 1944, מעשה שהיה לו השלכות גדולות על קיצור משך מלחמת העולם השנייה באירופה. השחרור מהדיקטטורה של יון אנטונסקו והצטרפותה של ארצנו לאומות המאוחדות במאבק נגד גרמניה הנאצית, המחויבות המוחלטת לאיחוד שטח המדינה הוכיחה את קומתו הפוליטית והפטריוטית הגבוהה של המלך, כך אמר יוהניס.


    הוא הדגיש כי על המוסדות, הרשויות והאזרחים מוטלת האחריות לעביר לדורות הצעירים את האמת על הרגע הזה בהיסטוריה הטרגי הזה. המסר העמוק של האירועים שאנו מציינים היום הוא שדמוקרטיות קיימות ומשגשגות רק באמצעות המחויבות הקבועה של פוליטיקאים ואזרחים כאחד לקבל את ערכי היסוד של חירות והגנה על זכויות אדם. נסיונות לקדם עיוות העובדות ההיסטוריות ע”י מגיני משטרי הפשע הישנים חוזרים על עצמם.


    למרבה הצער, אנו עדיין רואים ניסיונות לשכתב את האמת. לתעמולה ולמידע מוטעה אין מקום בחברה שלנו, הדגיש נשיא רומניה. הוא הוסיף כי החריגות מהערכים האירופיים, באמצעות הפרות בוטה של ​​שלטון החוק ומסרים ציבוריים גזעניים, אנטישמיים ושנאת זרים, פוגעים בזכר קורבנות השלטונות הטוטליטריים.


    ברומניה, עלינו להגן על שלטון החוק, זכויות וחירויות יסוד, כבוד האדם ולטפח חוש אזרחי. הבה נישאר מאוחדים, ערניים וצמודים לאידיאלים ולערכים הדמוקרטיים המשותפים למשפחה האירופית ובעלות ברית נאט”ו, כחובה מוסרית לזכר קורבנות העבר, אך גם להבטיח עתיד משגשג, בטוח ושליו. , אמר הנשיא יוהניס.


    אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של הממשלה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, העביר את המסר לראש הממשלה ניקולאי ציוצה בטקס שנערך בכלא השתיקה ברמניקו סאראט (מזרח רומניה) ), בית כלא קומוניסטי לשעבר לאסירים פוליטיים.


    היום אנו זוכרים באדיקות את קורבנות הסטליניזם, הנאציזם, הפשיזם והקומוניזם, עשרות מיליוני אנשים מרומניה ומכל העולם שחירותם נשללה מהם, עונו או אפילו נרצחו בגלל האומץ להתנגד למשטרים מתעללים ודיקטטוריים, כדי להגן על הזכויות. של בני אדם ועל עקרונות דמוקרטיים.


    לכן, שלושה עשורים לאחר התמוטטות המשטר הטוטליטרי האחרון, רומניה זקוקה לעוד הרבה מקומות זיכרון, שמקדמים את זכר הקורבנות, נותנים כבוד להתנגדות, מגנים את הפושעים ומעניקים משמעות לנרטיב שבו חירות, אמת, דמוקרטיה, שוויון, הם ערכים שהושגו באמצעות הקרבה אישית אמר ראש הממשלה בהודעתו.


    המלחמה שמתרחשת מעבר לגבול הצפוני שלנו, מוכיחה לנו, שוב, שערכים דמוקרטיים, זכויות אדם, חופש, שלום הם יקרי ערך שעלינו להשגיח מדי יום ביומו ולהגן עליהם מפני פעולות ונאומים רדיקליים, פופוליסטיים או רוויזיוניסטיים, המבוססים על שנאה. , אלימות ופילוג.


    ביסוס התרבות ההיסטורית, חינוך צעירים במובן של כיבוד וקידום ערכי אירופה הם צעדים חשובים בכיוון של מאבק בהתפתחות תופעות קיצוניות וחוסר סובלנות, נכתב בהודעת ראש הממשלה.


    בהקשר זה, אלכסנדרו מורארו השתתף, בפתיחת המהדורה ה-14 של אוניברסיטת הקיץ ב-Râmnicu Sărat כשהנושא המרכזי הוא “פדגוגית הזיכרון וחובת מניעת השכחה”.


    הוא אמר כי יש צורך להציג את “ההיסטוריה של הקומוניזם ברומניה” כמקצוע חובה ללימודים תיכוניים, כי למרבה הצער, 63% מהרומנים סבורים שהמצב בתקופת הקומוניזם היה טוב יותר מהמצב הנוכחי. זהו הנתון הגבוה ביותר בשנים האחרונות שמראה את היקף ההערכה מחדש של הקומוניזם. אי אפשר להשוות את רומניה היום, עם כל הבעיות שלה, לעברה הטוטליטרי כשברומניה היו בתי כלא ופשעים פוליטיים, הוסיף מורארו.


    אל נשכח שבעבר, ברומניה בוצעו זוועות בלתי נתפסות ביהודים והצלחנו, באמצעות ההצבעה בפרלמנט, להכניס, מקצוע חובה חדש “תולדות היהודים. השואה” לתוכניות המסגרת של בתי ספר התיכוניים והמקצועיים.


    אני חושב שעל בסיס דוגמה הזו, נוכל לעשות יותר למען החינוך בביתי הספר על הקומוניזם מכיוון שרק על ידי הכרת הטעויות של העבר נלמד איך לא לחזור עליהן שוב, אמר אלכסנדרו מורארו.

  • מקצוע חדש על ההיסטוריה של הקומוניזם בתיכון

    מקצוע חדש על ההיסטוריה של הקומוניזם בתיכון

    במהלך פורום החנוך שאורגן ביאשי (צפון מזרח רומניה), בנוכחות שר החינוך, סורין קאמפאנו, הציע סגן המפלגה הליברלית, אלכסנדרו מורארו, מתוקף תפקידו כנציג מיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, המאבק באנטישמיות ו שנאת זרים, להפוך ההיסטוריה של הקומוניזם ברומניה למקצוע חובה לתיכון, באמצעות חוק חינוך החדש.



    היום, יותר מתמיד, בהקשר של הפלישה הרוסית, של המלחמה ההיברידית שרוסיה מנהלת במדינות נאט”ו, בהקשר שבו אנו זקוקים לנרטיב חזק שיחזק את רומניה של המחר, אני מאמין שעלינו החובה ללמד את התלמידים על הקומוניזם הרומני, כדיסציפלינה נפרדת משיעורי היסטוריה,. לאחר 32 שנים שעברו מאז התמוטטות הקומוניזם, יש לחנך את דורות המחר ברוח הדמוקרטיה, לערכי החירות ולמאבק בכל זיוף ההיסטוריה.



    תעמולה, עיוות, מניפולציה ושקר היו היסודות הבסיסיים של השיטה הקומוניסטית. המניפולציה של ההיסטוריה שימשה לשמר את כוחן של האליטות הקומוניסטיות והמערכת הטוטליטרית. לכן רומניה חייבת להתחיל תהליך נרחב של חינוך של אלה שנולדו לאחר התקופה הקומוניסטית, על ההיסטוריה של המשטר הטוטליטרי, סבור מורארו.



    זה יתרום באופן מסיבי בדחיית צורות של נרטיבים כוזבים והפיכת נוסטלגיה לפרויקטים פוליטיים רעילים לדמוקרטיה. חינוך הוא הנשק היעיל ביותר נגד נרטיבים כוזבים. 30 שנה לאחר נפילת הקומוניזם, 63% מהרומנים מאמינים שהמצב תחת השלטון הקומוניסטי היה טוב יותר מהמצב הנוכחי. זהו הנתון הגבוה ביותר בשנים האחרונות ומראה את היקף הבלבול שנוצר סביב התקופה ההיא. אי אפשר להשוות את רומניה של היום, עם כל הבעיות שלה, לרומניה הקומוניסטית, עם עברה הטוטליטרי, עם בתי כלא פוליטיים ופשעים אידיאולוגים, אומר מורארו.



    תולדות השואה ותולדות הקומוניזם תופסות היום מקום לא סביר בספרי הלימוד. אנו רואים במרחב הציבורי יותר ויותר עמדות, אמירות או גילויים אנטישמיות, גזעניות, שנאת זרים או הכחשת השואה לצד יותר ויותר נוסטלגיה למשטר הקומוניסטי — משטר פושע, לא לגיטימי. חינוך הוא התרופה היחידה לבורות, טוטליטריות, אנטישמיות ושנאת זרים, אמר הנציג המיוחד של הממשלה.



    הודיתי לשר החינוך על התמיכה בהיסטוריה היהודית כדיסציפלינה. יש לכלול את השואה בתכניות המסגרת של התיכון והחינוך המקצועי, סיכם אלכסנדרו מורארו.

  • יום הזיכרון של נפגעי הסטליניזם והנאציזם

    יום הזיכרון של נפגעי הסטליניזם והנאציזם

    23 באוגוסט הוא יום המנציח את ההקרבה והאומץ של אלה שקמו להילחם בטוטליטריות, אלופי הדמוקרטיה, אלה שבחרו שלא להישאר אדישים והביסו בסופו של דבר את הטרור והחזירו את אחדות אירופה, אמר נשיא לשכת הצירים של הפרלמנט הרומני, לודוביק אורבן, ביום לזכר הנלחמים בקומוניסם ובפשיסם.



    אנו מחויבים לא לשכוח! במאה העשרים משטרים טוטליטרים, פשיסטים וקומוניסטים הכניסו את אירופה לאסון וסבל. הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, שנחתם ב -23 באוגוסט 1939, איחד את שני המשטרים פוליטיים הפליליים, שהחרידו את העולם ואיימו להשמיד את הציוויליזציה האירופית “, כתב אורבן.



    היום הזה נבחר על ידי הפרלמנט האירופי להנציח את מיליוני קורבנות הפשיסם והקומוניזם, קורבנות מדיניות השמדה האתנית או החברתית, קורבנות השואה והגולאג, קורבנות מלחמת העולם שנגרמו על ידי שאיפות הנאציזם והבולשביזם הדיקטטורות שניהלו את חיינו במשך עשרות שנים, אמר לודוביץ אורבן.



    ביום זה אנו נזכרים מחדש בסכנה שעברה הציוויליזציה שלנו שאיפשרה לדיקטטורות לשלוט בה. אבל זה גם היום שבו אנו מציינים את ההקרבה והאומץ של אלה שקמו להילחם נגד הטוטליטריות, אלופי הדמוקרטיה, אלה שלחמו בחזית או בפוליטיקה, בעיתונות, באמצעות החלטות גדולות או מחוות פשוטות ואנושיות, אלה שבחרו שלא להישאר אדישים ובסופו של דבר ניצחו את הטרור והחזירו את אירופה לתיקנה. הסיפורים שלהם, בין אם הם מנהיגים לאומיים ובין אם אנונימיים בחזית החופש, חייבים להיות שיעור חד משמעי עבורנו ואזהרה שלא איבדה את הרלוונטיות שלה. התעלמות משיעור זה, קבלת שייח אנטי דמוקרטי, אנטי פרלמנטרי, שנאת זרים, שוביניסטיות, אנטישמיות פירושה לחזור לאחד העמודים האפלים ביותר בתולדות האנושות “, הוסיף אורבן.



    הוא הזכיר שרומניה מכבדת את קורבנותיה – חפים מפשע שאיבדו את חייהם בגלל מדיניות השמדת יהודים ורומאים במהלך דיקטטורות פשיסטיות ובגלל הדיקטטורה הקומוניסטית שבה לאחר מכן.



    חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של הממשלה למאבק באנטישמיות ושנאת זרים, אמר כי 23 באוגוסט הוא יום הזיכרון האירופי לקורבנות הסטליניזם והנאציזם, שנבחר ביום שבו ב1939 החליטו היטלר וסטלין לחלק את אירופה בייניהם. ברומניה, יום זה הוכרז ב2011 ליום ההנצחה של קורבנות הפשיזם והקומוניזם.



    כיום, יותר מתמיד, עלינו להיות מודעים לכך שאידיאולוגיות רעילות המעודדות אפליה, הדרה, רדיפה ובזיון של קבוצות חברתיות (אריטוקרטיה, יהודים, דתיים, מיעוטים מיניים וכו ) מביאות רק אומללות, עוני וכאב, אמר מורארו. .

  • מוזיאוני זיכרון במימון אירופי

    מוזיאוני זיכרון במימון אירופי

    תוכנית ההחלמה והחוסן הלאומי, שאומצה על ידי ממשלת רומניה, מספקת כספים משוק המשותף להקמת מוזיאונים לזיכרון ברומניה. התוכנית מספקת, בין היתר, מימון של 78 מיליון יורו לפרויקטים המכוונים לבית הספר המקוון ו -500 מיליון למניעת הנשירה מבתי הספר.



    לרכיב התיירות והתרבות מוקצבים 172 מיליון יורו, 10 מיליון יורו להפעלת ארגוני ניהול יעדים ו -14 מיליון יורו להפקת סרטים ולהפצת השינוי הדיגיטלי בתרבות. רכיב זה כולל גם מימון מוזיאוני הזיכרון, בינהם המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה שיוקם בבוקרשט, אנדרטת המהפכה נגד הקומוניזם בדצמבר 1989 שתוקם בטימישוארה שבמערב רומניה, כלא השתיקה ברמניקו סראט שבמזרח רומניה, האנדרטה של הקורבנות הקומוניזם בסיגטו מרמטיי שבצפון, ומוזיאונים טכניים.



    התקציב הכולל, שהוקצה לרומניה באמצעות תוכנית ההחלמה והחוסן הלאומית מסתכם בכ- 29.2 מיליארד אירו עבור השקעות (הלוואות ללא החזר), כדי לנטרל את ההשפעות השליליות של מגפת ה- COVID-19.



    כדי לקבל את המימון הנ”ל רומניה הגישה את תוכנית לבריסל ועוקבת אחר הערכתה הרשמית של הנציבות האירופית.

  • שני מוזיאונים המוקדשים לזיכרון יוקמו ברומניה

    שני מוזיאונים המוקדשים לזיכרון יוקמו ברומניה

    שני מוזיאונים המוקדשים לקידום זכרם של קורבנות השואה והקומוניזם יוקמו ברומניה, בתוכנית ההחלמה והחוסן הלאומית של האיחוד האירופי. ההודעה נמסרה על ידי חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של הממשלה לקידום מדיניות זיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים. הוא ציין כי מדובר במוזיאון הלאומי להיסטוריה של היהודים והשואה ברומניה ובאנדרטת כלא השתיקה ברמניקו סאראט (מזרח).



    במקרה של המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה, נקבע הפרויקט הזוכה בתחרות הפתרונות לעיצוב התערוכה הקבועה. המוזיאון יפעל בבניין באנלוק-גודריך, הממוקם במרכז בוקרשט, בקאלה ויקטוריי. חשוב להזכיר את המאמץ שעשה המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל, כדי לקדם מטרה זו. בעקבות הצעדים שיזם חבר הפרלמנט מורארו, ההשקעה הזו, המוערכת בכ -38.7 מיליון יורו, תיכלל בתוכנית הלאומית להתאוששות והחוסן. המוזיאון יהווה כרטיס ביקור של רומניה שתזכה בכבוד , תהיה אירופית יותר וכנה יותר כלפי אזרחיה אם היא תקבל את ההיסטוריה שלה כפי שהיא, לטוב ולרע, אמר מורארו



    לגבי אנדרטת “כלא השתיקה” ברמניקו סאראט, אלכסנדרו מורארו אמר כי זה יעלה 10 מיליון יורו. הכלא ברמניקו סראט (מזרח) היה אחד נקודות הדיכוי החשובות של המשטר הקומוניסטי. יש לנו כבר דוגמאות במדינות אירופה בהן בוצעו פרויקטים דומים להפיכת בתי כלא לשעבר ומחנות עבודות כפייה לאנדרטאות, אומר מורארו. בין השנים 1955-1963, מפקד הכלא היה ALEXANDRU VISINESCU, שהורשע בשנת 2015 בפשעים נגד האנושות.

  • טיירי וולטון, על הכרך “משא ומתן שמאלי”

    טיירי וולטון, על הכרך “משא ומתן שמאלי”

    העיתונאי, הסופר, ההיסטוריוני והפרופסור הצרפתי הנודע טיירי וולטון השיק בבוקרשט, ביריד הספרים Gaudeamus Radio Romania. הכרך השני של הטרילוגיה “היסטוריה עולמית של הקומוניזם” והכרך “הכחשה השמאל”, וולטון נפגש עם הציבור ושוחח עם היסטוריונים והמבקרים ביריד על ספריו.



    הטרילוגיה “היסטוריה עולמית של הקומוניזם” היא ניתוח מקיף ביותר המוקדש למערכת הקומוניסטית מנקודת המבט של שלושת השחקנים העיקריים שלה: המוציא להורג (כרך א), הקורבן (כרך ב ) ומשתפי הפעולה (כרך ג).



    הכרך הראשון, “היסטוריה עולמית של הקומוניזם. עם אגרוף הברזל, המוציא להורג” הופיע ברומנית בשנת 2018. הכרך האחרון יפורסם בסתיו 2020. כרך ב בטרילוגיה מוקדש לקורבנות. טיירי וולטון מדבר מנקודת המבט של עשרות מיליוני אנשים שסבלו ממאסר, גירוש, רעב, עינויים ולבסוף השמדה. מסקנתו של וולטון היא שהקומוניזם והנאציזם אינם אופציות פוליטיות, אלא פשעים של המין האנושי. כמו כן האנטי-קומוניזם והאנטי-פשיזם הם גם לא עמדות פוליטיות, אלא אופציות מוסריות מיסודן.



    הספר “הכחשת שואה שמאלנית” יצא לאור ברומנית חודשים ספורים לאחר הופעתו בהוצאת הספרים הפריסאית Grasset & Fasquelle. והוא עונה על השאלה: איך זה שלמרות שהנאציזם נידון סופית כרצח עם, והכחשת הימין מגונה בחוק, הקומוניזם, למרות שהוא אחראי למאות מיליוני הרוגים, ממשיך ליהנות מחוסר תגובה? כיצד ומדוע מתעלמים מפשעי הקומוניזם? תשובתו של וולטון היא: התפקיד הראשון של הכחשת השמאל הוא להציל את האוטופיה מהלם של פגישתה עם המציאות.



    “הכחשת השמאל” פירושה שלילת עובדות היסטוריות מוכחות או עיוותן. המונח מתייחס בדרך כלל לאלה המכחישים את קיומם של תאי הגזים הנאצים או שמצמצמים את היקף השמדת היהודים במלחמת העולם השנייה: אך מה עם אלה המכחישים את פשעי הקומוניזם, שמשתיקים את מותם של עשרות מיליוני אנשים? האם אפשר לדבר במקרה זה על שלילה שמאלנית, שונה מהכחשת השואה של הימין? ”- שואל טיירי וולטון

  • “אלכסנדר שפרן – התנגדות רוחנית” במכון הרומני לתרבות

    “אלכסנדר שפרן – התנגדות רוחנית” במכון הרומני לתרבות

    המכון הרומני לתרבות בתל אביב יארגן אירוע הנצחת אישיותו ופעילותו של הרב הראשי לשעבר, אלכסנדר שפרן, ומחווה ליהדות רומניה. האירוע, בשפות רומנית וצרפתית, יתקיים במטה מכון הרומני לתרבות, ב10 ביולי 2018.



    מנחת האירוע תהיה קלאופטרה לורינציו, סגנית מנהלת המכון הרומני לתרבות בתל אביב. במהלך האירוע, יוצגו כמה כרכים באנגלית וצרפתית, שיצאו לאור בשנת 2017, מוקדשים לפעילותו של הרב הראשי אלכסנדר שפרן וליהדות הרומנית : “אלכסנדר שפרן והיהודים בעת כינון קומוניזם. מסמכים מהארכיון האמריקאי והבריטי (1944-1948)” מאת קרול ינקו וגם “יחסי ישראל-תפוצות בהיסטוריה” מאת קרול ינקו ומיכאל ינקו. קרול ינקו הוא היסטוריון, חבר כבוד מחו”ל של האקדמיה הרומנית, ומיכאל ינקו הוא יו”ר המכון האקדמי הרמב”ם-אוורו-תומס אקווינס במונטפלייר.



    אלכסנדר שפרן נולד ב1910, וכיהן בין שנות 1939-1948 כרב הכולל של יהודי רומניה וכסנטור בסנאט רומניה (1940) ולאחר 1948 כרב הראשי של קהילת יהודי זנבה. הוא נלחם על הגנת יהודי רומניה בתקופת השואה ואחרי מלחמת העולם השנייה דחה את לחצי הסתננות הקומוניזטיים לחוגים הדתיים של היהודי רומניה. הרב שפרן חזר לבקר ברומניה ב1995, לראשונה מזה 50 שנה. בשנת 1997 הוא נבחר כחבר כבוד של האקדמיה הרומנית.