Tag: קונסטנצה

למעלה מ-12,000 תיירים ישראלים נוספים יכולים להגיע לרומניה בשנת 2025, בעקבות הפעלת טיסות שכר חדשות

למעלה מ-12,000 תיירים ישראלים יכולים להגיע לרומניה בשנת 2025, בעקבות הוספת טיסות שכר, תל אביב – בראשוב ותל אביב – קונסטנצה, טוענים נציגי הפדרציה של מעסיקי תעשיית האירוח ברומניה.

בעונת קיץ 2025, טיסות אלו יביאו למעלה מ-8,000 תיירים ישראלים למחוזות בראשוב וקובסנה איזורים בהם נמכרות חבילות נופש ספא, חבילות נופש משפחתיות וחופשות עירוניות .

לפי המקור המצוטט, שווי חבילת נופש שתייר ישראלי משלם עבור חופשה בחוף הים השחור או בבראשוב מסתכם ב-800-1,000 יורו. שני היעדים יצרו בין 40 – 80 מיליון יורו בעונה”, קובע FPIOR.

חברת התעופה הרומנית FlyLili חוזרת לנמל התעופה בראשוב, שם הפסיקה את פעילותה בדצמבר 2024, בגלל הפסדים כספיים. את טיסות השכר במהלך הקיץ, היא תפעיל עבור מפעיל תיירות ישראלי.

אותה חברה ישראלית מביאה תיירים ישראלים לחוף הים השחור הרומני ולבוקרשט כבר 10 שנים וזו הפעם הראשונה שהיא כוללת בתכניותיה את בראשוב, הוסיפה פדרציית המעסיקים בענף האירוח ברומניה.

הנהלת שדה התעופה בראשוב הודיעה שבקיץ הקרוב יופעלו טיסות שכר Antalya, Heraklion, Chania, Hurghada şi Monastir.

חברת ההשקעות הלאומית התחילה בעבודות השיקום של בית הכנסת היחיד  בעיר קונסטנצה (דרום מזרח רומניה).

 

העבודות אמורות להסתיים תוך 13 חודשים. המאמצים לשיקום בית הכנסת החלו לפני עשור.נדרשו כמעט  10 שנים של מאמצים מתמשכים, עם אלפי מסמכים וניסיונות כושלים, אך כעת, המאמצים להצלת הבניין נכנסו לקו ישר.

 

בית הכנסת נבנה בשנת 1911, במרכז הישן של קונסטנטה, ונמצא במצב מתקדם של ריקבון. בסוף שנת 2017 , לצורך ביצוע עבודות השיקום, הקהילה היהודית העבירה את המבנה לחברה הלאומית להשקעות. מיד לאחר מכן אושר פרויקט שיקום בשווי של מיליון יורו, אך המכרז הראשון לביצוע  העבודות בוטל.

 

בשנת 2023 תקציב הפרוייקט עלה ל1.5 מיליון יורו. חוזה ביצוע עבודות נחתם ב-12 ביוני 2023, כך הודיע נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר.

 

אחד ממקומות הפולחן היהודיים היפים והסמליים ביותר ברומניה, עם סיפור מרתק וסמל אמיתי של קונסטנצה, יחזור לחיים. 10 שנים של מאמצים מתמשכים, גם כשהכל נראה חסר סיכוי,  מאות דיונים עם נשיא הקהילה היהודית של קונסטנטה, סורין לוסיאן יונסקו, השותף העיקרי בפרויקט זה, שלא איבד את אמון. בסופו של דבר התקווה הופכת למציאות היום, אמר וקסלר.

 

נשיא הקהילה היהודית של קונסטנצה, סורין לוסיאן יונסקו, הצהיר מצדו כי למרות שהקהילה היהודית ערכה כמה פרויקטים לשיקום בית הכנסת היחיד בקונסטנצה, הם נדחו שוב ושוב.

 

בכל פעם נמצאו סיבות מופרכות כדי שהמבנה לא ישוקם. עד כה בוצעו 4 בדיקת חוזק המבנה, שלמרות שרק הקירות החיצוניים נשארו ממנו , הוא עדיין יציב ועומד.

 

על פי הפרויקט, העבודות לשיקום הגג, הקירות והחלונות, יימשכו שנה וחצי. החוזה אינו כולל את צביעת הקירות והריהוט בבית הכנסת, אולם לעת עתה אנו שמחים שהוא יתחיל. לאחר השלמת העבודות הללו, ננקוט בצעדים לכלול בניין זה ברשימת המונומנטים ההיסטוריים, סיכם יונסקו.

הכניסות למתקני אירוח שנרשמו בשנה שעברה היו 13.65 מיליון תיירים, עלייה של 10.5% בהשוואה ל-2022. 84.6% היו כניסות של תיירים רומנים, נמסר מטעם המכון הלאומי לסטטיסטיקה ברומניה.

הלינות במתקני אירוח, כולל בדירות ובחדרים להשכרה, הסתכמו באותה תקופה ב-29.17 מיליון, עלייה של 9.8% בהשוואה לשנת 2022. משך השהות הממוצע בשנת 2023 עמד על 2.1 ימים, הן לתיירים רומנים והן לתיירים זרים.

לפי מדינות, רוב התיירים הזרים הגיעו מגרמניה (218,300), איטליה (186,700) וישראל (150,500).

לפי מחוזות, מספר הלינות של תיירים במתקני אירוח ולינה (כולל דירות וחדרים להשכרה) היה הגבוה ביותר בקונסטנצה (5.20 מיליון), בבוקרשט (3.62 מיליון) ובבראשוב (2.85 מיליון).

המספר של מבקרים זרים לרומניה, הרשומים בנקודות הגבול, עמדו על 14.78 מיליון אנשים בשנת 2023, עלייה של 16.4% בהשוואה ל-2022.

תמונות מהעבר השואה בקונסטנטה

התערוכה היא חלק מפרויקט של המכון אלי ויזל, תמונות מהעבר. השואה ברומניה, שבכוונתה לקרב את הציבור לזוועות שיהודים והרומא חיו בתקופת השואה ברומניה. 1,700 יהודי קונסטנטה נרדפו לאחר כניסתה של רומניה למלחמה העולם השנייה לצד גרמניה הנאצית. ביוני 1941, פונו מהעיר ונכלאו במחנה קובדין. חודש לאחר מכן הם הועברו לשלושה כפרים Osmancea, Mereni şi Ciobăniţa. לאחר כשישה חודשים הם הורשו לחזור לקונסטנטה, שם מצאו את בתיהם הרוסים על יד בוזזים וע”י הפצצות. הם סבלו ממחסור במזון ותרופות וחויבו להתייצב במשטרה 3 פעמים ביום. כמו כן הם חויבו לבצע עבודת כפיה עד אוגוסט 1944. אוכלוסיית הרומה גורשו לטרנסניסטריה, שם הרומים נפלו קורבנות למחלות, רעב וקור, מזכיר למכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל.

המכון אלי ויזל וקרן Freedom House Romania ארגנו, לפני פתיחת התערוכה, דיון שבאמצעותו יכלו המשתתפים ללמוד ולהבין את הטרגדיה של היהודים והרומים המקומיים.

במשרד הפיתוח של רומניה, נחתם החוזה לביצוע עבודות בנייה ושיקום כללי של בית הכנסת בקונסטנצה, עיר נמל בדרום מזרח רומניה. בית הכנסת הוא אחד מבתי הכנסת היפים והסמליים ביותר במדינה. למבנה יש סיפור מרתק והוא סמל אמיתי של העיר קונסטנצה. שיפוצו יחזיר את הבניין הזה ליהודי רומניה והן לחברה כולה, כתב נשיא הפדרציה של הקהילות יהודים מרומניה, סילביו וקסלר.

הוא הוסיף כי נדרשו 9 שנים של מאמצים מתמשכים, שנעשו יחד עם נשיא הקהילה היהודית של קונסטנצה, סורין לוסיאן יונסקו. 9 שנים של עיכובים ומכשולים בירוקרטיים.

פנינה ארכיטקטונית של ממש, בית הכנסת נבנה בשנת 1911 על מגרש במרכז הישן של קונסטנצה ונמצא במצב מתקדם של ריקבון כבר שנים רבות. לאחר שאושר פרויקט שיקום בסך של כמיליון יורו, בסוף שנת 2017 הקהילה היהודית העבירה את המבנה לחברה הלאומית להשקעות, אך המכרז בוטל. כעת, משרד הפיתוח מקצה 1.5 מיליון יורו לפרויקט זה.

סורין לוסיאן יונסקו הצהיר כי עד כה בוצעו 4 בדיקות חוזק הבניין, שלמרות שממנו נשארו רק הקירות החיצוניים, הוא יציב. על פי הפרויקט, עבודות הבנייה והשיקום ימשכו שנה וחצי. הפרוייקט הנוכחי לא כולל את צביעת הקירות והספסלים בבית הכנסת. לאחר השלמת עבודות אלו, תנקוט הקהילה צעדים להכללת המבנה, בעל ארכיטקטורה מיוחדת, ברשימת המונומנטים ההיסטוריים השמורים ברומניה.

ארגון המעסיקים רסטו הודיע ​​על קו טיסות שכר מתל אביב לקונסטנצה, החל מה-26 ביוני. ההערכה היא שכ-2,500-3,000 תיירים ישראלים יגיעו לחוף הרומני של הים השחור. הטיסות יופעלו על ידי חברת התעופה HISKY

קורינה מרטין, נשיאת ארגון המעסיקים אמרה כי החל מה-26 ביוני תהיה טיסה אחת בשבוע למשך 11 שבועות. מחיר חבילת נופש של שבוע על חוף הים השחור ינוע בין 900 לבין 1000 אירו לאדם.

ישראלים אוהבים את רומניה, אמר שגריר ישראל ברומניה, ראובן אזר, שהשתתף, בקונסטנצה באירוע ההכרזה על קו הטיסות החדש. בזכות היוזמה של מידן בוטנרו ובתמיכתם של כמה אישים מקומיים, אלפי תיירים ישראלים יוכלו לבלות חופשות בים השחור. הם יוכלו לבקר בחופי הים בקיץ הקרוב ויזכו לבקר בדלתא של הדנובה ובאטרקציות רבות אחרות, ובכך לתרום לכלכלת רומניה וליחסי ישראל-רומניה, אמר הדיפלומט הישראלי.

שגריר ישראל ברומניה, ראובן אזר, ביקר בעיר קונסטנטה, בחוף הרומני של הים השחור. הוא נפגש עם ראש עיריית קונסטנטה, Vergil Chiţac. השניים דנו על הזדמנויות לשיתוף פעולה בתחומים כגון תיירות, השקעות זרות, פיתוח תשתיות מקומיות, חילופי שיטות עבודה מומלצות בתחומים מגזריים וכו.

השגריר אזאר העריך כי לעיר קונסטנצה יש פוטנציאל עצום עבור רומניה ועבור אירופה, בכל הקשור לאנרגיה, תיירות ופיתוח תשתיות. השניים הדגישו את החשיבות האסטרטגית הגוברת של קונסטנטה עבור אזור הים השחור המורחב, במיוחד בגלל המלחמה באוקראינה.

השגריר אזר הדגיש שקונסטנצה יכולה להפוך לעיר חשובה עבור מפעילי תיירות ישראלים המעוניינים לזהות ולנצל מסלול תיירותי הכולל ומנצל את הפוטנציאל התיירותי המקומי של העיר ושל מחוז דוברוגאה, כולל את הדלתא של הדנובה. תיירים ישראלים מחפשים יעדי חוץ חדשים ואטרקטיביים, וקונסטנטה יכולה לייצג מענה מצוין לצרכים הנוכחיים שלהם.

מנקודת מבט זו, ארגון ניהול מאמאיה-קונסטנצה, מוסד שהוקם לאחרונה ברמה המקומית, יכול להגביר את המאמצים לקדם את התיירות ולהפוך את קונסטנצה כיעד מועדף לתיירים זרים.

הנושא של השקעות בפרויקטים של התשתית של העירייה והמחוז קונסטנצה נדון גם. ראש עיריית קונסטנטה הציג את חזון הפיתוח של העיר, בדגש על האפשרות למשוך השקעות זרות. השגריר ראובן אזר הביע את נכונותו המלאה להציג בפני אנשי עסקים מישראל את הזדמנויות ההשקעה בקונסטנצה.

משלחת השגרירות, שכללה גם את אביגיל שטמלר פז, יועצת כלכלית בשגרירות ישראל, Calin Cosar, נשיא לשכת המסחר והתעשייה רומניה-ישראל, ערכה ביקור בחברה העירונית לניהול המים. RAJA SA.

הביקור התקיים כתוצאה מהקשרים בין חברת המים קונסטנצה לחברות ישראליות לאיסום טכנולוגיות בעלות ביצועים גבוהים באספקת מים וניהול ביוב, אך גם בגלל הקשר הארוך וההדוק של ידידות ושיתוף פעולה בין RAJA SA לבין שגרירות ישראל ברומניה. השותפות נמשכת שנים רבות ומבוססת על האינטרס המשותף בפיתוח פתרונות חדשניים ביותר לשימור משאבי המים. במשך הזמן, RAJA שיתפה פעולה עם חברות מתמחות בישראל. דוגמה לכך היא מערכת תקשורת הנתונים – SCADA, מערכת המיושמת ב-32 ישובים בסביבה.

שגריר ראובן אזר הפנה את תשומת הלב לצורך הגנת משאבי המים, כמו גם על השימוש המושכל בהם. בשנים האחרונות יותר ויותר אזורים מתמודדים עם בעיות הקשורות לתופעת הבצורת. בישראל אנו מיישמים תמיסה של מילוי מערכות המים התת-קרקעים במים הנובעים מתהליכי הטיהור, כשהאדמה פועלת כמסנן וזאת בנוסף לכך שמשתמשים במים מטופלים גם בחקלאות, אמר השגריר הישראלי.

הנמל הרומני קונסטנצה, שעל הים השחור, סיים את 2022 עם שיא היסטורי חדש במונחים של תנועת מטענים. על פי הערכות, לאחר 11 החודשים הראשונים של שנת 2022 משקל המטענים שעברו דרך הנמל הוא עלה על 70 מיליון טון. בשנת 2022, נמל קונסטנצה ביסס את מעמדו כנקודה מרכזית אירופית לתנועת תבואה, שמתוכה יותר מ-20% הגיעה מאוקראינה. היעדים העיקריים לתבואה היו מצרים, ירדן, הפיליפינים, ערב הסעודית, ספרד, טורקיה, ישראל, סודן ותוניסיה.

יורוסטאט הראה שלנמל קונסטנצה הייתה הצמיחה החזקה ביותר בדירוג 20 הנמלים האירופיים העיקריים בשנת 2021. הנמל עלה מהמקום ה-16 למקום ה-11. המגמה נשמרה, על פי נתונים ראשוניים שמסרה החברה הלאומית של מינהל הנמלים הימיים. תנועת המטענים הרשומה מראה עלייה של כ-10% בהשוואה לשנת 2021, שהייתה גם שנה של שיאים. דגנים מייצגים את קבוצת הסחורות עם המשקל הגדול ביותר בתעבורה הכוללת, מעל 30%, ובכך קונסטנטה מגבשת את מעמדה כנמל החשוב ביותר באירופה עבור סוג זה של סחורות. מבחינה כמותית, תנועת התבואה ב-11 החודשים הראשונים הסתכמה ב-22.4 מיליון טון. לגבי היחסים עם אוקראינה, מתחילת המלחמה ועד כה, סך תנועת הסחורות עמד על כ-10 מיליון טון, מתוכם תנועת התבואה הסתכמה ב 7 מיליון טון.

שגריר ישראל דוד סרנגה ערך ביקור בקונסטנטה, דרום מזרח רומניה. הדיפלומט ביקר בבית הכנסת הגדול בעיר, שנבנה בשנת 1911. עד שנת 2000 התקיימו תפילות בבית הכנסת שהיום הוא מוזנח ועומד בפני קריסה. כיום הקהילה היהודית בעיר מונעת כ 50 חברים.

במהלך ביקורו, השגריר סרנגה נפגש עם המופתי של רומניה, מוראט יוסוף. מערכת היחסים בין הקהילה המוסלמית לקהילה היהודית ברומניה היא דוגמה מצוינת לדו קיום. כ-70,000 מוסלמים חיים ברומניה, מתוכם כ-30,000 שייכים לקהילה הטטארית, כתב הדיפלומט הישראלי.

השגריר דוד סרנגה נפגש גם עם סטודנטים ופרופסורים באוניברסיטת אובידיוס קונסטנטה. הם שוחחו על המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון, על הדיפלומטיה הציבורית של ישראל ועל אתגרי הביטחון באזור.

בקונסטנצה שבדרומית-מזרח רומניה, נפתחת המהדורה הרביעית של מחנה הציור «ציור, אל תשנא!», פרויקט שיזם איגוד הקהילות היהודיות ברומניה ביחד עם קרן פילדרמן. המחנה מתקיים בין 26 ל -31 באוגוסט.

המחנה נועד להילחם, באמצעות אמנות, נגד שנאה חברתית, אפליה, אנטישמיות ושנאת זרים. לפי המארגנים, האמנות משפיעה על דעות והתנהגויות, מאירה באמצעות הצבע את המרחב בו אנו חיים, משפרת את רווחת הקהילה.

47 תלמידים מכמה בתי ספר תיכוניים לאומנות ברומניה ישתתפו במחנה. העבודות שהוגשו על ידי האמנים הצעירים יוצגו בארץ ובעולם.