Tag: קלאוס יוהניס

המנהיגים הפוליטיים הרומניים העיקריים פרסמו הודעות ביוםהלאומי לשואת הצוענים, שצוין ב-2 לאוגוסט, שחפף ליום הזיכרון האירופי לרצח העם של הצועני.

הנשיא קלאוס יוהניס הדגיש שיש להעניש בחומרה את האפליה של מיעוטים. היום אנו חולקים מחווה לזכרם של הצוענים, כמעט 500,000 ילדים, נשים וגברים קורבנות השואה. השנה, ברומניה, אנו מציינים 80 שנה לגירושים הראשונים של צוענים לטרנסניסטריה עי המשטר של אנטונסקו. כ-25,000 צוענים גורשו ונדונו לחיות בתנאים לא אנושיים, נטולי מזון ונאלצו לעבוד עבודת כפייה. מתוכם, ליותר ממחציתם לא היה כוח לשרוד. המדינה הרומנית קיבלה על עצמה את האחריות לפשע הזה, פרק אפל בהיסטוריה שלנו, הציר ראש המדינה.

ראש הממשלה ניקוליה ציוקה אמר שזכר הקורבנות חייב להישאר בל יימחה מהזיכרון הקולקטיבי, ואסור לשכוח את הזוועות שהתרחשו במהלך השואה. הכרה בלקחים הטראומטיים של ההיסטוריה וגינוי האשמים הם חלק ממחויבות נחרצת עמ שטרגדיות כאלה לא תחזורנה לעולם. הן באסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה ובדיבורי השטנה, הקשורים לתקופה 2021-2023, וכן באסטרטגיה של ממשלת רומניה לשילוב אזרחים רומנים המשתייכים למיעוט הצועני לתקופה 2022-2027, ישנם צעדים קונקרטיים לעידוד החינוך והמחקר של השואת הצוענים, קידום המורשת התרבותית של הצוענים והזהות התרבותית של הצוענים, יצירת מקומות זיכרון, מאבק באפליה ובעמדות ותקריות נגד הצוענים, אמר ציוקה.

משרד החוץ ספד לזכרם של קורבנות שואת הצוענים וגינה כל גילוי אגרסיבי כלפי קהילה זאת. הסבל שספגו הצוענים במחנות הריכוז וההשמדה של הנאצים ובני בריתם, במהלך מלחמת העולם השנייה, נותר, למרבה הצער, עלום במשך תקופה ארוכה לציבור הרחב. לכן המשרד תומך ביוזמות לאומיות ובינלאומיות לקידום חינוך, מחקר והנצחה של רצח העם נגד הצוענים.

חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של הממשלה למאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, הצהיר כי השואה נגד הצוענים נותרה נושא שידוע מעט מדי בציבור הרחב, מעט מדי פופולרי ובאופן כללי חלק מהעיוות ההיסטורי של השואה. מדיניות לקידום זיכרון קורבנות שואת הצוענים זקוקה ליותר תמיכה וקבלה, היא זקוקה ליותר אור מהחברה, המוסדות, התקשורת ההמונית, הוסיף מורארו.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” פירסם כי הוא משתחווה בכבוד לזכר קורבנות רצח העם של הצוענים בתקופת השואה. ההנצחה התמידית של אירועים אלו היא נדבך חשוב בתהליך המניעה והמאבק באפליה, בגזענות ובעמדות קיצוניות, סבור המכון.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, שלח הודעה לרגל ציון יום השנה ה-81 לפוגרום ביאשי (צפון מזרח רומניה), שהתרחש ביוני 1941. לפני 81 שנים, ביאשי, נגד היהודים ברומניה החלה אחת הרדיפות האלימות ביותר, עם חיסולים המוניים שאורגנו עי משטר אנטונסקו, שקידמו שנאה ותוקפנות נגד האוכלוסייה היהודית והרסו את הגורל של אלפי משפחות. קברים משותפים, רכבות מוות, החצר של הפרקליטות הם רק חלק מהמקומות המשמרים את זכר הקורבנות היהודים. יש לזכור כל הזמן את הפקודות הבלתי רציונליות והפליליות של השלטונות הרומניים באותה תקופה ואת שותפותם המבישה של אזרחים רבים שפעלו נגד זולתם, כדי לשמור בתודעה הקולקטיבית את השיעורים האלה. הפוגרום ביאשי היה פרק עקוב מדם בשורה ארוכה של התנקשויות נגד יהודים שהתרחשו ברומניה במחצית הראשונה של המאה הקודמת. הנצחת הדרמה בת 81 היא מעשה של כבוד עמוק ופיצוי מוסרי לקורבנות, לניצולים ולצאצאיהם, אמר ראש המדינה.

הפגנות אלימות, אנטישמיות ושנאת זרים בפומבי ובאינטרנט, עי מתן כבוד לזכרם של פושעי מלחמה, עי אפליה לרעה של הקהילה היהודית ועי עיוות השואה, אינן קבילות לחלוטין. שנה לאחר אימוץ האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה, לתקופה 2021-2023, נרשמו התוצאות הראשונות של יישומה, מה שממחיש, שוב, את המחויבות המלאה בכיוון הזה. אני מעודד רשויות מרכזיות ומקומיות לעשות מאמצים משמעותיים כדי להשיג את כל יעדי האסטרטגיה, הוסיף יוהניס.

ראש הממשלה ניקולאי–יונאל ציוקה אישר את המחויבות הנחרצת והמוחלטת של הגוף המבצע לקידום מדיניות זיכרון השואה ומאבק באנטישמיות. רומניה עשתה התקדמות מרשימה בשני העשורים האחרונים בתחום זיכרון השואה, המוכר עי פורומים בינלאומיים ושותפינו האירו–אטלנטיים. מדינה חזקה מקבלת אחריות על עברה וככל שהיא מדברת על העבר בפתיחות, כך היא הופכת עמידה יותר לפגיעות עכשוויות, תיאוריות קונספירציה ותעמולה רוויזיוניסטית, אמר ראש הממשלה.

לדבריו, לוועדה הבין–משרדית שהקים כדי לפקח על יישום האסטרטגיה הלאומית הראשונה למניעה ולמלחמה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה יש תפקיד מרכזי. חשוב מאוד שבעתיד המיידי משרד החינוך יתמקד בקפידה בבניית הבסיס עבור חומר הלימוד ל– תולדות היהודים והשואה שהפרלמנט הצביע עבורו ברוב גדול, ובכך סימן רצון פוליטי ואזרחי ראוי להערכה בכיוון של חינוך לשואה ולמניעת זוועות, קידום סובלנות, גיוון, רוח אזרחית. עידוד ותמיכה באוניברסיטאות לשפר וליצור תכניות לימוד חדשות בתחומים אלה הוא יסוד, ופיתוח פרויקטים חינוכיים ותרבותיים התורמים להגברת חוסנה של רומניה מול הסכנות של אנטישמיות, שנאת זרים, אפליה, דברי שטנה הם עדיין בראש סדר העדיפויות של האחראיים לעניין, הוסיף ראש ממשלת רומניה.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, מסר ברכה לחג הפסח , הוא מברך את ההנהגה ואת חברי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ומאחל להם בריאות, שלום ושגשוג. חג הפסח מזמין אותנו, שנה אחר שנה, להרהר במשמעות המסע של העם היהודי לעבר חירות באמצעות אמונה והתגברות על קשיים, אמר הנשיא יוהניס. הוא שיבח את מעורבות הקהילה היהודית במאמץ הלאומי לסייע לפליטים האוקראינים. מגיפת COVID-19 והמלחמה באוקראינה דוחקים בנו להציג סולידריות, דוגמה של דאגה ואהבה לזולת. בהקשר הקשה הזה, אני מביע את הערכתי לדרך שבה הצטרפה הקהילה היהודית כולה, בנדיבות ובאחריות אזרחית, למאמץ הלאומי לעזור לשכנינו הסובלים, הוסיף יוהניס.

חג הפסח, אחד החגים הגדולים בלוח השנה היהודי, מדגיש את אחד הערכים העומדים בבסיס החברות הדמוקרטיות של ימינו החופש והזכות של כל אדם לבחור את דרכו כרצונו מסר ראש הממשלה ניקולאיה ציוקה. במקביל איחל ראש הממשלה לקהילות היהודיות ברומניה וליהודים ברחבי העולם ליהנות מבריאות, שלום ורווחה.

שגרירות רומניה בישראל איחלה בפסח תשפ“ב חג שמח ושלו עם היקירים, ושגריר מדינת ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, כתב: “בפסח מתאספים סביב שולחן הסדר כדי לחגוג את שיחרור העם שלנו. אני מאחל לכולכם חג עם בריאות ושגשוג. חג פסח שמח! “

טקס שהוקדש ליום השואה הבינלאומי התקיים בית המקדש הקוראלי בבוקרשט, לרגלו הונצחו גם קורבנות הפוגרום הלגיונרי האנטי–יהודי בבוקרשט מה– 21-23 לינואר 1941. נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, אמר כי אינו יכול למצוא תיאור מדויק של המשמעות של השואה בפועל, תקופה בהיסטוריה שבה האנושות איבדה את קולה או שאולי איבדה את עצמה. באותם רגעים שבהם הנורמליות איבדה את משמעותה, שום דבר לא היה חשוב. אני לא יכול לשכוח את דמותו של היהודי הותיק, עונד את העיטור הגבורה שקיבל ברומניה ומרומניהעל אומץ לבו בשדה הקרב, שהוצא להורג ברחובות בוקרשט במהלך הפוגרום, התפרצות של שנאה ופשעים אבסורדיים אשר יזמו הפשיסטים של ארגון הטרור התנועה הלגיונרית, אמר וקסלר. אנו חיים בתקופה שבה אלימות המילולית או האלימות מאחורי המילים הופכת בקלות רבה לאלימות מעשית. חוסר אכפתיות, אדישות, התעלמות ממצבים מסוימים רק מעודדים את המשכם והחמרתם. זאת סיבה נוספת לאישרור חוק הכנסת הלימוד של תולדות היהודים והשואה” בכל בתי הספר התיכוניים ברומניה. המלחמה באנטישמיות, בהקצנה, בשנאה איננה אפשרית ללא החינוך , הסיכוי האמיתי לעתיד החברה שלנו, הוסיף חבר הפרלמנט.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, העלה את זכרו של נשיא לשעבר של פדרציאת הקהילות היהודיות ברומניה אאוראל ויינר, והדגיש כי אין לסבול התעללות וקיצוניות מכל סוג, ויש להטיל סנקציות חריפות על הפרות החוק עמ להראות שאין זה מתקבל על הדעת שאנשים או קבוצות מסוימות ישתמשו בשואה בציניות לצורך אינטרסים פוליטיים. הנשיא ציין כי הסכנות לדמוקרטיה לובשות כעת צורות חדשות ומתעתעות, וקבע כי החרפת האנטישמיות, שנאת הזרים, חוסר הסובלנות, הגזענות והאפליה, הניסיונות לשקם פושעי מלחמה, והתנערות מערכים עליונים של האנושות עלולים להביא בחזרה את החוויות הטרגיות של ההיסטוריה. יוהניס הדגיש כי המגיפה העצימה את הארסיות של ההתקפות האנטישמיות ויצרה מסגרת להפצת תיאוריות קונספירציה ומידע שגוי, והזכיר שרומניה היא דוגמא של התנהגות טובה באזור, באמצעות הצעדים שנקטה כדי לקבל את אחריות העבר בצורה ראויה ועי הרחבה וחיזוק תכניות חינוכיות בנושאי היסטוריה יהודית והשואה.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, הכריז בהודעת ראש השנה כי אנו משאירים מאחור שנה עם ניסיונות רבים, עם עליות ומורדות, עם תקווה וייאוש. 2021 הייתה שנה כואבת עבור ארצנו, יותר מדי רומנים מפסידים במאבק נגד הנגיף בגלי הפנדמיה. בשלב זה, אני קורא לכם להפנות את תשומת לבכם למשפחות המתאבלות על אובדן אהוביהם. אני מודה מאוד לרופאים, לאחיות, לחובשים, לרוקחים, למתנדבים ולכל אלה שעמדו ועודם עומדים בחזית המאבק נגד הפנדמיה. הם עושים כמיטב יכולתם, תוך התעלמות מהסיכונים ומתגברים על תשישות, מצילים חיים ומקלים על סבלם של החולים, אמר יוהניס.

ראש המדינה הודה לרומנים על ההקרבה וגם על האחריות והחוש האזרחי שהוכיחו ב-2021. תודה על ההקרבות שהקרבת, על האחריות והחוש האזרחי הגדול שגיליתם בשנה הקשה הזאת. כל מה שלמדנו על עצמנו במהלך המגיפה אמור לעורר בנו השראה ולעזור לנו להתגבר על כל האתגרים העתידיים ביתר קלות. אנחנו, כאומה, חייבים לצאת חזקים ומאוחדים יותר ממשבר הבריאות הנורא הזה. הבה נפתח בתקווה את שנת 2022, בלב פתוח ובביטחון שכל מאמצינו יביאו את השמחה למצוא את עצמנו שוב במצב הנורמלי. שנה טובה איפה שאתם נמצאים! אני מאחל לכם שנה טובה ומאושרת, עם בריאות והישגים!, איחל קלאוס יוהניס לבני ארצו, בהודעת השנה החדשה.

נשיא רומניה קלאוס יוהניס (Klaus Iohannis) אישרר את החוק לגבי לימוד ההיסטוריה של היהודים והשואה. החוק קובע הכנסת החומר הלימודי תולדות היהודים. השואה וגם הקמה והענקה של פרס קונסטנטין קאראגה (Constantin Caragea). החוק קובע שחומר הלימוד הזה נכלל בתכניות המסגרת של החינוך התיכוני והמקצועי כחלק מהמאגר המשותף של מקצועות הלימוד החל משנת הלימודים 2023-2024. החוק קובע גם שמורים המלמדים את חומר הלימוד תולדות היהודים. השואה יכולים ליהנות מהכשרה מקצועית ומהשתלמויות ייעודיות, בארץ או בחו“ל.

המוזיאון הלאומי לתולדות יהדות ושואה ברומניה, בשיתוף עם פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה והמכון הלאומי לחקר השואה הרומניה אלי ויזל (Elie Wiesel), בהצעת מועצת הכבוד, מעניק את הפרס קונסטנטין קאראגה כל שנה לרגל יום השואה בתאריך 9 לאוקטובר. הפרס מוענק לאזרחים רומנים וזרים, מוסדות, עמותות, קרנות וארגונים לא–ממשלתיים אחרים בארץ ובחו“ל, עבור השגים מיוחדים בהצגה וקידום ההיסטוריה, התרבות והמסורת של קהילות יהודיות ברומניה, ידע על תרומתו של מיעוט לאומי זה לפיתוח והמודרניזציה של החברה הרומנית לאורך הזמן, הגנה על זכר קורבנות השואה, פיתוח תכניות חינוך ומחקר על השואה ברומניה, וקידום המאבק באנטישמיות.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס (Klaus Iohannis), קיים ביום שישי דיון טלפוני עם נשיא ישראל החדש, יצחק הרצוג (Isaac Herzog), ביוזמת הצד הישראלי. השיחה חלק מהדינמיקה הטובה ביותר של המגעים דו–צדדיים ברמה גבוהה בתקופה האחרונה, כולל בהקשר לביקורו האחרון של נשיא ישראל לשעבר ראובן ריבלין (Reuven Rivlin) ברומניה בתחילת יוני, המשקף את עוצמת היחסים והעובדה שישראל השותפה החשובה ביותר של רומניה במזרח התיכון.

הדיון כלל החלפת דעות על הרמה והסיכויים של מערכת היחסים בין רומניה לישראל, כולל שיתוף פעולה במאבק במגיפת COVID-19, בתחומי הכלכלה, הביטחון וההגנה במתכונת רב–צדדית.

הודגשה מערכת היחסים הקרובה של ידידות בין שתי המדינות והעמים וצוינה כמיוחדת התרומה של הקהילה ממוצא רומני בישראל להתקדמות החברה הישראלית. בתורו הביע נשיא מדינת ישראל שביעות רצון מהרמה הטובה מאוד של היחסים הדו–צדדיים, כמו גם המחויבות לפתח ולהעמיק שיתוף פעולה בכל תחומי האינטרס המשותף.

הנשיא יצחק הרצוג העריך את המאמצים המשותפים להילחם במגיפת COVID-19 וציין את תפקידה של הקהילה הרומנית בחברה הישראלית. יחד עם זאת, הוא העריך את המחויבות המתמדת של מדינתנו להילחם באנטישמיות ולקבל על עצמה את העבר.

הפרלמנט הרומני התכנס לישיבה משותפת מיוחדת במלאת 80 שנה לפוגרום מיאשי, צפון מזרח רומניה, בו נרצחו מעל 13,000 יהודים. נשיאת הסנאט, אנקה דראגו (Anca Dragu), סבורה כי הישיבה המיוחדת מסמלת מחווה ליהודי יאשי, קורבנות חפים מפשע, אנשים שסבלו בגלל המדיניות המפלה, הגזענית והאנטישמית שקודמו ע“י המשטר הטוטליטרי בשנת 1941. זה רגע של התבוננות פנימית ומדיטציה, רגע אנו מכילים בצורה ישירה את האירוע הטרגי הזה בתולדות ארצנו, אך יחד עם זאת הוא מייצג סוג של מודעות והכרה בתוצאות ההיסטוריות הנגרמות ע“י עמדות גזעניות ושנאת זרים, אמרה דראגו.

נשיא הפרלמנט, לודוביק אורבן (Ludovic Orban), הצהיר כי הפוגרום מיאשי הוא הלקח המר של היסטוריה שאסור לשכוח. הפוגרום מהווה אבן דרך בפשיטת הרגל המוסרית באותן שנים, חברה שאפשרה שהאוכלוסיה היהודית תהפוך לקורבן של הרדיפה השיטתית, של הרחקה, של האלימות וההשפלות היומיומיות, של רצח העם. עלינו מוטלת החובה לשמור ולהעביר את הזיכרון החי של הפרק הטרגי הזה מכיוון שזאת אזהרה מהעבר, שאת חשיבותה אנו מודדים עוד יותר טוב כיום, כאשר מבינים את ההרס הפוליטי והמוסרי אשר נגרם ע“י חוסר הסובלנות, הגזענות, שנאת הזרים, התפשטות המהירה באינטרנט של השנאה המונעת ע“י בורות, תסכול וטינה, הוסיף אורבן.

ראש הממשלה פלורין קאצו (Florin Cîţu) הכריז כי הפוגרום מיאשי מייצג דף שחור בתולדות רומניה, והדגיש את הצורך בקבלת האחריות על העבר. הישיבה המיוחדת היא הוכחה לכך שרומניה משתנה כשיש רצון טוב, סולידריות באמירת האמת, אחריות, מחויבות ובעיקר חובה להגן על הדמוקרטיה והחברה, הכריז קאצו. האירועים המתועבים שבוצעו ע“י השלטונות בשנות הארבעים תחת משטר אנטונסקו הם כיום דף שחור בתולדותינו. עלינו מוטלת החובה לדבר על כך, להגן על זכרם של הקורבנות, לגנות את העבריינים ולהעביר את מאבקנו לדורות הבאים כדי שטרגדיות כאלה לעולם לא יתרחשו עוד, אמר ראש הממשלה.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר (Silviu Vexler), נשיא פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, אמר כי הפוגרום מיאשי, “החל בשיחת טלפון ובכמה מילים של יון אנטונסקו, שניפצו את חייהם, עתידם, תקוותיהם ורצונותיהם של מעל 13,000 איש“. הוא הדגיש את תפקידו החשוב של הפרלמנט הרומני עי אימוץ חוקים מתקנים: החוק למאבק באנטישמיות, החוק להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה, החוק לפתיחת הארכיונים על השואה ועל חיי היהודים ברומניה, חקיקה שהגדילה והרחיבה את התמיכה הכספית לניצולים. אנטישמיות מחופשת לאנטי–ציונות, גזענות המוסתרת בהתקפות על מיעוטים עדיין קיימות, אמר וקסלר, שלדברי אכיפת החוק והחינוך הם הכלים החזקים ביותר שאנו יכולים להשתמש בהם כנגד חוסר הסובלנות.

שגריר מדינת ישראל בבוקרשט, סילביו וקסלר (David Saranga), הצהיר כי רומניה חייבת לקבל את ההיסטוריה בכנות וללמוד מהלקחים שלה. אנו מעריכים במיוחד את המאמצים התמידים שרומניה עושה בקבלת אחריות על העבר ובקידום זיכרון השואה. חוקים האוסרים הכחשת שואה, שמוניעם אנטישמיות ונאבקים בה, וגם החוק להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה הם כמה דוגמאות קונקרטיות. אנו מקבלים בברכה את המינוי של נציג מיוחד של ממשלת רומניה אחראי על קידום מדיניות הזיכרון ומאבק באנטישמיות. פושעי השואה, אנשים המכחישים זאת, אך גם אוהדים של מרשל אנטונסקו, של התנועה הלגיונרית או כל אחד שמסית לשנאה חייבים להיות מוקצים , הוסיף הדיפלומט.

הנציב הפדרלי של גרמניה לחיים יהודיים והמאבק באנטישמיות, פליקס קליין (Felix Klein), אמר שאנחנו כאן כדי להנציח את הנרצחים בידי שוטרים, חיילים ואזרחיים רומנים, בהשתתפות החיילים הגרמנים. מה שקרה ביאשי, לפני 80 שנה, הייתה פגיעה במהותנו כבני אדם, ובכבוד האנושות, אמר קליין. ניצול הפוגרום, מיכאל צרנאה (Michael Cernea) , נאם גם בישיבה המיוחדת של הפרלמנט. מוסי–מיכאיל צרנאה, עברון יהודה ומשה יאסור, ניצולי הפוגרום מיאשי, קיבלו עיטורים מידי נשיא רומניה, קלאוס יוהניס (Klaus Iohannis), על הסבל שסבלו במהלך מלחמת העולם השנייה, על המוסריות הגבוה שהוכיחו לאורך חייהם ועל מאמציהם לכבד את זכרם של קורבנות השואה.

נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בביקור ממלכתי ברומניה בתאריכים 8-10 ביוני, השתתף ליד האנדרטה הרומנית–ישראלית בהרי בוצגי (Bucegi) בחצי הדרומי של רומניה, בטקס הצבאי והדתי לזכר 7 החיילים – 6 ישראלים ורומני אחד – שמתו בתאונת מסוק בשנת 2010. מדינת ישראל תתמוך לנצח באשתו ובנו של סגן שטפאן קלאודיו דראגנה (Ştefan Claudiu Dragnea) ותכבד לעד את זכרו, אמר הנשיא הישראלי. הוא ציין בהקשר כי “שיתוף פעולה היציב בין ישראל לרומניה בתחום ההגנה חשוב במיוחד לביטחון האזורי של מדינת ישראל. ישראל ורומניה הן מדינות ידידותיות והיו יחסים דיפלומטיים ללא הפסקה מאז קום המדינה בשנת 1948. רומניה היא בעלת ברית מיוחדת. זוהי ידידות אמיתית, שמתחילה בתולדות היהדות ברומניה ונמשכת עד היום במקום הזה“, הוסיף ריבלין.

בהודעה שנמסרה בהזדמנות זאת הדגיש נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, כי הטרגדיה שהתרחשה לפני 11 שנים הדגישה את הקשרים החזקים בין רומניה לישראל, והזכיר כי אחד החיילים הישראלים שנפלו היה בן למשפחה שעברה את הטרגדיה של המאה העשרים, השואה, ברומניה. ברור שהצורך להתחייב להמשיך ולחזק את היחסים המצוינים בין מדינותינו בכמה שיותר תחומים, תוך התחשבות שמדינת ישראל היא שותפה בעלת אינטרס אסטרטגי עבור רומניה, הצהיר יוהניס. ההנצחה של היום היא הזדמנות טובה לחדש את נחישותנו להמשיך ולפעול יחד לחיזוק הביטחון האזורי, להגן על חופש ילדינו ואזרחינו, אך בעיקר לבנות עולם של שלום ודמוקרטיה, ללא אפליה, גזענות, אנטישמיות או שנאת זרים, נכתב בהודעה של יוהניס.

נשיא רומניה קלאוס יוהניס אישר את החוק למתן תמיכה כספית לילדי ניצולי השואה ושל אנשים אחרים שנרדפו מסיבות אתניות בתקופת השואה. החוק משלים את פקודת הממשלה מס105/1999 עם סעיף חדש הקובע זכויות לילדיהם של הקורבנות מסיבות אתניות של המשטרים שהוקמו ברומניה בין 6 לספטמבר 1940 – 6 למרץ 1945. הצאצא של הנפטר, נעדר או נרצח ב“רכבות המוות “, במהלך הטבח נגד אוכלוסיית המיעוטים, במהלך הגירוש לגטאות ולמחנות ריכוז בחו“ל, במהלך המאסר במקומות מעצר או במחנות ריכוז, בזמן היותם פליטים, מגורשים או מועברים ליישוב אחר, במהלך הפינוי מהבית שבבעלותם, בזמן שהם היו חלק מפלוגות העבודה בכפייה, זכאים לקצבה חודשית של 175 ליי (כ-35 יורו).

הוראות החוק אינן חלות על אנשים שהורשעו בפשעים נגד השלום והאנושות, על מי שלפני 23 לאוגוסט 1944 ביצעו פעילות פשיסטית בארגון או בתנועה כזאת, על מי שבין 6 למרץ 1945 ל -22 לדצמבר 1989 (בתקופת השלטון הקומוניסטי) היו חלק ממנגנון הדיכוי, המשטרה הפוליטית, המיליציה ובתי המשפט הצבאיים שחקרו ושפטו במשפטים פוליטיים של מתנגדי המשטר הקומוניסטי, כולל ילדיהם. תשלום הקצבה יחל מתאריך 1 לינואר 2022.

את הצעת החוק יזמו חברי הפרלמנט של המיעוטים ברומניה, עבור היהודים, סילביו וקסלר, עבור הגרמנים, אובידיו גנץ (Ovidiu Ganț), ועבור הסרבים סלבוליוב אדנאגי(Slavoliub Adnagi).

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, יקבל ביום שלישי ה-8 ליוני 2021 בבוקרשט, את נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, במסגרת הביקור המדיני שלו בארצנו. הביקור הוא חלק מהדינמיקה הטובה ביותר של המגעים הבילטראליים ברמה גבוהה, המפגש האחרון בין שני ראשי המדינה התקיים במסגרת השתתפות נשיא רומניה בפורום העולמי לזכרון השואה שערך בירושלים, בינואר 2020, ואחריו שיחות טלפון במארס וביוני 2020.

ביקורו של הנשיא ריבלין משקף את איתנות היחסים הבילטראליים, וגם את העובדה שמדינת ישראל נותרה שותפה מרכזית, עם פוטנציאל אסטרטגי, עבור רומניה במזרח התיכון.

הדיונים עם נשיא ישראל יתמקדו בדרכים לפתח ולהעמיק את היחסים דו–צדדיים בכל תחומי האינטרס המשותף, הביקור מתקיים לקראת יום השנה, ב-11 ליוני, ה-73 של יחסים דיפלומטיים ללא הפסקות בין רומניה לישראל.

במסגרת השיחות הרשמיות ידונו בשיתוף הפעולה הכלכלי והבריאותי, כולל המאבק נגד פנדמיה Covid-19, בחינוך לשואה ובצעדים אחרים למאבק באנטישמיות ברומניה, וגם בחילופי תרבות בין שתי המדינות.

תשומת לב מיוחדת תוענק למצב באזור מזרח התיכון, כולל התקדמות של תהליך השלום במזרח התיכון, תוך דגש על המצב הביטחוני באזור כתוצאה מהתפתחויות האחרונות.

הנשיא קלאוס יוהניס שלח מסר לקונגרס הרביעי של פדרצית הקהילות היהודיות ברומניה , בו הוא מצהיר שהפנדמיה COVID-19 מעמידה את החברה מול אתגרים ללא תקדים, והיציאה מהמשבר תלויה באחריות האזרחים והרשויות. רק דרך החינוך ודרך דו–שיח תמידי נוכל לפתח ברומניה את החברה החופשית , דמוקרטית, סובלנית , מבוססת על כבוד הדדי, שבה האזרחים של הרוב או של המיעוטים יוכלו להנות מהמורשת שלהם ויוכלו למסור אותה מעושרת הלאה ליורשים. מטרה זאת ניתן להשגה רק במאמץ משותף של כל החברה ושל כל אחד מאיתנו, לתפקיד חשוב זה התחייבו הקהילות היהודיות מרומניה והנציגים בצורה מלאה, אמר יוהניס.

הוא הביע הערכה , בשם רומניה, על התרומה של הקהילה היהודית לפיתוח המדינה, לבניית החברה המודרנית הרומנית. הקהילות היהודיות, היהודים מרומניה, דרך הוויתורים והקורבנות שלהם, דרך תרומתם במישור האזרחי, הכלכלי והתרבותי הם מהווים דף היסטורי חשוב וחלק בלתי נפרד של המורשת שלנו. אתם כבר מאות בשנים נמצאים כאן בבית , יש לכם את המקום המגיע לכם בהווה של רומניה ובעתיד האירופי אשר בונים אותו יחדיו. הקהילה היהודית העניקה לרומניה אישים חשובים בכל תחומי החיים החברתיים, כגון תרבות , חינוך ומדע, הדגיש יוהניס.

הוא היבטיח שידאג שהרשויות המוסמכות ימשיכו להגן ולנצל את עושר התרבות והמורשת היהודית וגם יתמכו באופן תמידי את הדו–שיח בין הדתות. עלינו , כחברה, האחריות על שימור הזכר של המאורעות הטרגיים מהמאה הקודמת. ברקע זה, הנני מחוייב לתרום לזכר החי של קורבנות השואה ולהשקיע מאמץ במאבק נגד האנטישמיות , הגזענות ושנאת הזר. מדגיש מחדש את ההערכה לתפקיד החשוב של השיא הפדרציה של הקהילות היהודיות, אאורל ווינר בכל התקופה שעברה מאז הקונגרס השלישי של הפדרציה. מר ווינר אישיות מדהימה של הקהילה שלכם ותורם חשוב ליחסים המצויינים של הקהילה היהודית עם רוב החברה הרומנית, עם המיעוטים האחרים ועם מוסדות רומניה, מסר עוד הנשיא.

חבר הפרלמנט נציג ההפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, קיבל מנשיא רומניה, קלאוס יוהניס , את העיטור הלאומי “עבור זכות” בדרגת אביר (Ordinul Național “Pentru Merit” în grad de Cavaler), על תרומתו החשובה לשמירת זכר קורבנות השואה, על היוזמות החוקתיות בנושא המניעה והמיגור של האנטישמיות וגם עבור שירותים שהביא לרומניה בתחום הדיפלומטיה הפרלמנטרית.

העיטור הוענק לך עבור הפעילות המיוחדת שלך בייצוג הפרלמטרי של הקהילה היהודית ברומניה עם כבוד ואחריות. עיטור זה מסמל את הערכה לתרומה שלך לחיזוק היחסים המיוחדים של ידידות ושיתוף פעולה בין רומניה לישראל, לקידום הקהילה של היהודים הרומנים ולשימור הקשר היוצא מן הכלל עם הישראלים שממוצא רומני החיים בישראל. העיטור הוא תגמול למאמצים לשמירה ולכיבוד זכר קורבנות השואה ע“י יזום ותמיכה בהצלחה של פרויקטים חוקתיים בנושא המניעה והמיגור של האנטישמיות, אמר יוהניס.

ראש המדינה אמר שהיהודים זכו למעמד של אזרחי רומניה בחוקה מ-1923 , אבל למרבה הצער החקיקה האנטישמית מ-1938 ביטלה את הפתיחות הדמוקרטית ובשרה את רגע השחור ביותר של ההיסטוריה שלנו רגע הרדיפות והרציחות מתקופת השואה. הרוע יכול שוב לנצח ולעתים קרובות מדי מוצאים אותו מחדש בנרטיב הגזעני, האנטישמי ושל שנאת זרים, אשר בימינו מקבל צורות רבות ושונות באמצעות שימוש של טכניקות מתקדמות של מניפולציה. החוק והכיפתו ע“י השלטונות , הדחיה המידית והנמרצת של ניסיונות שכתוב העבר והכחשת המעשים שהשחירו את ההיסטוריה של המאה ה-20, חינוך הדורות החדשים ברוח כיבוד האחר ללא קשר לשייכות אתנית או דתית, ובניית חברה של דו–שיח וחופש בשטח האיחוד האירופי, כל אלה יכולים לעצור את הרוע וחייבים לעשות זאת, אמר הנשיא.

סילביו וקסלר הצהיר שכובד ע“י הענקת העיטור . הוא הזכיר מספר חוקים שיזם : חוק למאבק באנטישמיות וחוק הקמת המוזאון הלאומי להיסטוריה של היהודים והשואה ברומניה.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, מסר הודעה לכבוד חג הפסח. הוא מסר להנהגה ולכל החברים של הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה את איחוליו החמים ביותר וגם איחולי בריאות ושגשוג. יוהניס הביע את הערכתו הרבה ,בתקופה קשה זאת, להתנהגות הקהילות היהודיות ברומניה אשר הוכיחה אחריות וסולידריות עם ציות וחיזוק ההוראות של השלטונות כדי למגר את תופעות ההמגפה של נגיף הקורונה.

אולצנו לא להיות ביחד בצורה פיזית , אבל הנני משוכנע שחג הפסח יגביר את התקווה ויביא לכם אנרגיות רוחניות מחודשות אשר ישפיעו בצורה מבורכת על החברה הרומנית כולה, הוסיף ראש המדינה הרומנית.

נשיא רומניה קלאוס יוהניס, חתם ביום חמישי 27 לפברואר, על צו המינוי של ראדו יואניד (Radu Ioanid) בתפקיד שגריר רומניה במדינת ישראל בתל אביב. יוהניס הודיע בדצמבר אשתקד שהוא מתכוון לקדם את ראדו יואניד לתפקיד זה. ב-19 לפברואר, הפרופסור ראדו יואניד קיבל חוות דעת חיובית למינויו כשגריר רומניה בישראל, מוועדות הפרלמנטריות למדיניות חוץ.

היסטוריון ופילוזוף ממוצא יהודי רומני אשר גר בארה“ב, ראדו יואניד היה סגן יו“ר הועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה אשר הנשיא היה אלי ויזל בתקופת אוקטובר 2003 –נובמבר 2004 . מספטמבר 2000 הוא מנהל של המחלקה לתוכניות תעוד בינלאומי (International Archival Programs Division) במסגרת מוזאון השואה בוושינגטון .