אישי ציבור רבים שלחו הודעות ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שצוין בבוקרשט 80 שנה לאחר שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. התפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיות, אמר הנשיא קלאוס יוהניס. היום גם אנו מצינים את הסבל של קורבנות הפוגרום בבוקרשט מינואר 1941. אנו מכבדים את זכרם של כל אלו שאיבדו את חייהם, כמו גם את אומץ לבם של הניצולים והמחלצים, כך שהטרגדיה שקטע כל כך הרבה גורלות לעולם לא תישכח, הדגיש הנשיא. ברמה הבינלאומית, פופוליזם, קיצוניות, גישות וגילויי שנאת זרים ואנטישמיות מוסווים בצורה ערמומית, מתוך כוונה לשחוק את עמודי התווך שעליהם בנוי העולם החופשי, שבהם זכויות היסוד ממלאות תפקיד מהותי, הוסיף יוהניס. הוא הפנה את תשומת הלב לעובדה שהתפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיות. הנשיא הזכיר כי רומניה נקטה צעדים חשובים לקראת כיבוד זכרם של קורבנות השואה והמאבק באנטישמיות על ידי אימוץ חקיקה איתנה ופיתוח פרויקטי זיכרון וחינוך התורמים לתרבות המבוססת על ערכי יסוד אירופיים.
השואה הייתה אחת הפרשיות הטראגיות והאפלות ביותר בתולדות האנושות, אמרו נשיאי הסנאט ושל הפרלמנט, איליה בולוז‘אן וצ‘פריאן שרבאן. נשיא הסנאט הצהיר שזהו רגע של הרהור עמוק, הזדמנות לזכור לא רק את הסבל של קורבנות מעשים הברבריים אלא גם את החובה למנוע טרגדיות כאלה להתרחש שוב. הוא הדגיש ששתיקה ואדישות יכולים להפוך לשותפים של הרוע. באמצעות חינוך וקידום ערכים דמוקרטיים, מוטלת עלינו האחריות לשמור על זיכרון הקורבנות ולבנות עתיד המבוסס על סולידריות וכבוד, אמר איליה בולוז‘אן.
הטקס של היום, הכריז צ‘פריאן שרבאן, הוא גם קריאה למודעות, אחריות ופעולה להווה ולעתיד. כנציג הפרלמנט, אני מדגיש את החשיבות של תמיכת חקיקה ביוזמות הנלחמות באנטישמיות, שנאת זרים והסתה לשנאה. לאחר אימוץ הדוח הסופי של ועדת אלי ויזל, נקטה רומניה צעדים חשובים. הפכנו למודל אזורי במאבק באנטישמיות, ציין נשיא לשכת הנבחרים.
ראש הממשלה מרצ‘ל צ‘ולאקו הזכיר שאנטישמיות, קיצוניות ושנאת זרים מתבטאים יותר ויותר באירופה, במרחב שבאופן פרדוקסלי הוא ערש הזכויות והחירויות היסודיות. לכן הוא אישר מחדש את מחויבותה הנחרצת של ממשלת רומניה להילחם בנגע האנטישמיות ולקדם את זכר קורבנות השואה, והדגיש כי מחובתן של השלטונות להבטיח שהחברה הרומנית לא תחזור על טעויות ההיסטוריה. החינוך חייב למלא תפקיד מרכזי בהקשר זה. זאת הסיבה שאני שמח שלצעירים ברומניה יש הזדמנות לטפח את רוחם האזרחית על ידי לימוד הנושא ”היסטוריה יהודית. השואה“, הוסיף ראש הממשלה. בהקשר זה, הוא בירך על העובדה שבין החטופים הישראלים הראשונים ששוחררו מעזה היו שתי נשים בעלות אזרחות רומנית.
משרד החוץ שלח מסר המדבר על התפשטות האדירה, בסביבה המקוונת, של דברי שטנה ותיאוריות קונספירציה וגם של דיסאינפורמציה, המחופשת כפתרונות לבעיות מורכבות בחברה. אימוץ האסטרטגיה הלאומית השנייה למניעת ומאבק באנטישמיות ושנאת זרים לתקופה 2024-2027 מייצג הישג חשוב המגבש את תפקידה של רומניה כמודל אזורי של שיטות עבודה טובות בתחום המאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה, ציין המשרד.
נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, הדגיש כי הוא לעולם לא יקבל מתקפה או השפלה של החיים היהודיים ואת ערכי היהדות. היום, יותר מתמיד, הפך חיוני לעשות כל שביכולתנו כדי לשמר ולהגן על ערכי הדמוקרטיה. בפעם הראשונה שנתקלתי במצבים שבהם חברי קהילות יהודיות ביקשו להיעלם ממאגרי המידע של הפדרציה, בגלל חוסר ודאות בעתיד. לאחרונה נאמר לנו, במישרין או בעקיפין, שוב ושוב, שאסור לנו להיות מטרד, להיות צנועים ורצוי בלתי נראים כדי לא לסבול. אני מבטיח לכם שלא כך נתנהג, הציר חבר הפרלמנט.
שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, הדגיש את הצורך להחזיר את כל החטופים הביתה בהקדם האפשרי. הוא הודה לראש הממשלה על מעורבותה של רומניה בתהליך שחרור החטופים וכן על ההוקרה לקורבנות הטבח ב-7 לאוקטובר 2023. היום ותמיד, אנו מכבדים את זכרם של מיליוני האנשים שחייהם נקטעו באחד הפרקים האפלים בתולדות האנושות, השואה. היום ותמיד, המוטו “לעולם לא עוד” מייצג את המחויבות שלנו להילחם באנטישמיות על כל צורותיה ולמנוע חזרה על טרגדיה דומה, הוסיף הדיפלומט הישראלי.
שגרירת ארה“ב בבוקרשט, קתלין קוואלץ, הצהירה כי ישנם אנשים שמצמצמים או מתעלמים מתפקידם של משתפי הפעולה המקומיים בביצוע השואה. הכחשת שואה ועיוות ניזונים מהלאומנות הגוברת ושנאת הזרים במדינות מסוימות. לדברי השגרירה, ארה“ב נותרה מחויבת להילחם בהתעוררות האנטישמיות בארה“ב וברחבי העולם.
