Tag: ראדו יואניד

שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, זכה לכבוד להשתתף בעיר באר שבע בהנצחה ה-82 של הטבעת האוניה “סטרומה”, אירוע שכבר הפך למסורת, שאורגן עי הסתדרות עולי רומניה (H.O.R.) הקהילה הרומנית בבאר שבע ובנגב. ההנצחה הפגישה בין בני משפחה של קורבנות כלי השיט “סטרומה”, עם חברי הקהילה, עם נציגי יד ושם ועם הרשויות המקומיות. ההנצחה כללה רגעים מוזיקליים מרגשיים של מקהלת הילדים בעיר באר שבע.

השגריר ראדו יואניד הדליק נר לזכר הקורבנות והדגיש כי הטבעת האוניה “סטרומה” היא פרק טרגי של השואה, ומשקפת כיצד השואה היתה פרויקט אירופי בו כל המדינות אחראיות להרג המוני של היהודים.

בדצמבר 1941 התאספו כ-775 יהודים בנמל קונסטנצה, דרומית-מזרחית ברומניה ועלו על סיפונה של האוניה “סטרומה”, כלי שיט ישן ששימש להובלת בקר, עם היעד פלסטינה תחת המנדט הבריטי. הם היו יהודים ששרדו את הפוגרומים בבוקרשט וביאשי ומהמתנקשים בבסאראביה ובוקובינה ואלה שנמלטו מגירוש לטרנסניסטריה ונמלטו ממחנות העבודה הכפויה. כשהגיעו לנמל איסטנבול, הרשויות הבריטיות סירבו להעניק להם ויזות, והרשויות הטורקיות לא אפשרו לנוסעים לרדת לחוף, וההשלכות היו להטיל הסגר במשך חודשים על הספינה בתנאים קשים במיוחד. ב-24 לפברואר 1942, לאחר שנגררה עי חיל הים הטורקי לים השחור, “סטרומה” טורפדו עי צוללת סובייטית וכל הנוסעים על הסיפון, למעט אחד, טבעו. דוד סטוליאר, בן 19, היה הניצול היחיד.

שגרירות רומניה בארה“ב אירגנה ארוחת ערב בנושא “כלים של זיכרון וזיכרון לעצור את צמיחת האנטישמיות והכחשת השואה“, בהשתתפות שרת החינוך הרומנית, ליגיה דקה ושגריר המדינה רומניה בישראל, ראדו יואניד, מספר חברי קונגרס ודיפלומטים בוושינגטון. בהתחשב במגמות המדאיגות של הכחשה ועיוות של השואה הן ברשתות החברתיות והן במצב לא מקוון, המובילות להסתה ולמעשי שנאה, הדגיש השגריר יואניד כי לתיאבון הגובר למחוק ולתפעל עובדות היסטוריות חייבת להיות תשובה ע“י חינוך ללא הפסקה ובלי פשרות.

בדיון ליד השולחן העגול השתתפו אורחים המקדשים את זמנם למאבק באנטישמיות ובעיוות השואה,אשר הדגישו את הדוגמה של רומניה בחינוך לשואה ואת מעמדה כמודל אזורי לטיפול בהתפשטות האנטישמיות הגוברת.

אורח מיוחד היה השגריר הישראלי בארה“ב, מייקל הרצוג, ובין אלה שעוסקים באותו מאבק ועקרונות שרומניה דוגלת בהם היו חבר הקונגרס וסרמן שולץ מפלורידה (יו“ר משותף של כוח המשימה הבין–פרלמנטרי למאבק באנטישמיות מקוונת ), חבר הקונגרס בראד שניידר מאילינוי (חבר בוועדת החוץ לענייני בית הנבחרים ויו“ר משותף של הקבוצה להסכמי אברהם) וחבר הקונגרס ברנדון וויליאמס מניו יורק.

כמו כן, השגרירות הביעה את תודתה לשותפים ממחלקת המדינה, המיוצגים עי השליחה המיוחדת לענייני שואה, אלן זרמן, והרב אנדרו בייקר, מנהל לעניינים בינלאומיים של היהודים, AJC – הוועד היהודי האמריקאי.

שגריר רומניה בארה“ב, אנדריי מורארו הדגיש את חשיבותן של שותפויות, שנבחנו בתקופות של שגשוג, אך גם בזמנים קשים וברגעים היסטוריים חשובים. הוא הוסיף כי “האנטישמיות מערערת ומשבשת את היציבות בחברה וכעת יש לנו כלים נגד השנאה שלא היו לאף דור לפנינו. לכן זה הכרחי שנבנה את אותם נוגדנים חברתיים שיכולים להפוך את החברות שלנו לעמידות בפני אנטישמיות והכחשת השואה“.

לציון יום השואה הלאומי של רומניה, 9 לאוקטובר, המכון הרומני לתרבות תל אביב מארח, בין התאריכים 26.09 ל-17.11.2023, את התערוכה הקולקטיבית בשם #לעולם לא שוב. הפרויקט כולל עבודות של 16 אמנים ישראלים ממוצא רומני, שמשפחותיהם סבלו במהלך השואה. בתערוכה כ-30 יצירות, רובן ציורי שמן על קנבס, וגם מיצבים, המשחזרים חזותית את הכאב והעוול של אותם זמנים. בלה רוזנבאום היא האוצרת והמפיקה של התערוכה, יחד עם יעקב חרב–און.

בפתיחה ב-28 לספטמבר, יחד עם האמנים, ישתתף ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל, שיספר על מאפייניה המרכזיים של השואה ברומניה. המוזיקאי הידוע לדיסלאו רוט, במקור מטימישוארה וניצול השואה, יעניק רסיטל לפסנתר יחד עם טרי גאבור. האירוע יסתיים בהצגת ספר השירים “התקווה – דרכון לחיי נצח“, המוקדש לזכר קורבנות השואה, מאת קטלין פיליפאושטאנו–פילי (Cătălin Pilipăuțeanu-Pilly), בנוכחות המשורר.

שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, התכבד לבקר במוזיאון החדש של החייל היהודי ממלחמת העולם השנייה, בלטרון. תערוכת הקבע מספרת את סיפורם המרשים של 1.5 מיליון יהודים, גברים ונשים שלחמו נגד הנאצים ובני בריתם במהלך מלחמת העולם השנייה.

המוזיאון אמור להיפתח בסוף שנה זאת, אנו ממליצים בחום לבקר בו, מסרה הנציגות הדיפלומטית הרומנית.

תודה לצביקה קן–תור, מנכ“ל המוזיאון ולבני מיכלסון על הסיור הנפלא הזה, אמר השגריר יואניד.

מכון הרומני לתרבות בתל אביב מארח, בין התאריכים 21 ליולי עד 22 לספטמבר 2023, את התערוכה הדוקומנטרית “75 שנים של יחסים דיפלומטיים רצופים בין רומניה לישראל”, המאורגנת עי שגרירות רומניה במדינת ישראל.

הפתיחה הרשמית של התערוכה התקיימה ב-10 לאוגוסט וכללה דיאלוג בין ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל, ותמר סמאש, לשעבר שגרירת ישראל ברומניה בתקופה 2015-2018, יחד עם מרטין סאלאמון, המנהל של המכון הרומני לתרבות תל אביב, על שלבי הפרויקט הזה, תוך התפתחות היחסים הבילטרליים.

השגריר ראדו יואניד דיבר על ההיסטוריה של היחסים הבילטרליים, והדגיש את העובדה שלמרות כמה רגעים מתוחים, רומניה לא ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל ב-1967 לאחר מלחמת ששת הימים, שתי המדינות מקיימות מגעים מדיניים ברמה גבוהה ללא הפסקה. נכון להיום, רומניה וישראל נהנות מיחסים אסטרטגיים מצוינים, עם שיתוף פעולה מוצק בתחומים מרכזיים. השגריר הדגיש את חשיבותה של קהילת הישראלים ממוצא רומני, שחבריה תרמו תרומה חשובה לפיתוח מדינת ישראל ואשר ממלאים תפקיד של גשר אנושי בין שתי המדינות והעמים.

גב תמר סמאש דיברה על ההבדלים בחברה הרומנית במהלך שני המנדטים שלה ברומניה (שגרירה בתקופה 2015-2018 ורפרנטית ראשונה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90). היא שיתפה פרטים על מעורבותה בעבודה סוציאלית ויישום מרכיב דיפלומטיה תרבותית חזקה במהלך כהונתה.

את הפגישה הנחה מרטין סאלאמון, מנהל של המכון הרומני לתרבות תל אביב, שנזכר באירוע שארגן המכון הרומני לתרבות תל אביב ב-2018 – “שגריר ברומניה” – שנועד לציין, בזמנו, 70 שנים של יחסים רצופים בין שתי המדינות.

פרויקט התערוכה מציין את השלמתם של 75 שנים של יחסים דיפלומטיים רצופים בין רומניה למדינת ישראל והוא בנוי סביב אישיותו של האמן הישראלי ממוצא רומני ראובן רובין, הנציג הדיפלומטי הראשון של ישראל בבוקרשט, בשנת 1948. יתרה מכך, התערוכה הנוכחית הוצגה לראשונה לקהל הרחב ביוני 2023 במוזיאון ראובן רובין בתל אביב, מקום סמלי להיסטוריה של היחסים הבילטרליים.

מכון הרומני לתרבות תל אביב מארח, בין ה-21 ליולי ל-22 לספטמבר 2023, את התערוכה הדוקומנטרית “75 שנים של יחסים דיפלומטיים רצופים בין רומניה לישראל“, שנוצרה עי שגרירות רומניה בישראל.

הפתיחה הרשמית של התערוכה תתקיים ב-10 באוגוסט ותכלול דיאלוג בין ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל, ותמר סמאש, לשעבר שגרירת מדינת ישראל ברומניה, בתקופה 2015-2018, ביחד. עם מרטין סלמון, מנהל ICR תל אביב, על שלבי הפרויקט הזה, בהקשר של התפתחות היחסים הבילטרליים.

התערוכה עם תמונות ארכיון ומסמכים על הרגעים החשובים ביותר של היחסים הבילטרליים מציינת את השלמתם של 75 שנים של יחסים דיפלומטיים רצופים בין רומניה לישראל ובנויה סביב אישיותו של האמן הישראלי ממוצא רומני ראובן רובין, הנציג הדיפלומטי הראשון של ישראל בבוקרשט, בשנת 1948. התערוכה הוצגה לקהל הרחב לראשונה ביוני 2023 במוזיאון רובין מתל אביב, מיקום סימבולי לתולדות היחסים הבילטרליים, המוזיאון הוא ביתו לשעבר של ראובן רובין.

75 שנים של יחסים דיפלומטיים רצופים בין רומניה וישראל, נחגגו בוושינגטון עי נציגי הקונגרס, מחלקת המדינה האמריקאית וארגונים יהודיים. לרגל 75 שנה לשותפות הדיפלומטית הבלתי פוסקת בין רומניה לישראל, שגריר רומניה בארה“ב, אנדריי מורארו, ארגן ארוחת ערב בה השתתפו, בין היתר, נציגי הקונגרס האמריקאי דבי וסרמן שולץ ובראד שניידר, נציגי מחלקת המדינה: השגרירה דבורה ליפשטדט נציגה מיוחדת למאבק באנטישמיות ואלן זרמין נציגה מיוחדת לענייני שואהנציגי ארגונים אמריקאים–יהודיים: טד דויטש, מנכ“ל, הוועד היהודי האמריקאידן מריאסקין, מנכ“ל, בני ברית הבינלאומיאנדרו בייקר, מנהל לעניינים בינלאומיים, של הוועדה היהודית האמריקאיתלאה פיסאר, חברת הנהלת המוזיאון לזכר השואה בארה“ב, ושגריר רומניה במדינת ישראל, ראדו יואניד.

רומניה הייתה בין המדינות הראשונות שהכירו, לפני 75 שנה, בקיומה של מדינת ישראל. כמו כן, רומניה היא המדינה היחידה במזרח אירופה שמקיימת יחסים דיפלומטיים ללא הפסקה עם ישראל מאז 1948, כעת שתי המדינות חולקות שותפות בעלת אופי אסטרטגי.

השותפות בין רומניה לישראל תמיד היוותה גשר לארה“ב. בין הראשונים שהגיעו לחופי האוקיינוס האטלנטי ויצרו קהילות של הפזורה שלנו בארה“ב היו היהודים מרומניה בסוף המאה ה-19.

לאחר קריסת הקומוניזם, בשנת 1989, קיבלה הקהילה היהודית בארצנו את הדחף המוסרי והחומרי לתחייה. עי נקיטת צעדים להשבת רכוש פרטי וקהילתי יהודי, לשלם קצבאות שאירים, לאמץ ולקדם את הגדרת העבודה לאנטישמיות של IHRA, להפוך את חינוך השואה לחובה על פי חוק, רומניה הפכה למודל אזורי במונחים של קבלת אחריות על השואה ומאבק בהכחשה ובעיוות של הטרגדיה היהודית של המאה הקודמת. צעדים אלו התאפשרו בזכות פעילותה של ועדת אלי ויזל שהוקמה בשנת 2003, שביצירתה והצלחתה היה לארצות הברית תפקיד בולט, כך הודיעה שגרירות רומניה בארה“ב.

נשיא ישראל, יצחק הרצוג, קיבל את שגריר רומניה, ראדו יואניד. הדיפלומט הרומני מסר כי התקיימו פגישה חמה ודיון משמעותי עם הנשיא הרצוג.

השגריר יואניד הביע את תודתו על ידידותו של הנשיא הרצוג כלפי רומניה, בשנה שבה אנו חוגגים 75 שנים של יחסים דיפלומטיים ללא הפסקה בין שתי המדינות.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” וההוצאה לאור “ולנט” השיקו את המהדורה לצעירים של הספר “אדם בחיפוש אחרי משמעות החיים”, מאת ויקטור פרנקל. יותר מ-100 תלמידים השתתפו באירוע שנערך במוזיאון הלאומי של האיכר הרומני כאות כבוד לזכר קורבנות השואה.

שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, השתתף באירוע ההנצחה שאורגן עי המכון הבינלאומי לחקר השואה ומשרד החוץ הישראלי. הקהל שמע את השגרירה מישל טיילור, נציגת קבע של ארה”ב במועצת זכויות האדם בזנבה, ואת פרופ שלמה ברזניץ, לשעבר רקטור ונשיא אוניברסיטת חיפה.

הקהילה היהודית של אוראדיה (צפון-מערב רומניה) כיבדה את קורבנות השואה באנדרטה באוראדיה המוקדשת ליהודים שנספו בשואה ללא עוול בכפם. מחווה לאבותינו שעברו דרמות בלתי נתפסות, בתקופה האפלה ביותר של ההיסטוריה, אמרו המארגנים.

חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו השתתף בבית הכנסת הגדול ביאשי, צפון מזרח, באירוע לזכר זוועות השואה. בין אם אנחנו מדברים על הגירושים של משטר יון אנטונסקו לטרנסניסטריה, ההתנקשויות בבסרביה או בוקובינה עי אותה מערכת רצחנית, ביאשי או בבוקרשט, פוגרומים, רכבות מוות, או על אלו באושוויץ עי השלטונות הורטיים בצפון טרנסילבניה, היהודים היו קורבנות של מדיניות גזענית, אנטישמית, מפלה ופושעת, אמר מורארו. המלחמה באוקראינה, משבר הפליטים האוקראיני, ההקשר שלאחר המגפה הם כר פורה לאנטישמיות, להכחשה, עיוות או טריוויאליזציה של השואה, להומופוביה, שנאת זרים, גזענות ושנאה, הוסיף חבר הפרלמנט.

טקס הנצחה התקיים בביסטריצה, צפון מערב, באנדרטת המגורשים מול בית הכנסת. מתוך יותר מ-6,000 יהודים שגורשו מביסטריטה-נאסאוד, מעטים מאוד חזרו הביתה. כעת, הקהילה היהודית של המחוז מונה 30 איש, המטפלים בבית הכנסת ובלמעלה מ-80 בתי עלמין.

בעיר טארגו מורש, במרכז רומניה, צוין יום השואה הבינלאומי בשולחן עגול שכותרתו “שתיקות קואבות”. רק ניצולה אחת מהשואה עדיין חיה במורש. היא בת 100 ולא יכלה להשתתף בדיון של השולחן העגול.

78 שנה לאחר שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, צוין יום השואה הבינלאומי גם בעיר בראשוב בבית הכנסת פוארטה שקיי (Poarta Şchei) . לתלמידי בראשוב הייתה הזדמנות ללמוד עוד על מה שקרה באותה תקופה אפלה בהיסטוריה האנושית.

כהזכור, הזמרת הרומנייה הידועה פאולה סלינג הוציאה את השיר ואת הקליפ של השיר “אני לא מדליק נר” מתוך פסקול הסרט “רשימת שינדלר” שנכתב עי גון וויליאמס עבור אחד הסרטים המרשימים ביותר המתארים את הדף השחור הזה בהיסטוריה האנושית.