Tag: ראובן עזר

שגרירות ישראל ברומניה, יחד עם הפדרציה של קהילות יהודיות ברומניה (FCER), ארגנו אירוע שהפגיש את חברי הנהלת FCER עם מנהיגי 39 הקהילות היהודיות ברומניה.

שגריר ישראל, ראובן עזר, סקר עבור המשתתפים את המצב הנוכחי בישראל. הוא גם הודה לחברי הקהילות היהודיות על המעורבות הפעילה בשימור וקידום ירושה של העם היהודי, שמילא תפקיד מרכזי בהתפתחותם גם של רומניה וגם של ישראל, כאשר כל חבר מייצג גשר מוצק בין מדינותינו.

כמו כן, במהלך האירוע, סגן השגריר רמי טפליצקי סקר את הדיפלומטיה הציבורית של ישראל ואת האתגרים שעומדים בפני תחום זה.

אני שולח איחולים חמים לשלום ושגשוג להנהגת הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ולכל חברי הקהילות היהודיות בארצנו. חג האורות מביא אתכם יחד, מחבקים בסולידריות ותקווה את המשמעות העמוקה של חגיגת החנוכה, הכריז נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, בהודעתו לחג החנוכה. דרמטי שהחגיגה המפגישה בימים אלה יהודים מכל מקום מתקיימת על רקע סבל ואובדן חיי אדם במלחמה שנגרמה מפיגועים במדינת ישראל, הדגיש ראש המדינה. לדבריו, כיום, נרות החנוקיה נדלקים לא רק לזכר הקורבנות, אלא גם כסמלים של מצפוננו שיכול למצוא שלווה רק בנחישות לעשות הכל כדי שמעשי זוועה כאלה לא ישנו. למרבה הצער, ההיסטוריה שלנו מאופיינת בשואה, בקיצוניות, באלימות ושנאת זרים, בטוטליטריות ושנאה, גילויים שכולנו חייבים למצוא את הכוח להתנגד להם. יהי רצון שחגיגת חנוכה תשפ“ד תקל על כאבן של משפחות אלו שנפלו קורבנות תמימים של שנאה ואלימות ותדריך אותנו לעבר האור המנצח של האנושות, ביחד ובשלום, כך מסר יוהניס.

ראש הממשלה מרצאל ציולאקו שלח מסר שבו הוא מבטיח שרומניה נותרה שותפה איתנה של ישראל ובמקביל תומכת במאמצים המוקדשים לאיתור פתרון שלום בר קיימא במזרח התיכון. חג החנוכה הוא רגע של שמחה, בעל מטען רגשי וסמלי רב, סוג של ביטוי של האמונה, הזהות והערכים המשותפים לבני הקהילה היהודית. השנה, עם כל נר דולק, אנו עומדים לצד אלו שנלחמים בטרור ושומרים על זכר הקורבנות שאיבדו את חייהם כתוצאה מהזוועות שבוצעו ב-7 לאוקטובר 2023, אמר ציולאקו. הוא איחל רווחה ושלום לקהילה היהודית בארצנו.

בתאריך 7 לאוקטובר העולם נעצר עבורנו. חייהם של בני ישראל השתנו לעד. לא משנה כמה נקווה וננסה, למרבה הצער, לעולם לא נוכל לחזור למה שהיה לפני ה-7 לאוקטובר, אמר שגריר ישראל ברומניה, ראובן עזר. אנו מאמינים מאוד בכוחו של האור להביס את החושך, כמו גם בנחישותו של עם ישראל להביס את כוחות הרשע. בתקופה אפלה זאת שעוברים על מדינת ישראל ועם ישראל מאז הטבח ב-7 לאוקטובר, אנו רוצים להביא קרן של תקווה ברוח חג החנוכה, שאנו חוגגים חודשיים לאחר הפיגוע הנורא שפתח חמאס על ישראל ואוכלוסייתה, הוסיף עזר. כמו המכבים שלחמו למניעת מיגור התרבות היהודית, ישראל נלחמת היום למנוע מחמאס, שנשבע להשמיד את מדינת ישראל, להשיג את מטרתו. ישראל נלחמת היום להחזיר הביתה את כל אזרחיה שנלקחו כבני ערובה עי הטרוריסטים. אנו נמשיך להלחם כדי להבטיח שהאור יתגבר על החושך שוב, אמר הדיפלומט הישראלי.

הקהילה היהודית של בוקרשט מצידה מסרה שחג החנוכה, חג האור, נחגג בתקופה החשוכה ביותר של השנה, כדי להזכיר לנו שהחושך תמיד מובס. הסיפור של חנוכה מראה לנו כיצד גם כשאנו לא רבים, כשנדמה שאין לנו סיכוי, העם היהודי מצליח לנצח, וניסים קורים כשאנחנו שומרים על המסורת והתקווה שלנו. בסביבון של חנוכה כתוב : נס גדול היה שם. כעת, יותר מתמיד, אנו מקווים לנס נוסף בישראל שיחזיר את כל בני הערובה הביתה. יהי רצון שנרות החנוכה יגרשו את כל החושך שאופף אותנו, הוסיפו במסר של הקהילה היהודית של בוקרשט.

האופרה הלאומית בבוקרשט אירחה את המהדורה ה-22 של חגיגת החנוכה, אירוע שנתי בו אנו חוגגים את ניצחון האור על החושך, כך דיווח מוסד החינוך “לאודה רעות“. הגאלה הפגישה אישים מהעולם הפוליטי והדיפלומטי, יחד עם נציגים חשובים של החברה הרומנית.

הגאלה, שנערכה בסיסמה BringThemHome, העלתה את הסולידריות עם ישראל והדאגה לאיחוד משפחות ישראליות שחבריהן נלקחו כבני ערובה ב-7 לאוקטובר. לצד שגריר מדינת ישראל ברומניה, ראובן עזר, היו אורחים רבים, ביניהם ניקולאי ציוקה, נשיא הסנאט הרומני, הסנאטור טיטוס קורלאצן, ליגיה דקה, שרת החינוך וראש העיריה של הבירה ניקושור דן.

הרגע המרכזי של הערב היה הדלקת נר ראשון של חנוכה, סמל לנס המילנארי של ניצחון האור על החושך.

את האירוע כובד בנוכחותם של שני נציגים שהגיעו במיוחד מישראל, מרים פרץ ודורון ליפשטיין. מרים פרץ, חתנת פרס ישראל על מפעל חיים בחינוך לשנת 2018, איבדה שניים מבניה במהלך השירות הצבאי בצה”ל. דורון ליפשטיין, אחיו של אופיר ליפשטיין, ההרוג הראשון בפיגוע בבוקר היום הטראגי של ה-7 לאוקטובר, ספד לזכרו של אחיו, והביע תקווה כי נפשם של הקורבנות תמצא מנוחת עדן. אורח מיוחד מישראל, החזן הראשי של צה“ל, סא“ל שי אברמסון, העביר מסר של שלום ותקווה באמצעות הרסיטל המרגש שלו.

בדומה למכבים, אנחנו נלחמים על החופש שלנו. ישראל הפכה לאור בעמים, והישגיה ותרומתה לעולם ידועים לכולכם. נמשיך להילחם כדי לאפשר לאור להתגבר שוב על החושך. ישראל תנצח, מסרה שגרירות ישראל. יחד עם קריית החינוך לאודה–רעות ואורחינו הנכבדים, חגגנו את החופש והתפללנו לניצחון על הפושעים והמחבלים שהסתערו על ישובינו וביצעו את הזוועות הנתעבות ביותר נגד אזרחינו, הוסיפו בשגרירות. תודה לך, רומניה, על הידידות והסולידריות, מסרה עוד הנציגות הדיפלומטית הישראלית.

שגריר ישראל בבוקרשט, ראובן עזר, בהפגנת הזדהות עם האזרחים הישראלים המוחזקים כבני ערובה ברצועת עזה, גינה את “המעשה הפלילי, הנורא והבלתי מוסרי” של חטיפת 38 הילדים שנלקחו מבתיהם עם שחר של 7 לאוקטובר. חמאס, ארגון טרור, לקח יותר מ-240 בני ערובה, בהם 38 ילדים, דבר בלתי נתפס. אף ארגון, אפילו לא הצלב האדום, לא סיפק מידע משמעותי עליהם. אנחנו חושבים על הילדים החטופים האלה. אנו מדמיינים אותם בחושך, רועדים, בוכים מפחד. חלקם אפילו לא מבינים מה קרה להם, למה אמא שלהם לא שם. מי יחתל אותם עכשיו, מי ינחם אותם? אמר ראובן עזר, בהפגנה שארגנה שגרירות ישראל בבוקרשט.

הדיפלומט הישראלי הוסיף כי באמצעות מעשה זה הופר ובוטל הסכם הומניטרי יסודי ודרש מהחוטפים לשחרר את הילדים לאלתר. אסור לקחת ילדים כבני ערובה, זה מנוגד לחוקים ולמוסכמות שאומצו ברחבי העולם וזה נגד הדת והאמונה. זהו תקדים נורא, המוביל אותנו לעולם מעוות ואכזרי. כדי להחזיר את האמונה שהעולם יכול להיות מקום טוב ובטוח, עלינו להילחם ועלינו לנצח. יש לנו זכות לחיות חיים בטוחים, אמר השגריר ראובן עזר.

באירוע השתתפו עשרות אנשים שנשאו שלטים המביעים את הזדהותם עם האזרחים הישראלים המוחזקים כבני ערובה והניפו את דגלי ישראל ורומניה. דובונים הוצבו על בסיס פסלו של המלך קרול הראשון והוצגו תמונות של הילדים שנלקחו כבני ערובה. בסיום האירוע הועלו בלונים רבים לזכרם של קורבנות הפיגוע ב-7 לאוקטובר.

טקס מטעם מכון “אלי ויזל“, התקיים באנדרטה לזכר קורבנות השואה בבוקרשט ביום הזיכרון הלאומי לקורבנות השואה ברומניה.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, הדגיש בהודעה כי על הרשויות מוטלת החובה לעשות את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע ולהילחם ביעילות בגילויים של אנטישמיות ושנאת זרים, לרבות באמצעות העמשה של מי שאחראי להתנהגויות ולפעולות כאלה. אנחנו במצב קשה באזור שלנו, באירופה ובעולם. בתקופות כאלה, לפופוליזם יש קרקע פורייה לתמרון המצפון של ההמונים, והקיצוניות מוצאת בקלות חסידים. התקפות עם אופי אנטישמי ושנאת זרים הן בלתי נסבלות ויש לגנותן בחריפות ולהעניש אותן במהירות. אסור לשכוח שהשואה הייתה גם תוצאה של הפצת דברי שטנה, גזענות, שנאת זרים ואנטישמיות, על רקע המשבר הכלכלי, המדיני והביטחוני בתקופה בין שתי מלחמות העולם, אמר הנשיא יוהניס.

נשיא הסנאט, ניקולאיה ציוקה, שלח מסר המדגיש את חובתם של כולם להילחם בקיצוניות ובהקצנה כדי להימנע מלחזור על טעויות העבר. אנו מעבירים את הסולידריות שלנו לעם היהודי ולישראל, המתמודדים כעת עם התקפות ואלימות נוראיות, כתב ציוקה.

ראש הממשלה, מרצל צולאקו הכריז, בהודעה, כי מחובתנו להעלות את המודעות וליידע את החברה על הדרמה של השואה ברומניה. ראש הממשלה הדגיש כי יש להגביר את ההוקרה לזכר הקורבנות באמצעים קונקרטיים הנותנים מענה הן לאתגרים העומדים עדיין בפני הניצולים ובפני צאצאי הקורבנות והזכיר כי רומניה נקטה בצעדים חשובים בנושא קבלת האחריות על השואה, המאבק בגזענות ובאנטישמיות, והזכיר את הקידום לרמה הלאומית של הוראת המקצוע תולדות היהודים.השואה החל מכיתה יא, והפתיחה הצפויה של המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה, וגם תחילתו של תהליך פיתוח האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה ובדברי שטנה בתקופה העתידית של 2024-2027.

משרד החוץ הזכיר את חשיבות המאבק והגינוי מהרמה הגבוהה ביותר של הנרטיבים של הכחשה ועיוות השואה, בהקשר של מלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה המוצגת כדה–נאציפיקציה של אוקראינה. המשרד חזר על תמיכתו ביוזמות לאומיות ובינלאומיות לקידום חינוך, מחקר והנצחה של קורבנות השואה.

שר הפנים, קאטאלין פראדויו (Cătălin Predoiu), מסר כי הוא סולידרי בצורה עמוקה עם העם היהודי ועם מדינת ישראל, המתמודדת עם אתגרים ואיומים חמורים. ברגע זה של הנצחת השואה, אנו גם לומדים מעברנו וזוכרים ששלום ודו–קיום שליו הם הערכים היקרים ביותר של האנושות, אמר פראדויו.

החינוך הוא הדרך ללמוד את החשיבות הסובלנות, כבוד הדדי ושלום, קבעה שרת החינוך, ליגיה דקה, שטענה כי השואה היא לא רק רגע היסטורי, אלא ביטוי לשנאה ואכזריות של אנשים.

שגרירת ארה“ב בבוקרשט, קתלין קוואלק, הצהירה כי המאמצים של רומניה להכיר, ללמוד ולהתפתח בעקבות הטראומה הקולקטיבית של השואה מרשימים. כעת אנו יכולים לראות את המאמצים המשמעותיים של הפרלמנט, מכון “ויזל“, הממשלה ועיריית בוקרשט לבנות את המוזיאון לתולדות היהודים והשואה במרכז בוקרשט. באופן דומה, כניסתו, החל מהשנה, של מקצוע חובה על השואה בבתי ספר התיכון היא סמל למחויבותה של רומניה לנהל את האירועים הטרגיים של העבר, אמרה הדיפלומטית האמריקאית. קתלין קוואלק גם הראתה שחובתנו לשאת את מורשת ניצולי השואה והכריזה על הזדהות עם העם והמדינה הישראלית ברגע קשה זה.

שגריר מדינת ישראל ברומניה, ראובן עזר, שסקר את הדרמה של אלפי יהודים שפגשו את סופם בתקופת השואה, קרא לכבד את זכרם של כל אלה שאינם עוד בינינו. היום אנו זוכרים גם את אלו ששרדו ונולדו מחדש בשחרור ממחנות ההשמדה והריכוז, היגרו לישראל והניחו את היסודות למדינה החדשה. הצלחנו למצוא את הכוח לבנות חברה דמוקרטית ומשגשגת. המחיר שאנו משלמים היום כדי להמשיך להיות עם ריבוני בארץ ישראל שווה את המאמץ כי הוא הערובה הטובה ביותר נגד ניסיונות השמדתנו. היום עדיין ישנם אנשים שמשבחים את מבצעי השואה. ברומניה יש עדיין רחובות ומונומנטים על שם לגיונרים ופושעי מלחמה, למרות שהחוק אוסר על שמות כאלה, אמר השגריר. ראובן עזר בירך על המאמצים המתמידים של רומניה לקחת אחריות על העבר ולחזור על מחויבותה להילחם באנטישמיות ובהכחשת השואה.

תאריך9 לאוקטובר מציין את תחילת הגירושים של יהודים מבוקובינה לטרנסניסטריה, במהלך מלחמת העולם השנייה. הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה הראתה כי במהלך השואה, ברומניה ובשטחים שבשליטתה, נהרגו או מתו בין 280,000 ל-380,000 יהודים רומנים ואוקראינים.

טקס הנחת זרים, מאורגן עי מכון “אלי ויזל“, התקיים באנדרטה לזכר קורבנות השואה בבוקרשט לרגל יום ההנצחה הלאומי לנספי השואה ברומניה, שצוין ב-9 לאוקטובר.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, הדגיש בהודעה כי על הרשויות מוטלת החובה לעשות את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע ולהילחם ביעילות בגילויים של אנטישמיות ושנאת זרים, לרבות באמצעות סנקציות על מי שאחראי להתנהגויות ולפעולות כאלה. אנחנו במצב קשה באזור שלנו, באירופה ובעולם. בתקופות כאלה, לפופוליזם יש קרקע פורייה לתמרון של המצפונים, וקיצוניות מוצאת בקלות חסידים. התקפות עם אופי אנטישמי ושנאת זרים הן בלתי נסבלות ויש לגנותן בחריפות ולהעניש אותן במהירות. אסור לשכוח שהשואה הייתה גם תוצאה של הפצת דברי שטנה, גזענות, שנאת זרים ואנטישמיות, על רקע המשבר הכלכלי, המדיני והביטחוני בתקופה בין שתי מלחמות העולם. על הרשויות מוטלת החובה לעשות את כל המאמצים הדרושים כדי למנוע ולהילחם ביעילות בגילויים אנטישמיים ושנאת זרים, לרבות באמצעות סנקציות על מי שאחראי להתנהגויות ולפעולות כאלה, אמר הנשיא יוהניס.

ראש הממשלה, מרצל צולאקו הכריז, בהודעה, כי מחובתנו להעלות את המודעות וליידע את החברה על הדרמה של השואה ברומניה. ראש הממשלה הדגיש כי יש להגביר את ההוקרה לזכר הקורבנות באמצעים קונקרטיים הנותנים מענה הן לאתגרים העומדים עדיין בפני הניצולים ובפני צאצאי הקורבנות והזכיר כי רומניה נקטה בצעדים חשובים בנושא קבלת האחריות על השואה, המאבק בגזענות ובאנטישמיות, והזכיר את הקידום לרמה הלאומית של הוראת המקצוע תולדות היהודים.השואה החל מכיתה יא, והפתיחה הצפויה של המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה, שנותרה בראש סדר העדיפויות, וגם תחילתו של תהליך פיתוח האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה ובדברי שטנה בתקופה 2024-2027.

שגרירת ארה“ב בבוקרשט, קתלין קוואלק, הצהירה כי המאמצים של רומניה להכיר, ללמוד ולהתפתח בעקבות הטראומה הקולקטיבית של השואה מרשימים. כעת אנו יכולים לראות את המאמצים המשמעותיים של הפרלמנט, מכון “ויזל“, הממשלה ועיריית בוקרשט לבנות את המוזיאון לתולדות היהודים והשואה במרכז בוקרשט. באופן דומה, כניסתו, החל מהשנה, של מקצוע חובה על השואה בבתי ספר התיכון היא סמל למחויבותה של רומניה לנהל את האירועים הטרגיים של העבר, אמר הדיפלומטית האמריקאית. קתלין קוואלק גם הראתה שחובתנו לשאת את מורשת ניצולי השואה והכריזה על הזדהות עם העם והמדינה הישראלית ברגע קשה זה.

שגריר מדינת ישראל ברומניה, ראובן עזר, שסקר את הדרמה של אלפי יהודים שפגשו את סופם בתקופת השואה, קרא לכבד את זכרם של כל אלה שאינם עוד בינינו. היום אנו זוכרים גם את אלו ששרדו ונולדו מחדש בשחרור ממחנות ההשמדה והריכוז, היגרו לישראל והניחו את היסודות למדינה החדשה. הצלחנו למצוא את הכוח לבנות חברה דמוקרטית ומשגשגת. המחיר שאנו משלמים היום כדי להמשיך להיות עם ריבוני בארץ ישראל שווה את המאמץ כי הוא הערובה הטובה ביותר נגד ניסיונות השמדתנו. היום עדיין ישנם אנשים שמשבחים את מבצעי השואה. ברומניה יש עדיין רחובות ומונומנטים על שם לגיונרים ופושעי מלחמה, למרות שהחוק אוסר על שמות כאלה, אמר השגריר. ראובן עזר בירך על המאמצים המתמידים של רומניה לקחת אחריות על העבר ולחזור על מחויבותה להילחם באנטישמיות ובהכחשת השואה.