הנשיא קלאוס יוהניס סובר כי באמצעות ההצהרות על מעבר שגרירות רומניה בישראל לירושלים, ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה “מדגימה שוב את בורותה המוחלטת בתחום מדיניות החוץ ובהחלטות חשובות של המדינה הרומנית”. מתוך רצון לתבוע החלטה שלא רק של ממשלת רומניה, ראשת הממשלה ממהרת לפרסם הודעות פומביות ללא החלטה בעניין זה, אמר המינהל הנשיאותי. המקור שצוטט אמר כי ההחלטה להעביר את שגרירות רומניה מתל אביב לירושלים תיערך רק לאחר השלמת הניתוח הנוכחי ורק באישור של כל המוסדות בתחום מדיניות החוץ והביטחון הלאומי. ההחלטה הסופית שייכת לנשיא רומניה, אשר, על פי החוקה, הוא מנהל מדיניות החוץ של רומניה ונציג של מדינתנו בעניני חוץ, הצהיר המינהל הנשיאותי, הטוען כי הוא לא קיבל את הניתוח שהוכרז על ידי הממשלה עד כה.
שגרירות ישראל בבוקרשט הביעה תקווה כי הייצוג הדיפלומטי של רומניה יעבור מתל אביב לירושלים. שגרירות ישראל מברכת את ראשת הממשלה דנצילה על הצהרות בכנס של הוועד האמריקאי-ישראלי לענייני ציבור, בוושינגטון, אמרה השגרירות.
סאיב עריקאת, בכיר בארגון לשחרור פלסטין, מתח ביקורת על ההכרזה על מעבר שגרירות רומניה בישראל, והוא חשב כי זה “הפרה בוטה של זכויות הפלסטינים, המשפט הבינלאומי והחלטות האו”ם”.
ראשת הממשלה, ויוריקה דנצילה, אמרה הערב (יום א) כי כאשר היא דיברה על מעבר שגרירות רומניה בישראל לירושלים, היא ציינה כי דבר זה יכול לקרות רק לאחר השלמת כל השלבים שנקבעו על ידי החוקה. היא התאכזבה מתגובת המינהל הנשיאותי. לדעתה, הנשיא קלאוס יוהניס צריך לנתח את ההקשר כולו ולקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבור רומניה. “העובדה שאנחנו רוצים להעביר את השגרירות, העובדה שאנחנו רוצים להיות קרובים לארה”ב ולישראל לא גורמת לנו להתרחק מהאיחוד האירופי או מהמדינות החברות באיחוד האירופי. מה שאני יכולה לעשות בעניין זה, כמו ראשת הממשלה, אעשה. ההחלטה הסופית, על פי החוקה, היא של הנשיא”, אמרה דנצילה. היא אמרה כי אם הנשיא יוהניס יסרב להעביר את השגרירות לירושלים, היא תשקול את כל האפשרויות, לקחת בחשבון גם את אפשרות הפניה לבית המשפט החוקתי.
ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנילה, קיבלה את פניו של שגריר ארה”ב בבוקרשט, הנס קלם, ב-13 במרץ. שני הדיפלומטים ציינו את העמקת השותפות האסטרטגית הבילטרלית. דנצילה הביעה את מחויבותה האיתנה של ממשלת רומניה כדי להרחיב ולהעמיק את שיתוף הפעולה בין רומניה לארה”ב.
השגריר קלם שיבח את הפעולות בחסות הנשיאות הרומנית של מועצת האיחוד האירופי שמטרתה היא להילחם באנטישמיות ולשמור על זיכרון השואה, והוא הודה לראשת הממשלה על הדיון בנושא זה שאורגנה בבריסל ב -7 בפברואר.
ראשת הממשלה, ויוריקה דנצילה, נפגשה עם שרה לשוויון החברתי, גילה גמליאל, ועם מזכ”ל הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש, קולט אביטל. דנצילה הביעה שביעות רצון מאבולוציה של היחסים בין רומניה לישראל.
המפגש התקיים זמן קצר לאחר הכנס למאבק באנטישמיות שאורגן בבריסל בחסות הנשיאות הרומנית של מועצת האיחוד האירופי ובהקשר שבו המאבק באנטישמיות הוא חלק מסדרי העדיפויות במנדט של רומניה בנשיאה התורנית של האיחוד האירופי. הדיונים התנהלו סביב הפעולות שרומניה תקדם למטרה זו, וביניהם הארגון בבוקרשט של כנס בנושא המאבק בהכחשת השואה ותפקידם של המוזיאונים החינוכיים ושל מוזיאוני הזכרון.
הצדדים העריכו את תפקידה של הקהילה הרומנית בישראל וכן של הקהילה היהודית ברומניה לחיזוק היחסים הבילטרליים. ראשת הממשלה, ויוריצה דנצילה, הודתה לבכירים הישראלים על תמיכה בשמירת הזהות הלשונית והתרבותית של הרומנים בישראל.
במפגש, שר העבודה הרומני, מריוס-קונסטנטין בודאי, התייחס לנושא ההסכם הבילטרלי בנוגע לקשישים ודרכי היישום של ההסכם וגם לנושאים הקשורים לעבודה ולשוויון הזדמנויות. כמו כן דנו בשליחת נספח לניהול ענייני עבודה בשגרירות רומניה בישראל.
שלושה שבועות לפני כניסתה של רומניה לתפקיד נשיאת מועצת האיחוד האירופי, ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă) הציגה בפרלמנט את סדר עדיפויות ממשלת רומניה במהלך ניהול הפורום האירופי. בינהן נמנים קישוריות, דיגיטציה של התעשייה האירופית, ביטחון פנים באזור האיחוד האירופי ובגבולותיו, וכמו כן ביטחון סייבר. במהלך ששת חודשי הכהונה, רומניה תשאף לאירופה חזקה ומגובשת, שבה רעיון הלכידות הכלכלית, החברתית והפוליטית ישחק תפקיד מרכזי — מסרה ויוריקה דנצילה:
“לכל שר ישנה אגנדה מפורטת בנוגע לתחום האחריות והיעדים לתקופת הכהונה ואני נותנת את הבטחתי כי רומניה אינה נופלת ולא תיפול ממדינות חברות אחרות. אני עומדת היום מולכם עם אותו החזון גם עבור אירופה, אירופה מאוחדת, טובה יותר – ולמה לא — אירופית יותר. לכן, המוטו של נשיאותה של רומניה יהיה: “לכידות, כערך אירופי משותף”.
אנו נפעל עבור צמצום פערי הפיתוח, עבור גישה שיוויונית להטבות, עבור הסרת הגורמים היוצרים חייץ או היררכיה בין המדינות החברות, מסרה בנוסף ראשת הממשלה דנצילה, שדוגלת בהתגברות על גישות מסוג “מדינות חברות ותיקות” מול “מדינות חברות חדשות”, או “מערב” מול “מזרח”. על ההחלטות בדבר עתידה של המדיניות האירופית לבוא לידי ביטוי בסדרי עדיפויות המימון של האיחוד, ובמהלך כהונתה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי, רומניה תיקח חלק בתכנון התקציב הרב־שנתי העתידי, באופן כזה שיבטיח איזון בין המדיניות התומכת בצמיחה וזו שתומכת בהתכנסות באזור האיחוד, הבטיחה ראשת ממשלת רומניה.
אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני כהונתה של רומניה יהיה בעיית ההגירה. זהו תיק קשה במיוחד, שלגביו לא הושגה עמדה אחידה מצד המדינות החברות. לכן, אנו מציעים לגבש פתרונות חדשים המבטיחים ניהול יעיל ובר־קיימא — מסרה בנוסף ויוריקה דנצילה. רומניה מעוניינת עוד במהלך נשיאותה באיחוד האירופי בחיזוק השותפות האסטרטגית בין האיחוד האירופי לברית הצפון אטלנטית, אך גם בהרחבתו של האיחוד במערב הבלקן, הרחבה שתספק ביטחון פנים וחוץ נוסף. במפגש משותף, הסנאט ובית הנבחרים בבוקרשט אימצו תצהיר המביע את נכונותם לשתף פעולה באופן פעיל עם הממשלה בנוגע לכל התיקים העיקריים והיוזמות המוצעות בתקופת כהונתה של רומניה כנשיאת האיחוד האירופי, הראשונה מאז הצטרפותה של רומניה לאיחוד האירופי, ב־2007.
בנוסף, לטענת הפרלמנט הרומני, כחלק מתוכנית נשיאותה של רומניה בראש מועצת האיחוד האירופי, תעמוד בראש סדר העדיפויות השגת איחוד חזק יותר, דמוקרטי יותר ומקורב יותר אל אזרחיו. נשיא מדינת רומניה קלאוס יוהאניס, אשר נכח בבריסל, במועצה האירופית, מסר כי רומניה מוכנה לקבלת סבב הנשיאות:
“אנו מוכנים. תמיד יש מקום לשיפור, אך ברצוני לומר בכנות רבה שלאחר פערים מסוימים שהיו ושאני הדגשתי אותם באותה התקופה, ההכנות נמצאות בשלב מתקדם. דברים נמצאים בתנועה ואני סבור כי אלה חדשות טובות עבור אזרחי רומניה כנראה, אך לדעתי גם עבור שותפינו האירופיים, למרות המחלוקות הפנימיות הקשות בתחומים מסוימים. אנו די מוכנים לנשיאות ונשלים את משימותינו.”
בדבר הכניסה לסבב הנשיאות של מועצת האיחוד האירופי, הנשיא קלאוס יוהאניס ערך פגישות בבריסל עם נשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, עם הקנצלרית אנגלה מרקל ועם יוהה סיפילה, ראש ממשלת פינלנד, אשר תיטול מרומניה את תפקיד נשיאות המועצה האירופית במחציתה השנייה של השנה הבאה. תיקים כגון הברקזיט, התקציב הרב שנתי 2027-2021 או סוגיית ההגירה ינוהלו על ידי בוקרשט בתקופה ינואר-יוני 2019.
בנוסף, תתקיימנה בחירות לפרלמנט האירופי במהלך כהונתה של רומניה, בחודש מאי של שנה הבאה. עד אז, רומניה תמשיך ליטול באופן רשמי את תפקידי הכהונה האירופית, והשבוע הגיע תורו של נשיא המועצה לעניינים כלליים — בסיום מפגש השרים לענייני אירופה, בבריסל. סגן השר לעניינים אירופיים, גורגה ציאמבה (George Ciamba), הביע במהלך נאומו את הערכתו על מאמציה של אוסטריה במהלך נשיאותה, בדגש כי רומניה מוכנה לשמור על קצב זהה של דיונים שיובילו להתקדמות משמעותית במהלך כהונתה. בנוסף לזאת, שר החוץ בבוקרשט קידם בברכה את החלטת מליאת הפרלמנט האירופי בנוגע להכרתן המיידית של רומניה ובולגריה כחלק מאזור שנגן.
הנשיא קלאוס יוהאניס אמר ביום רביעי בדוכן האו”ם, כי רומניה נחושה בדעתה לחזק את השותפות בין האיחוד האירופי לאו”ם במהלך כהונתה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי במחצית הראשונה של 2019. “כשאני מדבר על התחייבות אינני מתכוון לפוליטיקאים ודיפלומטים בלבד. עלינו לערב גם את הדורות הצעירים, נציגי החברה האזרחית, עיתונאים, אנשי עסקים. אנו זקוקים לכל אלה על מנת לקדם את הרב־צדדיות והמנהיגות העולמית”, מסר נשיא מדינת רומניה.
קלאוס יוהאניס קרא בו־זמנית לבחירתה של רומניה כחברה בלתי קבועה במועצת הביטחון בתקופה 2021-2020. בנאומו שנשא במסגרת העצרת הכללית של האו”ם, הנשיא אמר כי השלום, הפיתוח ומערכת המשפט מהווים בסיס לאסטרטגיה הרב־צדדית של המדינה. רומניה תהיה שותף אחראי בקידום האגינדה המשותפת של האו”ם, הבטיח הנשיא קלאוס יוהאניס, שאמר עוד בנאומו כי המדינות החברות באו”ם מחויבות להסביר טוב יותר לאזרחיהן מהם האתגרים העומדים כרגע בפני השלום, השיוויון וקיימות של חברות ולהפנות את השיח יותר לכיוון תפקידו של הארגון בגישתם.
ביקורה של ראשת ממשלת רומניה בבריסל
ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă) הייתה השבוע בבריסל, שם הציגה למנהיגי הקבוצות העיקריות בפרלמנט האירופי את המצב הפוליטי ברומניה. המפגשים נערכו במסגרת הדיונים שיתקיימו בשבוע הבא ברשות המחוקקת האירופית, בנוגע להפגנות המחאה נגד הממשלה מה־8 באוגוסט בבוקרשט, בהן התערבו באלימות כוחות הזנדרמריה.
ראשת הממשלה דיברה על הצעדים שננקטו ברמת הכלכלה והחברה, שמטרתם הייתה השגת צדק חברתי, הגנה על זכויות וחירויות האזרח ואיזון מאזן הכוחות במדינה, בהתאם להודעה לעיתונות מטעם הממשלה. בדבר הרפורמות בתחום מערכת המשפט, ראשת הממשלה מסרה כי מטרתן הייתה כיול טוב יותר של מערכת המשפט ברומניה בהתאם לנהוג באירופה ולהמלצות ועדת ונציה. ראשת הממשלה הציגה את עמדתה של הממשלה, באופן כזה שמטבעו הבהיר לשותפינו האירופיים כי ממשלת המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) מקבלת החלטות מוצדקות, בהתאם לחקיקה הפנימית ולערכים אירופיים, מסרה חברת הפרלמנט האירופית גבריאלה זואנה (Gabriela Zoană), לאחר הדיונים בפרלמנט האירופי. ארגון אירו־אקטיב מזכיר עם זאת, כי הסוציאל דמוקרטים האירופיים האשימו את ראשת הממשלה דנצילה כי המפלגה הסוציאל דמוקרטית, המנהיגה את ממשלת רומניה, מתרחקת מהקו ה”פרוגרסיסטי” האירופי.
עלפי המקור שצוטט, חברי הפרלמנט האירופי הסוציאליסטים ביקשו “בהירות” במספר סוגיות, החל ממקרי השחיתות הגדולים ועד למשאל העם מ־6 ו־7 באוקטובר, בו אזרחי רומניה מתבקשים לומר אם הם בעד הגדרתה מחדש של המשפחה בחוקה, כמבוססת על נישואים בין גבר לאישה. אירו־אקטיב מצטט חבר פרלמנט סוציאליסטי, שמזכיר כי בספר זכויות היסוד של האיחוד האירופי, נאמר באופן מפורש כי לאנשים יש הזכות להתחתן ללא אפליה על בסיס נטייה מינית. בפוסט בחשבון הטוויטר שלו לאחר שיחותיו עם ראשת ממשלת רומניה, מנהיג מפלגת העם האירופית, מנפרד וובר (Manfred Weber), הביע את דאגתו מהמצב ברומניה, בהתחשב כי עצמאותה של הרשות השופטת נמצאת תחת לחץ.
החלטות הממשלה בבוקרשט
הממשלה אימצה השבוע צו חירום בנוגע לתיקון החקיקה בדבר הליכי חדלות פירעון. ההוראות החדשות נועדו לבלום מספר הפרות, כגון חדלות פירעון חוזרת, ולהבטיח הזדמנויות שוות לפיתוח עסקים. יותר מ־6,000 חברות עם מעל ל־64,000 שכירים נמצאות כרגע בחדלות פירעון ברומניה, עובדה הדורשת נקיטה בצעדים דחופים, מסר שר האוצר, אאוגן תאודורוביץ (Eugen Teodorovici), שהבהיר כי השינויים שהובאו כעת נגרמו עקב שורה של כשלים הנובעים מיישום של גרסאות קודמות של דיני חדלות פירעון.
צו החירום קובע את המרת חובותיהן של חברות למניות. אלה יגיעו לידי המדינה, על חשבון חובותיהן של אותן חברות למדינה, ולרשות המסים יהיה נוהל ברור בעניין זה, ציין בנוסף שר האוצר. הסיבבה העסקית הטילה ביקורת על השינויים ומדברת על הלאמה מוסווית. בנוסף, באותה ישיבת ממשלה נקבע כי לימוד השפה הרומנית בבתי הספר היסודיים בכיתות עם הוראה בשפות המיעוטים הלאומיים, ייעשה על ידי המורים המלמדים באותן כיתות.
לפני קבלת החלטה זו, שר החינוך ולנטין פופה (Valentin Popa), אשר דחה את הרעיון, הודיע על התפטרותו מתפקידו. התיקון לצו נעשה לבקשת האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR), שעמו קואליציית הממשל של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) מקיימת שיתוף פעולה. בהודעה לעיתונות, השר המתפטר הסביר את עמדתו באומרו כי השפה הרומנית ורומניה “אינן נתונות למשא ומתן”, ועל כל הילדים במדינה להכיר את השפה הרומנית על מנת שתהיה להם ההזדמנות לחיות ולעבוד.
האגף לחקירה של פשע מאורגן וטרור (DIICOT) סגר את תיק שבו יו”ר המפלגה הליברלית שבאופוזיציה, לודוביק אורבאן הגיש תלונה פלילית נגד ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה על בגידה בקשר לתזכיר הממשלה על מעבר שגרירות רומניה מתל אביב לירושלים. התיק נסגר משום שהעובדות אינן קיימות, אמר האגף לחקירה של פשע מאורגן וטרור.
לדנצילה הביאו האשמות של בגידה במדינה, גילוי סודות אשר מסכנות את הביטחון הלאומי, גילוי מידע סודי וכן ייצוג של נתונים לא מדויקים ביודעין מול הפרלמנט ולנשיא רומניה בנושא פעילותה של הממשלה ושל משרד ממשלה. מנהיגי המפלגה הסוציאל דמוקרטית שבשילטון הגיבו מיד להחלטת סגירת התיק, והאשימו את המנהיג הליברלי בהטעיה של הרשות השופטת, בהוצאת דיבה ולשון הרע.
ב -17 במאי הגיש אורבן עתירה לפרקליטות המדינה על פעולות לכאורה של ראשת הממשלה דנצילה ומנהיג המפלגה הסוציאל דמוקרטית שבשילטון, ליביו דראניה. לאחר מכן, הפרקליטות העבירה את ההפניה ל DIICOT.
אורבן אמר כי הפעולות שהוא האשים את ויוריקה דנצילה הן קשורות ל”הכנה, אימוץ וגילוי מול דעת הקהל”, וכל מה שקרה לאחר שהממשלה אימצה את התזכיר על המעבר השגרירות של רומניה מתל אביב לירושלים. התלונה כוונה גם אל ליביו דראגניה יו”ר המפלגה הסוציאל דמוקרטית, על גילוי מידע סודי של המדינה. אימוץ תזכיר על המעבר השגרירות לירושלים, שאושר בממשלה ללא ידיעת נשיא רומניה עורר שערורייה פוליטית ברומניה באביב שעבר.
נשיא רומניה קלאוס יוהאניס השתתף ביום רביעי וחמישי בפסגת נאט”ו בבריסל, שנערכה באווירה מתוחה, על רקע התעקשותו של מנהיג הבית הלבן, דונלד טראמפ, להגדיל את המימון המיועד לביטחון. לאחר הפסגה, נשיא המדינה מסר כי רומניה השיגה שני דברים חשובים מאוד — מטה פיקוד מבצעי ושיפור מעמדה של החטיבה הרב־לאומית הממוקמת בשטחה. הנשיא יוהאניס מסר כי ברגע שמטה מבצעי זה יהיה מוכן, כ־400 קצינים מכל ארצות האמנה הצפון אטלנטית יהיו נוכחים ברומניה. בהתייחסו לחטיבה הרב־לאומית, נשיא המדינה מסר כי זו קיבלה מעמד קבע וכי רומניה תמשיך לנהל משא ומתן עם מדינות חברות נאט”ו עבור נוכחות כמה שיותר איתנה. בנוסף, בהזדמנות זו, רומניה הודיעה כי בשנה הבאה תגדיל את כוח האדם הממוקם באפגניסטן מ־770 ליותר מ־950. זהו גידול משמעותי עבור רומניה, מפני שהבנו מזמן ואנו משוכנעים כי נאט”ו אינו רק אמצעי להשגת ביטחון, אלא יש כמו כן לספק ביטחון, מסר יוהאניס. עוד במסגרת הפסגה, ביוזמת רומניה, התקיים מפגש להתמקדות באזור הים השחור. מפגש מנהיגי נאט”ו התמקד בשיחות על תקציב הביטחון המוקצה על ידי המדינות החברות, שיחות שהתנהלו בדלתיים סגורות. בסופו של דבר, טראמפ, אשר התעקש להשיג את יעד ה־2% מהתוצר הלאומי הגולמי בפרק זמן קצר יותר, קיבל את התחייבויות בעלות הברית להגדלת הנטל הכספי ב־33 מילארד דולר.
ראשת ממשלת רומניה, על מערכת המשפט, בבריסל
כמו כן בבריסל, ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă), שוחחה עם נשיא הנציבות האירופית זאן קלוד יונקר, בפגישה שבה נכחו סגן הנשיא הראשון של הנציבות, פרנס טימרמנס, והאחראי על המדיניות האזורית בממשלת האיחוד, קורינה קרצו (Corina Crețu). הנושא המרכזי היה מערכת המשפט ברומניה, הקשר שבו הנשיא יונקר מסר כי ממשלתו ממשיכה לעקוב אחר ההתפתחויות ברומניה בנוגע למנגנון שיתוף הפעולה והמעקב, שהוקם מאז הצתרפותה לאיחוד האירופי, ב־2007. הבכיר האירופי עמד על כך כי חשוב לא לעשות צעדים אחורה בכל הנוגע למערכת המשפט. השניים התמקדו בשיחתם על חוק העונשין וחוק סדר הדין הפלילי, שקואליציית הממשל של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) רוצה לשלב בפועל. עם פרטים, ויוריקה דנצילה: “שוחחנו על חוקי העונשין, על חוק סדר הדין הפלילי, הסברתי שאלה היו תוצאה של דיונים אשר התנהלו במשך קרוב לשנה בפרלמנט ברומניה. התייעצנו עם תובעים, שופטים, כל מי שהיו לו דברים חשובים לומר בהיבט זה. ביקשנו שבמידה וישנם עניינים לא ברורים או דברים המעוררים דאגה, נדון בהם באופן ממוקד, על מנת שנוכל לתקן דברים מסוימים”. סדר היום של השיחות כלל, בין היתר, את התכוננותה של רומניה לכהונה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי, במחציתה הראשונה של השנה הבאה, שנת התקציב הבאה של האיחוד האירופי והברקזיט. ראשת ממשלת רומניה שוחחה עם שני חברים נוספים בקבינט יונקר — הנציב לחקלאות ופיתוח כפרי, פיל הוגאן (Phil Hogan), והנציב לתקציב ומשאבי אנוש, גונטר אוטנגר (Günther Oettinger).
הדחה מניהול הפרקליטות למאבק בשחיתות
הנשיא קלאוס יוהאניס חתם בתחילת השבוע על צו שעל פיו ראשת הפרקליטות למאבק בשחיתות (DNA), לאורה קודרוצה קיובשי (Laura Codruța Kovesi), הודחה מתפקידה. נשיא המדינה נאלץ, למעשה, להדיחה בעקבות פסק דין שנוי במחלוקת שניתן על ידי בית הדין החוקתי. בית דין זה קבע את קיומו של ניגוד חוקתי בין הממשלה לנשיא, אשר דחה תחילה את בקשתו של שר המשפטים, טודורל טואדר (Tudorel Toader), להדיח את ראשת הפרקליטות למאבק בשחיתות. לאחר שהנשיא חתם על צו ההדחה, קובשי מסרה הודעה לעיתונות שבה דיברה על פעילותו של המוסד אותו היא ניהלה: “הפרקליטות למאבק בשחיתות הוכיחה שהחוק הוא שווה עבור כולם ואיש אינו חזק מכדי להימלט ממנו. תובעים עצמאיים ניהלו חקירות נגד אנשים שנראה היה כי אין לגעת בהם, ללא קשר לתפקידם, ללא קשר למעמדם החברתי וללא קשר להונם האישי. באמצעות החקירות שניהלנו, תרמנו להעלאת מודעות הציבור לחומרת תופעת השחיתות. האופן הגס שבו מנסים לשנות את חוקי העונשין מוכיח כי ישנו רצון להתגוננן מפני העבר, מפני ההווה ומפני העתיד”. במקומה, התובע הכללי אוגוסטין לזר (Augustin Lazăr), מינה באופן ארעי את אנקה זורמה (Anca Jurma), תובעת עם ותק בפרקליטות למאבק בשחיתות. זו מסרה כי על המאבק בשחיתות להימשך. אנקה זורמה: “לפרקליטות ישנה אחריות גדולה במימוש המנדט שהחוק מעניק לה, כלומר המאבק בשחיתות ברבדים גבוהים. במובן זה, על הפרקליטות למאבק בשחיתות להישאר בהמשך מוסד חזק, עצמאי ורלוונטי, כל עוד רומניה עומדת בפני תופעת השחיתות.” הדחתה של קובשי, ביוזמתה הרבה של ממשלת השמאל, עוררה גם את תגובתה של הנציבות האירופית, אשר ציינה כי ישנה אפשרות שתבחן מחדש את מסקנותיה בנוגע ליכולת ההתמדה של המאבק נגד השחיתות ברומניה, בתנאים שבהם יכולתה של הפרקליטות למאבק בשחיתות להמשיך לתפקד ביעילות תוטל בספק.
ממשלת המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) עברה בשלום, השבוע, את מבחן הצעת האי־אמון, שיזמה המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) בגיבויים של איגוד להציל את רומניה (USR) ומפלגת התנועה העממית (PMP). הממשלה ספגה ביקורות, בין היתר, עבור שינויים שהביאו לחוק סדר הדין הפלילי, עבור צמצום סמכויות נשיא רומניה ועבור ההתפתחויות הכלכליות השליליות. במסמך נאמר, לדוגמה, כי הממשלה הנוכחית הובילה את האינפלציה ל־5.4% – הגבוהה ביותר בחמשת השנים האחרונות, כי המדיניות הפיסקאלית נהרסה באמצעות השינויים התכופים בחוק מס הכנסה וכי לא נבנו הכבישים המהירים שהובטחו. בנוסף, ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă) נחשבת לבובה על חוטים של מנהיג המפלגה הסוציאל דמוקרטית, ליביו דרגנאה (Liviu Dragnea). הסנאטור מאיגוד להציל את רומניה, ראדו מיהאיל (Radu Mihail): “מתחילת השנה, כאשר מונית לתפקיד ראשת הממשלה, לא הצלחת אלא להעמיק את שקיעתה של כלכלת המדינה, ליצור בהלה וחוסר אמון, להבריח מרומניה משקיעים זרים ולהעמיק את ההתפתחויות הכלכליות השליליות.” בתגובה, ראשת הממשלה מסרה כי הצעת האי־אמון מכילה האשמות שווא, הינה חסרת טיעונים רציונליים, ומהווה רק משחק פוליטי של הימין. ויוריקה דנצילה: “לא ציפיתי שהצעת האי־אמון כולה תהיה שורה של הבלים, מעין הצגה של מציאות אחרת שנעשתה בחוסר תום לב. הנכם מסרבים להכיר אף בדברים הטובים הניכרים ביותר שקרו במהלך כהונה זו”. אלפי אנשים הפגינו בקירבת הפרלמנט בזמן הדיונים וההצבעה לגבי הצעת האי־אמון, כסימן לתמיכה בהצעה.
ועדת הפרלמנט המיוחדת עבור חוקי מערכת המשפט החליטה, בדיונים לגבי חוק העונשין, להפחית מכמה תקופות התיישנות של אחריות פלילית. לפיכך, אסירים המרצים עונשי מאסר שתקופתם פחות מ־10 שנים יוכלו להשתחרר מהכלא לאחר ריצוי חצי מעונש המאסר, לעומת שני שליש, כפי שנהוג כיום. תיקון אחר עוסק, לדוגמה, בהחרמת רכוש נרחבת, כך שלא תיושם יותר במקרה של עבירות הלבנת הון ופשע מאורגן. בכירי הממשל טוענים כי התיקונים לחוקי העונשין — שספגו ביקורת קשה מצד האופוזיציה, החברה האזרחית וחלק מן השופטים והתובעים — עומדים בגדר החלטות בית הדין החוקתי של רומניה והחלטות בית הדין האירופי לזכויות אדם, והם נועדו לבלום את ההדרדרות במערכת המשפט ולמנוע הפרת זכויות אדם. עם זאת, המתנגדים מאשימים את הממשלה בצידוד בפוליטיקאים שהסתבכו עם החוק. שגרירויות של 12 מדינות מערביות ביקשו ביום חמישי מכל הצדדים המעורבים בתיקון חוק העונשין וחוק סדר הדין הפלילי, להמנע משינויים שיחלישו את שלטון החוק או את יכולתה של רומניה להיאבק בשחיתות, ובפשע באופן כללי. הנשיא קלאוס יוהאניס, בנוסף לאופוזיציה, סבור כי דאגותיהן של השגרירויות הן מוצדקות. לעומת זאת, יושב ראש הוועדה המיוחדת עבור חוקי מערכת המשפט, השר הסוציאל דמוקרטי לשעבר, פלורין יורדקה (Florin Iordache), מבטיח כי התיקונים לחוק העונשין ולחוק סדר הדין הפלילי עומדים בכל ההליכים החוקיים. שר החוץ הודיע כי רשם לפניו את עמדתן של 12 המדינות וציין כי חיזוק שלטון החוק והמאבק בשחיתות נמנים בין עדיפויות הממשלה.
הנשיא יוהאניס בוועדה האירופית של הקיץ
הנשיא קלאוס יוהאניס השתתף בכינוס הוועדה האירופית בבריסל, שהתמקדה בסוגיית ההגירה. האירופים החליטו, בין היתר, ליצור פלטפורמות להוצאת המהגרים מחוץ לאיחוד האירופי, על מנת למנוע מהם לחצות את הים התיכון. בנוסף, בפסגה האירופית התקבלה ההחלטה להאריך בששה חודשים את הסנקציות נגד רוסיה בעקבות סיפוח חצי האי קרים. בין נושאי הפסגה נמנו גם מצב המשא ומתן בנוגע לברקזיט והרפורמה הכלכלית מוניטרית של האיחוד. הנשיא יוהאניס טען, מאידך, בבריסל, לטובת שמירה על אקלים אטרקטיבי להשקעות במסגרת האיחוד האירופי, תוך ציון כי רומניה תומכת במערכת של מיסוי שיוויוני ויעיל של חברות, המותאמת למודלים העסקיים החדשים בהקשר הדיגיטציה של המשק.
יעדיה של רומניה בפסגת נאט”ו
מועצת הביטחון העליונה של רומניה, התכנסה בבוקרשט על מנת לנתח ולאשר את יעדיה של רומניה בפסגת נאט”ו, שתיערך ב־11 וב־12 ביולי, בבריסל. בכוונתה של בוקרשט כי הפרויקטים לחיזוק ההגנה וההרתעה באגף המזרחי של נאט”ו יתקדמו, במקביל להבטחת אקלים של יציבות בשכנות המזרחית, בעיקר באזור הים השחור. בנוסף, במסגרת ישיבת מועצת הביטחון העליונה של רומניה אושרו כוחות הצבא אשר ניתן יהיה לעשות בהם שימוש עבור השתתפות, בשנה הבאה, במשימות ומבצעים מחוץ לגבולות מדינת רומניה. לעומת שנת 2018, אלה גדלו ביותר מ־11 אחוזים.
בית הנבחרים בבוקרשט, בתוקף היותו גוף לקבלת החלטות, אימץ ביום שני השבוע, את הצעת החוק לתיקון חוק סדר הדין הפלילי, לאחר שקודם לכן החוק הועבר בסנאט. בין היתר, זיכויים שניתנו על ידי ערכאה ראשונה ניתנים לשינוי, רק במידה ויסופקו ראיות חדשות. משך החקירה הפלילית יהיה שנה אחת, ובמידה והתובעים אינם מצליחים, בתקופה זו, להגיש תביעה בבית דין נגד האדם המדובר, התיק יבוטל באופן אוטומטי. תיקון נוסף לחוק קובע כי דיווח על עבירות יביא להקלה בעונשים, רק במידה והדיווח נעשה תוך שנה אחת לכל היותר מביצוע המעשה. נציגי הרוב בממשלה, המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) הראו כי, באמצעות תיקונים אלה לחוק סדר הדין הפלילי, המטרה היא להביע בחקיקה, את החלטות בית הדין החוקתי של רומניה, את הדירקטיבות האירופיות בנוגע לחזקת החפות מפשע ואת הערות האיגודים המקצועיים. המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) ואיגוד להציל את רומניה (USR), שבאופוזיציה, טענו, מאידך, כי התיקונים מסכנים את ההליך המשפטי והחליטו לתקוף את הצעת החוק בבית הדין החוקתי. בית הדין הגבוה לצדק החליט לנקוט בפעולה דומה. גם חלק מאזרחי רומניה לא נשארו אדישים! הם יצאו באלפיהם לרחוב, בבוקרשט ובערים גדולות ברומניה, על מנת להפגין נגד התיקונים לחוק, אך גם נגד השינויים בחוקי מערכת המשפט, שנעשו לאחרונה. המפגינים קראו סיסמאות נגד הממשלה ודרשו את התפטרותה. לדעתם, אך גם לדעת האופוזיציה שמיוצגת על ידי המפלגה הלאומית ליברלית (PNL), איגוד להציל את רומניה (USR) ומפלגת התנועה העממית (PMP), הממשלה הנוכחית בראשותה של ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă) אשמה בהשחתת מערכת המשפט, אך גם בקריסת הכלכלה. משום כך, שלושת מפלגות הימין הגישו בפני הפרלמנט הצעת אי אמון בממשלה. היא תיקרא ביום שני במליאת הפרלמנט, וביום רביעי יתקיימו דיון והצבעה. בעיקרו של דבר, מפלגות השלטון מחזיקות במספר הקולות הדרוש לדחיית הצעת אי אמון. עם זאת, המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD), המרכיב העיקרי בקואליציית הממשל, עברה טלטלה קשה ועוברת רגע קשה מאוד, בעקבות כך שיושב הראש ליביו דרגנאה (Liviu Dragnea) נידון, ביום חמישי, על ידי בית הדין הגבוה לצדק בבוקרשט, בפסק דין סופי ומוחלט, לשלוש שנים וששה חודשים מאסר בפועל. הוא נמצא אשם בהסתה לניצול לרעה של תפקיד בתקופה שבה כיהן כיושב ראש המועצה האיזורית טלאורמן (Teleorman) שבדרום. באותה תקופה, נתן הוראה להעסקה פיקטיבית של שתי חברות מפלגה במחלקה לעזרה סוציאלית והגנת הילד. הן קיבלו את שכרן מכספי ציבור, למרות שעבדו באופן בלעדי עבור המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD). מנהיג המפלגה הסוציאל דמוקרטית לא הודה במעשה.
הכנות לקראת נשיאות רומניה באיחוד האירופי
באקלים הפנימי הסוער הנוכחי, רומניה מתכוננת ל־1 בינואר שנה הבאה, כאשר תיכנס לכהונתה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי, לתקופה של חצי שנה. באמצעות פעילותה שתיארך ששה חודשים, מטרתה של בוקרשט, בין היתר, היא לוודא פיתוח בר קיימא ושוויוני עבור כל מדינות האיחוד ולהשיג תוצאות קונקרטיות עבור אזרחי אירופה — מסרה ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă), ביום רביעי, בנאום במליאת הפרלמנט. בתורו, בבריסל, השר לענייני אירופה, ויקטור נגרסקו (Victor Negrescu), מסר את הבטחותיו כי רומניה מוכנה לקבלת כהונת נשיאות מועצת האיחוד החל מה־1 בינואר. בשיחותיו עם נציבים אירופיים רבים, השר דיבר על סדר עדיפויותיה של רומניה לשנה הבאה בתחומים כגון התקציב ומשאבי אנוש, מחקר, אנרגיה ותחרות. ויקטור נגרסקו מסר כי בכוונתה של רומניה שמדיניות הלכידות, שמשמעותה לכידות כלכלית, חברתית וטריטוריאלית, תהיה מרכיב מרכזי בתקציב האירופי. בנוגע למדיניות החקלאות, בכוונתה של בוקרשט לנקוט בצעדים לצמצום הפערים בקצבאות, סיוע לחקלאים צעירים ושימושים חקלאיים תחרותיים שמביאים לשוק האירופי מוצרים איכותיים. תחום אחר ברשימת סדר העדיפויות הוא מחקר וחידושים. רומניה שואפת לגישה שוויונית והוגנת למשאבים בתחום זה או שכר שווה לכל החוקרים, ללא קשר למוצאם.
גשמים כבדים ורוחות עזות גרמו לנזקים
מזה מספר שנים, תושבי רומניה מתמודדים עם תופעות מזג אוויר קיצוניות, בלתי אופייניות לאקלים היבשתי המתון של רומניה. האביב והסתיו כבר אינם מתאפיינים בצורתם הקלאסית, בקיץ חם מהרגיל, השלגים כמעט ונעלמו בחורף, באיזורים מסויימים ברומניה, וגם סופות טורנדו הופיעו. מסוף שבוע שעבר, על רקע טמפרטורות גבוהות מהרגיל עבור תקופה זו בשנה, באיזורים רבים ברומניה נצפו תופעות מזג אוויר אינטנסיביות, המאופיינות בגשמים שוטפים, ברקים, רוחות עזות וברד. הבעיות נמשכו גם השבוע, עם הופעתן של סופות. עשרות גשרים נסחפו על ידי שטפונות שכיסו רחובות, כבישים ושטחי גידולים חקלאיים נרחבים רבים. נגרמו נזקים לעשרות בתים, מרתפים, חצרות, מבנים מסחריים, מבנים נספחים לבתים, רכבים, בארות שתייה ומספר מקטעי כביש. עשרות עצים נפלו. בעשרות יישובים נרשמו הפסקות חשמל. גם בבוקרשט, הגשמים השוטפים הציפו רחובות וגרמו לשיבושי תנועה באיזורים מסויימים.
