כנס “חיים יהודיים ברומניה בסוף שנות ה-60: תמונות ורשמים” התקיים לאחרונה ב-ICR תל אביב. חקר האמנות היהודית המסורתית ברומניה מהווה, עבור חוקרים ולא רק עבורם, הזדמנות מרתקת לגשת, ולו חלקית, לחלק מהמורשת היהודית העשירה, שעד כה טרם נחקרה במלואה. בעוד שבפולין, אוקראינה, בלארוס וליטא נהרסו כמעט כליל בתי כנסת מעוטרים בציורי קיר, ברומניה שלאחר השואה ניתן היה לשמר את האמנות הזו באופן חלקי, ציין איליה רודוב, פרופסור לאמנות יהודית באוניברסיטת בר אילן מישראל. כך, בסוף שנות ה-60, כאשר היסטוריון האמנות זוסיה אפרון החל לחקור את אמנות בית הכנסת האשכנזי, רומניה הייתה המדינה היחידה בגוש הסובייטי שאזרח ישראלי יכל לבקר בה. מסעותיו לכפרים ועיירות שונות במולדובה הולידו אוסף משמעותי וחשוב מאוד של תמונות וזיכרונות, אמר פרופסור רודוב.
איליה רודוב הדגיש כי המשאבים של היום מאפשרים לנו להתעמק במנהגים הנשכחים ובתחום ביטוי האמנותי המרתק של אמני עם יהודים. אחד מהם היה מנחם מנדל גרינברג, שעיטר כמעט 40 בתי כנסת ברומניה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. ציוריו של גרינברג מתארים נושאים מקראיים, מקומות קדושים בישראל, וכן נופים רומניים אותנטיים. ציירים יהודים רומנים השתמשו בצורה גאונית בגלויות, מפות ותצלומים כדי לתאר מקומות רחוקים בישראל מבלי שביקרו בהם פיזית, הוסיף רודוב.
במהלך האירוע הוצג הספר “בחיפוש אחר זמן אבוד: יומני המסע של זוסיה אפרון על אמנות יהודית ברומניה”, המייצג את תוצאות עבודת מחקר מרשימה.
שנה לאחר מלחמת ששת הימים, זוסיה אפרון, מנהל מוזיאון לאמנות בעין חרוד (אחד המוזיאונים הראשונים שהוקמו במדינת ישראל), החל במסעותיו בחיפוש אחר מורשת יהודית באזור הרומני של מולדובה.
הוא צילם מאות תצלומים של בתי כנסת ובתי קברות יהודיים (רובם נהרסו מאז) ורשם ביומן מסע את רשמיו מהחיים היהודיים ברומניה תחת שלטונו של הרודן ניקולאי צאושסקו. עם הופעתו של הספר הופכים צילומיו וזיכרונותיו, המציגים עדויות היסטוריות ייחודיות ומשמעותיות, לזמינים לקהל הרחב.
פרופסור רודוב גם שיתף פעולה עם ICR תל אביב, לרגל קיום כנסים המוקדשים למורשת התרבותית של יהודי רומניה, לאמנות בתי הכנסת ומקומות פולחן ברומניה.
