Tag: רכבות המוות

  • קיצבת פיצויים לילדים של קורבנות ממניעים אתניים של המשטרים 1940-1945

    קיצבת פיצויים לילדים של קורבנות ממניעים אתניים של המשטרים 1940-1945

    הסנאט הרומני אימץ את הצעת החקיקה להשלמת OUG 105/1999 אשר קובע את הזכויות לילדי הקורבנות מסיבות אתניות של המשטרים שהוקמו ברומניה בין 6 בספטמבר 1940 – 6 במרץ 1945. הצעת החקיקה תידונה בפרלמנט אשר הוא הפורום קובע בנידון.




    ילדו של הנספה או של הנעלם או של הנרצח ברכבות המוות, במהלך הפוגרומים, במהלך גירוש לגטאות ומחנות ריכוז בחול, במהלך שלילת החירות במקומות מעצר או במחנות ריכוז, בזמן שחי במקלט או גורש למקום אחר, במהלך הפינוי מבית בבעלותו בזמן שהיה חלק מפלוגות העבודה בכפייה, זכאי לקצבה חודשית של 175 ליי (כ– 35.5 אירו), קובעת הצעת החוק שהושרה עי הסנאט. את הצעת החקיקה יזמו, בין היתר, חברי הפרלמנט של המיעוטים הלאומיים, ביניהם גם סילביו וקסלר, נשיא פדרצית הקהילות היהודיות ברומניה. בהצעה נקבע גם כי בתאריך בו היה אחד ההורים או שניהם באחד מהמצבים שהוזכרו, הילד זכאי לקצבה חודשית בסכום זהה לקצבה שההורה שנפטר היה מקבל. את אותן זכויות יקבל הילד שנולד בתקופה שאחד או שני ההורים היו במצבים דלעיל. הילד שנולד לאחר הפסקת המצבים שהוזכרו, זכאי לקצבה חודשית של 50% מהקצבה שההורה שנפטר היה נהנה ממנה. החוק ייכנס לתוקף ב -1 בינואר 2022.




    הענקת קצבאות פיצויים לעדים האחרונים של השואה ברומניה, שראו את גורלם נהרס על ידי המשטר הדיקטטורי ששלט ברומניה במלחמת העולם השנייה, ולילדיהם מהווה הכרה פומבית בטרגדיה שעברה עליהם, בעינוי שנמשך דורות והרס חיים. קורה שהחברה נוטה לשכוח שילדים אלה, כיום קשישים, במצב בריאותי ירוד, במצב כלכלי קשה והכנסותיהם נמוכות מאוד, יחד עם הסבל שלהם, נאלצו לחיות עם הסבל והזכרונות של הדרמות הבלתי נתפסות שההורים עברו, אמר חבר הפרלמנט סילביו וקסלר.

  • תגובות בהלוויה של המכובד ינקו צוקארמן

    תגובות בהלוויה של המכובד ינקו צוקארמן

    אישים רבים כיבדו את זכרו של ינקו צוקארמן אישיות חשובה של קהילות היהודיות ברומניה, אשר הלך לעולמו בגיל 98 והובא למנוחות בבוקרשט ב-11 לינואר 2021. היועץ לנשיאות אנדרי מורארו (Andrei Muraru) כתב שהשתתף בהלוויתו של ינקו צוקארמן אשר ישאר גיבור לעולמים !




    היום נפרדנו מינקו צוקארמן אחד מאחרוני השורדים של רכבות המוות ושל הפוגרום מיאשי (צפון מזרח), מ-1941 , כתבה שגרירות ישראל בבוקרשט. השגריר דוד סרנגה הצהיר : איבדנו אח וחבר. אדם שסבל מכל הרוע בעולם : עינויים, השפלה, בוז ואדישות. עם רצון חיים בלתי יאומן, ינקו צוקארמן בחר להתעלות על כל הרוע הזה, לבנות לעצמו חיים מכובדים ולאהוב את האנושות. היה לו האומץ לחיות נדיב ועם כבוד. הוא הבין שהאהבה מסלקת את הפחד והחושך מהאנשים. לדאבונינו, נמצאים לידנו פחות ופחות ניצולי שואה ולכן עלינו החובה להזכיר את ההיסטוריה עם הצדדים הטובים שלה אבל גם עם הצדדים הבלתי צודקים.




    גם אדריאן צוקרמן שגריר ארהב בבוקרשט הנמצא בסוף הכהונה, הצהיר בהלוויה של ינקו צוקארמן : הקרובים שלו איבדו איש יקר, רומניה איבדה גיבור, והאנושות איבדה דוגמא לחמלה. ינקו חי חיים מדהימים , מסומנים בקיצוניויות. היה עד ושרד את הזוועות האיומות ביותר, ככל שהשואה היכתה בחוזקה את רומניה את אירופה כולה, וחיסלה את אלה שכל אשמתם הייתה שייכות לדת מסוימת ינקו שרד גם את הימים השחורים של הקומוניזם, כאשר אסור היה לדבר על השואה ודיכוי פושע חל על כל הדתות ועל חופש הביטוי.




    במצב שרבים היו מוותרים מול השנאה והפחד , ינקו בחר בחיים מלאי חינוך, תרבות וחסד. הוא הביא עשרות בשנים לקהל מוזיקה ועד הימים האחרונים של חייו השתדל לקדם כשרונות מוזיקליים של רומניה מחוץ לגבולותיה בקרב דורות רבים. כולנו אנשים טובים יותר בגלל ההשפעה שלו והאנושיות שלו.




    השגריר צוקרמן אמר שעלינו, כדי לכבד אדם כה נפלא, לא לשכוח לעולם את הלקחים של ההיסטוריה ושלא נוותר לעולם מול השנאה ושלא נתבייש לחשוף את הרוע תמיד ובכל מקום.




    הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה אירגנה ב-11 לינואר אירוע אונליין לזכר ינקו צוקארמן“, ששודר בפיסבוק ובזום, בו השתתפו אישים רבים אשר העלו את זכרו של צוקארמן.




    שגרירות רומניה בישראל מסרה : ינקו צוקארמן היה אדם מיוחד בנדיבותו וחסדו וישאר בזכרון שלנו כדי לא לשכוח את המאורעות הנוראים שהתרחשו בזמן השואה ברומניה.

  • מצעד הזכרון מאורגן ע”י מוזאון היסטורית היהודים באורדיאה (Oradea)

    מצעד הזכרון מאורגן ע”י מוזאון היסטורית היהודים באורדיאה (Oradea)

    מצעד הזכרון יאורגן החל משנה הבאה עי מוזאון היסטורית היהודים באורדיאה (Oradea), בצפוןמערב רומניה, לזכר 30,000 היהודים שהוגלו מהעיר לאושוויץבירקנאו במאייוני 1944 . אוצרת המוזאון דיאנה ינקו (Diana Iancu) הצהירה שמוזאון התכוון לארגן אירוע זכרון זה ב-25 למאי 2020, לזכר קורבנות השואה, אבל בגלל הפנדמיה לא היה ניתן. בעתיד,היא אמרה, אירוע הזה יאורגן במטרה להזכיר את הטרגדיה של יהודי העיר אשר החלה ב-25 למאי 1944 . המצעד יתחיל ליד בית הכנסת האורטודוקסי ברחוב Mihai Viteazu, יעבור ברחוב Sucevei עד ליד של חווה היימן (Eva Heyman) בפארק Nicolae Bălcescu, בעבר הפארק Rhedey, משם הוגלו היהודים.




    כמחוות כבוד לקורבנות השואה, העיריה אורדיאה שיקמה מהתקציב שלה את בית הכנסת האורטודוקסי הישן והקימה בו את מוזאון היסטורית היהודים באורדיאה. מוזאון זה מתפקד כחלק של מוזאון העיר אורדיאה. בקומת הקרקע של המוזאון נמצאים לוחות מידע וחפצים קשורים לחיי הקהילה היהודית של אורדיאה. בקומה מעל מציגים תערוכה קבועה לזכר תושבי העיר שנספו בתקופת השואה. עובדי המוזאון מרבים לארגן אירועים עם תלמידים, ביקורים מודרכים ותחרות של יצירה ספרותית.




    ב-25 למאי 1944 החל באורדיאה גירוש היהודים. בבוקר של אותו יום, מהפארק Rhedey יצאו הרכבות הראשונות מלאות ביהודים במצבים משפילים וקשים. היעד לא היה האגם באלאטון כפי שהשלטונות הציגו עמ לא ליצור פאניקה בקרב היהודים ולשלוט עליהם ביתר קלות אלא המחנות הנאצים. ב-25 למאי 1944 החל פינוי הגטו הגדול שבו היו סגורים יהודי אורדיאה. יהודי אורדיאה והסביבה גורשו לאושוויץ ב-10 נגלות. רכבות המוות הובילו בקצב יומי, בתנאים חסרי צלם אנוש בקרונות של פרות, עד ה-5 ליוני, כל יום 2,500 — 3,000 יהודים. אחרי נסיעה של 4 ימים בקרונות נעולים, ללא מזון, ללא מים, ללא תנאי היגיינה מינימליים יהודי אורדיאה נמסרו לגרמנים בעיר Kosice שבסלובקיה והובלו הלאה למחנות ההשמדה.