Tag: שגרירת ארהב בבוקרשט

  • הודעות ליום השואה הבינלאומי

    הודעות ליום השואה הבינלאומי

    אישי ציבור רבים שלחו הודעות ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שצוין בבוקרשט 80 שנה לאחר שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. התפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיות, אמר הנשיא קלאוס יוהניס. היום גם אנו מצינים את הסבל של קורבנות הפוגרום בבוקרשט מינואר 1941. אנו מכבדים את זכרם של כל אלו שאיבדו את חייהם, כמו גם את אומץ לבם של הניצולים והמחלצים, כך שהטרגדיה שקטע כל כך הרבה גורלות לעולם לא תישכח, הדגיש הנשיא. ברמה הבינלאומית, פופוליזם, קיצוניות, גישות וגילויי שנאת זרים ואנטישמיות מוסווים בצורה ערמומית, מתוך כוונה לשחוק את עמודי התווך שעליהם בנוי העולם החופשי, שבהם זכויות היסוד ממלאות תפקיד מהותי, הוסיף יוהניס. הוא הפנה את תשומת הלב לעובדה שהתפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיות. הנשיא הזכיר כי רומניה נקטה צעדים חשובים לקראת כיבוד זכרם של קורבנות השואה והמאבק באנטישמיות על ידי אימוץ חקיקה איתנה ופיתוח פרויקטי זיכרון וחינוך התורמים לתרבות המבוססת על ערכי יסוד אירופיים.

    השואה הייתה אחת הפרשיות הטראגיות והאפלות ביותר בתולדות האנושות, אמרו נשיאי הסנאט ושל הפרלמנט, איליה בולוזאן וצפריאן שרבאן. נשיא הסנאט הצהיר שזהו רגע של הרהור עמוק, הזדמנות לזכור לא רק את הסבל של קורבנות מעשים הברבריים אלא גם את החובה למנוע טרגדיות כאלה להתרחש שוב. הוא הדגיש ששתיקה ואדישות יכולים להפוך לשותפים של הרוע. באמצעות חינוך וקידום ערכים דמוקרטיים, מוטלת עלינו האחריות לשמור על זיכרון הקורבנות ולבנות עתיד המבוסס על סולידריות וכבוד, אמר איליה בולוזאן.

    הטקס של היום, הכריז צפריאן שרבאן, הוא גם קריאה למודעות, אחריות ופעולה להווה ולעתיד. כנציג הפרלמנט, אני מדגיש את החשיבות של תמיכת חקיקה ביוזמות הנלחמות באנטישמיות, שנאת זרים והסתה לשנאה. לאחר אימוץ הדוח הסופי של ועדת אלי ויזל, נקטה רומניה צעדים חשובים. הפכנו למודל אזורי במאבק באנטישמיות, ציין נשיא לשכת הנבחרים.

    ראש הממשלה מרצל צולאקו הזכיר שאנטישמיות, קיצוניות ושנאת זרים מתבטאים יותר ויותר באירופה, במרחב שבאופן פרדוקסלי הוא ערש הזכויות והחירויות היסודיות. לכן הוא אישר מחדש את מחויבותה הנחרצת של ממשלת רומניה להילחם בנגע האנטישמיות ולקדם את זכר קורבנות השואה, והדגיש כי מחובתן של השלטונות להבטיח שהחברה הרומנית לא תחזור על טעויות ההיסטוריה. החינוך חייב למלא תפקיד מרכזי בהקשר זה. זאת הסיבה שאני שמח שלצעירים ברומניה יש הזדמנות לטפח את רוחם האזרחית על ידי לימוד הנושא היסטוריה יהודית. השואה“, הוסיף ראש הממשלה. בהקשר זה, הוא בירך על העובדה שבין החטופים הישראלים הראשונים ששוחררו מעזה היו שתי נשים בעלות אזרחות רומנית.

    משרד החוץ שלח מסר המדבר על התפשטות האדירה, בסביבה המקוונת, של דברי שטנה ותיאוריות קונספירציה וגם של דיסאינפורמציה, המחופשת כפתרונות לבעיות מורכבות בחברה. אימוץ האסטרטגיה הלאומית השנייה למניעת ומאבק באנטישמיות ושנאת זרים לתקופה 2024-2027 מייצג הישג חשוב המגבש את תפקידה של רומניה כמודל אזורי של שיטות עבודה טובות בתחום המאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה, ציין המשרד.

    נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, הדגיש כי הוא לעולם לא יקבל מתקפה או השפלה של החיים היהודיים ואת ערכי היהדות. היום, יותר מתמיד, הפך חיוני לעשות כל שביכולתנו כדי לשמר ולהגן על ערכי הדמוקרטיה. בפעם הראשונה שנתקלתי במצבים שבהם חברי קהילות יהודיות ביקשו להיעלם ממאגרי המידע של הפדרציה, בגלל חוסר ודאות בעתיד. לאחרונה נאמר לנו, במישרין או בעקיפין, שוב ושוב, שאסור לנו להיות מטרד, להיות צנועים ורצוי בלתי נראים כדי לא לסבול. אני מבטיח לכם שלא כך נתנהג, הציר חבר הפרלמנט.

    שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, הדגיש את הצורך להחזיר את כל החטופים הביתה בהקדם האפשרי. הוא הודה לראש הממשלה על מעורבותה של רומניה בתהליך שחרור החטופים וכן על ההוקרה לקורבנות הטבח ב-7 לאוקטובר 2023. היום ותמיד, אנו מכבדים את זכרם של מיליוני האנשים שחייהם נקטעו באחד הפרקים האפלים בתולדות האנושות, השואה. היום ותמיד, המוטו לעולם לא עודמייצג את המחויבות שלנו להילחם באנטישמיות על כל צורותיה ולמנוע חזרה על טרגדיה דומה, הוסיף הדיפלומט הישראלי.

    שגרירת ארהב בבוקרשט, קתלין קוואלץ, הצהירה כי ישנם אנשים שמצמצמים או מתעלמים מתפקידם של משתפי הפעולה המקומיים בביצוע השואה. הכחשת שואה ועיוות ניזונים מהלאומנות הגוברת ושנאת הזרים במדינות מסוימות. לדברי השגרירה, ארהב נותרה מחויבת להילחם בהתעוררות האנטישמיות בארהב וברחבי העולם.

  • עצרת סולידריות עם מדינת ישראל

    עצרת סולידריות עם מדינת ישראל

    כמה מאות בני אדם השתתפו בעצרת סולידריות עם ישראל בבוקרשט לאחר המתקפה המאסיבית ששיגר ארגון הטרור חמאס ב-7 לאוקטובר מרצועת עזה. פוליטיקאים רומנים, דיפלומטים (כולל שגרירת ארהב בבוקרשט, קתלין קוואלק, ושגריר גרמניה בבוקרשט, פאר גבאואר(Peer Gebauer)), וגם אנשים רגילים, יהודים שנולדו ברומניה, באוקראינה או בישראל, רומנים שרצו להעביר מסר לישראלים שהם לא לבד מול הטרור.



    שגרירות ישראל בבוקרשט מודה לכל מי שהיה במקום ברגע חשוב במיוחד למדינת ישראל ולעם ישראל, לכל אלו שהצטרפו לקריאה להילחם בטרור. אנו מודים לרומניה על התמיכה הבלתי מסויגת שלה, שהיא חשובה פי כמה שהיא באה לידי ביטוי ברגעים הטרגיים הללו שעוברים עלינו, ומדגישה שוב את מוצקות היחסים בין המדינות והעמים שלנו.



    אנו מביעים את תודתנו למחווה של אחדות ותמיכה מכל המכובדים, נציגי הסביבה העסקית, הסביבה הכלכלית, התרבותית, האקדמית, של הקהילה היהודית, של הדיפלומטיה. חלקם, באמצעות נאומים מעוררי השראה או נוכחות רהוטה, הצליחו להיות איתנו ואנו מודים להם.

  • טקס באנדרטה לזכר קורבנות השואה

    טקס באנדרטה לזכר קורבנות השואה

    טקס מטעם מכון אלי ויזל“, התקיים באנדרטה לזכר קורבנות השואה בבוקרשט ביום הזיכרון הלאומי לקורבנות השואה ברומניה.



    נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, הדגיש בהודעה כי על הרשויות מוטלת החובה לעשות את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע ולהילחם ביעילות בגילויים של אנטישמיות ושנאת זרים, לרבות באמצעות העמשה של מי שאחראי להתנהגויות ולפעולות כאלה. אנחנו במצב קשה באזור שלנו, באירופה ובעולם. בתקופות כאלה, לפופוליזם יש קרקע פורייה לתמרון המצפון של ההמונים, והקיצוניות מוצאת בקלות חסידים. התקפות עם אופי אנטישמי ושנאת זרים הן בלתי נסבלות ויש לגנותן בחריפות ולהעניש אותן במהירות. אסור לשכוח שהשואה הייתה גם תוצאה של הפצת דברי שטנה, גזענות, שנאת זרים ואנטישמיות, על רקע המשבר הכלכלי, המדיני והביטחוני בתקופה בין שתי מלחמות העולם, אמר הנשיא יוהניס.



    נשיא הסנאט, ניקולאיה ציוקה, שלח מסר המדגיש את חובתם של כולם להילחם בקיצוניות ובהקצנה כדי להימנע מלחזור על טעויות העבר. אנו מעבירים את הסולידריות שלנו לעם היהודי ולישראל, המתמודדים כעת עם התקפות ואלימות נוראיות, כתב ציוקה.



    ראש הממשלה, מרצל צולאקו הכריז, בהודעה, כי מחובתנו להעלות את המודעות וליידע את החברה על הדרמה של השואה ברומניה. ראש הממשלה הדגיש כי יש להגביר את ההוקרה לזכר הקורבנות באמצעים קונקרטיים הנותנים מענה הן לאתגרים העומדים עדיין בפני הניצולים ובפני צאצאי הקורבנות והזכיר כי רומניה נקטה בצעדים חשובים בנושא קבלת האחריות על השואה, המאבק בגזענות ובאנטישמיות, והזכיר את הקידום לרמה הלאומית של הוראת המקצוע תולדות היהודים.השואה החל מכיתה יא, והפתיחה הצפויה של המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה, וגם תחילתו של תהליך פיתוח האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה ובדברי שטנה בתקופה העתידית של 2024-2027.



    משרד החוץ הזכיר את חשיבות המאבק והגינוי מהרמה הגבוהה ביותר של הנרטיבים של הכחשה ועיוות השואה, בהקשר של מלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה המוצגת כדהנאציפיקציה של אוקראינה. המשרד חזר על תמיכתו ביוזמות לאומיות ובינלאומיות לקידום חינוך, מחקר והנצחה של קורבנות השואה.




    שר הפנים, קאטאלין פראדויו (Cătălin Predoiu), מסר כי הוא סולידרי בצורה עמוקה עם העם היהודי ועם מדינת ישראל, המתמודדת עם אתגרים ואיומים חמורים. ברגע זה של הנצחת השואה, אנו גם לומדים מעברנו וזוכרים ששלום ודוקיום שליו הם הערכים היקרים ביותר של האנושות, אמר פראדויו.



    החינוך הוא הדרך ללמוד את החשיבות הסובלנות, כבוד הדדי ושלום, קבעה שרת החינוך, ליגיה דקה, שטענה כי השואה היא לא רק רגע היסטורי, אלא ביטוי לשנאה ואכזריות של אנשים.



    שגרירת ארהב בבוקרשט, קתלין קוואלק, הצהירה כי המאמצים של רומניה להכיר, ללמוד ולהתפתח בעקבות הטראומה הקולקטיבית של השואה מרשימים. כעת אנו יכולים לראות את המאמצים המשמעותיים של הפרלמנט, מכון ויזל“, הממשלה ועיריית בוקרשט לבנות את המוזיאון לתולדות היהודים והשואה במרכז בוקרשט. באופן דומה, כניסתו, החל מהשנה, של מקצוע חובה על השואה בבתי ספר התיכון היא סמל למחויבותה של רומניה לנהל את האירועים הטרגיים של העבר, אמרה הדיפלומטית האמריקאית. קתלין קוואלק גם הראתה שחובתנו לשאת את מורשת ניצולי השואה והכריזה על הזדהות עם העם והמדינה הישראלית ברגע קשה זה.



    שגריר מדינת ישראל ברומניה, ראובן עזר, שסקר את הדרמה של אלפי יהודים שפגשו את סופם בתקופת השואה, קרא לכבד את זכרם של כל אלה שאינם עוד בינינו. היום אנו זוכרים גם את אלו ששרדו ונולדו מחדש בשחרור ממחנות ההשמדה והריכוז, היגרו לישראל והניחו את היסודות למדינה החדשה. הצלחנו למצוא את הכוח לבנות חברה דמוקרטית ומשגשגת. המחיר שאנו משלמים היום כדי להמשיך להיות עם ריבוני בארץ ישראל שווה את המאמץ כי הוא הערובה הטובה ביותר נגד ניסיונות השמדתנו. היום עדיין ישנם אנשים שמשבחים את מבצעי השואה. ברומניה יש עדיין רחובות ומונומנטים על שם לגיונרים ופושעי מלחמה, למרות שהחוק אוסר על שמות כאלה, אמר השגריר. ראובן עזר בירך על המאמצים המתמידים של רומניה לקחת אחריות על העבר ולחזור על מחויבותה להילחם באנטישמיות ובהכחשת השואה.



    תאריך9 לאוקטובר מציין את תחילת הגירושים של יהודים מבוקובינה לטרנסניסטריה, במהלך מלחמת העולם השנייה. הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה הראתה כי במהלך השואה, ברומניה ובשטחים שבשליטתה, נהרגו או מתו בין 280,000 ל-380,000 יהודים רומנים ואוקראינים.

  • טקס באנדרטה לזכר קורבנות השואה

    טקס באנדרטה לזכר קורבנות השואה

    טקס הנחת זרים, מאורגן עי מכון אלי ויזל“, התקיים באנדרטה לזכר קורבנות השואה בבוקרשט לרגל יום ההנצחה הלאומי לנספי השואה ברומניה, שצוין ב-9 לאוקטובר.



    נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, הדגיש בהודעה כי על הרשויות מוטלת החובה לעשות את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע ולהילחם ביעילות בגילויים של אנטישמיות ושנאת זרים, לרבות באמצעות סנקציות על מי שאחראי להתנהגויות ולפעולות כאלה. אנחנו במצב קשה באזור שלנו, באירופה ובעולם. בתקופות כאלה, לפופוליזם יש קרקע פורייה לתמרון של המצפונים, וקיצוניות מוצאת בקלות חסידים. התקפות עם אופי אנטישמי ושנאת זרים הן בלתי נסבלות ויש לגנותן בחריפות ולהעניש אותן במהירות. אסור לשכוח שהשואה הייתה גם תוצאה של הפצת דברי שטנה, גזענות, שנאת זרים ואנטישמיות, על רקע המשבר הכלכלי, המדיני והביטחוני בתקופה בין שתי מלחמות העולם. על הרשויות מוטלת החובה לעשות את כל המאמצים הדרושים כדי למנוע ולהילחם ביעילות בגילויים אנטישמיים ושנאת זרים, לרבות באמצעות סנקציות על מי שאחראי להתנהגויות ולפעולות כאלה, אמר הנשיא יוהניס.



    ראש הממשלה, מרצל צולאקו הכריז, בהודעה, כי מחובתנו להעלות את המודעות וליידע את החברה על הדרמה של השואה ברומניה. ראש הממשלה הדגיש כי יש להגביר את ההוקרה לזכר הקורבנות באמצעים קונקרטיים הנותנים מענה הן לאתגרים העומדים עדיין בפני הניצולים ובפני צאצאי הקורבנות והזכיר כי רומניה נקטה בצעדים חשובים בנושא קבלת האחריות על השואה, המאבק בגזענות ובאנטישמיות, והזכיר את הקידום לרמה הלאומית של הוראת המקצוע תולדות היהודים.השואה החל מכיתה יא, והפתיחה הצפויה של המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה, שנותרה בראש סדר העדיפויות, וגם תחילתו של תהליך פיתוח האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה ובדברי שטנה בתקופה 2024-2027.



    שגרירת ארהב בבוקרשט, קתלין קוואלק, הצהירה כי המאמצים של רומניה להכיר, ללמוד ולהתפתח בעקבות הטראומה הקולקטיבית של השואה מרשימים. כעת אנו יכולים לראות את המאמצים המשמעותיים של הפרלמנט, מכון ויזל“, הממשלה ועיריית בוקרשט לבנות את המוזיאון לתולדות היהודים והשואה במרכז בוקרשט. באופן דומה, כניסתו, החל מהשנה, של מקצוע חובה על השואה בבתי ספר התיכון היא סמל למחויבותה של רומניה לנהל את האירועים הטרגיים של העבר, אמר הדיפלומטית האמריקאית. קתלין קוואלק גם הראתה שחובתנו לשאת את מורשת ניצולי השואה והכריזה על הזדהות עם העם והמדינה הישראלית ברגע קשה זה.



    שגריר מדינת ישראל ברומניה, ראובן עזר, שסקר את הדרמה של אלפי יהודים שפגשו את סופם בתקופת השואה, קרא לכבד את זכרם של כל אלה שאינם עוד בינינו. היום אנו זוכרים גם את אלו ששרדו ונולדו מחדש בשחרור ממחנות ההשמדה והריכוז, היגרו לישראל והניחו את היסודות למדינה החדשה. הצלחנו למצוא את הכוח לבנות חברה דמוקרטית ומשגשגת. המחיר שאנו משלמים היום כדי להמשיך להיות עם ריבוני בארץ ישראל שווה את המאמץ כי הוא הערובה הטובה ביותר נגד ניסיונות השמדתנו. היום עדיין ישנם אנשים שמשבחים את מבצעי השואה. ברומניה יש עדיין רחובות ומונומנטים על שם לגיונרים ופושעי מלחמה, למרות שהחוק אוסר על שמות כאלה, אמר השגריר. ראובן עזר בירך על המאמצים המתמידים של רומניה לקחת אחריות על העבר ולחזור על מחויבותה להילחם באנטישמיות ובהכחשת השואה.