Tag: שגריר ישראל בבוקרשט

שגריר ישראל בבוקרשט, ראובן עזר, בהפגנת הזדהות עם האזרחים הישראלים המוחזקים כבני ערובה ברצועת עזה, גינה את “המעשה הפלילי, הנורא והבלתי מוסרי” של חטיפת 38 הילדים שנלקחו מבתיהם עם שחר של 7 לאוקטובר. חמאס, ארגון טרור, לקח יותר מ-240 בני ערובה, בהם 38 ילדים, דבר בלתי נתפס. אף ארגון, אפילו לא הצלב האדום, לא סיפק מידע משמעותי עליהם. אנחנו חושבים על הילדים החטופים האלה. אנו מדמיינים אותם בחושך, רועדים, בוכים מפחד. חלקם אפילו לא מבינים מה קרה להם, למה אמא שלהם לא שם. מי יחתל אותם עכשיו, מי ינחם אותם? אמר ראובן עזר, בהפגנה שארגנה שגרירות ישראל בבוקרשט.

הדיפלומט הישראלי הוסיף כי באמצעות מעשה זה הופר ובוטל הסכם הומניטרי יסודי ודרש מהחוטפים לשחרר את הילדים לאלתר. אסור לקחת ילדים כבני ערובה, זה מנוגד לחוקים ולמוסכמות שאומצו ברחבי העולם וזה נגד הדת והאמונה. זהו תקדים נורא, המוביל אותנו לעולם מעוות ואכזרי. כדי להחזיר את האמונה שהעולם יכול להיות מקום טוב ובטוח, עלינו להילחם ועלינו לנצח. יש לנו זכות לחיות חיים בטוחים, אמר השגריר ראובן עזר.

באירוע השתתפו עשרות אנשים שנשאו שלטים המביעים את הזדהותם עם האזרחים הישראלים המוחזקים כבני ערובה והניפו את דגלי ישראל ורומניה. דובונים הוצבו על בסיס פסלו של המלך קרול הראשון והוצגו תמונות של הילדים שנלקחו כבני ערובה. בסיום האירוע הועלו בלונים רבים לזכרם של קורבנות הפיגוע ב-7 לאוקטובר.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, שלח מסר לרגל ראש השנה היהודי תשפ“ד, בו הוא מראה כי חג זה מייצג את ההזדמנות לחדש את המחויבות עבור חברה של עושר וגיוון של המורשת המשותפת של אנושות. הוא הזכיר שלאורך הזמן היה ליהודי ארצנו תפקיד חשוב בפיתוח ומודרניזציה של החברה הרומנית, של התרבות ושל המדע.

ראש השנה היהודי הוא סיבה של שמחה, וגם רגע של מחשבה על הייעוד והשירות שלנו, על הערכים והאידיאלים המעוררים בנו השראה, על השתתפותנו בהגשמת טובת הכלל, זאת עפ המסר של נשיא. בהווה עם אתגרים רציניים ומורכבים, בו הקהילה היהודית ברומניה ממשיכה לתרום להגשמת פירות הדו–קיום שלנו, אני בטוח ביכולתה של רומניה לבנות עתיד אירופי המבוסס על כבוד, דיאלוג והערכה הדדית , ציין יוהניס.

מזכיר המדינה לדתות, צפריאן–וסילה אוליניצי (Ciprian-Vasile Olinici), שלח לרגל חג ראש השנה הודעה בה הצהיר כי הוא מעריך את הפרויקטים בעלי הערך שבוצעו בשנה האחרונה, כמו הפרסום בשפה הרומנית של התורה וההפטרה, יחד עם חמש המגילות, שימור וחידוש של מספר מבנים המייצגים את ההיסטוריה והתרבות של היהודים ברומניה, העצמת תוכניות חברתיות ורפואה לקשישים ולאנשים פגיעים. יחד עם זאת, אני רואה חשיבות מיוחדת להמשיך במאמצים למאבק באנטישמיות ובדיבור השטנה, כמו גם במאמצים להכיר נכון את ההיסטוריה של היהודים בארצנו ושל השואה. ביום זה שבו מעשינו נשקלים, אני בטוח שיחד נתרום לגיבוש והעשרת המורשת התרבותית והרוחנית היקרה של הקהילות היהודיות ברומניה, הוסיף אוליניצי.

אנו חוגגים את ראש השנה, ראש השנה היהודי. זוהי תחילתו של מחזור חדש, בו אנו משאירים את העבר מאחור ומסתכלים באופטימיות לעבר העתיד, אמר שגריר ישראל בבוקרשט, ראובן עזר, לרגל השנה היהודית החדשה תשפ“ד. סגן השגריר החדש ברומניה, רמי טפליצקי, איחל לקהילה היהודית ברומניה וליהודים בכל העולם, ראש השנה מלא בשמחה! מי יתן ששנת התשפ“ד תביא שלום, בריאות ושגשוג לכולם, אמר טפליצקי.

נשיא ישראל, יצחק הרצוג, העניק פרסים ל-5 אישים מצטיינים מתחום התרבות ברומניה. קיבלו את הכבודהשחקנית מאיה מורגנשטרן, מנהלת התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט, המנצח כריסטיאן מצלארו (Cristian Măcelaru), המנהל האמנותי של הפסטיבל הבינלאומי “גורגה אנסקו“, קונסטנטין קיריאק, מנהל פסטיבל התיאטרון הבינלאומי סיביו, ראדו מיהאילאנו (Radu Mihăileanu), במאי קולנוע בינלאומי, ופלורין פיירסיק, אחד השחקנים המוערכים והאהובים ברומניה.

הפרסים, שניתנו עי שגריר ישראל בבוקרשט, ראובן עזר, מדגישים את המיוחדות של הפעילות התרבותית המצטיינת שבוצעה לאורך הקריירה עי 5 אישי התרבות.

מדובר באמנים חשובים מאוד מרומניה, שמילאו תפקיד מאוד מיוחד ביחסי התרבות בין ישראל ורומניה. זאת מערכת יחסים בין בני אדם. רומניה היא מדינה מאוד פתוחה וקרובה מאוד לישראל, כיוון שיש לנו מיליון תושבים עם שורשים רומניים. גם המנטליות שלנו קרובה מאוד. ובגלל זה חשוב מאוד להמשיך ולפתח את הקשרים שלנו בתחומי האקדמיה, האמנויות והיחסים הכלכליים“, אמר הדיפלומט הישראלי.

הכניסה של בשר ומוצרי מזון חקלאי רומניים לשוק הישראלי ופתרונות למגזר החקלאי בהקשר של שינויי אקלים היו בין הנושאים שדן שר החקלאות, פלורין בארבו, עם שגריר ישראל בבוקרשט, ראובן עזר. הדיונים התמקדו בהעצמת שיתוף הפעולה הרומני–ישראלי בתחומי עניין משותפים עם יתרונות ממשיים לחקלאים. הדיאלוג התמקד גם בפישוט הליך ההסמכה של כמה משחטות כשרות, על מנת לאפשר כניסה לשוק הישראלי של בשר ומוצרי מזון חקלאי מחוות רומניה, שגריר ישראל ציין כי נקט בצעדים להשגת תמיכה כדי להשלים מהר ככל האפשר את הפרוצדורות הנדרשות.

לגבי גידול ירקות באזורים מוגנים, נותחו נושאים הקשורים לשימוש בטכנולוגיות חדשות, מערכות מודרניות לשימוש במים להשקיה בגידול ירקות ופירות וגם קידום מוצרי מזון חקלאי.

ישראל מייבאת כמויות משמעותיות של דגנים ובעלי חיים מרומניה ומייצאת דשנים וטכנולוגיות השקיה. עם זאת, הפוטנציאל גדול בהרבה, כתב השגריר עזר. הוא הדגיש את העניין של חברות ישראליות בייצור אנרגיה מתחדשת ברומניה ואת נוכחותן החזקה בשוק ההשקעות הרומני. שילוב של פאנלים פוטו–וולטאיים עם ייצור גידולים חקלאיים מייצג תוכנית פיילוט שנמצאת כעת בפיתוח בישראל, אשר יוכנס גם לרומניה.

ההיערכות לביקורו של שר החקלאות הישראלי ברומניה באוקטובר הייתה היבט נוסף שנדון. ראובן עזר הזמין את השר בארבו להשתתף ביריד אגריטק, אירוע חובק עולם שנערך בישראל, בין התאריכים 17-19 לאוקטובר.

סגן שגריר ישראל ברומניה, אמיר סגרון, סיים את המנדט שלו. לאחר שלוש שנים נפלאות, הגיע הזמן להיפרד מסגן השגריר שלנו, כתבה הנציגות הדיפלומטית הישראלית. התשוקה והכישרון שבהם ביצע אמיר את פעילותו הדיפלומטית באו לידי ביטוי בתרומה המהותית לחיזוק היחסים בין ישראל ורומניה, הוסיפה השגרירות.

במהלך 3 השנים ששהה ברומניה, אמיר ריכז את הפיתוח והיישום של פרויקטים רבים בתחומים חשוביים ליחסים הדו–צדדיים, כגון חדשנות, טכנולוגיה, חקלאות, הסביבה האקדמית, תרבות, בריאות, ביטחון, תיירות ועוד רבים אחרים הוסיפה הנציגות הדיפלומטית.

לצערי, הגיע הזמן להיפרד מסגני המצוין, אמיר סגרון, מאשתו האהובה יעל סגרון ומשלושת הבנים שלהם, אמר שגריר ישראל בבוקרשט, ראובן עזר. הודיתי לשניהם על ידידותם האישית, כיוון שהם מילאו, בזכות הלהיטות והכישרון שלהם, תפקיד חשוב כל כך בשגרירות ישראל ברומניה ועל התרומה המשמעותית לפיתוח היחסים הגדולים בין ישראל ורומניה, הוסיף עזר.

אורחים רבים וחשובים שהגיעו להיפרד ממך, אמיר, הם עדות טובה על הכבוד לעשיתך כאן ועל החותם שהותרת באמצעות הפרויקטים הרבים שלא היו מתבצעים בלעדייך, הכריז השגריר עזר.

שר הביטחון הרומני, אנגל טילבאר, קיבל את שגריר ישראל בבוקרשט, ראובן עזר. השניים דנו בנושאים עכשוויים על סדר היום הביטחוני, כמו גם בשיתוף פעולה בתחום ההגנה, הן במישור הדו–צדדי, והן עם נאט“ו והאיחוד האירופי.

הודגש הקשר הפורה עם הכוחות הצבא הישראליים, האינטרס של הצד הרומני בא לידי ביטוי בפיתוח שיתוף פעולה בתחום האימונים המשותפים, כמו גם ברמת חילות האוויר, כוחות הצי והרפואה הצבאית. הודגשה רמת הדיאלוג המדיני–צבאי הדו–צדדי, תוך אזכור הביקור הרשמי של שר הביטחון בישראל ב–2022.

השר טילבאר העריך את תפקידה הפעיל של ישראל כשותפה בדיאלוג הים תיכוני של נאט“ו והדגיש את התמיכה בחיזוק היחסים של ישראל עם האיחוד האירופי.

שר הביטחון הרומני, ווסילה דאנקו, נפגש עם שגריר ישראל בבוקרשט, ראובן עזר לפני ביקורו של השר הרומני בישראל.

שני האישים דנו בנושאים אקטואליים בסדר היום הביטחוני, כמו גם ביסודות של שיתוף הפעולה הדו–צדדי בתחום הביטחוני. שר הביטחון הזכיר את יחסי שיתוף הפעולה העקביים והפוריים עם הצבא הישראלי והביע עניין בהמשך פעילות האימון משותפת, ובחיזוק שיתוף הפעולה בתחום האווירי והימי, וגם במישור הגנת הסייבר ורפואה צבאית. השניים הביעו פתיחות להמשך יחסי שיתוף הפעולה הבילטרליים, כך הודיע משרד הביטחון.

הדיפלומט הישראלי כתב כי שוחח עם השר הרומני על השותפות הדו–צדדית האיתנה בתחום הביטחון, אשר בהקשר הנוכחי מחייבת שיתוף פעולה ברמה גבוהה אף יותר. השגריר עזר הביע את ביטחונו כי עי חיזוק שיתוף הפעולה הזה נרחיב את היכולות המשותפות שלנו בתעשייה הביטחונית.

ראש הממשלה ניקולאיה–יונל ציוקה קיבל את שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, לביקור פרידה, בתום שליחותו ברומניה. נסקרו מצב היחסים הדו–צדדיים, הישגים בתחום שיתוף הפעולה הצבאי, בתחום הביטחון, הבריאות והכלכלה וגם מרכיבים שניתן לפתח ברמת שיתוף הפעולה בניהול מים, חקלאות ואבטחת סייבר על רקע אתגרים עתידיים.

ראש הממשלה ציוקה הודה לשגריר סרנגה על כל הפעילות בבוקרשט. בקבלת המנדט בתקופה קשה, הצליח באמצעות נוכחותו ופעילותו הייחודית לשנות דברים, להחזירם לקדמותם ולקבוע קרבה ואהדה פה אחד כלפי עצמו וכלפי סדר יומו ברומניה.

דוד סרנגה ציין כי ההישגים עולים בקנה אחד עם הציפיות והיחסים המסורתיים הטובים מאוד בין הצדדים. ישראל מדרגת את רומניה בין שלושת השותפים המובילים באיחוד האירופי, בדיוק כפי שישראל היא השותפה החשובה ביותר של רומניה במזרח התיכון.

ראש ממשלת רומניה ושגריר ישראל ניתחו את התפתחות הסכסוכים בקירבת שתי המדינות, בסוריה ובאוקראינה, סכסוכים המשפיעים על שני הצדדים. ההקשר המורכב מוביל להרחיב את היחסים הבילטרליים ולשמור על יחסים מגזריים בתחומים המסמנים מערכת יחסים אסטרטגית.

ראש הממשלה ניקולאי ציוקה איחל לשגריר דוד סרנגה הצלחה בפעילותו העתידית והביע ביטחון שהוא יישאר “השגריר” המוערך של רומניה בישראל, כפי שכל הפעילות שלו בארצנו מציגה אותו.

הכרך השני של הטרילוגיה מיכניה קונסטנטינסקו (Mihnea Constantinescu) – רומניה סמלית הושק בבוקרשט, חלק מסדרת שלושה ספרים שאורגנה לפי שלושת התחומים המרכזיים בהם הייתה תרומה חשובה לשגריר לשעבר: דיפלומטיה, דיפלומטיה אנרגטית וזיכרון השואה.

הערכים שקידם השגריר מיכניה קונסטנטינסקו ( Mihnea Constantinescu) נותרו ציון דרך למוסר, כבוד ואהבה לזולת. הוא נלחם למען כבוד האדם וזכויות היסוד, ותמיד נהיה אסירי תודה לו על ידידותו ותמיכתו במדינת ישראל, הצהיר שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה.

פגשתי את השגריר מיכניה קונסטנטינסקו ז“ל בקיץ 1997 בירושלים, כשביקר בישראל עם שר החוץ של רומניה. הייתי אז דיפלומט צעיר שעמד להתחיל את השליחות כסגן שגריר בבוקרשט. נפגשנו בבוקר הביקור, במלון המלך דוד, בו שהתה המשלחת, ומהר מאוד גילינו את החברות בינינו. החברות הקרובה נמשכה במהלך ואחרי עבודתי כדיפלומט בבוקרשט. עם קבלת המינוי שלי כשגריר ברומניה, כתבתי ל מיכניה קונסטנטינסקו, שבירך אותי במילים חמות והחלטנו להיפגש כשאגיע לבוקרשט. ידעתי על מחלתו, אבל הוא היה אופטימי. יומיים לפני שהגעתי קיבלתי את הבשורה ש מיכניה לא שרד את הטיפולים. במקום להיפגש איתו פנים אל פנים, הלכתי למשרד החוץ וכתבתי בספר התנחומים, סיפר השגריר דוד סרנגה.

מיכניה קונסטנטינסקו (1961-2018) היה בעל קריירה של למעלה מ-30 שנה בתפקידים בעלי אחריות מרבית כעובד מדינה ודיפלומט.

התביעה הכללית פתחה תיק פלילי בו נערכות חקירות בעניין ההתבטאויות הממזערות את השואה של נציגי הברית לאיחוד הרומנים (AUR), מפלגה פרלמנטרית באופוזיציה. התובעים הפעילו את עצמם לאחר שנציגי AUR הצהירו בהודעה שכותרתה “ניסויים אידיאולוגיים בילדים ברומניה חייבים להיפסק!” כי ברומניה איכות החינוך מתערערת באופן שיטתי עי שדרוג “נושאים משניים (כגון חינוך מיני, תולדות השואה וכו) שמתאימים להיות חלק משיעורים במסגרת מקצועות קיימים, תוך הפחתת החשיבות שניתנת למקצועות יסוד עבור הדורות החדשים כמו: המדעים המדויקים, השפה והספרות הרומנית, ההיסטוריה הלאומית“.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל“, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ושנאת זרים, חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, שגרירות רומניה בישראל, שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, המרכז לניטור ומאבק באנטישמיות ברומניה, גינו בתוקף את הצהרותיהם של מנהיגי AUR, הממזערים את משמעות השואה.

על פי החוק הרומני, הכחשה, ערעור, מזעור ברור, בפומבי ובכל אמצעי, של השואה או השפעותיה, צפויים לעונש מאסר של 6 חודשים עד 3 שנים או קנס.

ד“ר אאורל ויינר, לשעבר נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER), הלך לעולמו בגיל 89.

אאורל ויינר (Aurel Vainer) היה חבר בפרלמנט הרומני, נשיא FCER בין 2005 ל-2020, בעל תואר דוקטור בכלכלה.

שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה (David Saranga), אמר כי ד“ר ויינר היה מנהיג יוצא דופן, שעשה מאמצים בלתי נלאים להגן על הקהילה היהודית הרומנית ולהדגיש את ההיסטוריה ותרומתה לפיתוח המדינה. הוא גם היה חבר אמיתי של ישראל, איש שתמיד מצאתי בו שותף יוצא דופן.

נוקיר תמיד את פועלו הבלתי פוסקת בשירות הקהילה היהודית, את יחסיו הקרובים עם ישראל ואת תרומתו להמשך העמקת הידידות הזאת. יהי זכרו ברוך, כתב סרנגה.