טקס מטעם מכון “אלי ויזל“, התקיים באנדרטה לזכר קורבנות השואה בבוקרשט ביום הזיכרון הלאומי לקורבנות השואה ברומניה.
נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, הדגיש בהודעה כי על הרשויות מוטלת החובה לעשות את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע ולהילחם ביעילות בגילויים של אנטישמיות ושנאת זרים, לרבות באמצעות העמשה של מי שאחראי להתנהגויות ולפעולות כאלה. אנחנו במצב קשה באזור שלנו, באירופה ובעולם. בתקופות כאלה, לפופוליזם יש קרקע פורייה לתמרון המצפון של ההמונים, והקיצוניות מוצאת בקלות חסידים. התקפות עם אופי אנטישמי ושנאת זרים הן בלתי נסבלות ויש לגנותן בחריפות ולהעניש אותן במהירות. אסור לשכוח שהשואה הייתה גם תוצאה של הפצת דברי שטנה, גזענות, שנאת זרים ואנטישמיות, על רקע המשבר הכלכלי, המדיני והביטחוני בתקופה בין שתי מלחמות העולם, אמר הנשיא יוהניס.
נשיא הסנאט, ניקולאיה ציוקה, שלח מסר המדגיש את חובתם של כולם להילחם בקיצוניות ובהקצנה כדי להימנע מלחזור על טעויות העבר. אנו מעבירים את הסולידריות שלנו לעם היהודי ולישראל, המתמודדים כעת עם התקפות ואלימות נוראיות, כתב ציוקה.
ראש הממשלה, מרצל צולאקו הכריז, בהודעה, כי מחובתנו להעלות את המודעות וליידע את החברה על הדרמה של השואה ברומניה. ראש הממשלה הדגיש כי יש להגביר את ההוקרה לזכר הקורבנות באמצעים קונקרטיים הנותנים מענה הן לאתגרים העומדים עדיין בפני הניצולים ובפני צאצאי הקורבנות והזכיר כי רומניה נקטה בצעדים חשובים בנושא קבלת האחריות על השואה, המאבק בגזענות ובאנטישמיות, והזכיר את הקידום לרמה הלאומית של הוראת המקצוע תולדות היהודים.השואה החל מכיתה יא, והפתיחה הצפויה של המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה, וגם תחילתו של תהליך פיתוח האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה ובדברי שטנה בתקופה העתידית של 2024-2027.
משרד החוץ הזכיר את חשיבות המאבק והגינוי מהרמה הגבוהה ביותר של הנרטיבים של הכחשה ועיוות השואה, בהקשר של מלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה המוצגת כדה–נאציפיקציה של אוקראינה. המשרד חזר על תמיכתו ביוזמות לאומיות ובינלאומיות לקידום חינוך, מחקר והנצחה של קורבנות השואה.
שר הפנים, קאטאלין פראדויו (Cătălin Predoiu), מסר כי הוא סולידרי בצורה עמוקה עם העם היהודי ועם מדינת ישראל, המתמודדת עם אתגרים ואיומים חמורים. ברגע זה של הנצחת השואה, אנו גם לומדים מעברנו וזוכרים ששלום ודו–קיום שליו הם הערכים היקרים ביותר של האנושות, אמר פראדויו.
החינוך הוא הדרך ללמוד את החשיבות הסובלנות, כבוד הדדי ושלום, קבעה שרת החינוך, ליגיה דקה, שטענה כי השואה היא לא רק רגע היסטורי, אלא ביטוי לשנאה ואכזריות של אנשים.
שגרירת ארה“ב בבוקרשט, קתלין קוואלק, הצהירה כי המאמצים של רומניה להכיר, ללמוד ולהתפתח בעקבות הטראומה הקולקטיבית של השואה מרשימים. כעת אנו יכולים לראות את המאמצים המשמעותיים של הפרלמנט, מכון “ויזל“, הממשלה ועיריית בוקרשט לבנות את המוזיאון לתולדות היהודים והשואה במרכז בוקרשט. באופן דומה, כניסתו, החל מהשנה, של מקצוע חובה על השואה בבתי ספר התיכון היא סמל למחויבותה של רומניה לנהל את האירועים הטרגיים של העבר, אמרה הדיפלומטית האמריקאית. קתלין קוואלק גם הראתה שחובתנו לשאת את מורשת ניצולי השואה והכריזה על הזדהות עם העם והמדינה הישראלית ברגע קשה זה.
שגריר מדינת ישראל ברומניה, ראובן עזר, שסקר את הדרמה של אלפי יהודים שפגשו את סופם בתקופת השואה, קרא לכבד את זכרם של כל אלה שאינם עוד בינינו. היום אנו זוכרים גם את אלו ששרדו ונולדו מחדש בשחרור ממחנות ההשמדה והריכוז, היגרו לישראל והניחו את היסודות למדינה החדשה. הצלחנו למצוא את הכוח לבנות חברה דמוקרטית ומשגשגת. המחיר שאנו משלמים היום כדי להמשיך להיות עם ריבוני בארץ ישראל שווה את המאמץ כי הוא הערובה הטובה ביותר נגד ניסיונות השמדתנו. היום עדיין ישנם אנשים שמשבחים את מבצעי השואה. ברומניה יש עדיין רחובות ומונומנטים על שם לגיונרים ופושעי מלחמה, למרות שהחוק אוסר על שמות כאלה, אמר השגריר. ראובן עזר בירך על המאמצים המתמידים של רומניה לקחת אחריות על העבר ולחזור על מחויבותה להילחם באנטישמיות ובהכחשת השואה.
תאריך9 לאוקטובר מציין את תחילת הגירושים של יהודים מבוקובינה לטרנסניסטריה, במהלך מלחמת העולם השנייה. הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה הראתה כי במהלך השואה, ברומניה ובשטחים שבשליטתה, נהרגו או מתו בין 280,000 ל-380,000 יהודים רומנים ואוקראינים.
