Tag: שחקן תיאטרון

  • מורשת יהודית ברומניה 26.04.2020 – נ. סטרויה – במאי, שחקן תיאטרון, מוזיקאי ואיש בידור – חלק שני

    מורשת יהודית ברומניה 26.04.2020 – נ. סטרויה – במאי, שחקן תיאטרון, מוזיקאי ואיש בידור – חלק שני

    נ. סטרויה – במאי, שחקן תיאטרון, מוזיקאי ואיש בידור — חלק שני



    החברות בין שני האומנים, בין סטרויה וואסילאקה המשיכה גם בתקופת המלחמה למרות שלא הופיעו יותר כצמד, בגלל החוקים האנטישמיים של משטרו של יון אנטונסקו. הם שיתפו פעולה בעוד מופעים של קונסטנטין טאנסה (Constantin Tănase) ולהקתו Cărăbuș מבלי שהשם של סטרויה יופיע על הטפט.



    ב-4 לאפריל 1944 אסון גדול מסיים את הקשר בין סטרויה וואסילאקה. בהפצצה על בוקרשט של כוחות אנגלו-אמרקאים ואסילאקה נהרג. סטרויה נשאר לבד בלי הנפש התאומה שלו האומן וסילה ואסילאקה. הכאב של הפרידה הוא כל כך גדול שסטרויה ממשיך שנים רבות להופיע על במות האסטרדה כאשר הוא משלב את ידו ביד הדימיונית של אחיו לנפש ואסילאקה.



    ב-23 לאוגוסט 1944 המשטר הפשיסטי מסתיים ובסוף אותה שנה סטרויה יחד עם אישתו לשעבר השחקנית נורה פיאצנטיני (Nora Piacentini ), השחקן מירציה שפטיליצי (Mircea Septilici) והמלחין והמנצח היהודי אלי רומן (Elly Roman) מייסדים להקהת תיאטרון פרטית.


    הלהקה הופיעה באולם שנמצא במרתף של מועדון הלילה “אטלנטיק” ברחוב Academiei במרכז בוקרשט. תיאטרון “אטלנטיק” מתפקד עם אולמות מלאים עד אפס מקום , עד להלאמה שחלה ברומניה בשנת1948 ולכן נאלצים לסגור.



    סטרויה, יחד עם הלהקה שלו ויחד עם חלק מהלהקה של Alhambra מייסד את התיאטרון לרביו (Revue) הממלכתי. סטרויה בתור המנהל האומנותי ,לכבודו ולזכרו של האומן הדגול שנפטר בינתיים באוגוסט 1945 ,קובע לתיאטרון את השם “קונסטנטין טאנסה” (Constantin Tănase). התיאטרון בשם הזה קיים ומתפקד עד היום. סטרויה כותב, מביים, משחק ומככב בתיאטרון קונסטנטין טאנסה שנים רבות. במקביל ממשיך לשדר ברדיו כל יום ראשון את תוכנית הדגל “Alo, aici e Stroe ” ומשתתף בעוד שידורים רדיופונים אשר מעצימים עוד יותר את הפופולריות שלו ברומניה כולה .



    פעילותו של סטרויה ענפה מאוד . סטרויה מגלה ומאפשר לשחקנים רבים להוכיח את כשרונם. כדי לסבר את האוזן אזכיר רק מספר שמות : Vasile Tomazian ,H. Nicolaide, Crisan Mircea Zizi Serban Puiu Calinescu, Horia Caciulescu, Nicu Constantin . סטרויה מלחין וכותב שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה הקלה הרומנית כגון :


    Du-mă acasă măi tramvai , Trurli Trurli, Ninge ninge ועוד.



    סטרויה מתחתן עם רעייתו השניה השחקנית רולנדה קמין (Rolanda Camin) ומביאים לעולם שני ילדים. ב-1952 נולד הבן EUGEN וב-1954 הבת דנה. הבן EUGEN ממשיך את מסורת הוריו, הוא בוגר של ה-IATC בכיתה של הפרופסורית Eugenia Popovici, יחד עם Eugen Cristea ו- Tora Vasilescu.



    ב-1977 המשפחה כולה עלתה לישראל, לא לפני שסטרויה מספיק לשחק תפקיד בסידרת הטלוויזיה הפופולרית מאוד Toate pînzele sus. בישראל סטרויה יחד עם רעייתו והבן מפיקים ומופיעים בהצגות עבור קהל יוצאי רומניה. סטרויה גם כותב ומפרסם בשנת 1983 את הספר הביוגרפי שלו “77 שנים ב-200 עמודים” .



    לאחר תקופה מסוימת של אישפוז בבית החולים הגריאטרי “בית רבקה” נפטר ב-24 ליוני 1990 סטרויה נכט .



    בסוף המאמר ראוי להזכיר שבחודש מאי 2006 לזכרו של סטרויה ולכבוד 100 שנה להולדתו , רולנדה אלמנתו יחד עם בנו, מארגנים מופע גדול בתל אביב שבו משתתפים שחקנים רומנים וישראלים מפורסמים.



  • מורשת יהודית ברומניה 19.04.2020 – סטרויה נכט או אם תרצו נ. סטרויה – במאי, שחקן תיאטרון, מוזיקאי ואיש

    מורשת יהודית ברומניה 19.04.2020 – סטרויה נכט או אם תרצו נ. סטרויה – במאי, שחקן תיאטרון, מוזיקאי ואיש

    סטרויה נכט או אם תרצו נ. סטרויה – במאי, שחקן תיאטרון, מוזיקאי ואיש בידור



    סטרויה (Stroe) הוא דווקא השם פרטי של השחקן והבדרן נ. סטרויה. הוא נולד במשפחה יהודית בכפר רקצוני (Răcăciuni) במחוז בקאו בשנת 1906 . שם משפחה של אביו היה נכט ומכאן האות נ המפורסמת . משפחת נכט בילדותו של סטרויה עוברת להתגורר בבוקרשט. שם אחיו הבכור ניהל הוצאה לאור והתפרסם כעיתונאי וסופר עם השם איסאיה רקציוני (Răcăciuni Isaiia) כאשר גם הוא נמנע מהשימוש בשם המשפחה היהודי כדי להצליח באווירה האנטישמית ששררה אז.



    בבוקרשט סטרויה מתחנך ומתקבל לאקדמיה לתיאטרון אבל רק בפעם השלישית. האגדה מספרת שבניסיון השלישי, לאחר שעמד במבחנים סטרויה הגיע מול ועדת הקבלה ונשאל מה פשר האות נ שנרשמה בטופס בתור שם המשפחה . אז חבר ועדת הקבלה, השחקן והבמאי הנודע ניקולאיה סוריאנו (Nicolae Soreanu), ענה במקומו “ניקולאיה, שמו זהה לשלי, ניקולאיה !!!”. כך ניצל סטרויה מלהזכיר את שמו היהודי ולהתקבל ללימודים. ניקולאיה סוריאנו היה לו בהמשך למורה ולמנטור.



    עם סיום הלימודים סטרויה מתחיל להופיע בתפקידים משניים בלהקת התיאטרון של אלווירה פופסקו. התפקיד הראשי הראשון בקריארה של סטרויה והפריצה להצלחה הגיעו במחזה של לואי ורנוי (Louis Verneuil) שהוצג עם הצלחה גדולה פעמים רבות ובו שיטף פעולה עם השחקנית ממוצא יהודי לני קלר (Leny Caler) ועם השחקן יון ינקובסקו (Ion Iancovescu).



    תוך כדי עבודה ב- Parcul Oteteleşteanu, במה מפורסמת עבור מופעי הבידור בתקופה בין מלחמות העולם, הכיר סטרויה את ואסילה ואסילאקה (Vasile Vasilache) פסנתרן, שחקן ומלחין מוכשר. היה זה מפגש גורלי . כך נולד הצמד הקומי והמוזיקלי “סטרויה וואסילאקה”. ההופעות על הבמה של הצמד נהנו מהצלחה מהדהדת אשר הובילה אותם לרדיו וב-1929 מתחילים לשדר את התוכנית “השעה העליזה” (Ora veselă). בשנת 1932 הצמד אף משכנע את מנהל הרדיו דאז, פרופסור מוגור, לעלות אותם בשידור חי. ההצלחה היא כבירה , כל רומני ידע לזמזם את נעימת התוכנית והצמד הופך לשם דבר, מותג של ממש.



    בשנת 1934 הצמד יזם, כתב ושיחק בסרט המוזיקלי הרומני הראשון “בינג בנג” כאשר סטרויה אף ביים אותו. בעזרתו של איסאיה רקציוני (Răcăciuni Isaiia), אחיו של סטרויה, הם קיבלו מימון פירסומי ממוסד ההגרלות הממלכתי של רומניה.



    סטרויה וואסילאקה המשיכו בקריארה עם הופעות ב-“תיאטרון אלהמברה” וגל ההצלחה הוביל אותם לפתיחת תיאטרון משלהם ב”אולם מאזסטיק”. בשנת 1938 הצמד נלקח ע”י קונסטנטין טאנסה (Constantin Tănase) ולהקתו Cărăbuș לסיבוב הופעות שכלל את הערים איסטנבול, ביירות, תל אביב, קהיר ואלכסנדריה.



    סטרויה וואסילאקה כתבו, הילחינו, העלו לבמה וביצעו יחדיו מופעי בידור רבים והצגות מוזיקליות רבות. הם היו צמד מקצועי וצמד חברים אמיתים לכל החיים, תרתי משמע.



    ב-1940 אסרו השלטונות את ההופעות של הצמד בגלל שסטרויה יהודי. בשל אותה סיבה גזענית הוגבל סטרויה להופעות בתיאטרון היהודי בלבד. בתיאטרון היהודי בבוקרשט, “תיאטרון באראשאום” (Teatrul Baraşeum), בבכורת הצגה של סטרויה, ואסילאקה וקבוצת חברים הגיעו כצופים, הריעו ועודדו גם כמחאה נגד החוקים האנטישמיים. בעומץ רב הקומיקאי הרומני הדגול קונסטנטין טנאסה , שאהב מאוד את סטרויה עוד מהתקופה שבין מלחמות העולם, נתן לו בהסתר לביים את המופעים המוזיקליים בתיאטרון שלו והמשיך לשלם לו שכר.



    סיפור משעשע של התקופה הוא שבמחזה בו הופיע ואסילאקה ודיבר אל מצפונו, ענה לו המצפון הבלתי נראה בקולו של סטרויה. הצופים שזיהו מיד את הקול מחאו כפיים ומפקח של משרד התרבות, שישב באולם, עצר את ההצגה, עלה על הבמה והתחיל לחפש, אך סטרויה הספיק לברוח בזמן .



    בנימה מבודחת זאת נסיים את החלק הראשון של סטרויה. המשך יבוא…