תקציב המדינה של רומניה הוחזר לנשיא ללא שינויים
תקציב המדינה של רומניה לשנת 2019, שהפך למחלוקת עמוקה בין ממשלת המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE), מאידך, לנשיא קלאוס יוהאניס והאופוציה, מנגד, הוחזר השבוע לנשיא המדינה, אשר מיצה את כל אפשרויות הדחייה ונאלץ לאשרו. המסמך, אשר הוגש באיחור לפרלמנט, רק בחודש פברואר, נשלח על ידי הנשיא לבית הדין החוקתי ולאחר מכן, למרות החלטת החוקתיות שניתנה על ידי בית הדין, קלאוס יוהאניס החליט לשלוח לפרלמנט את התקציב, שאותו כינה “בושה לאומית”. תקציב זה בנוי על תרחיש דמיוני, ללא ערבויות בנוגע ליישומו, מה שלמעשה אושר על ידי מוסדות אירופיים ועל ידי מוסדות בינלאומיים, לדברי הנשיא, עמם מסכימה אופוזייצת הימין. על פי המינהל הנשיאותי, תקציב זה מטיל בספק את עמידתה של רומניה באמנות הבינלאומיות שהיא חתומה עליהן וגם בהוראות החוק בנושא זה, ואשר תוכנן לשרת, בעיקר, את האינטרסים הפוליטיים של קבוצה קטנה. על פי המפלגה הסוציאל דמוקרטית, עם זאת, התקציב לשנת 2019 מספק את המשאבים הדרושים בכל התחומים העיקריים במשק, זוהי הצעת תקציב מהפכנית, שמטרתה לתמוך במערכת הבריאות והחינוך, ומהלך העיכוב של הנשיא הוא בגדר פוליטיזציה.
ביקורו של סגן הנשיא הראשון של הנציבות האירופית בבוקרשט
ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă), וסגן הנשיא הראשון של הנציבות האירופית, פרנס טימרמנס (Frans Timmermans), נפגשו ביום שני, בבוקרשט, בהקשר כהונתה החצי שנתית של רומניה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי. השיחות, שהתמקדו בהתנהלותו התקינה של האיחוד, נגעו גם בשינויים שהובאו בבוקרשט לחוקי מערכת המשפט, תחילה בפרלמנט ולאחר מכן באמצעות צו חירום ממשלתי — שינויים שנויים במחלוקת. בעקבות פרסומו, בסתיו שעבר, של דוח שלילי במסגרת מנגנון שיתוף הפעולה והבקרה במערכת המשפט, פרנס טימרמנס מוסר, כעת, כי לא מצא כל התקדמות, אלא רק סירוב של ממשלת השמאל לקחת את המסמך בחשבון. בכיר הוועדה מקווה כי מומחים משני הצדדים ימצאו, במהרה, פתרונות ליישום ההמלצות במסגרת מנגנון שיתוף הפעולה והבקרה. כאשר שלטון החוק נמצא תחת איום, השחיתות גוברת באופן כמעט אוטומטי — זוהי הסיבה שלשמה הנציבות האירופית הציעה להתנות את מתן קרנות המימון האירופיות בכיבוד שלטון החוק במדינות החברות, מסר סגן הנשיא הראשון של הנציבות האירופית.
דוח מחלקת המדינה
מערכת המשפט מהווה חלק מרכזי בדוח מחלקת המדינה בנוגע למצב זכויות האדם ברומניה. וושינגטון מציינת כי תופעת השחיתות עדיין נרחבת, למרות החקירות הפליליות הרבות, וכי ישנן אין ספור דוחות בנוגע למעשי שחיתות ברמת הממשלה. מחסור בכוח אדם, במרחב פיזי ובטכנולוגיה במערכת המשפט מעכב את התנהלותם המהירה ואת יעילותם של ההליכים המשפטיים ומאריך משפטים בהגזמה, על פי דוח מחלקת המדינה. בנוסף, השחיתות נפוצה גם במערכת הרכש הציבורי, ושוחד נחשב לדבר שבשגרה במגזר הציבורי, במיוחד בתחום הבריאות, על פי הדוח. בנוסף, האפלייה נגד הצוענים ממשיכה להיות בעייה גדולה, ובנוגע לחופש העיתונות, מחלקת המדינה מציינת כי התקשורת העצמאית הייתה פעילה והביעה מגוון רחב של נקודות מבט, ללא הגבלות מפורשות. לעומת זאת, במקרה של התקשורת המבוקרת או שנמצאת במגעים קרובים לפוליטיקאים או קבוצות פוליטיות, החדשות ומגמות העריכה שיקפו לעתים קרובות את דעותיהם של הבעלים, ומתחו ביקורת על יריביהם הפוליטיים ועל ארגוני תקשורת אחרים.
התייעצויות בבוקרשט בנוגע לברקזיט
ראש צוות המשא ומתן על הברקזיט, מישל ברנייר (Michel Barnier), הגיע ביום חמישי לבוקרשט, להתייעצויות עם בכירים מהדרג הגבוה ביותר בנוגע ליציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי. השיחות, בהן השתתפה גם ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă), התמקדו בהגדרת האסטרטגיה של האיחוד האירופי בתקופה הבאה. לדבריו של מישל ברנייר, דחייתה של תוכנית היציאה של בריטניה מגוש האיחוד, ביום שלישי בפרלמנט בלונדון, בפעם השנייה, סיבכה את העניינים עוד יותר. ראש המשא ומתן מטעם הנציבות האירופית בנושא הברקזיט נשא נאום בפסגה האירופית לאזורים וערים, שנערכה בבוקרשט, והתייחס בהזדמנות זו להגדרת מדיניות האיחוד האירופי לשנים הבאות על מנת לבנות אירופה חזקה יותר, במיוחד לאחר יציאתה של בריטניה מהאיחוד. מישל ברנייר הדגיש כי עמד בראשו של צוות מאוד מוכשר, וכי ב־18 חודשי המשא ומתן השתדל להשיג הסכם עם הבריטים, לא הסכם נגדם. לדברי הבכיר האירופי, ישנה עדיפות עבור 4.5 מיליוני אזרחים המושפעים ישירות מהברקזיט, שמתוכם 3.5 מיליונים הם אזרחי האיחוד האירופי הנמצאים בשטחה של בריטניה וכמעט מיליון אזרחים בריטיים הנמצאים באיחוד האירופי.