Tag: תרבות

  • טבע, היסטוריה ותרבות פיאטרה ניאמץ

    טבע, היסטוריה ותרבות פיאטרה ניאמץ

    פניינו היום לכיוון אחד היישובים העתיקים ביותר בחבל מולדובה, בצפון־מזרח רומניה, העיר פיאטרה ניאמץ (Piatra Neamț). האזור, אשר תועד רשמית עוד בשנת 1387, נמצא בצמיחה מתמדת מבחינת התיירות. בפנינת חבל מולדובה, כפי שמכונת העיר, אטרקציית התיירות העיקרית היא המרכז הישן, המיוצג על ידי חצר המלכות, יחד עם מגדלו של שטפן הגדול (Ștefan cel Mare) וכנסיית הקדוש יוחנן המטביל.



    ולאד טודור (Vlad Tudor), מהמשרד לקידום תיירות וארגון אירועים של עיריית פיאטרה ניאמץ. “פיאטרה ניאמץ הוא יעד אידאלי לחובבי טבע, היסטוריה ותרבות. העיר פיאטרה ניאמץ נבנתה סביב חצר המלכות, המרכז ההיסטורי של העיר, איפה שנמצאת כנסיית הקדוש יוחנן המטביל, מגדל הפעמונים, מונומנטים שנבנו על ידי השליט הרומני שטפן הגדול בשנת 1499. העיר מוקפת ברכסי הרים, ניתן לעשות טיולים ברגל, ובחורף אפשר לעשות סקי אצלינו, בפיאטרה ניאמץ. בחורף, בתקופת החגים, העיר מעוטרת במיליוני נורות. באזור ההיסטורי, מתקיים גם יריד חג המולד, וחובבי הספורט יכולים לעשות סקי. בעונה החמה, פיאטרה ניאמץ מציעה המון אפשרויות, החל מטיולים, ועד לספורט אתגרי. יש לנו כמה מסלולים לחובבי דאונהיל ואופני הרים. בפיאטרה ניאמץ ישנו גם מתחם נופש הממוקם באזור מאוד יפה, למרגלות הר צרנגורה (Cernegura), על גדות נהר הביסטריצה (Râul Bistrița), המצויד בבריכות שחייה ומגרשי ספורט.”



    המוזיאון להיסטוריה וארכיאולוגיה הוא חלק ממתחם מוזיאון פיאטרה ניאמץ. תוכלו לראות כאן גם תערוכות יוצאות מן הכלל. לדוגמה, עד ל־2 בנובמבר, תוכלו לראות את התערוכה שטפן הגדול — מההיסטוריה אל הנצח, המוקדשת לשליט מולדובה. ולאד טודור (Vlad Tudor), מהמשרד לקידום תיירות וארגון אירועים של עיריית פיאטרה ניאמץ. המוזיאון להיסטוריה נוסד בשנת 1934 על ידי הכומר קונסטנטין מטאסה (Constantin Mătase) ומציג את התפתחות הקהילות באזור ניאמץ, החל מהתקופה הפליאוליטית העליונה ועד לעידן המודרני. בין חפצי הערך שניתן לראות נמנים: מועצת האלילות (Soborul Zeițelor), ההורה מפרומושיקה (Hora de la Frumușica), יש לנו אוסף של כלי זהב וכסף. ומוזיאון יוצר דופן שיש לנו בפיאטרה ניאמץ הוא מוזיאון קוקוטני (Cucuteni).”



    מוזיאון קוקוטני הוא יחיד במינו בעולם, מוזיאון שהוא בו־זמנית לארכיאולוגיה, להיסטוריה, אך גם לאומנות, המוקדש בלעדית לתרבות הפרהיסטורית האירופית: תרבות קוקוטני־טריפוליה (Cucuteni-Tripolie). במוזיאון זה תוכלו למצוא את אוסף האומנות הקוקוטניאנית החשוב ביותר בעולם ואת אוסף האומנות הפרהיסטורית החשוב ביותר במזרח אירופה. תוכלו להכיר מקרוב תרבות עם שרידים בעלי איכות וכמות יוצאות דופן, לפי דבריו של קונסטנטין פראוטאסה (Constantin Preoteasa), חוקר מדעי, אוצר מוזיאון האומנות האנאוליטית (מתקופת הנחושת) קוקוטני, שמציין כי בפיאטרה ניאמץ נמצאים כ־70% ממורשת התרבות הקוקוטניאנית שהתגלתה בשטחה הנוכחי של רומניה וחלק גדול ממורשת התרבות העולמית כולה.



    15 מאות של חיים משתקפות במוזיאון אחד. “במסגרת המוזיאון סידרנו את התערוכה על פי שני מרכיבי הבסיס של האומנות הקוקוטניאנית. בקומת הקרקע יש לנו את יצירות המופת של האומנות הדקורטיבית הקוקוטניאנית, כלומר הכלים המקושטים, אשר לרוב צבועים, ובקומה תוכלו לראות את יצירות המופת של האומנות הפיגורטיבית, ייצוגים פלסטיים אנתרופומורפיים וזואומורפיים. בכל הנוגע לאומנות הקוקוטניאנית, ניתן להבחין בבירור בין שתי תקופות של התפתחות: הראשונה בין 4,000-5,000 לפנה”ס, והשנייה בין 3,500-4,000 לפנה”ס. בנוגע לאומנות הדקורטיבית, כאן ובשני חלונות הראווה בחלק המרכזי, נמצאות יצירות המופת מהתקופה הראשונה של ההתפתחות האומנותית. אלה הם כלים קטנים יותר, כלים דקים רבים, בעלי רגל, המקושטים בעיטורים עמוקים, חתכים, חריצים, אך במיוחד בציורים, דו־צבעיים או תלת־צבעיים. טריכרומטיקה או תלת־הצבע הקוקוטניאני, כפי שאנו מכנים אותו, מורכב מגווני לבן־אדום ושחור, וכאשר הקישוט הוא דו־צבעי, נפגוש שני שילובי צבעים בלבד: לבן עם שחור או לבן עם אדום. תחילה הציור הונח על הכלים לאחר שריפתם, מה שנקרא הציור הגולמי, אשר נשתמר פחות, היות ונמחק ברובו, אך לאחר מכן, הודות לשיפור הטכניקה, הניחו את הציור לפני השריפה וקיבעו אותו על הכלים באמצעות שריפה.”



    קידום העיר פיאטרה ניאמץ נעשה לאורך השנה כולה באמצעות סדרת אירועים, שעל פיהם אפשר לתכנן חופשה באזור. ולאד טודור. “מדי שנה, בסוף חודש מאי, מתקיים פסטיבל האומנות העממית שנקרא ארגז הנדוניה (Lada cu Zestre), שבו בעלי מלאכה עממית מכל רחבי רומניה מציגים את הפריטים שיצרו. אם תרצו תוכלו לדבר איתם כדי לגלות כיצד הפריטים נעשו. כמעט בכל חודש, העיר פיאטרה ניאמץ מארחת אירוע גדול, החל בחודש אפריל, כאשר מתקיים אצלינו אירוע המוקדש לאזור ההיסטורי. הוא נקרא: חג חצר המלכות, והוא מתקיים בסביבות ה־20 באפריל, כאשר אירע התיעוד הרשמי הראשון של העיר. בחודש מאי יש לנו אירוע המוקדש להתיישבות העתיקה ביותר בחבל מולדובה, הפסטיבל הדאקי פטרודבה (Petrodava). חובבי ספורט אתגרי מוזמנים לפסטיבל חזק כאבן (Tare ca Piatra), ובחודש דצמבר מתקיים אצלינו יריד חג המולד.”



    אפשרויות הלינה בפיאטרה ניאמץ הן מרובות ומגוונות בהתאם לכל כיס. תוכלו לבחור במלונות שבעיר או, למה לא, בבתי הארחה מסוגננים שבסביבה.




  • יום השפה הרומנית נחגג במכון הרומני לתרבות בתל אביב

    יום השפה הרומנית נחגג במכון הרומני לתרבות בתל אביב

    המכון הרומני לתרבות בתל אביב ארגן, ביום השפה הרומנית, דיון בנושא מעמדה של השפה הרומנית בישראל, כחלק מסדרת “קפה רומני”, הנפתחת לאחרונה ב-ICR. האירוע, שנערך בשיתוף פעולה עם אגודת העיתונאים ואנשי התרבות בשפה הרומנית, ונהנה מנוכחותם של בלשנים חשובים. מנחה הייתה קלאופטרה לורינציו (Cleopatra Lorinţiu), סגנית מנהלת המכון הרומני לתרבות בתל אביב. בבנאום הפתיחה, מרטין סלמון (Martin Salamon), מנהל המכון הרומני לתרבות בתל אביב, דיבר על היסטוריה של חגיגות יום זה, גם ברומניה וברפובליקת מולדובה(רובם דוברי רומנית). באירוע הייתה גם גבריאלה מורארו (Gabriela Moraru), שגרירת רופובליקת מולדובה בישראל, שדיברה על המאבקים לשימור ושימוש בשפה הרומנית, וכן את ערכה לאוכלוסייה של רופובליקת מולדובה.


    אלכסנדרו גרוסו, פרופ׳ לבלשנות באוניברסיטת תל אביב, עשה ניתוח תחבירי ומורפולוגי לשפה הרומנית. גוסטב מייסלס, פרופ׳ באותה אוניברסיטה, הציג את תרומתם של בלשנים רומנים ממוצא יהודי לבניה ולמוניטין של בית הספר הרומני לבלשנות, החל באינטלקטואלים הגדולים כמו אלכסנדרו גראור (Alexandru Graur) ומשה גסטר (Moses Gaster), והמשיך עם היימן הריטון טיקטין (Heimann Hariton Tiktin) ושלמה מרקוס (Solomon Marcus). פרופ׳ אברהם טל, פרופסור לבלשנות באוניברסיטת תל אביב, הציג את שלבי האבולוציה של השפה הרומנית המדוברת בישראל שימושיה במרחב הישראלי. לוציאן זאב-הרשקוביץ , בעל דוקטורט בהיסטוריה וחוקר בספרייה הלאומית, דיבר על מעמדה הנוכחי של השפה הרומנית בישראל. הוא החל במההערות ההיסטוריות הראשונות על השימוש בשפה הרומנית במרחב זה, והמשיך בנאום קצר על המספר הדוברים הפעילים, הפרסומים בשפה הרומנית ופעילות ההפצה של השפה והתרבות הרומנית.

  • תערוכה רטרוספקטיבית “מחווה” מרין פרפלה (Marin Parpală)

    תערוכה רטרוספקטיבית “מחווה” מרין פרפלה (Marin Parpală)

    המכון הרומני לתרבות מארח בין התאריכים 3 בספטמבר -12 באוקטובר 2018, תערוכה רטרוספקטיבית עם העבודות של האמן הרומני מרין פרפלה (Marin Parpală), תחת הכותרת “מחווה”.


    התערוכה כוללת כ-20 ציורי שמן, עבודות גראפיות, איורי ספרים ואלבומים. העבודות הן בעיקר טבע דומם – פרחים, שקיעות שמש, לצד נופים כפריים – המשקף בעדינות את הקסם של תקופות העבר, כמו גם כמה דיוקנאות.


    מרין פרפלה (Marin Parpală) נולד ב-1925 במחוז ג׳יורג׳יו (Giurgiu) (בדרום רומניה) ולאחר פעילות אינטנסיבית של מהנדס מכרות, הוא הקדיש את עצמו לציור. מאז 1975 הוא השתתף וזכה בפרסים רבים בתחרויות מיוחדות ברומניה ובחו”ל. עבודותיו נכללו במספר תערוכות קבוצתיות של אמנים רומנים, בשטוקהולם, מונטריאול, לוס אנגלס, סיאטל, וושינגטון, ניו יורק ולוקסמבורג.

  • שבוע תרבות יהודי ספרד בבוקרשט

    שבוע תרבות יהודי ספרד בבוקרשט

    בין ה5-7 ביוני מרכז ללימודי ישראל “גולשטיין גורן” והמרכז הקהילתי היהודי בשיתוף פעולה עם המרכז ללימודים עבריים של אוניברסיטת בוקרשט, מכון סרוונטס, שגרירות ספרד בבוקרשט, שגרירות טורקיה ברומניה והפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה מארגנים את המהדורה החמישית של האירוע “ימי תרבות יהודי ספרד בבוקרשט”. אורחי האירוע ייהנו מנוכחותם של אישים מפורסמים בתחום לימודי תרבות יהודי ספרד.



    ב-5 ביוני המרכז הקהילתי היהודי מארח קונצרט של “בוקרשט קלזמר בנד” (Bucharest Klezmer Band). ב-6 ביוני מכון סרוונטס מארח מפגש שולחן עגול בנושא “יהודי ספרד במאה ה-20”, בו ישתתפו פרופ׳ ד״ר אלי רכס, מאוניברסיטת נואת׳ווסטרן (Northwestern University), אר”ב, פרופ׳ חבר ד״ר בולנט שנאי (Bülent Șenay), מאוניברסיטת אולודאג, בורסה, טורקיה, אלברטו מודיאנו, צלם ומשורר, מאיסטנבול, וד”ר אנקה טודורנצ׳יה (Anca Tudorancea), מזכירה מדעית, מהמרכז לחקר יהדות רומניה. יו”ר: פרופ׳ חבר ד״ר פליציה וולמן, מאוניברסיטת בוקרשט. ב-7 ביוני מכון סרוונטס מארח רסיטל מוזיקת לאדינו וספרדית של הדואו אוליביה יאנקו – קלאודיו לובונץ. בתוכנית: שירי לאדינו ויצירותיהם של מלחינים ספרדים ואיטלקים.