Radio România Internațional

Tag: FCER

  • הקיץ היהודי בבוקרשט

    הקיץ היהודי בבוקרשט

    נמשכת תוכנית מחנות הקיץ היהודיים ברומניה. התוכנית אורגנה על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה והמרכזים הקהילתיים היהודיים (JCC) , בשיתוף עם JDC (American Jewish Joint Distribution Committee).



    ילדים בין הגילאים 6 עד 15, ישתתפו בקייטנה יום, שתתקיים במרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט בין 21 – 25 באוגוסט 2023 (שני-שישי) בין השעות 08:00 -16:00. במהלך הקייטנה הילדים יקבלו ארוחת בוקר וצהרים.



    צוות המדריכים בראשות רועי שרון ילווה את הילדים בסיורים בבוקרשט, יעבירו שיעורי קרב מגע, סדנאות יצירה, יבקרו בפארק מים. כמו כן יבקרו בבית הכנסת, בקבלת שבת.

  • מחנות קיץ של הקהילה היהודית

    מחנות קיץ של הקהילה היהודית

    מחנות קיץ של הקהילה היהודית ברומניה הן בעיצומן : בין התאריכים 4-9 ביולי 2023 התקיים מחנה למשפחות עם ילדים, ובין התאריכים 11-16 ביולי התקיימה קטנת גליל – קייטנה לבני 12-18.



    ההרשמות למחנה נגב 2023, 18-23 ביולי, מיועד לילדים בגילאי 6-12, הסתיימו ונשארו כמה ימים עד תחילת הקייטנה כתבו המארגנים. במחנה הקיץ הילדים חוקרים את היהדות באמצעות משחק, יוצרים חברויות בלתי נשכחות ונהנים מפעילויות כגון אומנות ומלאכת יד, מחול ישראלי, ספורט ופעילות יהודית באמצעות חינוך בלתי פורמלי.



    מחנות קיץ הם לב ליבה של הפעילות הקהילתית המאורגנת על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה בתמיכת JDC (American Jewish Joint Distribution Committee). המחנות מתקיימים במרכז ההדרכה והנופש “בייחד”, בכריסטיאן, מחוז בראשוב, מרכז רומניה.

  • נציגי הקהילות היהודיות מרומניה, בישראל

    נציגי הקהילות היהודיות מרומניה, בישראל

    Ovidiu Bănescu סגן נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, וארי פרבולסקו, מנהל תוכניות במרכזי הקהילה היהודית, השתתפו בפורום הגלובלי של הוועד היהודי האמריקאי AJC שנפגש בין התאריכים 10-14 ביוני, בתל אביב.



    הפגישה הוקדשה למלאת 75 שנה לקיומה של מדינת ישראל, בהיותה המהדורה הראשונה שאורגנה בתל אביב. במהלך האירוע הועלו נושאים הקשורים למאבק באנטישמיות ברמה העולמית, חיזוק היחסים בין ישראל ליותר מדינות מזרח התיכון, העמקת היחסים בין יהודי ארצות הברית לישראל והגנת ערכים דמוקרטיים.



    במושב הפתיחה השתתפו יצחק הרצוג, נשיא ישראל, בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, יאיר לפיד, יו”ר האופוזיציה, Margaritis Schinas, סגן נשיא הנציבות האירופית Ingrida Simonyte, ראש ממשלת ליטא.



    אובידיו בנסקו, ארי פרבולסקו ומנהל הגוינט רומניה, ישראל סבג, ביקרו גם במרכזי הקהילתיים בחיפה, קרית ביאליק ונתניה. מטרת הביקורים הייתה החלפת ניסיון ויצירת קשרי שיתוף פעולה.

  • יום הילד באוויר הפתוח

    יום הילד באוויר הפתוח

    הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, גוינט (גוינט גוינט אמריקאי), בית חב”ד, הקהילה היהודית בבוקרשט והתיאטרון היהודי הממלכתי ארגנו יום ילד בחיק הטבע ב-11 ביוני, בבית הכנסת קורל בבוקרשט. האירוע כלל פעילויות כיפיות וחינוכיות לילדים כגון: “שמך בעברית”, אומנות ויצירה, “שיר איתנו”, “חגים ומסורות יהודיות”, ציורי פנים, טרמפולינה, גלגל מזל וריקודים ישראלים.



    גם הקהילה היהודית אורדעה והמרכז הקהילתי היהודי אורדעה, JCC (צפון-מערב) ארגנו את יום הילד ב-11 ביוני, במטה JCC אורדעה. אנחנו מחכים לך לבלות איתנו זמן איכות, להנות אבל גם ללמוד כמה דברים חדשים. סדר היום של האירוע כלל: קריוקי, משחקי ילדות, ציורי פנים, סדנת הכנת פיצה, ציורים על אספלט, מפגש עם השחקן איגור, סדנת “בוא נלמד לשיר” ועוד. המשתתפים יוכלו ליהנות מעוגה וממיצים טבעיים.

  • ההגדה של פסח

    ההגדה של פסח

    הקהילה היהודית בבוקרשט הוזמנה להשתתף באירוע הדתי והתרבותי “בואו להכיר את ההגדה”, שהתקיים ב-18 וב-25 במרץ בבית הכנס קוראל בבוקרשט.



    גם הרב סורין רוזן, שהיה בין השנים 2007 ל-2011 הרב הראשי של הקהילות היהודיות ברומניה, כתב כי אנו נמצאים רק שבועות ספורים, קצרים ועמוסים לפני הפסח, חגיגת האביב ושחרור העם היהודי מהעבדות במצרים. הוא הזכיר כי באתר דברטורה www.dvartora.ro ניתן להוריד בחינם, לשימוש אישי, את “הגדה לפסח” בפורמט PDF, עם תרגום לרומנית. לצד ההגדה, באותו אתר תוכלו למצוא עמוד המוקדש לחג הפסח ובו חיבורים, תשובות, שאלות טריוויה וחומרים הקשורים לחג זה.

  • אוסף ספרים לספריה ציבורית בסיביו

    אוסף ספרים לספריה ציבורית בסיביו

    הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה הציעה לאחרונה לספריית מחוז ASTRA Sibiu (מרכז רומניה) אוסף מיוחד של ספרים. זה הוא צעד ראשון בשיתוף פעולה רחב יותר. ערכם התיעודי, ההיסטורי, הספרותי והמדעי של יותר מ-10,000 הספרים שהופקו לאורך זמן על ידי הוצאת הספרים “הספר” ישלימו את אוסף הספרים של הספרייה הציבורית של סיביו, אמר נשיא הפדרציה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר.




    הספרים נכתבו בעיקר על ידי סופרים רומנים, אך גם על ידי סופרים זרים. הספרים המועברים מהווים מקור מידע רב ערך עבור כל קטגוריות המשתמשים, במיוחד עבור המתעניינים בהיסטוריה ובתרבות של המיעוטים. הספרים מכסים תחומי ידע שונים: זיכרונות, סיפורת, בלשנות, דת, אמנות, מסורות, ביוגרפיות וכו. הספרים מיועדים במיוחד לקהל שמתלהב מקריאה, ידע ומחקר, כשרבים מהם מציעים תמיכה אינפורמטיבית אמיתית לגבי התרבות וההיסטוריה של היהודים והקהילות היהודיות ברומניה, הוסיף וקסלר.




    אני מעריך את היוזמה של מזכיר המדינה Laczikó Enikö Katalin והמחלקה ליחסים בין-אתניים, שבזכותה הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה הצליחה לבצע את הפרויקט הזה. אני מודה לרזבן סי פופ, מנהל ספריית מחוז ASTRA Sibiu, על שיתוף הפעולה המצוין. ספריות הן אחד המקומות המרשימים ביותר, והעולם נבנה על בסיס המחשבות המועברים בספרים כאלה. אני מברך את ספריית ASTRA ואת כל הספריות האחרות על הקסם ועל המורשת שהן שומרות לטובות הציבור, אמר סילביו וקסלר.

  • אורל ויינר – דקת דומיה בפרלמנט הרומני לזכרו

    אורל ויינר – דקת דומיה בפרלמנט הרומני לזכרו

    בפרלמנט הרומני ציינו את אורל ויינר, לשעבר נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. לציון שנה מאז מותו, חברי הפרלמנט שמרו דקת דומיה לזכרו.



    בני משפחתו, נציגי הפדרציה ואורחים נוספים נכחו באירוע. סילביו וקסלר, נשיא הנוכחי של הדפרציה וחבר פרלמנט, הספיד לזכרו של מי שהיה נשיא FCER וחבר פרלמנט ונשיא לשכת הצירים במשך שלוש קדנציות של בית מחוקקים. הוא היה אדם שלאורך כל הקריירה שלו ביקש לקדם דיאלוג והבנה בין האנשים. הוא האמין בתפקיד הפרלמנט, בחשיבות הדמוקרטיה ובשימור הדמוקרטיה. אבל, יותר מכל דבר אחר, הוא האמין בנורמליות ובדיאלוג קבוע בין כל עמיתיו. הוא כיבד מאוד את עמיתיו מכל המפלגות ותמיד ביקש לקדם קונצנזוס, אבל יותר מזה, כנציג הקהילות היהודיות ברומניה, הקפיד תמיד לשמור על נאמנותו לרומניה וקידום האינטרסים של המדינה ושל כלל אוכלוסיית רומניה, אמר סילביו וקסלר.



    ו-Varujan Pambuccian מנהיג קבוצת המיעוטים הלאומיים בלשכת הצירים, דיבר על אישיותו של אורל ויינר. הוא היה אדם יוצא דופן, מיוחד, שתמיד ידע לשמור על איזון בכל דבר, איש טוב וחכם ומאוד, ורציונלי בו זמנית. אורל ויינר תמיד ידע לחלוק באותה מידה את אהבתו לעמו ואת אהבתו לעם הרומני ומעט אנשים יודעים, כנראה שבשלב מסוים האיש הזה היה חשוב ברגעים המכריעים לרומניה. הייתה בו תשוקה ו אנרגיה והיה פעיל ברמת הקהילה הבינלאומית, תמיד כדי שהדברים ייעשו בצורה הוגנת וטובה. הוא היה חכם פרגמטי ואיש של שלום, אמר פמבוציאן.



    אורל ויינר החזיק, בתקופה הפוסט-קומוניסטית, בשלושה מנדטים כחבר פרלמנט מטעם הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. הוא החזיק במנדט ראשון בתקופה 2004-2008. הוא נבחר מחדש ב-2008 וב-2012. בכל שלוש בתי המחוקקים היה סגן נשיא הוועדה למדיניות כלכלית, רפורמה והפרטה בלשכת הנבחרים. בשנת 2005 הפך לנשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. הוא נבחר מחדש בקונגרס השלישי של הארגון, ביולי 2016. הוא החזיק בתפקיד זה עד נובמבר 2020. עד מותו ב2021 היה נשיא כבוד של הפדרציה.

  • מפגש סילביו וקסלר – הרב נפתלי דויטש

    מפגש סילביו וקסלר – הרב נפתלי דויטש

    נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER), סילביו וקסלר, זכה לביקור שליח חב”ד ברומניה, הרב נפתלי דויטש ורבני חב”ד הפועלים ברומניה, בשותפות עם FCER



    הפגישה הייתה הזדמנות מיוחדת להדגיש את שיתוף הפעולה המיוחד, הידידות והכבוד ההדדי בין פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה לבין החב”ד. הנושאים שנדונו במהלך הדיונים נגעו לחיים היהודיים ברומניה, לתכניות לשימור וקידום מסורות ותרבות יהודית בארצנו, אמר סילביו וקסלר.

  • פגישה סילביו וקסלר ראובן אזר

    פגישה סילביו וקסלר ראובן אזר

    נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, נפגש עם שגריר ישראל בבוקרשט, ראובן אזר. הדגשתי את חשיבות היסודית שמייחסת הפדרציה לפיתוח היחסים בין רומניה לבין ישראל ואת הפתיחות המלאה להמשך שיתוף הפעולה והמאמצים התומכים בהקשר זה, אמר וקסלר.



    הוא הציג את מצבן של הקהילות היהודיות, את הפרויקטים הלאומיים שמבצעת הפדרציה, את תוכניות הסיוע החברתי והרפואי,את היוזמות לשימור והשבחת המורשת, המסורת והתרבות היהודית ברומניה. סילביו וקסלר הדגיש את הפרויקטים החינוכיים המתמשכים, יחד עם אלמנטים הנוגעים לתרומתם ונוכחותם של יהודים בהיסטוריה של רומניה.



    השגריר אזר הודה לווקסלר על ידידותו הקרובה עם מדינת ישראל ופועלו בתמיכה בבני קהילה מכל רחבי הארץ.



    הדיפלומט הישראלי נפגש גם עם נשיא הקהילה היהודית בבוקרשט, פול שוורץ. השגריר כתב ששוורץ הוא אגדה חיה. הוא גורש עם משפחתו לטרנסניסטריה כשהיה רק ​​בן שנתיים. היום הייתה לי הזכות להקשיב לסיפור חייו ושל מי שעומד בראשה של הקהילה היהודית בבוקרשט. יחד עם הצוות שלו ביקרנו בבית הכנסת קוראל המרשים, אחד מבתי הכנסת היפים בעולם, וכן בבית הכנסת הגדול שבו שוכן מוזיאון השואה. זה היה מפגש וביקור מרגש במיוחד, כתב אזר.



    שמחתי לקבל את פני שגריר ישראל ברומניה לקהילה שלנו. אנו מקווים שיהיה לנו שיתוף פעולה מצוין, בהיקף של זה שהיה לנו עם שגרירי ישראל לשעבר שעמם הזדמן לי לעבוד מאז שנות ה-90, כתב פול שוורץ בתורו.

  • פעולות עזרה לפליטים

    פעולות עזרה לפליטים

    קהילות יהודיות המשיכו לסייע לפליטים אוקראינים. נציגי הקהילה היהודית של יאשי (צפון מזרח), הרב Yeahodua Aronovich, Albert Lozneanu și Benjamina-Ides Vladcovschi, יחד עם עמיתיהם מסוצבה (צפון), הציעו עזרה ותמיכה מוסרית לפליטים האוקראינים . מעבר לצרכי החיים היומיומיים, יש גם תפילות לקבלת פליטים אוקראינים בסירט, כתבו נציגי הפדרציה.



    המרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט פתח מחדש את קמפיין התרומות לפליטים, בסיסמה “אלפי פליטים זקוקים לעזרתכם!”



    קפה, תה, ממתקים, מזון לתינוקות, חיתולים, בגדים נקיים, עגלות ותיקי נסיעות, נחוצים לפליטים שמיהרו לעזוב את ביתיהם. האיסוף מתקיים מדי יום, 24/7, ב-JCC בוקרשט. המרכז הודה לאלו שהגיבו במהירות לבקשות קודמות ותרמו. המוצרים שנתרמו כבר הגיעו לפליטים הנזקקים כתבו נציגי JCC

  • התמיכה בפליטים מאוקראינה

    התמיכה בפליטים מאוקראינה

    מהיום הראשון של המלחמה באוקראינה, הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER) ו-American Jewish Joint Distribution Committee (JDC) יצרו שותפות לסיוע לאוכלוסייה היהודית במדינה השכנה. הוחלט שתא משבר, בראשות מזכ”ל ה-FCER, אדוארד קופפרברג, יפעל מיד. כך, בשלוש נקודות מעבר גבול, בסירט (מחוז סוצבה, בצפון), באיסצאה (מחוז טולצה, במזרח) ובסיגטו מרמאשי (מחוז מרמורש, בצפון), הוקמו נקודות קליטת פליטים.



    באוהלים הממוקמים במעברי הגבול מציעים לפליטים אוכל, שתייה חמה, חיתולים, כל מה שהם צריכים לזמן מה. חשוב מאוד, אמרו נציגי הפדרציה, הוא שיתוף הפעולה עם מוסדות המדינה, שבהם תמכו ללא סייג. לFCER -JDC היהודיות המקומיות הצטרפו מתנדבים רבים מארגונים שונים. סגן סילביו וקסלר, נשיא FCER, ביקר בנקודות סיוע אלו ויחד עם ישראל סבג, מנהל גוינט רומניה, ועם הנהלת FCER אישר את השלבים הבאים, הן מבחינה פיננסית והן מבחינה ארגונית ולוגיסטית. חשבונות בנק נפתחו לתרומות והוקם קו סיוע טלפוני.



    חשוב מאוד, לפי FCER, החלק הקשור בייעוץ, מציאת מגורים זמניים ותחבורה עבור הפליטים. לכן אנו נמצאים בקשר מתמיד עם הארגונים היהודיים באוקראינה, על מנת לקבל מידע בזמן אמת על הקבוצות המגיעות . יש לנו מקומות לינה בכל הארץ, המוצעים על ידי קהילות יהודיות, חבריהן או אנשים אחרים שרוצים לעזור. ככלל, פליטים נמצאים במעבר דרך רומניה, היעדים שלהם הם ישראל ומדינות מערב אירופה. מחלקת הסיוע הסוציאלי והרפואי ב-FCER מתערבת בכל פעם שצריך עם תרופות, רופאים, ציוד וכו. אנחנו לא יכולים לתת מספר מדויק של אנשים שראינו במשבר הזה, אבל עד כה אנחנו יכולים לדבר על יותר מ-40,000, בהתחשב בכך שאנו תומכים לפחות 2,500 עד 3,000 פליטים ביום, בין אם הם יהודים או לא. והסיפוק הגדול ביותר הוא לקבל מהם בשורות טובות, לאחר שהגיעו ליעדם (מערב אירופה, ישראל, ארה”ב או אפילו אלו שמחליטים להישאר ברומניה), הוסיפה פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה.



    מנגד, הקונגרס היהודי העולמי כתב כי כל הקהילות היהודיות על הגבול עם אוקראינה עשו מאמצים לסייע לפליטים הנכנסים למדינותיהם. אדוארד קופפרברג, מזכ”ל הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אמר: “זו האחריות שלנו כיהודים. זו החובה המוסרית שלנו. אנחנו צריכים לעזור להם. זו אפילו לא בחירה”.



    לארגונים יהודיים יש אוהל קבלת פנים בכל מעבר גבול, הפתוח לכל הפליטים, ללא הבדל אתני או דת. הם מגישים 2,000 ארוחות חמות ביום, ומתנדבים מחלקים ביגוד ושמיכות. יש להם גם קו סיוע 24/7. הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ביצעה לפחות 30 הובלות מהגבול, למקומות לינה אחרים ברומניה או לשדה התעופה. השמיים סגורים מעל מולדובה, מה שאומר שפליטים שעברו למולדובה מאוקראינה חייבים אז להגיע לרומניה לפני שהם עולים על מטוסים ליעדים אחרים.



    “יש לנו מאות שיחות מדי יום, אנחנו מנחים אותם בכל מה שהם צריכים”, אומר קופפרברג. עם זאת, ישנם אתגרים לוגיסטיים רבים. הגבול עם אוקראינה הוא חלק מרוחק של רומניה. זה יכול להגיע למינוס 10 מעלות בלילה, ומי שנמצא באוהלי קבלת הפנים עובד לרוב 36 שעות ברציפות בלי לישון. “זה אתגר עבורנו כי אנחנו לא קהילה גדולה”, אומר קופפרברג. “ואנחנו לא קהילה צעירה. אבל אנחנו מצליחים לעשות הכל. אנשים רבים מעורבים. ואני עושה כמיטב יכולתי”, אמר קופפרברג.


  • תמיכה בפליטים מאוקראינה

    תמיכה בפליטים מאוקראינה

    נציגי הקהילות היהודיות ברומניה ממשיכים לעזור לפליטים מאוקראינה.200 יתומים מאוקראינה הגיעו בשלום לרומניה בתמיכת הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. יחד עם הצוות הנפלא מארגון תקווה אודסה הם יישארו כאן לתקופה בלתי מוגבלת. עבורנו, עבור כל יהודי רומניה, הם חלק מהמשפחה שלנו, כתב נשיא הפדרציה, סילביו וקסלר. אין מחסומים בנפשם של הילדים. החיוך, האומץ והתקווה שלהם יכולים לשנות את העולם, הם יכולים להתגבר על כל קושי. ברגעים הקשים ביותר, ילדים הם אלה שיש להם את הכוח ללמד אותנו מה המשמעות של כבוד באמת. זה כל כך קל להיות אנושי וכל כך קשה בו זמנית, הוסיף וקסלר.



    במקביל המרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט אסף עד ה-10 במרץ תרומות עבור אנשים נזקקים מנקודת הגבול בין רומניה לאוקראינה מסירת (צפון רומניה). הסיוע המבוקש (קפה, תה, ממתקים, מזון לתינוקות וכו) נאסף במטה JCC בוקרשט במסגרת המבצע “עזרו לנו לעזור” אלפי פליטים זקוקים לעזרתכם! – כתב הארגון בקריאה לתרומות

  • תמיכה בפליטים מאוקראינה

    תמיכה בפליטים מאוקראינה

    נציגים של הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER) ושל הוועדה היהודית המשותפת האמריקאית (JDC) היו במעבר הגבול הרומני-אוקראיני כדי לתמוך ולהדריך את הפליטים היהודים ולא-יהודים כאחד. הם פתחו נקודת תמיכה בסירט שבצפון רומניה. נציגי הקהילה חילקו תה, קפה, מרק לפליטים. נקודות דומות אורגנו בשני מעברי גבול אחרים. מאז יום שני, 28 בפברואר, הופעל קו סיוע באוקראינית, רוסית, אנגלית ורומנית עבור יהודי אוקראינה, (+4) 0735 – 33 – 7777.



    גם קהילות יהודיות אחרות תומכות בפליטים. ביניהם, הקהילה היהודית של אורדיה (צפון מערב) והקהילה היהודית של סוצבה (צפון). הקהילה היהודית בקראיובה (דרום) הצטרפה למאמץ לתמוך באזרחים אוקראינים הנסוגים מהמלחמה וארגנה קמפיין לאיסוף בגדים ומוצרים שיחולקו בפעולות המתואמות על ידי השלטונות.

  • שמונים ושש שנים להקמת הפדרציה של איגודי הקהילות היהודיות ברומניה

    שמונים ושש שנים להקמת הפדרציה של איגודי הקהילות היהודיות ברומניה

    לפני 86 שנים קם FUCER איחוד הקהילות של הממלכה הישנה והפרובינציות של רומניה. חברות באירגון החדש היו הקהילות היהודיות בטרנסילבניה ובבנאט, בבוקובינה ובבסרביה. ההחלטה התקבלה בוועידה שבה השתתפו כל הקהילות היהודיות ברומניה.



    זיגמונד בירמן, נדבן ותעשיין ידוע, נבחר לנשיא איחוד הקהילות היהודיות. בין השנים 1941–1944 פורק FUCER והוחלף על ידי הקהילה היהודית המרכזית של רומניה (CER), ארגון הכפוף לממשלה הפסציסטית ברשותו של מרשל יון אנטונסקו.



    בתום מלחמת העולם הנשייה, ב-1945 FUCER קם מחדש .ב-1949 תחת השלטון הקומוניסטי, FUCER הפף להיות FCER, הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה.



    ראשי FUCER ומאוחר יותר של FCER היו:



    1940-1941 ו1945-1947 ד”ר ו פילדרמן


    1948 — 1951 הרופא הנודע מקסימיליאן פופר


    1951 — 1961 – עורך דין ישראל באקלו


    1964 — 1994 – הרב הראשי משה רוזן


    1994 — 2004 פרופסור ניקולאי קזאל


    2004 — 2005 עורך דין יוליאן סורין


    2005 — 2020 ד”ר אורל ויינר


    2020 – סילביו וקסלר

  • סילביו וקסלר שגרירים בבוקרשט

    סילביו וקסלר שגרירים בבוקרשט

    חבר הפרלמנט, סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER), נפגש עם שגרירים המשרתים בבוקרשט.



    במהלך הפגישה עם שגריר הרפובליקה של מולדובה, ויקטור ציריל, הדגיש נשיא הפדרציה את הקשר ההדוק בין FCER והקהילה היהודית של הרפובליקה של מולדובה (CERM), את הידידות ארוכת הטווח עם אלכסנדר בילינקיס, נשיא הקהילה המולדבית ופרויקטים משותפים לשתי הקהילות. וקסלר הציג בפני השגריר את יוזמות החקיקה בהן תמך בפרלמנט הרומני בנושאי מאבק באנטישמיות, הקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה, גישה לארכיונים על יהודים וקהילות יהודיות ברומניה. השניים הדגישו את חשיבותו של חוק תוכנית הלימודים “תולדות היהודים ברומניה. השואה “בכל בתי הספר התיכוניים ברומניה.



    בפגישה עם שגרירת פרו, María Eugenia Echeverría Herrera, סילביו וקסלר הציג את מצבן של הקהילות היהודיות, את הפרויקטים שבוצעו על ידי הפדרציה, את החשיבות שה-FCER מייחס לתוכניות סיוע חברתי ורפואי, יוזמות לשימור וחיזוק המורשת היהודית ברומניה.



    נדונו פרויקטים חינוכיים מתמשכים בקהילות היהודיות בארץ, לצד תרומתם ונוכחותם של יהודים בתרבות הרומנית, בדגש על חייו ופועלו של האמן הדגול ויקטור בראונר. השיחה התמקדה גם על חייו ופועלו של José Gambetta, הממונה על עניינים כלכליים של פרו בבוקרשט במהלך השואה, שהוכר כחסיד אומות העולם ע”י מדינת ישראל.