Tag: romani in Marea Britanie, noua tulpina COVID, transport

  • הכנות ל”מצעד החיים” מיאשי

    הכנות ל”מצעד החיים” מיאשי

    גם השנה כמו בשנים הקודמות ביאסי מתוכנן להתקיים ” מצעד החיים” מקומי. ההכנות ל”מצעד החיים” מיאשי, צפון מזרח רומניה, החלו כבר בינואר, כי השנה הרבה אנשים הודיעו על השתתפותם. “מצעד החיים” מתקיים בין התאריכים 25-30 ביוני 2023, במהדורה 9 ויציין 82 שנים לפוגרום יאשי. ביוזמתו של הרב יוסף וסרמן, שהוא גם רב הקהילה של יוצאי רומניה בישראל, מדי שנה מגיעים ישראלים רבים ליאשי כדי להשתתף בתוכנית מגוונת המוקדשת להנצחת הפוגרום.



    ב-29 ביוני תתקיים צעדה המונית בה אזרחי יאשי יצטרפו לקבוצות מישראל ויחד עם ראש העיר מיחאי קיריקה יצעדו לאורך מסלול קצר עד לבית העלמין היהודי. שם תזמורת צבאית תעניק כבוד, בעוד גורמים רשמיים יניחו פרחים לזכר כמעט 15000 קורבנות הפוגרום.



    משתתפים בצעדה אנשים רבים, ביניהם ניצולי שואה שעדיין יכולים להשתתף באירועים כאלה, אנשי ציבור, פוליטיקאים, סטודנטים ותלמידים שבאים כדי להיזכר, לא לשכוח וכדי להזהיר בפני הישנות טרגדיה הזו . בכאב ובדמעות, אנו כאן כדי להנציח את האירועים הטרגיים שהתרחשו במהלך הפוגרום ביאשי. יחד עם זאת אנו מביעים ידידות, הערצה, ותקווה לעתיד משותף שליו, יפה, סובלני, בו אנו חיים באהבה וברצון לכונן מערכת יחסים מתמשכת בין עמינו, מסר ראש עיריית יאשי.



    בישראל, הרב וסרמן פועל יחד עם צוותו במרץ לקראת האירוע. הרב עובר מעיר לעיר, מקיים כנסים כדי למצוא ולהביא לאירוע עדים חדשים לאירועים הטרגיים. מספר ניצולי השואה קטן מיום ליום. לדעתו של הרב, אם לא נכין כעת את הדור הבא, הדור הצעיר, כדי לזכור את האירועים הטרגיים, בקרוב לא יישאר מי שידבר על השואה הכתם החשוך בתולדות האנושות. לכן סבים וסבתות, הורים מלווים בילדים, חייבים לבוא לראות ולשמוע מה קרה ביאשי ב-1941, כי רק על ידי הכרת ההיסטוריה נוכל לבנות עתיד טוב יותר ושליו יותר, עתיד שבו אנשים כבר לא הורגים אחד את השני וכולם חיים ביחד ובשלום. חשוב שהדור הצעיר ילמד, ידע, ואז יחליט איך לפעול כדי שרצח עם לא יקרה שוב.



    יש להילחם באנטישמיות, בשנאת זרים בכל אמצעי. המשתתפים באירוע ביאשי, ביוני 2023, יראו הן את מקום הטבח והן את הנעשה כדי לשמור ולכבד את זיכרון הקורבנות. אין דבר יקר יותר בעולם ממה שאתה רואה במו עיניך. קברי האחים שהם עדות הטרגדיה זו חייבים לראות. לכן חשוב במיוחד שכמה שיותר צעירים, בנים ובנות בני הדור השני והשלישי, יצטרפו ל”מצעד החיים” כדי להוביל את ההתמודדות ואת ההתייצבות נגד הכחשה ונגד האנטישמיות, אמר הרב וסרמן.

  • לזכר פוגרום בוקרשט

    לזכר פוגרום בוקרשט

    מוסדות ואישים רבים זכרו את הפוגרום שהתרחש בבוקרשט, בינואר 1941. סגן אלכסנדרו מורארו, נציג מיוחד של הממשלה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, הכריז כי לפני 82 שנה נכתב אחד הדפים השחורים ביותר בהיסטוריה המודרנית של רומניה. ב-21-23 בינואר 1941 היה ניסיון ההפיכה שאורגן על ידי הלגיונרים ( פאשיסטים רומנים) אירוע מוכר גם כפוגרום בבוקרשט, שהתרחש באישורו של הגנרל יון אנטונסקו, שהורשה מאוחר יותר כפושע מלחמה. למעלה מ124 יהודים נרצחו ומאות אחרים נפגעו ע”י הלגיונרים רק בגלל היותם יהודים.



    הלקח מהפוגרום הוא שיש להגן תמיד על ערכי החירות והכבוד של האדם, ללא הבדל אתני, גזע, מין או דת. המאבק בכל צורה של גזענות, אנטישמיות או שנאת זרים היא חובה מוסרית של דורנו. הפוגרום בבוקרשט, כמו זה ביאשי (צפון-מזרח) או השתתפותה של רומניה בפעולות הברבריות להשמדת האוכלוסייה היהודית במהלך מלחמת העולם השנייה מייצגים דפים חסרי כבוד בהיסטוריה הלאומית שלנו, שעלינו להכיר בהן בכנות ובכבוד כלפי קורבנות, הוסיף מורארו.



    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” כתב כי 5 חודשים לאחר הפוגרום בבוקרשט, ב-28 ביוני 1941, כניסתה של רומניה למלחמה לצד היטלר ומוסוליני נתנה ההזדמנות לפוגרום ביאסי, שם נרצחו יותר מ13000 יהודים. 4 חודשים מאוחר יותר התרחש רצח העם באודסה שהיתה אז תחת שליטת רומניה. עלינו לא לשכוח שברומניה האנטישמית, כל סכסוך פוליטי מזוין היה הזדמנות להשמדת היהודים, הוסיף המכון.



    גם שגרירות ישראל ברומניה והמכון לתרבות רומניה בתל אביב פרסמו רשמים הקשורים לציון 82 שנים לפוגרום העקוב מדם בבוקרשט

  • הנצחה בחיפה לפוגרום יאשי

    הנצחה בחיפה לפוגרום יאשי

    הארגונים הייצוגיים של יוצאי רומניה ארגנו ב-4 ביולי יחד עם עיריית חיפה אירוע לציון יום השנה ה-81 לפוגרום ביאשי, עיר שבצפון מזרח רומניה. בין המשתפים יהיו שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, ד”ר עינת קליש-רותם, ראש עיריית חיפה, זאב שוורץ, נשיא HOR (ארגון יהודי רומניה), Erna Vigda Kretzer, נשיאת HOR חיפה, קולט אביטל, נשיאת הארגון המרכזי של ניצולי השואה, מישה חריש, נשיא אמ”ר. הרב יוסף וסרסמן ניהל את הטקס הדתי לזכר חללי הפוגרום. את התכנית המוזיקלית ניהל Shlomo Josefsohn.



    כמו כן התקיים דיון על הספר “קנה רב, זכה בחבר”, בהשתתפות יון מיחאי, הקונסול הכללי של רומניה בחיפה, Mario Nando Varga, Animanews, , Dragoş Nelersa נשיא אגודת הסופרים הישראלים בשפה הרומנית, Luian Zeev Herşcovici, היסטוריון, ודורון קולר, מארגון המקורות מדורוהוי, צפון רומניה.



    במהלך האירוע, הוקרן הסרט התיעודי “יציאת הרכבות מהתחנות”, שנעשה על ידי הבמאי ראדו גוד וההיסטוריון אדריאן ציופלנקה. סרט הווקדש לפוגרום מיאשי שהתרחש ביוני 1941 ושבו נרצחו יותר מ13000 יהודים. יהיה זכרם ברוך.

  • שמונים ואחת שנים לפוגרום יאשי

    שמונים ואחת שנים לפוגרום יאשי

    עשרות בני אדם, ניצולי הפוגרום מיאסי 1941, צפון מזרח רומניה, ילדיהם ונכדיהם, נציגי הרשויות המקומיות והמרכזיות, חברי הקהילה היהודית השתתפו במהדורה השמינית של מצעד החיים. האירוע הוקדש להנצחת זיכרונם של 13000 ויותר קורבנות שנרצחו לפני 81 שנים בידי המשטרה והצבא הרומני ביאשי. בבית העלמין היהודי נערך טקס דתי לזכר ההרוגים 1941 והונחו פרחים בנוכחות שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, ונציגים דיפלומטיים מגרמניה ורפובליקה מולדובה. הדיפלומט הישראלי ציין שלפני 81 שנים ביאסי התרחש הטבח הגדול ביותר בהיסטוריה של רומניה: ילדים, נשים וגברים הושפלו, הוכו ונרצחו בגלל שהם נולדו יהודים. ״ שנאה ענקית התפרצה במקום שהיה בית ליהודים ונוצרים. הוראתו של מרשל אנטונסקו לנקות את יאשי מיהודים נתנה דרור לאלימות קטלנית הן מצד החיילים והשוטרים הרומנים, אך גם מצד כמה אזרחים. אלו ששרדו את הכדורים נלקחו ונזרקו לרכבות המוות. במשך ימים, בחום קיץ גבוה הם נסגרו בקרנות מסע שהובלו הלוך ושוב, במהירויות נמוכות, מתחנה לתחנה”, אמר השגריר סרנגה.



    הדיפלומט הישראלי אמר שבימים אלה אנו זוכרים את הקורבנות, אך גם חוגגים את אלו שברחו מהגיהנום ההוא. למרבה הצער, מספרם יורד כל הזמן, אמר דוד סרנגה. שגריר ישראל הפציר בקהל לא להישאר אדיש. אדישות היא האויב הגדול ביותר של הדמוקרטיה והסובלנות. בואו לא ניתן לקול הקיצוניות להישמע. באותם ימים של זוועות, למרות זעקות הקורבנות שעלו על היריות ברחובות ובחצר הקסטורה, שררה דממה והאנשים הפנו מבט וגילו אדישות. חובתנו, של כולנו, להילחם בעמדות קיצוניות, לא לקבל אף פשרה. לא משנה כמה זה יכאב , חייבים להכיר את העבר על כל היבטיו כדי שההיסטוריה לא תחזור על עצמה, אמר סרנגה. הוא גם הזכיר כי רומניה נקטה בצעדים חשובים בכל הקשור לקבלת אחראיות על טעיות העבר ולשימור זכרון השואה. כאמור יותר מ-13,000 יהודים נרצחו ב-1941.

  • סגן סילביו וקסלר על הפוגרום מיאסי

    סגן סילביו וקסלר על הפוגרום מיאסי

    הפוגרום שהתרחש ביאסי, ביוני 1941 ,לא היה תאונה או מקרי, אלא רצח מחושב, מאורגן ומכוון על ידי אנשים ומוסדות שידעו בבירור מה הם עושים, אמר סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות ברומניה. מילים אינן יכולות להעביר רוח המעשים שקרו במהלך הפוגרום ביאסי. התצלומים, המסמכים, העדויות, המילים שנאמרו לא באמת יכולים לשחזר את מה שקרה שם. כמעט בלתי אפשרי להבין איך היו אנשים הצליחו להימלט מהמעשים שכוון אליהם ללא הרף, כדי להרוגם, אמר וקסלר.



    לכל אחד מיותר מ-13,000 קורבנות הפוגרום היה שם, חיים לחיות, תוכניות לעתיד, תקווה ורצונות.



    התמוטטותם בין רגע היא כאב קשה לא רק עבור יאסי או עבור הקהילה היהודית. רציחתם הוא פצע פתוח של החברה כולה, שלא ירפא, אמר וקסלר. וקסלר הביעה צער על שיקומם של Radu Dinulescu și Gheorghe Petrescu – ראש וסגן ראש מדור ב של המטה הכללי , המעורבים ישירות בטבח של יהודים שגורשו מבסרביה ובוקובינה, בתיאום וביצוע הפוגרום של יאסי ובתיאום הטבח מאודסה.



    כל כך הרבה זמן עבר ועדיין השנאה לא נעלמה, אלה קבלה פנים חדשות. אנטישמיות מחופשת לאנטי-ציונות, גזענות החבויה בהתקפות על מיעוטים הם עדיין חלק מחיינו. אנו חיים בתקופה שבה אלימות מילולית הופכת בקלות רבה לאלימות פיזית, ברמה נמוכה עדיין. אבל אדישות, ההתעלמות ממצבים אלה רק מעודדים החמרה המצב, המשיך וקסלר.



    עבור הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, עבור כל יהודי בארצנו, שמירה והגנה על זכרם של קורבנות הפוגרום של יאסי, של כל קורבנות השואה היא מחוייבות קדושה. כך גם תמיכה בניצולי השואה. באמצעות תוכניות בריאות וחברתיות ארציות, הפדרציה עשתה וממשיכה לעשות מאמצים משמעותיים כדי להבטיח חיים הגונים לאנשים שעברו את התקופה האפלה ביותר בהיסטוריה, הוסיף וקסלר.

  • לזכר הפוגרום ביאסי

    לזכר הפוגרום ביאסי

    נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, שיגר הודעה לרגל ציון יום השנה לפוגרום שהתרחש לפני 81 שנים, בחודש יוני, ביאסי (צפון מזרח רומניה). בפוגרום הנ”ל נרצחו יותר מ13000 יהודים. רדיפת היהודים ברומניה החלה עם חיסולים המוניים שאורגנו על ידי משטר אנטונסקו. קברים משותפים, רכבות מוות, מבנה מפקדת המשטרה הם רק חלק מהמקומות בהם משמרים את זכר קורבנות הפוגרום.



    יש לזכור כל הזמן את הפקודות הבלתי רציונליות ורצחניות של השלטונות הרומניים באותה תקופה ואת השתתפותם המבישה של אזרחים רבים , כדי לשמור על שיעורים אלה בחיים, בתודעה הקולקטיבית. הפוגרום ביאסי היה פרק עקוב מדם בשורה ארוכה של פשעים נגד יהודים שהתרחשו ברומניה במחצית הראשונה של המאה הקודמת. הנצחת הדרמה בת 81 שנים היא מעשה של כבוד עמוק ופיצוי מוסרי לקורבנות, לניצולים ולצאצאיהם, אמר נשיא רומניה.



    אלימות, אנטישמיות ושנאת זרים בפומבי ובאינטרנט, כבוד וקידום זכרם של פושעי מלחמה, אפליה לרעה של היהודים, עיוות והכחשת השואה, אינן מתקבלות על הדעת יותר. שנה לאחר אימוץ האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה, לתקופה 2021-2023, נרשמו התוצאות הראשונות של יישומה, מה שממחיש, שוב, את המחויבות המלאה של רומניה בנושא זה. אני מבקש ומעודד רשויות מרכזיות ומקומיות לעשות מאמצים משמעותיים כדי להשיג את כל יעדי האסטרטגיה, הוסיף הנשיא.


    ראש ממשלת רומניה, ניקולאי-איונל צוקה, אישר את המחויבות הנחרצת והמוחלטת של מנהיגות רומניה לקידום מדיניות זיכרון השואה ומאבק באנטישמיות. רומניה עשתה התקדמות מרשימה בשני העשורים האחרונים בתחום זיכרון השואה, התקדמות מוערכת על ידי פורומים בינלאומיים ושותפינו האירו-אטלנטיים. מדינה חזקה מקבלת את האחראיות על טעויות העבר מדברת עליהן בפתיחות. כך היא הופכת עמידה יותר לפגיעות עכשוויות, תיאוריות קונספירציה ותעמולה רוויזיוניסטית, אמר ראש הממשלה.



    לדבריו, לוועדה הבין-משרדית שהקים כדי לפקח על יישום האסטרטגיה הלאומית הראשונה למניעה ולמלחמה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה יש תפקיד מרכזי. חשוב מאוד שבתקופה הבאה משרד החינוך ישים לב היטב לבניית התכנית שתעמוד בבסיס הדיסציפלינה תולדות היהודים והשואה”, שהפרלמנט הצביע בעדה ברוב גדול, ובכך מסמנת רצון פוליטי ואזרחי ראוי להערכה בכיוון של חינוך על השואה, למניעת זוועות, לקידום סובלנות, גיוון, רוח אזרחית. עידוד ותמיכה באוניברסיטאות לשפר וליצור תכניות לימוד חדשות בתחומים אלה הוא יסוד חשוב. פיתוח פרויקטים חינוכיים ותרבותיים התורמים להגברת חוסנה של רומניה לסכנות של אנטישמיות, שנאת זרים, אפליה, דברי שטנה הם בראש סדר העדיפויות, הוסיף ראש ממשלת רומניה.

  • שמונים שנה לפוגרום בוקרשט

    שמונים שנה לפוגרום בוקרשט

    שגרירות רומניה בישראל והמכון לתרבות הרומנית בתל אביב ארגנו ב- 24 בינואר 2021 את ציון 80 שנה לפוגרום בבוקרשט, תחת הכותרת “הנצחה באמצעות עבודתו של מרסל ינקו”.



    בשנת 2021 אנו מציינים 80 שנה לפוגרום בוקרשט – ליל הבדולח הרומני – שהתרחש בין התאריכים 21-24 בינואר 1941, אירוע טרגי שסימן את אחד הפרקים האפלים ביותר בתולדות השואה ברומניה. באותם ימים טרגיים טבח משמר הברזל הפשיסטי 123 יהודים, הרס בתי כנסת והרס יותר מ -1,000 נכסים יהודיים, כתבו המארגנים.



    אירוע ההנצחה המקוון אורגן בשותפות עם מוזיאון ישראל. אחד האינטלקטואלים היהודיים המדהימים בדורו, מרסל ינקו, יהודי שחי בין 1895 – 1984, היה צייר, אדריכל וסופר רומני-ישראלי. הוא חי, עד לפוגרום, בבוקרשט והביע את הטראומה שחווה בציוריו. האירוע סימן את הנצחת הרגעים הטרגיים במהלך פוגרום בוקרשט מנקודת מבט של יצירתו של אומן שחי את הרגע. באירוע התכנסו מומחים לאמנות ישראלית ולהיסטוריה של השואה ברומניה, כמו גם בן למשפחת ינקו.

  • דיון ההנצחה “הרובע היהודי בטרור הפוגרום הלגיונרי בינואר 1941” בבוקרשט

    דיון ההנצחה “הרובע היהודי בטרור הפוגרום הלגיונרי בינואר 1941” בבוקרשט

    בבוקרשט התקיים דיון הנצחה מקוון תחת הכותרת “הרובע היהודי בטרור הפוגרום הלגיונרי בינואר 1941” . האירוע, ששודר באמצעות ZOOM, אורגן על ידי פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה (FCER), פורום בני ברית רומניה, הקהילה היהודית בבוקרשט ומרכזי הקהילה היהודית (JCC) רומניה.



    מנחת הדיון היתה פרופסור האוניברסיטה פליסיה וולדמן. בדיון השתתפו נשיא FCER, סילביו וקסלר, נשיא הכבוד של הפדרציה, ד”ר אורל וויינר, נשיא פורום “בני ברית רומניה”, חוסה איקובסקו, Anca Tudorancea, חוקרת במרכז לחקר של ההיסטוריה היהודית ברומניה, ופרופ VASILE MORAR, מאוניברסיטת בוקרשט.

  • Nachrichten 21.01.2021

    Nachrichten 21.01.2021

    Rumänien hat einen Vorrat von 2,4 Millionen Dosen des Impfstoffs Covid bis Ende März gesichert, so Premierminister Florin Cîţu am Donnerstag. Die Regierung hat beschlossen, in der zweiten Phase der Impfkampagne, die am 15. Januar begonnen hat, neue Kategorien der Bevölkerung einzuführen: Behinderte und ihre Betreuer, Flug- und Schiffspersonal, Diplomaten und Sportler, die für internationale Wettkämpfe registriert sind. Ältere und krankheitsanfällige Personen sollen prioritär geimpft werden. Auf der Internetplattform für die Terminplanung der Impfungen werden entsprechende Änderungen vorgenommen: 25% der Impfdosen sollen Angestellte aus den wesentlichen Lebensbereichen erhalten, die restlichen 75% erhalten die anfälligen Personen. Die aktuellen Infektionszahlen: fast 2900 neue Fälle bei über 30.000 Tests sowie 69 Tote. Die meisten Neuinfektionen der letzten 24 Stunden meldeten Bukarest sowie die Landkreise Temesch und Klausenburg.



    Rumäniens Justizminister Stelian Ion hat sich am Donnerstag in einer Videokonferenz mit dem EU-Justizkommissar Didier Reynders ausgetauscht. Ion teilte seinem Gegenüber die Entscheidung der Regierung mit, vorrangig bis Ende Februar den Entwurf zur Abschaffung der umstrittenen Abteilung für die Untersuchung von Straftaten in der Justiz zu verabschieden. Weitere Diskussionsthemen betrafen den Rechtsstaatlichkeitsmechanismus und seine Verbindung zum Kooperations- und Überprüfungsmechanismus, die Operationalisierung der Europäischen Staatsanwaltschaft, die Umsetzung von EU-Richtlinien sowie die Digitalisierung der Justiz in Rumänien. Kommissar Reynders erklärte sich bereit, mit den rumänischen Behörden zusammenzuarbeiten, um die Vorhersehbarkeit und Nachhaltigkeit des Justizreformprozesses sicherzustellen. Die Stabilität, Berechenbarkeit und Kohärenz der Justizgesetze stellten für das Justizministerium Prioritäten dar, wobei die korrekte und vollständige Umsetzung aller EU-Richtlinien eine Priorität des Regierungsprogramms sei, so Justizminister Stelian Ion.



    Die Polizei hat am Donerstag in der Hauptstadt und in Călăraşi, einer Stadt im Süden Rumäniens, die Wohnungen mehrerer Personen durchsucht, die der Leistungserschleichung in der Covid-Pandemie verdächtigt werden. Die Ermittlungen haben ergeben, dass 11 Personen fast ein Jahr lang mit falschen Dokumenten von der Agentur für Sozialleistungen Zulagen in Höhe von 4.500 Lei (etwa 900 Euro) pro Monat beantragt und erhalten haben. Nach Angaben der Polizei muss die genaue Höhe des Schadens noch ermittelt werden.



    Der Demokrat Joe Biden ist seit Mittwoch der 46. Präsident der Vereinigten Staaten. Er legte den Amtseid im Rahmen einer untypischen Zeremonie ab: Angesichts der Pandemie wurden die Menschenmengen, die normalerweise zu einem deartigen Anlass in Washington präsent sind, durch fast 200.000 Flaggen ersetzt. Rumäniens Spitzenpolitiker gratulierten Biden und äußerten in ihren Botschaften die Überzeugung, dass Bukarest und Washington die für beide Länder vorteilhafte strategische Partnerschaft im Geiste wahrer transatlantischer Werte weiterentwickeln werden. Wir werden unsere Allianzen reparieren und zur Weltgemeinschaft zurückkehren, versprach Präsident Biden in seiner Antrittsrede.



    Die Zentrale Kommission für die Volks- und Wohnungszählung 2021 verschiebt die für dieses Jahr geplante Volkszählung wegen der Covid-19-Pandemie um ein Jahr, teilte das Nationale Institut für Statistik mit. Vom 1. Februar bis zum 31. März 2021 findet eine Probezählung statt, und vom 1. Februar bis zum 17. Juli 2022 wird die Bevölkerungs- und Wohnungszählung durchgeführt. Die endgültigen Ergebnisse werden nach dem Zeitplan von Eurostat im Dezember 2023 veröffentlicht. Nach Angaben des Nationalen Statistischen Instituts wird dies die erste Volkszählung sein, die hauptsächlich online durchgeführt wird.



    Am Donnerstag ist der Opfer des Bukarester Pogroms vom Januar 1941 gedacht worden. Das Bukarester Pogrom, bei dem vor 80 Jahren 125 Juden ermordet wurden, war der Höhepunkt des Aufstandes der Eisernen Garde im Antonescu-Regime. Die sogenannten Legionäre verhafteten, folterten und ermordeten Juden, stahlen ihr Eigentum, plünderten ihren Besitz, schändeten und zerstörten Gräber und Synagogen.

  • הבקשה לעיון בעונשו של הגנרל ניקולא מאצ’י נדחתה

    הבקשה לעיון בעונשו של הגנרל ניקולא מאצ’י נדחתה

    בית הדין הצבאי לערעורים בבוקרשט דחה, כבלתי קבילה, את הבקשה לעיון מחדש, בגזר הדין בו הורשע הגנרל ניקולא מאציץ, בשנת 1945, בגין תיאום הטבח שהצבא הרומני ביצע ב1941 באודסה. העיר אודסה היא כיום באוקראינה, אך באותה עת, תחת ממשל רומני.



    סגן נשיא פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, סילבי וקסלר, בירך על החלטת בית הדין הצבאי לערעורים בבוקרשט, אשר דחה בקשה מופרכת לעיין מחדש בהחלטה לפיה הגנרל ניקולא מסצי, באותה עת מפקד חיל הצבא הרומני השני, הורשע בביצוע הטבח באודסה באוקטובר 1941, טבח בו נרצחו יותר מ40,000 יהודים.



    וקסלר הזכיר את העובדה שכמה רחובות ברומניה עדיין נושאים שמות של פושעי מלחמה: הוא ציין גם דחיית מקרים ברורים של אנטישמיות, ע”י שופטים שסוגרו תיקים בגלל העדר עדויות פיזיות ואי הבנת הנזקים שהאנטישמיות גורמת.

  • הפוגרום ביאשי בתמונות

    הפוגרום ביאשי בתמונות

    הנצחת יום השנה ה – 79 מאז הפוגרום באיסי, צפון-מזרח רומניה, התקיימה גם באמצעות תערוכת צילומים תחת הכותרת #orasuldinfotografii. התערוכה מציגה תמונות ארכיון שונות של יאסי, מיוני 1941, בניגוד לצילומים שצולמו בין אוגוסט לאוקטובר 2019.



    אלקסנדרו פלוריאן, מנכ”ל המכון אלי ויזל, המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה, אמר כי התערוכה אינה רק אירוע היסטורי, אלא גם זיכרון ציבורי. זה לא אירוע היסטורי. היסטוריונים כבר כתבו מסמכים חשובים מאוד על הפוגרום ביאסי, במיוחד אחרי 1990. ניסינו לכסות 7 מקומות ביאסי בהם התרחשו האירועים הטרגיים לפני 79 שנה. רצינו להשוות בין התמונות עדות הללו עם המציאות של היום. פנינו לצעירים בכך שעודדנו אותם לדמיין או להראות לנו איך נראים המקומות בהם התרחש הפוגרום היום. זהו ניסיון להחזיר לזיכרון הציבורי של הקהילה המקומית אירוע של היסטוריה טרגית שאנו לא יכולים לתת לדהות מהזיכרון הציבורי. להפך, עלינו להחזיק אותו חי מכיוון שבמשך עשרות שנים הוא נעלם, אמר אלכסנדרו פלוריאן. ניתן לראות את התערוכה עד 28 ביולי.

  • הנצחת קורבנות פוגרום בוקרשט  1941

    הנצחת קורבנות פוגרום בוקרשט 1941

    בבוקרשט, ב- 21 בינואר 2020, איגוד הקהילות היהודיות ברומניה, המרכז לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה “וילהלם פילדרמן”, המוזיאון להיסטוריה ותרבות יהודית ברומניה, איגוד הקורבנות היהודים הרומנים בשואה, בשיתוף עם המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה” אלי ויזל , הקהילה היהודית בבוקרשט, הגוינט רומניה וקרן הצדקה מארגנים אירוע זיכרון דתי לקורבנות הפוגרום ביהודי בוקרשט, שבוצע בינואר 1941.



    הטקס הדתי יתקיים באנדרטת השואה בכיכר ד”ר ALEXANDRU SAFRAN. הרב הראשי של רומניה, רפאל שפר, מנהיגי הקהילות היהודיות, חברי החיל הדיפלומטי בבוקרשט, ישתתפו בטקס. . דיון ציבורי בנושא “הפוגרום משנת 1941 וחידוש האנטישמיות כיום”, בהנחיית אורל וויינר, נשיא התאחדות הקהילות היהודיות ברומניה יתקיים בבית הכנסת הגדול. במוזיאון להיסטוריה ותרבות יהודית ברומניה תיפתח תערוכת הציור “צללים מהגיהנום” על ידי תלמידי המכללה הלאומית “ROMAN VODA” מעיר ROMAN שבמזרח רומניה.



    במהלך נסיון ההפיכה הלגיונרית, הקבוצה הפשיסטית ששלטה ברומניה תקופה קצרה במהלך מלחמת העולם הנשיה, נסיון הפיכה שהתרחש בינואר 1941, נרצחו לפחות 124 יהודים. לאחר הרחקת הלגיון מהשלטון המשיכה הפוליטיקה האנטישמית לעלות . במהלך מרד הלגיונרים בבוקרשט נעצרו כמה אלפי יהודים שהוצאו מבתיהם, מבתי כנסת, ממוסדות יהודיים ומהרחוב. היהודים העצורים, גברים ונשים, בין הגילאים 15-85, נאספו במרכזים בהם נחקרו, סבלו התעללויות ועינויים שבוצעו על ידי לגיונרים במטרה להפקיע את כספם, תכשיטיהם ורכוש אחר. 90 יהודים, שעוסקו במרכזי העינויים הלגיטיים, הועמסו במשאיות, הובלו ליער JILAVA, ליד בוקרשט, הופשטו ונורו בראשם. למחרת, כמה לגיונרים חזרו למקום כדי לאסוף את בגדי המתים ואת שניים הזהב של הנרצחים. באותם הימים, הלגיונרים לקח 15 יהודים ממרכז העינויים בתחנת המשטרה של הבירה, הובילו אותם לבית המטבחיים של הבירה ושם ירו בראשם. את הגופות תלו על קרסים ששימשו לתליית הבקר. את זה לא נשכח לעולם.


  • תערוכה “עדי ראייה וקורבנות, יאשי, 1941”

    תערוכה “עדי ראייה וקורבנות, יאשי, 1941”

    בווסלוי (מזרח רומניה) ניתן לבקר עד 18 במאי, באולם “ארטא”, את התערוכה “עדי ראייה וקורבנות, יאשי, 1941”, מאורגנת ע”י המוסד הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” יחד עם המוזיאון המחוזי “שטפאן הגדול” (Ştefan cel Mare) ווסלוי. מטרת האירוע תיאור טרגדית הפוגרום ביאשי מיוני 1941, זמן קצר לאחר כניסת רומניה למלחמת העולם השנייה, הכל דרך 30 דימויים חזותיים.



    אלפי יהודים נהרגו ברחבי יאשי וחצר מטה המשטרה. רוב האלה ששרדו את הטבח מתו ברכבות המוות. התמונות שבתערוכה משחזרים את תיזמון הטבח ועוזרים לציבור המבקרים לתאר את האירוע הטראגי ולהבין מעורבות שלטונות רומניה בשואה, אמרה מנהלת המוזיאון המחוזי “שטפאן הגדול” (Ştefan cel Mare) ווסלוי, רמונה מריה מוקאנו.

  • תערוכה “עדי ראייה וקורבנות, יאשי, 1941”

    תערוכה “עדי ראייה וקורבנות, יאשי, 1941”

    בווסלוי (מזרח רומניה) ניתן לבקר עד 18 במאי, באולם “ארטא”, את התערוכה “עדי ראייה וקורבנות, יאשי, 1941”, מאורגנת ע”י המוסד הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” יחד עם המוזיאון המחוזי “שטפאן הגדול” (Ştefan cel Mare) ווסלוי. מטרת האירוע תיאור טרגדית הפוגרום ביאשי מיוני 1941, זמן קצר לאחר כניסת רומניה למלחמת העולם השנייה, הכל דרך 30 דימויים חזותיים.



    אלפי יהודים נהרגו ברחבי יאשי וחצר מטה המשטרה. רוב האלה ששרדו את הטבח מתו ברכבות המוות. התמונות שבתערוכה משחזרים את תיזמון הטבח ועוזרים לציבור המבקרים לתאר את האירוע הטראגי ולהבין מעורבות שלטונות רומניה בשואה, אמרה מנהלת המוזיאון המחוזי “שטפאן הגדול” (Ştefan cel Mare) ווסלוי, רמונה מריה מוקאנו.

  • Aufstand der faschistischen Legionäre 1941: Chaos, Gewalt und antijüdische Pogrome

    Aufstand der faschistischen Legionäre 1941: Chaos, Gewalt und antijüdische Pogrome

    Es ging dabei um einen Kampf um die vollständige Machtergreifung im Staat zwischen der Eisernen Garde einerseits, der faschistischen Partei aus der Zwischenkriegszeit, und dem General Ion Antonescu auf der anderen Seite, der von der Armee und Hitler unterstützt wurde. Die Rebellion der Nationalen Legion war eine Reihe von Übergriffen der Eisernen Garde gegen die wichtigsten Staatsbehörden, das Militär und die Gendarmerie sowie gegen einen Teil der jüdischen Gemeinde. Die Stra‎ßen der Hauptstadt Bukarest und weiterer Städte des Landes waren für einige Tage von Chaos und Gewalt beherrscht.



    Die Historikerin Eliza Campus erinnerte sich 1999 im Interview mit dem Zentrum für Mündliche Geschichte des Rumänischen Rundfunks an jene Tage zurück. Die Schulleiterin jüdischer Abstammung habe laut eigener Aussage das Glück gehabt, Menschen zu begegnen, die vom Fanatismus der Legionäre nicht berührt gewesen seien.



    Während der Rebellion wohnte ich in der damaligen Bela-Breiner-Stra‎ße, der Hausbesitzer war Legionsmitglied, er hie‎ß Niculescu. Aber er hegte eine gewisse Sympathie mir gegenüber. Es gab ein Haus im hinteren Bereich und vorne war ein Apartment. Ich habe ihn angesprochen. ‚Hören Sie mal, ich habe gehört, dass es Kontrollen geben wird. Was haben Sie vor?‘ Und er antwortete: ‚Ich werde dann sagen, dass in dem Haus hier nur Christen wohnen.‘ Und das war’s. Der Mann war in der Tat anständig. Aber die Legionäre haben damals meinen Schülern, ihren Eltern schreckliche Dinge angetan. Und auch nachdem die Rebellion vorbei war, lebten die Leute weiterhin in Angst und Schrecken. Jetzt kann ich nicht behaupten, dass sich das Stra‎ßenbild unbedingt verändert hatte, die Leute gingen weiter normal ihren Dingen nach. Aber in den Häusern selbst hatte man sein Bestes getan, um sich zu verbarrikadieren. Auf der Stra‎ße ging man wie sonst auch, ich bin selbst täglich rausgegangen. Aber die Legionäre gingen direkt in die Häuser hinein und nahmen die Menschen als Geiseln mit oder töteten sie direkt an Ort und Stelle. Sie besetzten die Schule in der ich unterrichtete, sie rückten ihre Pistolen und bedrohten uns, da sind wir alle auf den Hof gegangen. Wir standen alle dort, mit 800 Schülerinnen, zum Glück war es ein sehr gro‎ßer Hof. Sie hatten nur die Schule besetzt, auf den Hof durfte ich gehen. Aber sie nahmen mir die Notenhefte weg, sie nahmen alles mit, es blieb einfach nichts. Später fand ich sie im Staatsarchiv wieder, denn sie hatten sie dorthin gebracht, ich nahm alle Dokumente wieder mit.“




    Constantin Matei arbeitete als Techniker beim Rumänischen Rundfunk, er leitete ferner die Radiozelle der Legion. Er war im September 1940 der Legionärsbewegung beigetreten. Im Interview mit Radio Rumänien erinnerte auch er sich an die Rebellion.



    Ich hatte gerade Dienst und war im Studio. Es trat auch die Armee vor das Mikrophon, es wurden die Mitteilungen vom Vorsitz des Ministerrates durchgegeben, es sprachen auch die vom Sekretariat der Legionärsbewegung. Ich wurde zum Präsidenten bestellt, zum Generaldirektor Mînzatu, von den Sprechern wurde Dan Andronescu eingeladen und ich vom technischen Dienst. Es war 12 Uhr Mitternacht. Ion Antonescu stand im Schlafanzug vor dem Schreibtisch, ebenso sein Stellvertreter, Mihai Antonescu, der sich gegen ein Bücherregal lehnte. Antonescu fragte: ‚Wer hat euch den Auftrag gegeben, die Mitteilungen im Radio zu senden?‘ Er sprach dabei Mînzatu an, der ihm antwortete: ‚Sie haben angeordnet, dass alle Mitteilungen vom Vorsitz und der Legionärsbewegung direkt an die Radiosprecher weitergegeben werden.‘ Und da hat Antonescu gesagt: ‚Will mir Horia Sima [der Anführer der Legionäre — Anm. d. Red.] mit den Arbeitern von den Malaxa-Werken beweisen, dass er das Land hinter sich hat? Ich zeige euch morgen, dass die Intellektuellen und die Landesarmee mit dem General Antonescu sind und ihr euch lieber um eure Sachen kümmern sollt! Sendet keine Mitteilungen mehr, hört mit der Agitation auf! Sendet nichts anderes als das, was wir euch vom Vorsitz des Ministerrates schicken!‘ Ich bin zur Sendeanlage in Băneasa gefahren und dort war die deutsche Armee. Ein Kapitän, der sehr gut Rumänisch konnte, sagte uns: ‚Horia Sima kennt sich nicht aus in der Politik. Ihr tut mir leid, regt euch ab, denn Antonescu hat die Partie gewonnen!‘“




    Der damals leitende General der Gendarmerie, Mihail Baron, gab 1995 selbst ein Interview für das Zentrum für Mündliche Geschichte. Vor allem die Ausführung der erhaltenen Befehle sei ihm in Erinnerung geblieben.



    Am Morgen des 21. Januar haben sie den Angriff auf die Lokal- und Zentralbehörden landesweit gestartet. Dank der überraschenden Aktion konnten sie das Justizministerium, den Sitz des Amtsblattes und andere Institutionen besetzen, darunter die Nationalbank, die Sparkasse, die zentrale Poststelle. Nur den Rundfunk haben sie nicht bekommen. Sie konnten zwar den Radiosender in Bod [bei Kronstadt] besetzen, aber in Bukarest gelang ihnen das nicht, weil der Rundfunk von der Gendarmerie bewacht wurde und sie auch entsprechend reagierten. Und weil sie doch mit den restlichen Landesteilen kommunizieren wollten, haben sie dann die unterirdischen Kabelleitungen abgeklemmt und die Verbindung zu einem mobilen Sender hergestellt, mit dem sie angeblich aus der Hauptstadt berichteten und Geschichten verbreiteten, wonach die Regierung gefallen sei und die Legionäre gesiegt hätten. Auch haben sie überall Plakate geklebt. Einige waren gelb oder rot, auf anderen wurden die Freimaurer angegriffen, auf weiteren die Kommunisten — dadurch wollten sie noch mehr Spannungen erzeugen. Am 21. Januar marschierten auf allen Stra‎ßen die Legionäre. Sie riefen laut ›Sieg der Legion!‹. Sie versperrten die Stra‎ßen mit geparkten LKWs, mit Stra‎ßenbahnen, mit Bussen, mit Betonmischern, mit Benzinfässern, die sie bei Bedarf anzünden wollten. Am 22. Januar, gegen 14 Uhr, als Marschall Antonescu sah, wie viele Gewaltverbrechen begangen worden waren, dass es hunderte Verletzte gab, erteilte er der Armee den Befehl, einzugreifen, den Widerstand zu brechen und die Rebellen festzunehmen.“




    Nach der Rebellion wurden etwa 8000 Legionäre festgenommen, angeklagt und zu verschiedenen Strafen verurteilt. Rund 700 von ihnen, allen voran Horia Sima, suchten in Deutschland Zuflucht. Infolge der Ereignisse blieb Ion Antonescu der alleinige Herrscher über die politische Szene in Rumänien.