Category: חדשות – אירועים

  • הרצאה על חשיבה ביקורתית

    הרצאה על חשיבה ביקורתית

    חשיבה ביקורתית היא כלי חיוני במאבק בחדשות מזויפות, אמר סגן שגריר ישראל ברומניה, רמי טפליצקי, בהרצאה שהוא נתן בפני תלמידי מתחם החינוך לאודה-רעות בבוקרשט.

     

    כאשר הוא דיבר על הטבח שחמאס ביצע בישראל ב7 באוקטובר 2023, מר טפלינסקי דיבר על התגברות התעמולה האנטי-ישראלית ועל החדשות המזויפות בנוגע למלחמה שישראל מנהלת נגד החמאס.

     

    סגן השגריר הסביר לתלמידים כיצד להתייחס באופן ביקורתי לנרטיב של מוסדות תקשורת לאומיים ובינלאומיים שונים. הדיפלומט הישראלי הביא לתלמידים דוגמאות לתחבולות בהן משתמשות סוכנויות הידיעות המזוהות עם חמאס בתקשורת וברשתות החברתיות, שבאמצעותן הן שואפות למשוך את הדור הצעיר לצד האנטי-ישראלי.

     

    סגן השגריר סיים את המצגת שלו בניתוח ההקשר הפוליטי והחברתי והגורמים שהובילו לטבח ב-7 באוקטובר 2023, טבח בו נרצחו אלפי אנשים, כשמאות אנשים נוספים שנחטפו לעזה. ההרצאה סיפקה לתלמידים פרספקטיבה ממקור ראשון על המצב הנוכחי בעזה, על המאמצים האינטנסיביים לשחרר את החטופים הישראלים , וגם על המשא ומתן הדיפלומטי לסיום הסכסוך.

     

    רמי טפליצקי העריך את הדיון המעניין ביותר עם התלמידים, כמו גם את השאלות המתוחכמות והרלוונטיות שנשאלו על ידי המשתתפים הצעירים.

     

    הדיפלומט הודה למייסדת וראש המתחם החינוכי, טובה בן נון ק’רביס, על ההזדמנות להעביר הרצאה כה מעניינת.

     

    סגן השגריר העביר מסר מעורר השראה לתלמידים, תוך שימת דגש על חשיבות החינוך והמעורבות של הנוער בעתיד הדיפלומטיה והיחסים הבינלאומיים, כך נמסר מטעם מתחם החינוך לאודה-רעות.

  • אירוע הנצחה של ז’אן אנצ’ל

    אירוע הנצחה של ז’אן אנצ’ל

    שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, התכבד להשתתף באירוע המוקדש לחייו והישגיו של ההיסטוריון הרומני-ישראלי הנודע, ז’אן אנצ’ל (1940-2008). השגריר ראדו יואניד סיפר על ידידותו ושיתוף הפעולה הנהדר שלו עם ז’אן אנצ’ל, שהיה סמכות מובילה בנושא השואה ברומניה וחבר בוועדת “אלי ויזל”.

     

    שגרירות רומניה הודתה ל-A.M.I.R – הארגון המאוחד של יוצאי רומניה בישראל על ארגון האירוע החשוב הזה בתיאטרון גבעתיים ועל יצירת חוברת על ז’אן אנסל.

     

    אנצ’ל היה מומחה בעל שם בינלאומי בהיסטוריה של רומניה בתקופת הדיקטטורה של יון אנטונסקו ושואת יהודי ברומניה.

  • טקס הענקת הפרס הלאומי ‘השגריר מיחנאה קונסטנטינסקו’

    טקס הענקת הפרס הלאומי ‘השגריר מיחנאה קונסטנטינסקו’

    התקיים במשרד החוץ בבוקרשט הטקס הרשמי להענקת הפרס הלאומי השגריר מיחנאה קונסטנטינסקועל יתרונות יוצאי דופן במאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה. רוברט וולטל, אישיות שהוצעה על ידי מרכז התרבות היהודי לובליאנה, הוא חתן הפרס. וולטל, שחקן ומנהל תיאטרון ופסטיבלים, הוא דמות מורכבת ופורייה בתרבות הסלובנית העכשווית. הוא חבר במשלחת הסלובנית במסגרת הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA), רכז ויוזם של פרויקטים חינוכיים ואמנותיים רבים למאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שנאה, מקדם פעיל של ההכלה והסובלנות ושל שימור זכר קורבנות השואה.

    שר החוץ הרומני, אמיל הורזאנו, הדגיש את מחויבותה האיתנה של רומניה לקדם ולתמוך במחקר, חינוך והנצחה של השואה ואת הצורך בגישה חדשנית שמטרתה להילחם בתופעות השליליות שממשיכות להשפיע על החברה והערכים הדמוקרטיים שלנו.

    באירוע השתתפו שגרירי המדינות החברות ב-IHRA, חברי הוועדה הביןמשרדית למעקב אחר יישום האסטרטגיה הלאומית למניעת ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבור שנאה, נציגי הסביבה האקדמית ונציגי אגודת השגריר מיחנאה קונסטנטינסקו‘.

  • מפגש בין השר אמיל הורזאנו לבין השגריר ליאור בן דור

    מפגש בין השר אמיל הורזאנו לבין השגריר ליאור בן דור

    שר החוץ של רומניה, אמיל הורזאנו, נפגש עם שגריר ישראל בבוקרשט, ליאור בן דור. שני המכובדים הדגישו את איכות היחסים בין ישראל ורומניה, וכן את האינטרס המשותף בחיזוק שיתוף הפעולה הבילטרלי בכל תחומי הפעילות.

    השגריר בן דור הביע תודתו על הסולידריות של רומניה עם מדינת ישראל ועל התמיכה שניתנה ביישום הסכם הפסקת האש ושחרור בני הערובה מעזה. בני השיח בירכו על שחרורם של עשרות בני ערובה בשבועות האחרונים, בהם שתי צעירות ישראליות ממוצא רומני. השגריר ליאור בן דור הזכיר כי עשרות בני אדם עדיין נמצאים בשבי חמאס בעזה וחזר על מחויבותה של ישראל להחזיר את כולם הביתה.

  • אירוע בגורליץ

    אירוע בגורליץ

    בבית הכנסת בגורליץ, גרמניה, התקיים לאחרונה אירוע רב תחומי המוקדש לתפקידו של בית המלוכה בתהליך האמנציפציה של היהודים ברומניה (1866-1923). האירוע אורגן על ידי המכון הרומני לתרבות בברלין, יחד עם המרכז למדעי היהדות של אוניברסיטת בוקרשט, המרכז לחקר תולדות היהודים ברומניה וילהלם פילדרמן”, משרד המיעוטים הלאומי של משרד התרבות, גשרים פילהרמוניים גורליץ ובית הכנסת פורום תרבות גורליץ.

    האירוע כלל הרצאה מדעית שבה השתתפו אנקה טודורנציה, חוקרת ומורה באוניברסיטה, ואירינה ויינרספירסקו, סופרת ועורכת, מצגת מולטימדיה ורגעים מוזיקליים.

    האירוע כלל נאום של אוקטביאן אורסו, ראש העיר של גורליץ יליד רומניה.

  • מפגש בין ראדו יואניד ליולי אדלשטיין

    מפגש בין ראדו יואניד ליולי אדלשטיין

    שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, קיים לאחרונה פגישה חמה ועניינית עם יור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יולי אדלשטיין. השיחה התמקדה בהתפתחויות האחרונות באזור. השגריר יואניד ציין כי רומניה תמכה במאמצים של ארהב ושותפות אחרות באזור להגיע להסכם הפסקת אש ברצועת עזה ולשחרור כל החטופים.

    בהדגשה של היחסים הדוצדדיים המצויניים בין רומניה לישראל, שני הנכבדים הזכירו בהנאה את טקס עיטור מר אדלשטיין במסדר הלאומי כוכב רומניהבדרגת קצין בכיר. העיטור הוענק בשנת 2018 על ידי נשיא רומניה כאות הערכה רבה על תרומתו האישית לתמיכה וקידום יחסי רומניהישראל במישורים רבים.

  • מפגש מחווה ‘שנת הקרדינל יוליו הוסו

    מפגש מחווה ‘שנת הקרדינל יוליו הוסו

    האקדמיה הרומנית חנכה את “שנת הקרדינל יוליו הוסו” עם מושב מחווה במלאת 140 שנה להולדת הכומר. שנת 2025, הוכרזה כ”שנת הקרדינל יוליו הוסו”, כדי לחגוג את חייו, עבודתו, אישיותו, מותו הקדושים , התפקיד המכריע בהשגת האיחוד הפוליטי של הרומנים מכל המחוזות ההיסטוריים ב-1918, והמאמצים שעשה כדי להציל יהודים במהלך השואה.   קרדינל הוסו, אינטלקטואל טרנסילבני מבריק, נשאר חקוק בהיסטוריה של רומניה. הוא נכלא בבתי כלא קומוניסטיים בשל סירובו לוותר על אמונתו היוונית-קתולית ופעילותו להגנת המאמינים היוונים-קתולים.

     

    נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס מסר כי השנה הזו היא שנה קריטית עבור רומניה ונזכר במילים שאמר הקרדינל, ‘האמונה שלנו היא חיינו!’ זו קריאה רבת עוצמה, מצפונית הקוראת לאחדות ואומץ לב, לסולידריות עם אחינו ועם עתיד המדינה.    האצילות הרוחנית שלו הוכפלה על ידי האומץ שבו פעל ישירות כדי לעזור לחבריו, ללא קשר למוצא אתני או הדת. ב-2 באפריל 1944, פנה יוליו הוסו בפנייה הקוראת לכולם לעזור ליהודים הנתונים לאלימות, הזכיר יוהניס.    הקרדינל היה פטריוט גדול, מגדלור של הכנסייה המחתרתית שלו, הכריז נשיא האקדמיה הרומנית, יואן-אורל פופ. הקרדינל יוליו הוסו (1885-1970) הוכרז לאחרונה על ידי האפיפיור פרנציסקוס, כקדוש.

  • אירוע לרגל יום השואה הבינלאומי

    אירוע לרגל יום השואה הבינלאומי

    ביום השואה הבינלאומי ברחבי רומניה התקיימו אירועי הנצחה . בזלאו, צפון מערב, התקיים הכנס ‘אנו זוכרים…מחנות המוות’ שאורגן על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה והקהילה היהודית של זלאו סלאג’. באביב 1944 אלפי יהודים מסלאג’ גורשו למחנות ריכוז והשמדה נאצים. על פי נתונים סטטיסטיים, מספר היהודים בסלאג’ ירד מ-7,749 במפקד 1930 ל-32 איש במפקד האחרון בשנת 2021. כיום אנו מתחייבים להילחם בכל צורה של קיצוניות, אנטישמיות ואפליה. חינוך הוא הנשק החזק ביותר שלנו במאבק הזה. צעירים צריכים להכיר את ההיסטוריה, להבין את גורמי השואה ולהיות מודעים לסכנה הנשקפת מאידאולוגיות קיצוניות. הבה לעולם לא נשכח את לקחי העבר. בואו נבנה יחד חברה המבוססת על סובלנות, כבוד וסולידריות ונבטיח שמעשי זוועה כאלה לא יחזרו על עצמם, אמר ראש מחוז סלאג’, דארי תומא.

     

    מנגד, בבית הכנסת אאחבס רהיים באורדאה, צפון מערב, נפתחה תערוכת התצלומים שצילם הצלם האמריקני דניאל אואן, ‘היהודים של אורדיה’. 29 העבודות הנבחרות לוכדות דיוקנאות, רצפים מחיי יהודי אורדעה, ניצולי שואה וכן תמונות הממחישות את חיי הדת והקהילה והמורשת היהודית, בעיקר בתי כנסת ובתי קברות. התמונות צולמו בשיתוף עם הקהילה היהודית של אורדיה בין השנים 2013-2016 ופורסמו מאוחר יותר, בליווי מאמר שכותרתו “היהודים של אורדיה”, ב”ניו יורק טיימס”. במהלך אותה תקופה ערך הצלם האמריקני מספר ראיונות עם חברי הקהילה היהודית בעיר, כולל שמונה ראיונות עם ניצולי שואה. נכון לעכשיו, יש באורדאה רק ניצול שואה אחד חי. כמובן שעלינו לסלוח, אבל הדת שלנו לא נותנת לנו לשכוח. וזו הסיבה להנצחה יש ותהיה מקומה במימד רוחני, אמר פול שפיצר, מזכיר הקהילה היהודית של אורדיה. כתוצאה מעבודתו עם ניצולי אושוויץ במזרח אירופה, דניאל אוון שיתף פעולה בסדרה ‘קולות על אנטישמיות’, שהופקה על ידי המוזיאון האמריקאי לזכר השואה.

  • מסרים ליום השואה הבינלאומי

    מסרים ליום השואה הבינלאומי

    אנשי ציבור רבים שלחו הודעות ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שצוין בבוקרשט 80 שנה לאחר שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. התפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיות, מסר הנשיא קלאוס יוהניס. היום אנו זוכרים שוב את הסבל שספגו קורבנות הפוגרום בבוקרשט בינואר 1941. אנו מכבדים את זכרם של כל אלו שאיבדו את חייהם, כמו גם את אומץ לבם של הניצולים והמחלצים, כך שהטרגדיה שסיימה כל כך הרבה נפשות לעולם לא תישכח, הדגיש הנשיא.

     

    ברמה הבינלאומית, אנו רואים הרבה פופוליזם, קיצוניות, גישות וגילויי שנאת זרים ואנטישמיות מוסווים בצורה ערמומית, מתוך כוונה לשחוק את עמודי התווך שעליהם בנוי העולם החופשי, הוסיף יוהניס.

     

    הוא הפנה את תשומת הלב לעובדה שהתפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיה. הנשיא הזכיר כי רומניה נקטה צעדים חשובים לקראת שימור זכרם של קורבנות השואה והמאבק באנטישמיות על ידי אימוץ חקיקה איתנה ופיתוח פרויקטים זיכרון וחינוך התורמים לתרבות המבוססת על ערכי יסוד אירופיים.

     

    השואה הייתה אחת הפרשיות הטראגיות והאפלות ביותר בתולדות האנושות, מסרו נשיאי הסנאט ושל לשכת הצירים, אילי בולוג’אן וצ’פריאן שרבאן. נשיא הסנאט הצהיר שזהו רגע של הרהור עמוק, הזדמנות לזכור לא רק את הסבל שסבלו הקורבנות  ואת החובה למנוע טרגדיות כאלה להתרחש שוב. הוא הדגיש ששתיקה ואדישות יכולים להפוך לשותפים לרוע. באמצעות חינוך וקידום ערכים דמוקרטיים, מוטלת עלינו האחריות לשמור על זיכרון הקורבנות בחיים ולבנות עתיד המבוסס על סולידריות וכבוד, אמר אילי בולוג’אן. הטקס של היום, אמר ציפריאן שרבאן הוא גם קריאה למודעות, אחריות ופעולה בהווה ובעתיד. כנציג הפרלמנט, אני מדגיש את החשיבות של התמיכה החקיקה וביוזמות הנלחמות באנטישמיות. לאחר אימוץ הדוח הסופי של ועדת אלי ויזל, נקטה רומניה צעדים חשובים. הפכנו למודל אזורי במאבק באנטישמיות, ציין נשיא לשכת הנבחרים.

     

    ראש הממשלה מרסל צ’ולאקו הזכיר שאנטישמיות, קיצוניות ושנאת זרים מתבטאים יותר ויותר באירופה, במרחב שבאופן פרדוקסלי הוא מקור הזכויות והחירויות היסודיות. הוא אישר מחדש את מחויבותה הנחרצת של ממשלת רומניה להילחם בנגע האנטישמיות ולקדם את זכר קורבנות השואה, והדגיש כי מחובתן של השלטונות להבטיח שהחברה הרומנית לא תחזור על טעויות ההיסטוריה.

     

    החינוך חייב למלא תפקיד מרכזי בהקשר זה. זו הסיבה שאני שמח שלצעירים ברומניה יש הזדמנות לטפח את רוחם האזרחית על ידי לימוד הנושא ‘היסטוריה יהודית’. השואה”, הוסיף ראש הממשלה.

     

    הוא גם בירך על העובדה שבין החטופים הישראלים הראשונים ששוחררו מעזה היו שתי נשים בעלות אזרחות רומנית.

     

    משרד החוץ שלח מסר המדבר על התפשטות האדירה, בסביבה המקוונת, של דברי שטנה ותיאוריות קונספירציה, לצד דיסאינפורמציה, המחופשת כפתרונות לבעיות מורכבות בחברה. אימוץ השלב השני של האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות ושנאת זרים לתקופה 2024-2027 מייצג הישג חשוב המגבש את תפקידה של רומניה כמודל אזורי של שיטות עבודה טובות במאבק באנטישמיות ובשימור זיכרון השואה, קובע המשרד.

     

    נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, הדגיש כי הוא לעולם לא יקבל ולא יעמוד ליד מישהו שתוקף או משפיל את החיים היהודיים ואת ערכי היהדות. היום, יותר מתמיד, הפך חיוני לעשות כל שביכולתנו כדי לשמר ולהגן על ערכי הדמוקרטיה. זו הפעם הראשונה שנתקלתי במצבים שבהם חברי קהילות יהודיות ביקשו להימחק  ממאגרי המידע של הפדרציה, בגלל דאגתם למה שיבוא עלינו בעתיד. לאחרונה נאמר לנו, במישרין או בעקיפין, שוב ושוב, שאסור לנו להיות מטרד, נאמר לנו שעלינו להיות צנועים ורצוי בלתי נראים כדי לא לסבול. אני מבטיח לכם שלא כך נעשה, אמר וקסלר.

     

    ובהזדמנות זו, בשם הקהילה הגרמנית ברומניה, אני מבקש סליחה מהעם היהודי על השתתפותנו  בפשעים אלו. אנו נוטלים בפומבי את האשמה ההיסטורית הזו, אמר נציג המיעוט הגרמני בפרלמנט הרומני, חבר הפרלמנט אובידיו גאנט.

    הוא הפנה את תשומת הלב לנטיות האנטישמיות והשנאת זרים המתגברות בחברה הרומנית. החברה והמדינה אינן יכולות להישאר פסיביות מול גל התוקפנות הזה, אחרת אנחנו מסתכנים לחזור על ההיסטוריה של המאה ה-20 באירופה וברומניה, טען חבר הפרלמנט גנת.

    המרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות ברומניה (MCA Romania) הפנה את תשומת הלב לעובדה שבטקס הזכיר נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה כי הפדרציה קיבלה בקשות מכמה מחברי הקהילה להסיר את שמם ממאגר המידע של הקהילה.

     

    הדבר נובע מחששות שנגרמו כתוצאה מהאנטישמיות ברומניה, אנטישמיות שמקודמת על ידי פוליטיקאים וחברי הפרלמנט הרומני ואי הוודאות שנוצרת מהאופן שבו מתייחסים למקרי אנטישמיות ברומניה, מסר המרכז.

     

    במשך שנים, MCA רומניה הזהירה שוב ושוב מפני מצב עניינים זה, שסותר את ההצהרות הפוליטיות החוזרות ונשנות של רשויות המדינה, המתפארות בהישגים בולטים במאבק באנטישמיות ובהכחשת השואה.

  • הנצחת קורבנות השואה

    הנצחת קורבנות השואה

    לרגל יום השואה הבינלאומי, רומניה ארגנה אירועים רבים בחו”ל. המכון הרומני לתרבות בניו יורק ארגן, בבכורה, את המופע הראשון המבוסס על הרומן האוטוביוגרפי “שובו של החוליגן” מאת נורמן מאניה, ניצול שואה.

     

    בעיבוד לבמה של הסופרת הרומנית-אמריקאית הידועה סביאנה סטנסקו, בבימויו של אדוארד איינהורן, על הבמה עלה צוות שחקנים רומנים-אמריקאים ואמריקאים. “שובו של החוליגן”. ספר שיצא לאור במקביל ברומניה ובארה”ב ב-2003, מייצג את דיוקנו של הסופר הדגול נורמן מאנאה. רומן אוטוביוגרפי שבו הסופר מזכיר את שנות ילדותו ברומניה שבין המלחמות, הגירוש לטרנסניסטריה ב-1941, שובו מהמחנה, לימודיו וכתביו בשנים שלאחר מכן עד לגלותו הכפויה ב-1986, וכן השנים שבילה לאחר מכן בגרמניה ובארה”ב, עד לחזרתו הראשונה הביתה ב-1997.

     

    המכון הרומני לתרבות בשטוקהולם הציג את סיפורם של שבעת האמנים הגמדים ממרמורש, ניצולי מחנה אושוויץ. האירוע כלל דיון והקרנת סרט. הסרט התיעודי ‘וורוויק דייוויס: שבעת הגמדים מאושוויץ’, בכיכובו של השחקן הבריטי המפורסם וורוויק דייויס, הוקרן בבכורה בשוודיה. לאחר ההקרנה התקיים דיון בו השתתפו ההיסטוריונים מריוס טורדה (רומניה, בריטניה) וסטפן ברוכפלד (שבדיה), בהנחייתה של הסופר והעיתונאי השוודי ריקי נוימן.

     

    הסרט התיעודי מספר את ההיסטוריה המרתקת של להקת ‘ליליפוט’ – 7 הגמדים היהודים מכפר קטן במרמורש (צפון רומניה). הם התפרסמו בהופעותיהם באירופה בשנות ה-30 של המאה ה-20. לאחר העברת טרנסילבניה לידי הונגריה, 7 בני משפחת אוביץ נשלחו לאושוויץ והפכו לשפני ניסיונות של ד”ר מנגלה.

     

    הם שרדו את מחנה ההשמדה אושוויץ, חזרו לכפרם שכבר לא היה אותו הכפר שהם עזבו: רק 50 יהודים מתוך 650 חזרו למקום הולדתם. בשנת 1949 היגרה משפחת אוביץ לישראל, שם המשיכה להופיע, אך ההצלחה מעולם לא מחקה את הזיכרון הנורא של השואה ממוחם.

     

    בן המשפחה האחרון הלך לעולמו בשנת 2001. השחקן הגמד הידוע וורוויק דייויס, קריין הסרט, כיכב ב’מלחמת הכוכבים’, ‘הארי פוטר’ ו’דברי הימים של נרניה’. דייוויס, שהתרשם מאוד מההיסטוריה של הגמדים ממרמורש, נסע בעקבותיהם לרומניה, לכפרם, כפר Rozavlea

  • השואה בקומיקס ב-ICR תל אביב

    השואה בקומיקס ב-ICR תל אביב

    ICR  תל אביב ארגנה אירוע להצגת פרויקט התערוכה ‘תמונות מהעבר’. השואה ברומניה’, שבוצע על ידי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה ‘אלי וייזל’.    באירוע, שנערך במסגרת יום השואה הבינלאומי, השתתף מריוס קזאן, חוקר מדעי במכון ‘אלי וייזל’, ושגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד.

     

    ”תמונות מהעבר. השואה ברומניה’ הוא פרויקט המקרב את הצופים אל חוויותיהם של היהודים בתקופת השואה ברומניה ומציע לציבור הזדמנות ללמוד את ההיסטוריה של הנרדפים, המגורשים ושל אלה שהושמדו בגלל שנולדו יהודים. הפאנלים שהוצגו השפו בפני המשתתפים  את ההיסטוריה של הקהילות היהודיות בבוטושאני, קלוז’, מרמורש, טימיש.

     

    התערוכה היא חלק מפרויקט תרבותי-חינוכי במימון האיחוד האירופי, המבוצע על ידי מכון ‘ויזל’, שמטרתו להביא לקדמת הבמה את זיכרון השואה באמצעות קומיקס. הפרוייקט המציע נקודת מבט נגישה אל דף אפל בהיסטוריה הרומנית.

     

    בשיתוף עם א.מ.י.ר. – ארגון יוצאי רומניה, הושק הספר ‘זיכרונות של רופא על שואת רומניה: הישרדות במחנה ופניארקה ובגטאות טרנסניסטריה’ מאת ארתור קסלר. בהשקה השתתפו היסטוריונים ישראלים ובני משפחת קסלר שהוזמנו לאירוע. הספר מתייחס לנושאים הקשורים לחיי האסירים במחנה ופניארקה.

  • חנוכת הקונסורציום לתשתית חקר השואה האירופית

    חנוכת הקונסורציום לתשתית חקר השואה האירופית

    חנוכת הקונסורציום לתשתית חקר השואה האירופית התקיימה ב-26 בינואר במוזיאון פולין בוורשה. נציגי 10 המדינות המייסדות של EHRI-ERIC (הקונסורציום האירופי לחקר השואה) חתמו על ההצהרה על הקמת הקונסורציום. מטעם רומניה, ההצהרה נחתמה על ידי דרגוש הוטאה, מזכיר המדינה במשרד ראש הממשלה.

     

    ב-20 בינואר 2025, הנציבות האירופית העניקה לתשתית מחקר השואה האירופית (EHRI) מעמד חוקי של קונסורציום תשתיות מחקר אירופי (ERIC), מה שהפך את EHRI לקונסורציום ה-30 שהוקם מאז 2011. הכרה זו מדגישה את התפקיד החיוני של EHRI בשמירה על תיעוד היסטורי של השואה והרלוונטיות המתמשכת שלה לחברה המודרנית. התפתחות זו מסמנת צעד משמעותי קדימה במשימתה של EHRI לגשר על הפערים בין חומרי ארכיון המפוזרים ברחבי אירופה ומחוצה לה. בכך מבקשת הנציבות האירופית להתגבר על פיצול ההיסטוריוגרפיה של השואה ולקדם הבנה מקיפה יותר של האירוע המרכזי הזה בהיסטוריה האירופית. מאז 2010, EHRI פועלת לשילוב מחקר ותיעוד שואה באמצעות יוזמות במימון האיחוד האירופי, אמרה Ekaterina Zaharieva, הנציבה האירופית לסטארט-אפים, מחקר וחדשנות.

  • ראיון עם שגריר ישראל ברומניה

    ראיון עם שגריר ישראל ברומניה

    לאחרונה צוינו 80 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, שיחרור המציין באופן סמלי את סופה של השואה. מצד שני, 84 שנים עברו מאז הפוגרום בבוקרשט, בין ה-21-23 בינואר 1941. במהלך הפוגרום נרצחו  125 יהודים

     

    בהזדמנות זו  Eugen Cojocariu מנהל ברדיו רומניה בינלאומי, דיבר על נושאים אלה עם שגריר ישראל בבוקרשט, ליאור בן דור

  • הודעות ליום השואה הבינלאומי

    הודעות ליום השואה הבינלאומי

    אישי ציבור רבים שלחו הודעות ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שצוין בבוקרשט 80 שנה לאחר שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. התפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיות, אמר הנשיא קלאוס יוהניס. היום גם אנו מצינים את הסבל של קורבנות הפוגרום בבוקרשט מינואר 1941. אנו מכבדים את זכרם של כל אלו שאיבדו את חייהם, כמו גם את אומץ לבם של הניצולים והמחלצים, כך שהטרגדיה שקטע כל כך הרבה גורלות לעולם לא תישכח, הדגיש הנשיא. ברמה הבינלאומית, פופוליזם, קיצוניות, גישות וגילויי שנאת זרים ואנטישמיות מוסווים בצורה ערמומית, מתוך כוונה לשחוק את עמודי התווך שעליהם בנוי העולם החופשי, שבהם זכויות היסוד ממלאות תפקיד מהותי, הוסיף יוהניס. הוא הפנה את תשומת הלב לעובדה שהתפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיות. הנשיא הזכיר כי רומניה נקטה צעדים חשובים לקראת כיבוד זכרם של קורבנות השואה והמאבק באנטישמיות על ידי אימוץ חקיקה איתנה ופיתוח פרויקטי זיכרון וחינוך התורמים לתרבות המבוססת על ערכי יסוד אירופיים.

    השואה הייתה אחת הפרשיות הטראגיות והאפלות ביותר בתולדות האנושות, אמרו נשיאי הסנאט ושל הפרלמנט, איליה בולוזאן וצפריאן שרבאן. נשיא הסנאט הצהיר שזהו רגע של הרהור עמוק, הזדמנות לזכור לא רק את הסבל של קורבנות מעשים הברבריים אלא גם את החובה למנוע טרגדיות כאלה להתרחש שוב. הוא הדגיש ששתיקה ואדישות יכולים להפוך לשותפים של הרוע. באמצעות חינוך וקידום ערכים דמוקרטיים, מוטלת עלינו האחריות לשמור על זיכרון הקורבנות ולבנות עתיד המבוסס על סולידריות וכבוד, אמר איליה בולוזאן.

    הטקס של היום, הכריז צפריאן שרבאן, הוא גם קריאה למודעות, אחריות ופעולה להווה ולעתיד. כנציג הפרלמנט, אני מדגיש את החשיבות של תמיכת חקיקה ביוזמות הנלחמות באנטישמיות, שנאת זרים והסתה לשנאה. לאחר אימוץ הדוח הסופי של ועדת אלי ויזל, נקטה רומניה צעדים חשובים. הפכנו למודל אזורי במאבק באנטישמיות, ציין נשיא לשכת הנבחרים.

    ראש הממשלה מרצל צולאקו הזכיר שאנטישמיות, קיצוניות ושנאת זרים מתבטאים יותר ויותר באירופה, במרחב שבאופן פרדוקסלי הוא ערש הזכויות והחירויות היסודיות. לכן הוא אישר מחדש את מחויבותה הנחרצת של ממשלת רומניה להילחם בנגע האנטישמיות ולקדם את זכר קורבנות השואה, והדגיש כי מחובתן של השלטונות להבטיח שהחברה הרומנית לא תחזור על טעויות ההיסטוריה. החינוך חייב למלא תפקיד מרכזי בהקשר זה. זאת הסיבה שאני שמח שלצעירים ברומניה יש הזדמנות לטפח את רוחם האזרחית על ידי לימוד הנושא היסטוריה יהודית. השואה“, הוסיף ראש הממשלה. בהקשר זה, הוא בירך על העובדה שבין החטופים הישראלים הראשונים ששוחררו מעזה היו שתי נשים בעלות אזרחות רומנית.

    משרד החוץ שלח מסר המדבר על התפשטות האדירה, בסביבה המקוונת, של דברי שטנה ותיאוריות קונספירציה וגם של דיסאינפורמציה, המחופשת כפתרונות לבעיות מורכבות בחברה. אימוץ האסטרטגיה הלאומית השנייה למניעת ומאבק באנטישמיות ושנאת זרים לתקופה 2024-2027 מייצג הישג חשוב המגבש את תפקידה של רומניה כמודל אזורי של שיטות עבודה טובות בתחום המאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה, ציין המשרד.

    נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, הדגיש כי הוא לעולם לא יקבל מתקפה או השפלה של החיים היהודיים ואת ערכי היהדות. היום, יותר מתמיד, הפך חיוני לעשות כל שביכולתנו כדי לשמר ולהגן על ערכי הדמוקרטיה. בפעם הראשונה שנתקלתי במצבים שבהם חברי קהילות יהודיות ביקשו להיעלם ממאגרי המידע של הפדרציה, בגלל חוסר ודאות בעתיד. לאחרונה נאמר לנו, במישרין או בעקיפין, שוב ושוב, שאסור לנו להיות מטרד, להיות צנועים ורצוי בלתי נראים כדי לא לסבול. אני מבטיח לכם שלא כך נתנהג, הציר חבר הפרלמנט.

    שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, הדגיש את הצורך להחזיר את כל החטופים הביתה בהקדם האפשרי. הוא הודה לראש הממשלה על מעורבותה של רומניה בתהליך שחרור החטופים וכן על ההוקרה לקורבנות הטבח ב-7 לאוקטובר 2023. היום ותמיד, אנו מכבדים את זכרם של מיליוני האנשים שחייהם נקטעו באחד הפרקים האפלים בתולדות האנושות, השואה. היום ותמיד, המוטו לעולם לא עודמייצג את המחויבות שלנו להילחם באנטישמיות על כל צורותיה ולמנוע חזרה על טרגדיה דומה, הוסיף הדיפלומט הישראלי.

    שגרירת ארהב בבוקרשט, קתלין קוואלץ, הצהירה כי ישנם אנשים שמצמצמים או מתעלמים מתפקידם של משתפי הפעולה המקומיים בביצוע השואה. הכחשת שואה ועיוות ניזונים מהלאומנות הגוברת ושנאת הזרים במדינות מסוימות. לדברי השגרירה, ארהב נותרה מחויבת להילחם בהתעוררות האנטישמיות בארהב וברחבי העולם.

  • תעמולה לגיונרית בבית הספר

    תעמולה לגיונרית בבית הספר

    תובעים מבוזאו (מזרח רומניה) הגישו תלונה וחוקרים מורה לדת בבית ספר תיכון בעיר, שלכאורה קידם את תדמיתם של הלגיונרים הפשיסטים בפני תלמידים. תעמולה לגיונרית אסורה על פי חוק ברומניה. החוק אוסר על ארגונים, סמלים ומעשים בעלי אופי פאשיסטי, לגיונרי וקידום האשמים בפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. כמו כן, חוק החינוך אוסר על פעילות פוליטית במוסדות חינוך.

     

    המורה לדת, קידם לכאורה, ב-3 בדצמבר 2024, בכיתה, בפני תלמידים,  רעיונות לגיונריים-פשציסטים  שהיטיבו עם המועמד לנשיאות, קלין ג’ורג’סקו, פוליטיקאי שנחשב כאולטרה-לאומני ובעל קשרים עם רוסיה.

     

    הפרופסור אמר כי לא קיימת תעמולה, אלא “גישה המבוססת על אוטונומיה אישית”. משרד לפיקוח בתי הספר של מחוז בוזאו הודיע ​​כי תפתח חקירה משמעתית בנדון.

     

    המרכז לניטור ומאבק באנטישמיות ברומניה (MCA רומניה) ביקש  מהנהלת בית הספר התיכון ללמוד על מסקנות החקירה ועל הצעדים שינקטו בעקבות העברה על החוק  שהמורה עבר בפני התלמידים.

     

    התנועה הלגיונרית, מבנה פשיסטי בין השנים 1930-1940, אחראית להתנקשויות פוליטיות מרובות ולרציחות המוניות של יהודי רומניה. ב2015 הלגיונרים נכללו ברשימת הארגונים האסורים ברומניה.