הבכורה העולמית של האופרה ”משפט אייכמן” מאת גיל שוחט, טקסט המבוסס על המחזה באותו שם מאת המחזאי הישראלי מוטי לרנר, תוצג ב-30 למרץ על בימת האופרה הלאומית של בוקרשט. על הבימוי חתום ארווין שימשנסון, תפאורה של דראגוש בוחג‘אר (Dragoş Buhagiar), הניהול המוזיקלי שייך לדניאל ז‘ינגה, בהשתתפות תזמורת ומקהלת האופרה הלאומית של בוקרשט. הפרויקט נועד לשמור על זיכרון השואה בחיים ולעורר השראה לדורות הבאים ברוח האמפתיה, הסובלנות והאחריות החברתית, המהווה שיעור היסטוריה חיוני שעלינו ללמוד כדי להבטיח התפתחות בריאה של החברה כולה.
הגרסה הדרמטית, שנכנסה לעונת התיאטרון הלאומי של בוקרשט באוקטובר 2024, כמו גם הלירית, מתמקדת במשפטו של סגן אלוף נאצי אדולף אייכמן, האחראי העיקרי לארגון ויישום הפתרון הסופי באירופה, שמשמעותו השמדת 6 מיליון יהודים, בין 1940 ל-1945. ב-1945 הצליח אייכמן להימלט מהעמדה לדין במשפטי נירנברג וברח לדרום אמריקה בזהות בדויה, שם זוהה על ידי שירותי הביטחון הישראליים ב-1960, הובא לירושלים ונשפט ב-1961. הוא נידון למוות בתלייה ב-1962 בגין פשעים נגד העם היהודי ופשעים נגד האנושות.
הנשיא הזמני של רומניה, איליה בולוג‘אן, נפגש עם נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר. היה זה כבוד גדול לקבל את ביקורו של הנשיא הזמני של רומניה, אמר וקסלר.
שני המנהיגים שוחחו על החיים היהודיים בארצנו, בפרויקטים שבוצעו ברמה הלאומית על ידי פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, קידום התרבות והזהות היהודית בהקשר של עליית האנטישמיות והקיצוניות, אלמנטים מההיסטוריה העכשוית של הקהילות היהודיות ויוזמות לשימור והשבחת המורשת היהודית. נסקרו תכניות סיוע סוציאלי ורפואי לניצולי שואה והיבטים הנוגעים למצב הנוכחי ולהתפתחויות שונות.
היום נגלה את אטרקציות התיירות החשובות ביותר במחוז מורש (Mureș). ההיצע כולל נופים מיוחדים, עם עצים בני מאות שנים, פארקי הרפתקאות, אך מעל לכל, אחוזות וטירות עתיקות, שחלקן מארחות אירועים. תוך שימת דגש על ההיצע התרבותי, אנו פותחים גם את דלתותיו של המוזיאון המחוזי מורש (Muzeul Județean Mureș).
דנה מטיק (Dana Matic), מנהלת פרויקטים ב־-Visit Mureș מציגה לנו הצעת נופש, שתדגיש את הייחודיות של יעד זה ברומניה.
“בשטחו של מחוז מורש נמצא מספר הטירות והאחוזות הרב ביותר ביחס למחוזות אחרים, והתופעה צוברת תאוצה. יש לנו באתר חוברות וחומרים על הטירות שניתן לבקר בהן או באיזה מצב הן נמצאות, מה הן מכילות. חלקן מתפקדות כמוזיאונים, אחרות כמלונות או מרכזי אירועים. יש לנו כמה דברים שהופכים אותנו לייחודיים. אם התיירים מגיעים מבוקרשט או מדרום המדינה, עליהם לעצור תחילה בסיגישוארה (Sighișoara). ליד סיגישוארה, יש טירה פנטסטית, בת’לן (Bethlen) מהכפר קריש (Criș), במרחק של 20 ק”מ לכל היותר מסיגישוארה. לאחר מכן, הם יכולים ללכת צפונה, לכיוון טרגו מורש (Târgu Mureș), עיר מושבו של המחוז, עם עיקוף קטן לכיוון סובאטה (Sovata). שם יש לנו גם טירה שמתפקדת כמוזיאון ומפורסמת בעובדה שנולדה שם הרוזנת קלאודיה רדיי (Claudia Rhedey), הסבתא רבא רבא של המלך צ’ארלס השלישי. אז סובאטה, כמובן, כבר יעד מפורסם, עם האגם ההליותרמי הגדול בעולם, בסביבה יפה מאוד. אתר הנופש הבלניארי שופץ והוא אחד היפים ברומניה. לאחר מכן, טרגו מורש, שם יש את גן החיות הגדול ביותר ברומניה ושם יש לנו אטרקציות ארט נובו”.
חובבי טבע יוכלו לטייל בשבילים פחות יותר או תלולים, ומי שמעדיף אירועי תרבות ימצא לוח שנה עשיר במחוז מורש. והגילוי יכול להתחיל ב־Via Transilvanica. ויה טרנסילבניקה, המכונה גם “הדרך המאחדת”, היא מסלול טיול ארוך של 1,400 קילומטרים, החוצה את רומניה באלכסון ומיועדת לטיולים רגליים, רכיבה על אופניים או רכיבה על סוסים.
“אנחנו גם גאים בעובדה ששלושה אזורים של ויה טרנסילבניקה עוברים בשטחו של מחוז מורש. מחוז מורש מהווה גם חלק מגבעות טרנסילבניה (Colinele Transilvaniei), שהפכו ליעד תיירות אקולוגית. התשתית לטיולים רגליים, רכיבה על סוסים, אופניים מפותחת מאוד. יש לנו גם פסטיבלי מוזיקת פופ שמאוד פופולריים בקרב צעירים. הם מגיעים ממחוזות רבים וממדינות אחרות. פסטיבל Vibe אוסף כנראה את מירב המשתתפים במחוז. חוץ מזה, יש לנו פסטיבלי תרבות, יש לנו את חגיגות הרברבר בסאשיץ (Sărbătoarea Rabarbărului la Saschiz), את פסטיבל ריבת המג’ון (Festivalul Magiunului), את פסטיבל הכדורים הפורחים (Festivalul Baloanelor cu Aer Cald), שידוע לי שמתקיימים בכמה מקומות ברומניה עכשיו, אך הראשון היה במחוז מורש, בקמפול צ’טאצי (Câmpul Cetății), ליד סובאטה. במחוז מורש ישנם מספר מקומות בהם ניתן לצוד פטריות כמהין, מה שלדעתי גם מהווה נכס כשהעולם חוזר לגסטרונומיה ולתיירות איטית, אפשר לצאת לטבע, לחפש בעזרת כלבים המתמחים בחיפוש פטריות כמהין. ואת המידע הזה ניתן למצוא באתר שלנו, וזו נראית לי פעילות די מעניינת”.
נמשיך במסענו עם ליליאנה לירקה (Liliana Lirca), אשת יחסי ציבור במוזיאון המחוזי מורש. אנו מוזמנים לבקר באגף האמנות, אשר ממוקם בארמון התרבות בטרגו מורש, ארמון ששופץ לאחרונה ומאוד מודרני.
“הארמון הוא יותר מחזית. זהו סיפור של למעלה מ־111 שנים ואני מזמין אתכם להיכנס אליו כדי לגלות את סודותיו. כעת מוצגת התערוכה של אדריאן קירה (Adrian Chira), “עקבות וסימנים”. ניתן לבקר בו עד 4 באפריל. הוא נמצא בקומה השנייה של ארמון התרבות, ומי שיבקר יראה פריזמות רבות ברחבי העיר שבהן מוצג לב גדול. זה מהווה חלק מיצירתו של האמן אדריאן קירה שתוכלו לראות בתערוכה. היצירה נקראת טוטם ללב ולדעתנו היא מתאימה מאוד לחודש פברואר. אם מדברים על התערוכה הקבועה, בקומה השלישית, גם בארמון התרבות, יש את הגלריה לאמנות רומנית מודרנית באגף הימני, ובאגף השמאלי נראה את הגלריה לאמנות הונגרית. הם האמנים החשובים ביותר של התקופה שבין שתי מלחמות העולם”.
אל תחמיצו גם את המדור לאתנוגרפיה ואמנות עממית של המוזיאון המחוזי מורש. שם עוד תוכלו לראות את התערוכה הזמנית “אנשי מורש בתעלות המלחמה הגדולה”, שתסתיים השנה. בנוסף, מדעי הטבע שוכנים בבניין מונומנטלי, כפי שנלמד מליליאנה לירקה.
“זה נראה טוב מאוד, במיוחד עכשיו אחרי השיפוץ. התערוכה הבסיסית של מדור מדעי הטבע נפתחה מחדש, בה יש לנו כמה מגזרים. בפליאונטולוגיה, נוכל לראות את המערה בסלע וולקני מעמק ניראז’ולוי (Valea Nirajului), נוכל לראות אוסף מרשים של חרקים ועוד הרבה דברים יוצאי דופן, במיוחד לילדים. יש את היעד האהוב על הילדים, ואנחנו מצפים לראות אותם. גם ההורים יכולים ליהנות מכל מה שיש למחלקה הזו להציע, ויש לנו גם חממת קקטוסים מרשימה וגינת חושים. כך שגם הילדים וגם ההורים יכולים להרגיש איתנו מאוד בנוח. אנחנו ממשיכים למבצר טרגו מורש (Cetatea Târgu Mureș). יש את המדור להיסטוריה וארכיאולוגיה של המוזיאון. כרגע אפשר לראות שם תערוכה מעניינת מאוד, “The Daily Reframed”. זה כולל את ארכיון הצילומים של Gáspár Török. מעט מאוד אנשים יודעים שהיסודות לצילום ברומניה הונחו בטרגו מורש. לאחר 1990, היה שימוש רב במפעל הרנטגן לתשלילים וסרטי צילום. תוכלו לראות שם ארכיון מרשים החל מהתקופה הקומוניסטית. המידע נמצא באתר האינטרנט שלנו www.muzeulmures.ro..”
מחוז מורש הוא מרחב רב־תרבותי, יעד שבו גם הגסטרונומיה מפתיעה, מספרת דנה מטיק, מנהלת פרויקטים ב־Visit Mureș.
“יש לנו מטבח רומני, הונגרי, סקסוני, ארמני ויהודי. ברור שכבר לא נוכל למצוא אותם במסעדות, אך לדעתי התפקיד שלנו הוא בדיוק זה, לשכנע, לדבר עם היזמים, עם המסעדות, לכלול כמה מאכלים ייחודיים מהתרבויות האמורות בתפריט, כדי שלא נאבד את המורשת הזו. אך זה לא שולל את העובדה שכמה פסטיבלים או כמה ימים פתוחים מאורגנים בבית הכנסת בטרגו מורש, למשל, לשם מגיעות עמותות ומבשלות מאכלים מיוחדים”.
הנה, אם כן, יעד נופש שבו משמעה של הלינה אינו מקום פשוט למנוחה. ישנן אחוזות וטירות המציעות מסע בזמן. אז האירוח של המארחים והחוויות המיוחדות יגרמו לכם לחזור.
תחבורת הנוסעים האווירית גדלה ב־6% ברומניה בשנת 2024. מעט יותר מ־26 מיליון נוסעים נרשמו, עלייה מ־24.53 מיליון בשנת 2023. מרבית הנוסעים נרשמו בנמלי התעופה “Henri Coandă” Otopeni – בוקרשט (כמעט 8 מיליון נוסעים המריאו ונחתו), “אברם ינקו” – קלוז’־נפוקה (Cluj-Napoca) (צפון־מזרח), כמעט 1.65 מיליון נוסעים המריאו ו־1.62 מיליון נחתו, ונמל התעופה הבינלאומי יאשי (Iași) (צפון־מזרח), עם 1.1 מיליון נוסעים שהמריאו ונחתו. מגמת העלייה של נוסעי הטיסות הבינלאומיות (+7% לעומת 2023) נשמרה, אך גם הירידה במספר הנוסעים בטיסות פנים (-6%). מתוך כלל הנוסעים שעברו דרך נמלי התעופה ברומניה לאחר חבירתה של רומניה למרחב האווירי של שנגן, 70% נסעו בתוך אזור שנגן ו־30% נסעו אל או מיעדים שאינם באזור שנגן. 10 נמלי התעופה הראשונים שמהם יצאו הנוסעים שנחתו ברומניה או אליהם המריאו הנוסעים היו לונדון לוטון, מילאנו־ברגמו, מינכן, בריסל שרלרואה, פריז בובה, איסטנבול אינטרנשיונל, וינה, רומא פיומיצ’ינו, ברצלונה ומדריד בראחס. המדינות העיקריות מהן הגיעו לרומניה נוסעי טיסות סדירות, בהתאמה אליהן המריאו הנוסעים הרבים ביותר, היו איטליה, בריטניה, גרמניה, ספרד, צרפת, טורקיה, בלגיה ויוון. הנתחים המשמעותיים ביותר בתחבורה הפנים־ארצית היו בנמלי התעופה “הנרי קואנדה” אוטופני – בוקרשט (כמעט 50% מכלל הנוסעים), “אברם ינקו” קלוז’־נאפוקה (17.6%) ו”טראיאן וויה” (Traian Vuia) טימישוארה (Timișoara) (מערב, 14.4%).
מלבד זאת, חברת טיסות הלואו-קוסט ויז אייר תשיק, החל מ־11 באפריל, קו חדש מקלוז’־נאפוקה לקסטיון, ספרד. הקו החדש יופעל תחילה בימים שני ושישי. החל מ־16 ביוני קו הטיסה יופעל בימים שלישי ושבת. ויז אייר גם מכריזה על המשך הרחבתה בבוקרשט עם שני מטוסי איירבוס A321neo, שלושה קווי טיסה חדשים מנמל התעופה בוקרשט אוטופני ופתיחת בסיס שני בבוקרשט, בנמל התעופה הבינלאומי בוקרשט Băneasa “Aurel Vlaicu”, החל מ־1 באפריל. קווי הטיסה החדשים מבוקרשט אוטופני יהיו לגראן קנריה (ספרד) מ־17 ביולי, לפרנקפורט האן (גרמניה) מ־1 באוגוסט ולפרידריכסהאפן (גרמניה) מ־2 באוגוסט. כפי שצוין, מ־1 באפריל, ויז אייר מתחילה את פעילות הבסיס שלה בנמל התעופה בוקרשט בניאסה. בנוסף לטיסות לנאפולי (איטליה) ולקרקוב (פולין), שכבר בשירות, החברה תשיק קווים מבוקרשט בניאסה לאבו דאבי ב־30 במרץ, לונדון לוטון ב־1 באפריל ולוורשה ב־9 ביוני. בהקשר זה, ויז אייר החליטה כי החל מ־30 במרץ, טיסותיה מבוקרשט לבודפשט יועברו מ־”Henri Coandă” – נמל התעופה הבינלאומי אוטופני לנמל התעופה הבינלאומי בוקרשט בניאסה – “Aurel Vlaicu”.
הנשיא הזמני של רומניה – במועצה האירופית בבריסל
הנשיא הזמני של רומניה, אילייה בולוז’אן (Ilie Bolojan), תמך, ביום חמישי, בבריסל, בהגדלת תפקידה של אירופה בשמירה על השלום ביבשת, בתמיכה באוקראינה ובהגדלת הוצאות הביטחון. הוא השתתף במועצה אירופית שלא מן המניין, שבה הבטיחו ראשי המדינות והממשלות של האיחוד האירופי לתמוך באוקראינה, בהקשר מדיניות החוץ של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ולהגדיל את הוצאות ההגנה. האיחוד האירופי גיבש תוכנית חימוש עליה הסכימו מנהיגי המדינות החברות, תוכנית אשר תעמוד בראש סדר העדיפויות של חיזוק ההגנה על האגף המזרחי, מהים הבלטי ועד לים השחור. לרשות מדינות הקהילה תעמוד קרן של 150 מיליארד אירו להוצאות הגנה. אילייה בולוז’אן, על התוכנית הזו: TRACK “בוודאי, חלק ניכר מהציוד ומההשקעות הללו ימוקם באזור זה, והייצור והקונסורציונים יופצו ברחבי האיחוד האירופי. אני מאמין שזו הזדמנות גם לתעשייה הביטחונית שלנו, כאשר חלק מהמוצרים הללו ייוצרו במפעלים ברומניה, וייצרו מקומות עבודה”. באשר לאוקראינה, רומניה לא תשלח חיילים למדינה השכנה, אך היא תוכל להפוך למרכז צבאי, ארגון ותמיכה אזורי עבור החיילים שישלחו שאר המדינות. אילייה בולוז’אן: TRACK “נוכחותה של רומניה תהיה הכרחית כדי להבין את החשיבה האסטרטגית ואם יהיו אלמנטים הקשורים לשימוש בתשתיות שלנו, בסיסים צבאיים, למשל, בשטח רומניה או אלמנטים של תשתיות צבאיות אחרות: נמלים ימיים, שדות תעופה”. לאחר הפסגה בבריסל אילייה בולוז’אן הצהיר שרומניה אינה יכולה להכפיל את ההוצאות הצבאיות שלה משנה לשנה וציין כי בשנה שעברה, בוקרשט הקצתה למעלה מ־2.2% מהתמ”ג על ביטחון, בעוד שהממוצע האירופי עמד על 1.9%.
רומניה והאגף המזרחי של נאט”ו
ביום שני הנשיא הזמני ניהל שיחת טלפון עם מזכ”ל נאט”ו, מארק רוטה, במהלכה אמר כי הברית הצפון־אטלנטית נותרה הערבה העיקרית לביטחון רומניה. הוא עמד על חשיבות היחסים הטרנס־אטלנטיים והנוכחות האמריקאית באירופה, החיונית, לדעתו, לביטחון היבשת. רומניה ממשיכה לתרום ליציבות ולביטחון של האגף המזרחי של נאט”ו, יחד עם שותפיה, ותומכת בחיזוק הביטחון באזור הים השחור, הדגיש אילייה בולוז’אן, שגם הוסיף הפעם כי רומניה מוכנה להגדיל את ההשקעות בתחום ההגנה. בהתייחסו למצב באוקראינה, הוא הדגיש את הצורך בשלום צודק ובר־קיימא, כמו גם את החשיבות של שמירה על התמיכה במדינה השכנה. מארק רוטה בתורו הודה לרומניה על תרומתה ברמת בעלות הברית, וכן על היותה מדינה חברה הפועלת באחריות, כגורם חשוב לביטחון ויציבות באזור הים השחור ובאגף המזרחי.
רומניה דוחה את האשמותיה של רוסיה
השלטונות בבוקרשט דחו מכל וכל את הטענות של שירות ביון החוץ הרוסי לפיהן האיחוד האירופי סחט את רומניה כדי לחסום את מועמדותו של קאלין ג’ורג’סקו (Călin Georgescu) העצמאי בבחירות לנשיאות במאי. מבלי להביא כל סוג של הוכחה, שירות הביון הרוסי טוען שנשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, דרשה כביכול מהרשויות בבוקרשט לאסור עליו להשתתף בבחירות הבאות, ומזהירה שאם לא כן, היא תיגביל את הגישה של רומניה לכספים אירופיים. משרד החוץ הרומני מסייג את ההאשמות של שירות הביון הרוסי כ”מגוחכות ומופרכות לחלוטין” ואומר כי הן מהוות חלק מקמפיין היברידי לפגיעה בדמוקרטיה ולהפחתת האמון ברשויות. ראש הממשלה, מרצ’ל צ’ולאקו (Marcel Ciolacu), בתורו, מחשיב את הערותיו של שירות הביון הרוסי בנוגע להחלטות שלטונות רומניה כבלתי מתקבלות. בינתיים, ג’ורג’סקו נותר תחת פיקוח שיפוטי למשך 60 יום, לאחר שהשופטים דחו, ביום חמישי, כבלתי מבוססת, את התלונה שהוגשה על ידו נגד צעד זה, בתיק בו הוא נחקר פלילית בגין מספר עבירות. התובעים מאשימים את ג’ורג’סקו בכך שתכנן לערער את יציבות רומניה בעזרת שכירי חרב בראשותו של הוראציו פוטרה (Horaţiu Potra), לאחר שבית המשפט החוקתי ביטל את תוצאות הסבב הראשון של הבחירות לנשיאות.
פרשת בגידה ברומניה
בית המשפט לערעורים בבוקרשט הורה על מעצר מונע של שניים מחברי קבוצה שהוקמה והתפתחה כמבנה צבאי, שהואשמו בבגידה ובקשרים עם סוכנים רוסים, וכן על השמת ארבעה חברים נוספים תחת פיקוח שיפוטי למשך 60 יום. ראדו תיאודורו (Radu Theodoru), אלוף בדימוס, בן 101, נחקר גם הוא כחשוד בתיק. לפי היחידה למאבק בפשיעה מאורגנת וטרור (DIICOT), מטרתה של הקבוצה היא פרישתה של רומניה מנאט”ו, הסרת הסדר החוקתי, פירוק המפלגות, אימוץ חוקה חדשה, אך גם שינוי הדגל, ההמנון ואפילו שם המדינה. עוד אומרים החוקרים כי חברי הקבוצה ביקשו תמיכה מכמה קצינים בשגרירות הפדרציה הרוסית ובאו במגע מספר פעמים עם סוכנים של מעצמה זרה, הן ברומניה והן ברוסיה. בינתיים הכריזו השלטונות הרומניים על הנספח הצבאי הרוסי בבוקרשט ועל סגנו כעל אישיות בלתי רצויה. שירות הביון הרומני מסר כי השניים אספו מידע מאזורי עניין ותמכו בפעולות הבלתי חוקתיות של ששת הרומנים שהואשמו בבגידה. יתרה מכך, לאחרונה הופיע שמו של סגנו של הנספח הצבאי הרוסי בתיק הפלילי של המועמד לשעבר לנשיאות, הקיצוני הפרו־רוסי קאלין ג’ורג’סקו (Călin Georgescu).
בינואר 2025, 847300 אנשים ביקרו ביחידות דיור תיירותיות, כולל דירות וחדרים להשכרה). זו עלייה של 10% בהשוואה לינואר 2024, לפי המכון הלאומי לסטטיסטיקה ברומניה.
כניסות תיירים רומנים היוו למעלה מ-84% מהמספר הזה, וכניסות תיירים זרים כמעט 16%. מספר הלינות שנרשמו בינואר 2025 הסתכמו ב-1.62 מיליון , גידול של כמעט 13% בהשוואה לינואר 2024.
משך השהייה הממוצע בינואר 2025 עמד על 1.9 ימים לתיירים רומנים ו-2.2 ימים לתיירים זרים.
לפי מדינות, מרבית הכניסות של תיירים זרים שהתארחו במתקני אירוח תיירותיים הגיעו מאיטליה (16,800 איש), הרפובליקה של מולדובה (11,500 איש), ישראל (10,900 איש) וגרמניה (10,300 איש).
לפי מחוזות, מספר כניסות התיירים רשם ערכים גבוהים יותר במחוז ההררי בראשוב (132,400 איש), בוקרשט (129,500 איש) ובמחוז ההררי פרהובה (50,400 איש).
שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, הצהיר בביקור בעיר בוזאו (בחצי הדרומי של רומניה), כי ישראל מעריכה מאוד את עזרתם של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ והממשל שלו, עזרה שישראל מקבלת בהקשר של המלחמה בעזה. לצד הערכה כלפי ארה”ב עומדת גם הערכה על הסולידריות והתמיכה שישראל מקבלת מרומניה.
המלחמה נגד חמאס עדיין לא הסתיימה. עדיין יש חטופים המוחזקים ברצועת עזה, ציין השגריר בן דור. אנחנו רוצים אותם בבית. אנחנו עדיין במלחמה. כמו תמיד, רומניה תומכת בנו ואנו מעריכים מאוד את הידידות והסולידריות של רומניה.
אנחנו במלחמה עם אויבים שרוצים להשמיד אותנו, אבל אנחנו חזקים ועמידים ובעזרת חברינו, רומניה ביניהם, ננצח. רבים מהחטופים כבר חזרו והתאחדו עם משפחותיהם. כמה מהם הם ממוצא רומני. עלינו להילחם כדי שכולם יחזרו הביתה, כולל אלה שנרצחו.
נפגענו ב-7 באוקטובר 2023, לפני שנה וחמישה חודשים, אבל נתגבר ונצא מהטראומה. העם היהודי רגיל לכאב ולטרגדיה, ואנחנו יודעים להתגבר על בעיות ומכשולים. “אנו מודים לעם הרומני על תמיכתו”, אמר שגריר ישראל.
הדיפלומט הישראלי הדגיש את הערכת ארצו לעזרה שהעניקו הנשיא דונלד טראמפ והממשל האמריקני. זה מאוד חשוב לנו, אנחנו בטוחים שטראמפ והממשל האמריקאי מבינים מה הבעיה ומאיפה היא נובעת, מה אנחנו צריכים לעשות נגד ארגון הטרור חמאס בעזה וכמה חשוב לתמוך בישראל. הברית בין ישראל לארה”ב חשובה מאוד ואנחנו תמיד מעריכים את הברית והידידות עם ארה”ב, אמר השגריר.
השגריר הישראלי ביקר במקדש היהודי בבוזאו, שמאז רעידת האדמה ב1977 אינו פעיל. הוא גם נפגש עם ראש הקהילה היהודית של בוזאו, מקס ויינר.
80 שנה לאחר השואה ומלחמת העולם השנייה, ישראל קיבלה את נשיאות הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA). המטרה המרכזית של ה-IHRA היא לשמר את זיכרון השואה. השואה לא הופיעה משום מקום – היא ניזונה מאנטישמיות שורשית, שהעניקה קרקע פורייה למכונת ההשמדה הנאצית, כך מסרה שגרירות ישראל בבוקרשט.
כיום, כשהאנטישמיות עולה שוב ברחבי העולם וניצולי השואה האחרונים עוזבים אותנו, האחריות שלנו היא לא רק לזכור, אלא גם להבטיח שהדורות הבאים ישאו את הזיכרון הזה קדימה כדי למנוע מההיסטוריה לחזור על עצמה, הוסיף המקור המצוטט.
ב-6 במרץ -ICR תל אביב כדי לחגוג הן את חג המרשיטור והן את יום האישה הבינלאומי, אירגן אירוע המוקדש לנשות יאשי של פעם. האירוע, שנערך ברומנית ובעברית, כלל את מצגות “קיצור תולדות הפמיניזם הרומני” אלפרד-רנרט פופלינגהר ו”מורשתן של נשות העבר על פמיניזם עכשווי” של וויקטוריה שרה דאזין .דיברו על נשים שעמדו איתנות , התגברו על בעיות, התמודדו עם עצמן, הכל בחברה לא תמיד תומכת.
עדינה רוזנקרנץ-הרשקוביץ’ נתנה רסיטל שירה מאת המחברים Veronica Micle, Magda Isanos, Otilia Cazimir, Ana Mâşlea şi Ştefana Velisar Teodoreanu
אלפרד-רנרט פופלינגהר נולד בדורוהוי (צפון רומניה) בשנת 1952, אך עד עלייתו לישראל (בשנת 1980) התגורר ביאשי (צפון מזרח). הוא בוגר הפקולטה לרפואה ביאשי, ובארץ עסק ברפואה פנימית וגריאטריה. בשנים האחרונות הוא שיתף פעולה עם כתבי עת ספרותיים מישראל, רומניה, גרמניה וקנדה, אשר פרסמו את חיבוריו, מאמרים ושירים.
ויקטוריה שרה דאזין, סופרת, מאיירת ואמנית חזותית, פרסמה חומרים שונים בעיתונים המקומיים “Revista Mea” ו-“Orient Express”. היא גם כתבה שירים וסיפורים קצרים, שבהם המבט הנשי על העולם הנוכחי הוא נקודה מרכזית.
עדינה רוזנקרנץ-הרשקוביץ’ היא משוררת, סופרת ומתרגמת במקור מרומניה. היא חברה באיגוד סופרי השפה הרומנית בישראל. היא פרסמה ספרי פרוזה ושירה בעברית, רומנית, צרפתית ואיטלקית, ומשתפת פעולה עם כתבי עת שונים בשפה הרומנית בארץ ובחו”ל.
המרכז הקהילתי של בוקרשט (JCC) מארגן פעילויות ואירועים רבים. כך, בין התאריכים 6-9 במרץ, ארגן המרכז את המהדורה השנייה של סדנת המחול היהודי והישראלי. זה היה אירוע מיוחד, עם משתתפים מ-14 מדינות, שבו שלושה מורים בעלי שם ריכזו את האנרגיה והתשוקה שלהם למחול יהודי ישראלי, ויצרו אווירה ייחודית, אמרו המארגנים.
JCC בוקרשט ארגן ערב חגיגי “אשת חיל” ב-9 במרץ. הערב הוקדש לנשות ולנערות הקהילה. התוכנית כללה רגעים מוזיקליים, אופנה, בריאות ודיונים מעוררי השראה על יהדות, בליווי תפריט מיוחד. שני האירועים אורגנו על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, הקהילה היהודית של בוקרשט בתמיכת הג’וינט (הוועדה המשותפת של יהודים אמריקאים).
ב-18 במרץ מתחילים קורסי קרב מגע ב-JCC בוקרשט. ההדרכות המיועדות לבני 14 ומעלה יתקיימו בערבי שלישי וחמישי והמדריכים הם אדריאן וראדו, מאקדמיית קרב מגע. קרב מגע הוא מכלול של אומנויות הלחימה הישראליות להגנה עצמית המשפרות ומפתחות את חוזק הגופני תוך כדי לימוד שיטות הגנה והגברת הביטחון העצמי, כך דיווחה JCC בוקרשט
מרכז “תיאודור הרצל” ללימודי ישראל במסגרת הפקולטה למדעי המדינה של בית הספר הארצי ללימודי פוליטיקה ומנהליים מארגן ב-13 במרץ שולחן עגול לפתיחת הדיון בדו”ח “דברי שטנה ברשתות חברתיות ברומניה בין ספטמבר 2023 לנובמבר 2024”.
בדיון ישתתף רכז המחקר, קלין ג’ורג’יה, חוקר באוניברסיטת “Babeș-Bolyai” בקלוז’-נאפוקה (צפון-מערב), משתפת פעולה של המרכז ללימודי ישראל, עדינה מרינסאה, חוקרת במכון הלאומי לחקר השואה “אלי ויזל” ברומניה, Ionuț Biliuță המכון למחקר סוציו-אנושיGEORGE SINCAI-Târgu Mureș (במרכז), אלינה בריקמן, מנהלת לענייני האיחוד האירופי ב-B’nai B’rith International.
מהפקולטה למדעי המדינה יהיו נוכחים הפרופסורים האוניברסיטאיים Andrei Țăranu, Liviu Rotman şi Radu Umbreș.
המרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות ברומניה (MCA Romania) מחה נגד המכירה הפומבית, בבית המכירות הפומביות ארטמרק של דיוקנו של מרצח לגיונרי, חבר בממשלה הפרו-נאצית בראשות המרשל יון אנטונסקו. זה הוא הוריה סימה, המנהיג השני של התנועה הלגיונרית, זה שהוביל את המרד הלגיונרי, את פוגרום יהודי בוקרשט בינואר 1941, כאשר הליגיונרים רצחו באכזריות למעלה מ-125 יהודים, שרפו והרסו אלפי בתים, עסקים ובתי כנסת בבוקרשט, כתב מקסימיליאן מרקו כץ בהודעת המרכז.
מעניין מה עובר בראשם של אלה בארטמרק, שלא בפעם הראשונה, בשם “האמנות”, מפרים בראוותנות את החוק? הכל תמורת כסף. מי יעצור אותם ומי יביא אותם בפני הדין? – שאל MCA ROMANIA.
הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER) והקהילה היהודית של ערד הביעו את תודתם לכריסטיאן סטיב ולקונסול הכבוד של רומניה בסטיריה, אוסטריה, Andreas Graf von Bardeau, על המעורבות יוצאת הדופן והמאמצים המיוחדים שהובילו לגילוי והחזרת פסלו של הרב ארון כורין, לאחר תקופה ארוכה שעברה מאז היעלמותו.
הפסל נוצר על ידי הפסל יעקב גוטמן והוצב בשנת 1851. הפסל הוא בעל ערך היסטורי, תרבותי ומוסרי מיוחד, אך בעיקר סמל לתולדות הקהילה היהודית בערד (מערב רומניה).
דמות בולטת בקרב יהודי ערד הניאולוגים, הרב ארון כורין נבחר לרב הראשי של הקהילה בשנת 1789. הוא החזיק בתפקיד זה עד מותו.
בית הכנסת הניאולוגי בערד, שנבנה בהדרכתו, ממשיך להוות עדות היסטורית למסירותו ולאמונתו.
באותו עניין, פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה והקהילה היהודית של ערד מודות לקונסול הכבוד של אוסטריה בטימישוארה, Georg Bardeau, על הכבוד המופגן כלפי המסורות וההיסטוריה של הקהילות היהודיות ועל התמיכה המתמדת בסיוע להחזרה הבטוחה של חפץ מורשת יהודי זה, נמסר מטעם FCER.
שימור מרכיבים היסטוריים הנוגעים ליהודי רומניה היא חובה מוסרית, מעשה צדק לזכרן של קהילות יהודיות. הפדרציה תמשיך לעשות כל שניתן בהקשר זה, הוסיף המקור המצוטט.
סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, נפגש עם יו”ר מועצת המדינה לענייני דת של אזרבייג’ן, Ramin Alamshah oglu Mammadov.
הדיונים נועדו לקדם את החיים והתרבות היהודיים בהקשר של עליית האנטישמיות והקיצוניות ברמה הלאומית והבינלאומית, כמו גם פיתוח יחסים ושיתוף פעולה בין רומניה ואזרבייג’ן.
“בדקנו יחד עם הנשיא ממדוב היבטים הנוגעים לשיפור המורשת היהודית ברומניה ובאזרבייג’ן, ההגנה על החיים היהודיים, אך גם את הפרויקטים שבוצעו על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה”, אמר וקסלר.
לאחרונה, אזרבייג’ן אימצה אמצעים חשובים להבטחת החיים היהודיים ולפיתוחם, אך גם כדי להגן על זכרם של קורבנות השואה. שוקמו בתי כנסת, קידום התרבות היהודית ואימוץ הגדרת האנטישמיות, שנכללה בספרי הלימוד בבתי הספר, הוסיף סילביו וקסלר.
