רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 25.03.2018
רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 25.03.2018
שר החוץ תירודור מלשקאנו הודיע כי ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה אישרה הצעת מועמדות לתפקיד שגריר רומניה בישראל, אך השם לא יתגלה טרם החלטת נשיא רומניה והסכם הצד הישראלי.
יו”ר מפלגת השלטון הסוציאל-דמוקרטית ליביו דרגניה (Liviu Dragneaו) ביקש ב10 במרץ משר החוץ להציע בדחיפות מינוי שגריר רומניה בישראל. הוא אמר בוועידת המפלגה כי “לא ייתכן” שעברה “מעל שנה ולרומניה עדיין אין שגריר במדינה כה חשובה”.
רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 18.03.2018
מכון “Eudoxiu Hurmuzachi” עבור הרומנים שחיים מחוץ לרומניה, בשיתוף האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים יארגן ב -20 במרץ בקונסרבטוריון של האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים קונצרט מוסיקה רומנית, בתמיכתם של צעירים יהודים ממוצא רומני. אירוע זה נועד לייצג את הילדים המוכשרים של משפחות היהודים יוצאי רומניה.
“Romanian Concert”, ה”קונצרט הרומני” מאורגן בעקבות בקשת נציגי הקהילה של יהודים יוצאי רומניה שהשתקעו בישראל ומטרתו לפתח תחושת שייכות לתרבות ארץ המוצא. הפרויקט הינו חלק מתוכנית ” קרוון הזהות הרומנית”, הכוללת פעילויות תרבות וקידום התרבות הרומנית יחד עם חיזוק הזהות הלאומית הרומנית ושייך לתוכנית “השטח המשותף התרבותי הרומני — מאה שנה מאז איחוד המדינה 1918 – 2018”.
רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 11.03.2018
70 דיפלומטים זרים ביקרו את הגבול הדרומי של ישראל כדי לעיין במצב הבטחוני והעברת מוצרי צריכה לאוכלוסייה האזרחית הפלסטינית ברצועת עזה, נמסר משליח רדיו רומניה בירושלים, דראגוש צוקרלאן. שגרירים ודיפלומטים זרים ביקרו באזור כרם שלום יחד עם סגנית שר החוץ וסגן המפקד הצבאי של עזה. הביקור היה מאורגן על ידי משרד החוץ הישראלי ומטרתו להציג את המצב הביטחוני בגבול הדרומי של הארץ, איום המנהרות הפלסטיניות והפיקוח הישראלי על הגבול עם רצועת עזה.
נציג של שגרירות רומניה השתתף בביקור גם כן. סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי אמרה כי ישראל לא רוצה להעתיק בגדה המערבית את המצב הקיים בשטח שבשליטת החמאס. הוטובלי הזהירה כי בגדה המערבית ישראל לא תחזור על הטעות שהביאה להפיכתה של רצועת עזה לשטח נשלט על ידי ארגוני טרור. לדיפלומטים הזרים, בלוויית אלוף אבינעם סטולוביץ, הוצג הדרך בה נעשית העברת הסחורות בכרם שלום לצד הפלסטיני כדי למנוע הידרדרות בחיי היום יום של האוכלוסייה האזרחית בעזה.
רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 04.03.2018
שר החוץ תיאודור מלשקאנו אישר מחדש כי רומניה תומכת במשא ומתן ישיר לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ההצהרה נעשתה ב -26 בפברואר, בישיבת מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי בבריסל.
מהשיחות העלה הצורך במעורבות יותר פעילה של האיחוד האירופי, בשיתוף עם הפרטנרים אחרים מהקוורטט לענייני המזרח התיכון, ומדינות ערביות אחרות באזור. מלשקאנו חזר ואמר שעמדתה העקרונית של מדינתינו היא שיש צורך לחדש את המשא ומתן הישיר כדי למצוא פתרון צודק ובר קיימא לסכסוך בין ישראל לפלסטינית באמצעות יישום “פתרון שתי המדינות”.
שרי החוץ של האיחוד האירופי החליפו דעות עם עמיתיהם ממדינות ערב ומזכ”ל הליגה הערבית על האופציות האפשריות לשיפור המצב בשטח ועידוד חידוש המשא ומתן הישיר בין הצדדים לפתרון מוסכם “של שתי המדינות”.
בבוקרשט התקיימו מספר אירועים מהסדרה “עתיד הזיכרון: התנגדות — פלטפורמה להנצחת השואה באמצעות אמנות ומדיה”. ב-28 בפברואר הוקרן הסרט “Prigoana din Basarabia” (הרדיפה בבסרביה) בבימויו של סרגיו אנו (Sergiu Enu) מ-2015. הסרט מביא יחד קטעי היסטוריה אוראלית מפי ניצולי רומא, המעידים על תנאי חייהם של רבבות המגורשים. התוכנית הושלמה בהקרנת הסרט “ Until The Last Step” (“עד הצעד האחרון”) בנוכחותו של הבמאי הישראלי בוריס מפציר ובדיון על ההתנגדות האנטי-פשיסטית במהלך מלחמת העולם השנייה.
הסרט “עד הצעד האחרון” מציג את סיפור המרד שהתרחש ב -1942 בגטו לחווה, עיירה בבלרוס. הסרט מציג את סיפורי הגבורה בגטאות והיסטוריה של בריחה מפתיעה, וגם ניסיונות הנאצים להסתיר את הטבח על האוכלוסייה היהודית. בוריס מפציר במאי סרטים תיעודיים. הוא נולד בריגה, לטביה, בברית המועצות לשעבר. עלה לישראל ב -1971, שם למד קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.
ב-1 במרץ הוקרן הסרט “Iluziile mele” (האשליות שלי) בבימויו של אולגה שטפאן (Olga Stefan) ובסיומו שיחה עם המשתתפים בסרט. הסרט מ-2017 מציג את סיפורם האישי של שוכני “בית משה רוזן” בבוקרשט. סיפורים אלה מלווים את קהל הצופים בדרך החללים ברובע היהודי, שבו אירעו התקריות האלימות האנטישמיות במהלך הפוגרום של 1941, בבתים בהם התגוררו גיבורי הסרט, עם ציון המבנים החשובים לחיי הקהילה היהודית בבוקרשט. הסרט מתאר את התנאים שבהם התגוררו היהודים בבוקרשט בתקופת המלחמה והשפעת חוקי הגזע על חיי היומיום של היהודים.
עיריית באר שבע, התאחדות עולי רומניה – HOR, האירגון המאוחד של יוצאי רומניה בישראל (א.מ.י.ר) ושגרירות רומניה בתל אביב אירגנו אירוע בבית הכנסת “סטרומה” שבבאר שבע לציון יום השנה ה -76 לטרגדיה הַטְבָּעָת ספינת סטרומה.
בהזדמנות זו, המשתתפים הנציחו את זכרם של 768 הקורבנות שאיבדו את חייהם באירוע הטרגי, הטבעת האונייה על ידי צוללת סובייטית שקרתה ב-24 בפברואר 1942 בים השחור.
באירוע נאמו נציגי האירגונים הנ”ל, הוקרן סרט תיעודי והיה גם קונצרט מקהלת הילדים של בית הכנסת.
רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 25.02.2018
התערוכה “בתי כנסת ברומניה – מורשת יהודית, לאומית ואוניברסלית” תיפתח ביום רביעי 28 בפברואר בבניין המוזיאון הלאומי להיסטורית רומניה בבוקרשט. המבקרים מוזמנים לצפות ב 25 פאנלים עם תמונות של בתי תפילה יהודיים ובפריטים אחרים שמשמשים בטקסים הדתיים היהודיים. הפרויקט החל ביוזמת הפטריארך של הכנסייה האורתודוכסית הרומנית, דניאל, יחד עם ד”ר אאורל ויינר, יושב ראש הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, ומנוהל בחסות ממשלת רומניה – המזכירות המדינית לדתות.
בסוף השנה שעברה נפתחה לראשונה התערוכה בארמון הפטריארכיה האורתודוכסית הרומנית והיא תועבר מעיר לעיר, בכמה מקומות ברומניה. אאוראל ויינר ציין באירוע הפתיחה בארמון הפטריארכיה כי לפני מלחמת העולם השנייה היו אלפי בתי כנסת ותפילה, וכיום ישנם רק 86 ומתוכם רק 53 פעילים בלבד. מתוך 86 בתי הכנסת, ב 35 מוצבת הלוחית שאומרת “מונומנט היסטורי רומני”, הוסיף יו”ר הפדרציה.
רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 18.02.2018
70 שנות היחסים הדיפלומטיים בין רומניה וישראל ומלאת מאה שנים לאיחוד כל השטחים המאוכלסים ברובם על ידי תושבים רומנים במדינה לאומית ב -1918, היו הנושאים לכנס שאורגן בבוקרשט. מנכ”ל מוסד “Eudoxiu Hurmuzachi” מיועד לרומנים החיים בדיאספורה, ניקולאי בראנזיה אמר כי ליהודים ממוצא רומני יש שתי אהבות גדולות: אהבה לארץ בה נולדו, גדלו וחונכו ואהבה למען המדינה בה הם חיים כיום.
שגרירת ישראל ברומניה, תמר סמאש, דיברה על היחסים המצוינים בין שתי המדינות, והעריכה את הדרך שבה התקרבה רומניה אל תקופת השואה. היא הזכירה כי ארצנו הודתה במה שקרה אז והחליטה לאמור לדור הצעיר: “בתקופה הזו, שבה הכחשת השואה הפכה ליותר ויותר אגרסיבית וחזקה, אני רוצה להודות לשלטונות רומניה על כל מה שהם עשו, ופעולותן מוערכות מאוד בישראל “, הוסיפה שגרירת סאמש, שאמרה גם שרומניה היא “אחת המדינות הידידותיות ביותר” לישראל, וגם אחד המקומות שבהם היא מרגישה הכי טוב. “אחת הסיבות למערכת יחסים טובה זו היא הדמיון, ההקבלה בין עמינו. יש קהילה גדולה של יהודים שעלו מרומניה לישראל לאורך הזמן והם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של מדינת ישרא”, אמרה תמר סמאש.
גם ראשת העיר בוקרשט גבריאלה פיריה אמרה ש:
“השנה רומניה חוגגת 100 שנים מאז האיחוד של 1918. אנחנו נמצאים במלאת מאה שנה. 100 השנים האחרונות כוללות 70 שנה מאז הקמתה של מדינת ישראל. ב -100 השנים האחרונות, רומניה התקדמה וחידשה את עצמה. בהתקדמות שלנו השתתפו גם יהודים רבים. מוחות נאורים, מוחות מבריקים, אנשים אינטליגנטיים בעלי ערך מוסף בכל תחומי הפעילות: מדע, הנדסה, רפואה, אמנות, חינוך “.
פייריה הודיעה כי בתקציב עיר הבירה לשנת 2018 סופק סכום עבור שיחזור מ”שורשיו” של הרובע היהודי בבוקרשט. ראשת העיר נזכרה בזה שעל בוקרשט חובה לכבד את זכרם של אלה שמתו וסבלו בתקופה השחורה של האנושות: בבוקרשט יש אנדרטה לזכרם של ניצולי שואה, להנצחתם של מעל 250,000 היהודים שנפטר כתוצאה מהגירוש לטרנסניסטריה ב -1941, ואנדרטה לזכר קורבנות הפוגרום בבוקרשט. למכון הלאומי “אלי ויזל” יהיה גם מוזיאון שואה, בחצר ארמון דאקיה, המסופק על ידי עיריית בוקרשט.
“השואה לא היתה רק עמוד שחור בדפי בהיסטוריה, כמו כל מלחמות העולם. זו היתה תופעה עצובה מאוד לאנושות, היתה התגלמות האימה. עם כל הכאב הקשה שמלווה את ההיסתכלות אחורה, חובתנו לא לשכוח מה שקרה לפני כמעט 8 עשורים, כי זו הדרך היחידה בה יכולים לקוות שדברים כאלה לא יקרו שוב “, סיכמה גבריאלה פיריה.
רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 11.02.2018