Tag: אושוויץ

בין ה-25 באוגוסט ל-4 בספטמבר התקיים סיור הלימוד של אלי ויזל 2024.

בתום הסיעור, בהגיעם לאורדיה (צפון מערב רומניה), המשתתפים קיבלו את דיפלומות ההשתתפות שלהם והחליפו  רשמים אחרונים. אלו היו ימים מלאי רגש, מידע ותגליות, שבסופם כל אחד מאיתנו, חברי הצוות או משתתפים, הושפעה עמוקות מלקחי ההיסטוריה ומהאירועים שעברו על הקהילה היהודית, אמרו המארגנים.

אנו מודים לכל המשתתפים על המעורבות, הסקרנות והפתיחות ללמוד מהעבר כדי לבנות עתיד טוב יותר, הוסיף המקור המצוטט.

בקרקוב ערכו המשתתפים סיור מודרך ברובע היהודי קז’ימייז’, כולל בית הכנסת הישן. הם נפגשו ושוחחו עם נציג המרכז הקהילתי היהודי בקרקוב.

פרופסור סורין לנגו ערך מפגש לאחר הביקור באושוויץ, שם העמיק את הידע שרכשו המשתתפים במהלך הסיור המרגש. Iuniana Mîndru ו-Ștefan Duminică, חברי צוות המועצת האמריקאיות, ערכו סדנה על פרויקטים המשך שהמשתתפים חייבים ליישם בתום הסיור.

היום ה-8 של הסיעור היה הטעון ביותר מבחינה רגשית. 15 המשתתפים הרומנים ביקרו במתחם מוזיאון אושוויץ בירקנאו. המשתתפים ערכו סיור מודרך, בו יצרו קשר עם המציאות הקשה של השואה. הם ביקרו בצריפים ואנדרטאות שהוקדשו לקורבנות. האווירה והסיפורים הטרגיים הפכו את הביקור לרגע של מודעות עזה. חוויה זו הותירה רושם עמוק על כולם, בהיותה רגע של הרהור ולמידה על זוועות העבר וחשיבות הזיכרון הקולקטיבי.

כמו כן, במתחם המוזיאונים התקיימה סדנת “שאלות על השואה”, בה הזדמן למשתתפים לדון ולהרהר בכמה שאלות מהותיות הקשורות לשואה.

הסיור היה במהדורה השביעית ונבחרו לתכנית זו 15 משתתפים, סטודנטים לתואר שני או דוקטורט, בגילאי 20 עד 27. הסיור מומן על ידי שגרירות ארה”ב ברומניה, המכון הפולני בבוקרשט, שגרירות גרמניה ברומניה ושגרירות מדינת ישראל ברומניה ויושם על ידי המועצות האמריקאיות לחינוך בינלאומי.

בקלוז’-נאפוקה (צפון-מערב) ניתן לראות את התערוכה “היעדר – קול הדממה”, בעיצובו של הפרופסור הרומני-ישראלי בלו סימיון פיינרו מחיפה. בתארוכה ניתן לראות 20,000 נעליים מימינו, שהם רמז על היהודים מצפון טרנסילבניה שנרצחו במחנות הנאצים. התערוכה מוצגת במוזיאון האתנוגרפי של טרנסילבניה, שם ניתן לראותה עד סוף אוקטובר.

התערוכה מוקדשת ל18,000 יהודי קלוז’, מתוכם 4,000 ילדים, שגורשו למחנות ההשמדה הנאצים.

פרופסור Belu Simion Făinaru עובד על פרויקט נוסף שברצונו להציב בפארק האתנוגרפי בקלוז’-נאפוקה: זה יהיה בית יהודי מסורתי, בן 100 שנה, שיועבר לעיר מצפון מרמורש.

ICR תל אביב מארגנת מפגש “השואה בצפון טרנסילבניה – 80 שנה לגיטו הגטאות וגירוש היהודים”.

מכון התרבות הרומני מתל אביב, בשיתוף שגרירות רומניה בישראל, מארגן ב-8 במאי 2024 את הכנס שכותרתו ‘השואה בצפון טרנסילבניה – 80 שנה לגיטו וגירוש היהודים’.

האירוע יתקיים באנגלית ובעברית, בנוכחות שני אורחים מרומניה: נובאק צ’אבה-זולטן, נשיא המכון לחקר בעיות מיעוטים לאומיים בקלוז’-נאפוקה, ואטילה גידו, חוקר באותו מוסד. הנואם המרכזי יהיה ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל, היסטוריון מוערך של השואה, לשעבר מנהל במוזיאון השואה בוושינגטון. באירוע ישתתפו גם ההיסטוריונים הישראלים רפאל ואגו (היסטוריון ופרופסור באוניברסיטת תל אביב) ואלכסנדר אברם, מנהל ‘היכל השמות והמאגר המרכזי של שמות נפגעי השואה’ במוזיאון יד ושם בירושלים.

מרטין סלמון, מנהל ICR תל אביב יפתח את הכנס. השגריר ראדו יואניד ידבר על “השואה, פרויקט אירופי: צפון טרנסילבניה ומרמורש בהקשר אזורי”. נובאק צ’אבה-זולטן, מנהל המכון לחקר הבעיות של מיעוטים לאומיים (ISPMN), ידבר על ‘תפקידו של אירגונו בשימור זהותם של מיעוטים לאומיים ברומניה.  חוקר תולדות הקהילה היהודית’. אלכסנדר אברם, מנהל ‘היכל השמות והמאגר המרכזי של שמות נפגעי השואה’ ביד ושם, ירצה בנושא ‘השואה ברומניה – כרונולוגיה ומסגרת כללית. פרופסור רפאל ואגו, מאוניברסיטת תל אביב, ירצה על ‘ שואת היהודים מצפון טרנסילבניה – הקשר היסטורי, שלבים ספציפיים’. אטילה גידו, חוקר המכון לחקר בעיות מיעוטים לאומיים, יציג את ‘התקופה שלאחר השואה. הצגת הספר 20,000 שמות. תיעוד המגורשים מצפון טרנסילבניה שנותרו בחיים’.

האירוע הוא חלק מסדרת אירועי ICR תל אביב המוקדשת לציון 80 שנה לשואת יהודי צפון טרנסילבניה (בזמנו בשליטת משטר הורטיסטים בהונגריה).

תלמידי התיכון הרגמני בבוקרשט, של בית הספר הצרפתי, וכן של קריית החינוך לאודה-רעות זכו להשתתף בשיעור היסטוריה מיוחד שבמהלכו שמעו סיפור מתקופת השואה, הפרק השחור ביותר בתולדות האנושות, כפי שאמר ​​הניצול האחרון מבוקרשט מהמחנות הנאצים , Otto Füllop.

בגיל 93 אוטו פולופ אמר לתלמידים שאסור לשכוח את הטרגדיות של השואה ושחיוני ללמוד מההיסטוריה כדי לא לחזור על טעויות העבר. פולופ סיפר לתלמידים על החוויה הטראומטית שעבר בגיל 13 וחצי כשגורש לאושוויץ-בירקנאו.

סגן שגריר ישראל ברומניה, רמי טפליצקי, שיתף את התלמידים בסיפור ההישרדות הנוגע ללב של סבו, המתגורר בישראל.

המפגש התקיים לאחרונה באירוע שארגן מכון גיתה בוקרשט בשיתוף עם מתחם החינוך לאודה-רעות לציון יום השואה הבינלאומי.

רק באמצעות חינוך ועל ידי חיזוק המאמצים המשותפים למאבק באנטישמיות, שנאת זרים נוכל להימנע מלחזור על טעויות העבר, כדי לבנות עתיד בטוח לדורות הבאים, אמרו מארגני האירוע.

המכון האיטלקי לתרבות בבוקרשט, בשיתוף עם התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט וקאסה טרנזיט בקלוז-נאפוקה, הציג לרגל יום השואה הבינלאומי את קריאת המופע האם אתה מכיר את ארפד וייס? מאת להקת מנובנטי. בהצגה הופיעו Consuelo Battiston şi Leonardo Bianconi, בבימויו של גיאני פארינה.

המופע עלה על הבמה ב-27 בינואר בתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט וב-28 בינואר ב-Casa Tranzit בקלוז-נאפוקה. ההצגה עלתה על הבמה בהשראת הספר מהאליפות לאושוויץ מאת מתאו מראני, שגיבורו הוא הכדורגלן והמאמן ארפד וייס, אחד מקורבנות חוקי הגזע באיטליה.

מתוך התכריך המגוחך והמרושע הזה, המעורר את החוקים והאיסורים שליטשו את הדרך לשואה, עולים בבירור שני אלמנטים : התשוקה לספורט, לכדורגל, והתדהמה מול טיפשות אנושית אכזרית.

הסיפור של ארפד וייס מטריד ונפלא. יש בו התלהבות ממאמן שחולל מהפכה במשחק הכדורגל במקביל התדהמה שגרמה התנהגותם של האיטלקים והאירופאים מול האנטישמיות הערמומית , כך דיווח המכון האיטלקי לתרבות בבוקרשט. .

הוקרן הסרט התיעודי “כפי שהשעון מתקתק După cum bate ceasul המעורר את ההיסטוריה הסוערת של קהילה יהודית שנהרסה לפני שמונים שנים ולאחר מכן נשכחה. מדובר באירוע להזכרת הקהילה בOdorheiu Secuiesc שהתקיים ב-26 בינואר בתל אביב. ההקרנה התקיימה לרגל יום השואה הבינלאומי ולציון 80 שנה לשואת יהודי צפון טרנסילבניה.

הסרט בבימויו של הקולנוען המקומי זולטן פקסו, מתעד את הגירוש לאושוויץ של חברי הקהילה באביב 1944. הסרט התיעודי הופק בתמיכת המכון הרומני לתרבות בתל אביב.

הקהילה היהודית סאטו מארה (צפון רומניה) הודיעה בעצב ובצער על פטירתה, בגיל 97, של אקטרינה שטיינברגר (לבית זליג). גב שטיינברגר הייתה נשמה חמה ואוהבת, היא הייתה קרובה לסובבים אותה ואהובה על כל מי שהכיר אותה, כך דיווחה הקהילה.

אקטרינה זליג נולדה ב-17 ביוני 1926 בסאטו מארה. ב1944 יחד עם הוריה וסבתה גורשה למחנה אושוויץ.

היא הייתה הניצולה האחרונה ממחנה הריכוז אושוויץ בסאטו מארה.

בשנת 2018 גב. שטרנברגר קבלה, לצד 43 ניצולי שואה נוספים, מנשיא רומניה, קלאוס יוהניס, אות הכרה , המדליה הלאומית “שירות נאמן” בדרגה III, .

אנו עצובים על פטירתה של אדית דויטש רומן, אישה אמיצה מבאיה מארה, צפון רומניה, ששרדה את השואה לאחר שגורשה לאושוויץ, כך דיווחה לאחרונה שגרירות רומניה בישראל.

אדית דויטש נולדה בבאיה מארה, עיירה קטנה בצפון טרנסילבניה ברומניה. היא הייתה ילדה יחידה להורים יהודים מהמעמד הבינוני, שנהנתה מילדות מאושרת מוקפת בחברים ובני כיתתה הונגרים, יהודים ורומנים רבים. חייה השתנו באופן דרמטי לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד לאחר שצפון טרנסילבניה עבר לשליטה הונגרית כתוצאה מאמנת וינה משנת 1940. בקיץ 1944 גורשו אדית והוריה מעיר קלוז למחנה הריכוז אושוויץ. אביה ניספה במחנה, אך אדית ואמה שרדו גם את אושוויץ וגם את המעצר שלאחר מכן במחנה העבודה ליבאו.

עם סיום המלחמה, חזרה אדית לקלוז והמשיכה את לימודיה באוניברסיטה המקומית איפה שסיימה תואר בפסיכולוגיה. כשהיא נשואה טרייה, היא ובעלה עברו לבוקרשט, שם עבדה במהלך השנים תחילה כפסיכולוגית בבית יתומים, לאחר מכן כעוזרת הוראה באוניברסיטה. במשך שנים רבות היא עבדה כעיתונאית ועורכת של מגזין מקצועי. את שנותיה האחרונות בילתה אדית בארצות הברית, שם מתגוררים בנה ומשפחתו. היא מתה בשלווה באוקטובר 2023 בגיל 98, והותירה אחריה בן, נכדה ושלושה נינים, מסרה שגרירות רומניה בישראל.

מוזיאון ארץ קריש אורדיה (צפון-מערב רומניה) בשיתוף הקהילה היהודית של אורדאה, מועצת מחוז ביהור, עיריית אורדאה והזנדרמריה של מחוז ביהור ארגנו ב-25 במאי את פעולת ההנצחה “מצעד הזיכרון”. לציון גירוש יהודי אורדאה למחנות ההשמדה. המשתתפים יצאו מבית כנסת אורתודוקסי, דרך אנדרטת המגורשים, לאורך רחוב היהודים המגורשים, הגיעו לפארק ניקולאה בלצסקו ועצרו באנדרטת אווה היימן.

הכנסת היהודים לגטו התרחשה בין התאריכים 3-9 במאי 1944. “הגטו הגדול” הוקם ברובע היהודי, ובמרכזו בית הכנסת האורתודוקסי. ב-25 במאי 1944 החל גירוש יהודי אורדיה. נקודת המעבר הוקמה בפארק Rhėdey, פארק Nicolae Bălcescu הנוכחי. מדי יום משם נשלחו כ 2,500-3,000 יהודים למחנות ההשמדה, בתנאים משפילים, כשהם הועלו לקרונות רכבת המיועדות להובלת בעלי חיים.

79 שנים חלפו מאז השנה הנוראה ביותר בתולדות עירנו, שנה שבה קהילה היהודית חוותה את “הפתרון הסופי”. אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולתלמידים מבית הספר התיכון לאומנויות אורדאה, התיכון התיאולוגי ” Betel”, המכללה הלאומית ” Emanuil Gojdu”, התיכון העיוני ” Ady Endre ” והתיכון העיוני “אורל לזר” במסעת הזיכרון כדי שנוכל יחד לזכור את הטרגדיה של גירוש היהודים מאורדאה וכדי להרים קול נגד הכחשה ושכחה, ​​הכריזו המארגנים.

אלכסנדרו מורארו, נציג מיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, השתתף בפתיחה הרשמית של הנציגות האזורית של מכון אושוויץ שנפתחה בבוקרשט. האירוע עמד בסימן אירוע הדיפלומטיה הציבורית “פיתוח אגנדה בת קיימא למניעת פשעי רצח עם ופשעי זוועה. חמש שנות שותפות בין משרד החוץ הרומני לבין המכון אושוויץ למניעת רצח עם וזוועות המוניות”, אורגן על ידי שני המוסדות.

מורארו הדגיש עד כמה חשוב להעלות את המודעות הציבורית לכך שמניעת רצח עם וזוועות המוניות איננה נושא מרוחק הן בזמן והן במרחב. גם אחרי מלחמת העולם השנייה רציחות המונים וזוועות, ממשיכות להתרחש באזורים גיאוגרפיים רחבים יותר. במקביל, הוא הדגיש את ההשיגם של רומניה בשנים האחרונות מבחינת קידום חינוך על שואה, שימור זכרם של קורבנות השואה ומאבק באנטישמיות, ברמה הבינלאומית, הלאומית והמקומית.

מורארו העלה הציעה ליצור, באמצעות חקיקה דומה לזו הקיימת בארה”ב, שם נוצר ב2018 החוק אלי וייזל, שבאמצעותו הופכים תוכניות, ועדות מומחים, חינוך על מניעת זוועות למדיניות ציבורית, עם השפעה והטבות חשובות לחברה.

הקמת המשרד האזורי של מכון אושוויץ למניעת רצח עם וזוועות המוניות היא רווח עצום עבור רומניה, במיוחד כשבעולם ישנם משרדים רק בארה”ב, בפולין, בארגנטינה, באוגנדה. המכון הצליח עד כה להכשיר כמעט 9,000 אנשי ממשל בכירים, אקדמאים ועיתונאים ב-91 מדינות בעלות של 7 מיליארד דולר. אני משוכנע שהמנהלת החדשה מבוקרשט, גבריאלה גינדיה, יחד עם הצוות שלה תעשה עבודה טובה מאוד, אמר מורארו.

מזכיר המדינה במשרד החוץ הרומני, Traian Hristea, השתתף במפגש הדיפלומטיה הציבורית שהתקיים תחת הכותרת פיתוח סדר יום בר-קיימא למניעת זוועות ופשעי רצח עם. חמש שנים של שותפות בין משרד החוץ לבין מכון אושוויץ למניעת רצח עם וזוועות המוניות. המפגש אורגן על ידי משרד החוץ הרומני בשיתוף מכון אושוויץ למניעת רצח עם וזוועות המוניות. האירוע סימן 5 שנות שותפות ו פתיחת המשרד הראשון של מכון אושוויץ בבוקרשט.

Traian Hristea הדגיש כי מניעת רצח עם דורשת התערבות של שלושה גורמים עיקריים: המדינה, החברה האזרחית והסביבה האקדמית. לפיכך, פיתוח החוסן של החברה מצריך התערבות של שלושת הגורמים במיוחד במצבי קונפליקט. אלו הם הנחות היסוד לתחילת השותפות בין משרד החוץ הרומני לבין מכון אושוויץ, שהונחו בתום תקופת נשיאות רומניה של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה, בשנת 2017.

Traian Hristea הדגישה את ההתקדמות שעשתה רומניה בעניין קבלת האחראיות על העבר ובנושא המאבק באנטישמיות, לרבות באמצעות מינוי על ידי ממשלת רומניה של נציג מיוחד לקידום מדיניות זיכרון והמאבק באנטישמיות ובשנאת זרים. הוא הזכיר את האימוץ, במאי 2021, של האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות.

נכון להיום למכון אושוויץ למניעת רצח עם וזוועות המוניות יש משרדים בניו יורק, בבואנוס איירס, בקמפלה, באושוויץ ובבוקרשט.

ביקורים בבית ההנצחה אלי ויזל בסיגטו מרמטיי, במתחם מוזיאון אושוויץ I ובירקנאו, דיונים ומפגשי מידע הם חלק מהתוכנית של המהדורה החמישית של סיור לימודי אלי ויזל. התוכנית ממומנת על ידי שגרירות ארצות הברית ושגרירות ממלכת הולנד ומטרתה לעניין סטודנטים בנושא זכויות אדם ובהיסטוריה של השואה, לתת להם את ההזדמנות ללמוד עוד על נושאים האלה.

במסגרת זו ניתנות מלגות מלאות, המכסות את עלויות ההשתתפות בתוכנית בין התאריכים 18-29 באוגוסט, כך נמסר משגרירות ארה”ב. המהדורה תכלול גם ביקורים ברובע היהודי בקרקוב ובמפעל שינדלר, ביקורים בעיר טרנבה בסלובקיה, ביקורים ברובע היהודי בבודפשט ובאנדרטת הנעליים לאורך טיילת הדנובה.

המשתתפים ייהנו מפעילויות שונות – גיבוש צוות, דיונים, סדנאות ומפגשי הסברה. מורה מומחה אשר יספק למשתתפים מידע על המקומות בהם מבקרים ואשר יזום דיונים ילווה את הסיעור. לאחר סיום התכנית, כל אחד מ-15 המשתתפים יצטרך לארגן פעילות הפצה בפקולטה או בקהילה ממנה הם מגיעים.

התוכנית מאורגנת גם על ידי המועצות האמריקאיות לחינוך בינלאומי, בתמיכת שגרירות ישראל ברומניה והמכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל. התכנית פתוחה לסטודנטים, סטודנטים לתואר שני ודוקטורנטים העומדים בתנאים המצטברים הבאים: הם בעלי אזרחות רומנית; הם בני 20 לפחות ולכל היותר בני 27 בתחילת התכנית (18 באוגוסט 2022); הם סטודנטים, סטודנטים לתואר שני או דוקטורנטים, ברומניה או בחו”ל, בכל פרופיל לימודים; בעל ידע ממוצע באנגלית לפחות; מפגין עניין בנושא התוכנית; מוכנים לארגן לפחות פעילות הפצה אחת בסופה (מאמר, ראיון, כנס מקומי וכו). המארגנים יבחרו 15 משתתפים, לאחר הערכת הבקשה. המעוניינים יכולים להירשם באינטרנט עד ה-13 ביולי.