Tag: אושוויץ

  • תקרית אנטישמית בעצרת בבוקרשט

    תקרית אנטישמית בעצרת בבוקרשט

    סילביו וקסלר, נשיא התאחדות הקהילות היהודיות ברומניה, אמר כי יפנה לפרקליטות בכל הנוגע להשפלת קורבנות השואה בעצרת בבוקרשט. מדובר בשימוש בכרזה עם גרפיקה הדומה לזו שבכניסה למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. על השלט נכתב VAKCIN MACHT FREI.



    השלט הונף במהלך עצרת נגד חיסון חובה ונגד חבישת מסכת מגן ברומניה.



    יותר מהשפלה של אלה שמתו שם, זו התייחסות המזלזלת על השואה עצמה , אמר וקסלר, המתריע כי זה לא היה מקרה יחיד, אלא חלק מסדרת מקרים מדאיגים במיוחד בגלל היעדר תגובות מצד הרָשׁוּיוֹת.



    וקסלר הוסיף כי זו אינה הפעם הראשונה בה מועלות תיאוריות קונספירציה נגד חיסונים על בסיס השוואה אומללה למחנות הריכוז או למה שקרה בשואה. הוא נזכר כי לעתים קרובות התלונן בפני הרשויות, מבלי לקבל תגובה, על הפרות חקיקה האוסרות על ארגונים פשיסטיים, לגיונרים, גזעניים או שנאת זרים, סמלים וקידום פולחן אנשים האשמים בפשעי רצח עם ופשעי מלחמה.



    חבר הפרלמנט הליברלי אלכסנדרו מורארו, נציג מיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות זיכרון השואה ומאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, מתח ביקורת על האירוע. הסיסמה בה השתמשו במחאה, בה השתתפו גם חברי הקבוצה הפרלמנטרית של הברית למען איחוד הרומנים, מעליבה את זכרם של קורבנות מחנות הריכוז הנאציים וצאצאיהם המעטים. תנועות כאלה מראות לנו שעלינו להגביר את המאמצים לקדם את מדיניות הזיכרון, אך גם את אלה של מאבק בשנאת זרים, אנטישמיות, גזענות וצורות אחרות של חוסר סובלנות, אלימות סמלית או פוליטית. אני אזום צעדים לסנקציה של ביטויים אלה, על פי החוק, אמר מורארו.



    המרכז למעקב ולמיגור האנטישמיות ברומניה, MCA ROMANIA, נקט גם הוא עמדה כנגד השלט שהונף בעצרת נגד החיסונים. הכרזה הזו היא תמונה חיה של מניפולציות ושימוש בשואה במהלך מחאה, מניפולציה מזלזלת בנושא קדוש ליהודים, במדינה בה הקהילה היהודית קטנה ביותר, קהילה שאותה מציינים אך ורק למטרות פוליטיות. על הרשויות ברומניה להגיב ללא איחור והיסוס על בסיס חקיקה הקיימת נגד הלעג והזלזול בשואה, דרש מקסימיליאן מרקו כץ, מנהל המרכז.

  • הספר 20000 שמות

    הספר 20000 שמות

    בחסות המכון לחקר המיעוטים הלאומיים, פורסם הספר “20,000 שמות. עדויות על מגורשים מצפון טרנסילבניה ששרדו . ההיסטוריון והחוקר גידו אטילה, עורך הספר, כתב כי זהותם של קורבנות רבים של גירושים נותרה עלומה, ועד לאחרונה לא היה ידוע הרבה על זהות הניצולים. אנו יכולים לומר שלא רק הקורבנות, אלא גם הניצולים, נותרים ללא גורל, אומר העורך, שזיהה בשנת 2014, במהלך התמחות מחקרית בארכיון ארולסן — הארכיון הבינלאומי לרדיפת הנאצית, חומר עם שמות ופרטים אישיים של יהודים מצפון טרנסילבניה ששרד את הגירושים לאושוויץ וחזרו בשנים 1945-1946.



    יותר מ -160,000 יהודים מצפון טרנסילבניה, איזור שבו הרומנים היו הרוב, ושסופח ב -30 באוגוסט 1940 על ידי הונגריה, גורשו ונשלחו למחנות ריכוז באביב 1944.

  • מסלולים יהודיים – נוסבאום 95736

    מסלולים יהודיים – נוסבאום 95736

    המרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט הודיעה שב- 26 בינואר יקרין אונליין את הסרט התיעודי “נוסבאום 95736”, בהשתתפות הבמאי לאסלו ציבי, והוקדש ליום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה. הסרט, שהופק בהונגריה ב 2017, זכה בפרסים בטקס פרסי התיעוד העצמאי הבינלאומי בהוליווד 2017 ובפסטיבל ברלין פלאש 2017.



    בסתיו 1940 עברה משפחתו של לאסלו נוסבאום, צעיר מהעיר טורדה שבצפון מערב רומניה, לעיר הסמוכה קלוז , שהפכה אז לחלק מהונגריה יחד עם צפון טרנסילבניה. הם קיוו שיהיו להם חיים טובים יותר במדינה בה חשבו בטחון. עד מהרה הם מצאו את עצמם ברכבת משא, שתוביל אותם ישירות לאושוויץ. השורד היחיד ממשפחתו, לאסלו, מחזיר לחיים את האווירה של טרנסילבניה שסועת המלחמה וחוקר את המשמעויות של חוויות כמו הישרדות, תקווה וחמלה.

  • מצעד החיים 2020 התקיים ברשת

    מצעד החיים 2020 התקיים ברשת

    לראשונה מאז 1988 בוטל מצעד החיים המסורתי בפולין ובגלל המגיפה הוא התקיים בצורה וירטואלית ברשת. מנהיגים פוליטים וחווי דעת ברומניה זכרו את הרגעים הטרגיים של השואה:



    סגן ראש ממשלת רומניה רלוקה טורקאן אמרה כי במהלך מצעד החיים, מאושוויץ לבירקנאו, אנו חוזרים על דרכם של הנספים בשואה. 6 מיליון נפשות וסבל אינסופי. משפחות וקהילות שלמות נהרסו אז: אסור לשכוח את שמם ואת גורלם. אנו יכולים להפוך את המרחק הפיזי לקירוב נפשי לערכים המאחדים אותנו. סבלם של קרבנות השואה לא ישכח ולא יחזור על עצמו. עלינו להיות ערניים ולומר את האמת על ההיסטוריה הזו אפילו שהיא שלא מביאה לנו כבוד, הוסיפה טורקאן.



    שר התרבות, BOGDAN GHEORGHIU, הצהיר כי צעדת החיים, למרות שהועברה ברשת בלבד, היא עדות של אלה שניצלו ממעשי הזוועה של משטר שהותיר את אירופה ואת העולם כולו חלש ומפוחד יותר. זה מחווה לקורבנות שאיבדו את חייהם בצורה לא צודקת. גם אם לא נוכל למחוק את העובדות מההיסטוריה, יש לנו את הכוח והחובה לא לשכוח אותן ולא לחזור עליהן, והמדיה הדיגיטלית עוזרת לנו להיות קרובים מתמיד. עלינו לזכור שרק יחד אנו יכולים להתגבר על סבל, הוסיף GHEORGHIU



    טבריו רוט, נשיא האגודה הציונית הרומנית, אמר כי היום המוקדש לקדושי השואה מתקיים “בימים אלה של שלום עולמי”. הוא הוסיף כי מעט היהודים ברומניה, יחד עם חברים רבים במדינה זו, זוכרים בכבוד ובכאב את הקורבנות וואת גיבורי השואה, שלא ישכחו לעולם.

  • מסעות הזיכרון לאושוויץ-בירקנאו

    מסעות הזיכרון לאושוויץ-בירקנאו

    ASR האגודה הציונית ברומניה והמרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות ברומניה מארגנים שני מסעות זיכרון לאושוויץ-בירקנאו. המסעות מציינים 75 שנה לשחרור ניצולי השואה ממחנות ההשמדה הנאצים, מכבדים את זכרם של הקורבנות וניצולי השואה וגם את ומי שנלחם ושחרר את אירופה מחושך הנאצי.



    שתי הנסיעות יתקיימו בין התאריכים 21-27 ביולי ובין 6-12 באוקטובר 2020, באוטובוס, בציר בוקרשט – בודפשט – קושיצה – אושוויץ-בירקנאו – קרקוב – אורדיאה — בוקרשט. Marsurile Memoriei

  • אווה מוזס קור, ניצולת הניסויים של מנגלה, עזבה אותנו

    אווה מוזס קור, ניצולת הניסויים של מנגלה, עזבה אותנו

    אווה מוזס קור, ניצול של הניסויים שנעשו על תאומים ע”י הרופא הנאצי מנגלה, נפטרה בקרקוב בגיל 85 שנים. אווה נולדה ברומניה, במחוז Salaj שבמערב המדינה.אווה מוזס קור איבדה את הוריה ואת שתי האחיות במחנה הריכוז אושוויץ. אווה מוזס קור ואחותה התאומה מרים היו קורבנות הניסויים הרפואיים של הדוקטור הידוע לשימצה, יוסף מנגלה באושוויץ. שתיהם שרדו, אך מרים מתה לאחר מכן מסרטן נדיר המיוחס לניסויים הנוראים.



    אווה מוזס קור, ניצולת שואה, חסידת מחילה ומייסדת מוזיאון השואה והחינוך CANDELS, נפטרה במהלך טיול שנתי CANDELS פולין. אווה קור השפיעה על חייהם של מאות אלפי בני אדם באמצעות המסר של התגברות על הטרגדיה תוך כדי מציאת היכולת לסלוח ולרפה את פצעי העבר, כפי שמוסבר באתר המוזיאון שנוסד בשנת 1984 על ידי אווה מוזס קור, לזכר הילדים שנרצחו וגם לזכר אלה ששרדו את ניסוי אושוויץ.



    ב2014 היא חזרה לכפר שלה, 70 שנים מאז שגורשה ביחד עם המשפחתה. אז היא ביקרה במקומות שבהן היא גדלה ובמקום שבו נמצא בית משפחתה בוא הותקנו חמש לוחות שטולפרשטיין, במסגרת פרויקט הנצחת קורבנות השואה. מוזס קור חזרה לSalaj באוקטובר 2018, כשהשתתפה באירוע במוזיאון השואה ב שימלאו סילבאניי, שם היא סיפרה על הטראומות שהיא עברה במחנה הריכוז. היא גם חילקה עם המשתתפים את הלקחים שלאחר 80 שנים מאז האירועים המזעזעים: “סלח לאויב שלך. זה ישחרר אותך. סלחתי לכל אלה שפגעו בי: היטלר, מנגלה וכל האחרים. לא מפני שמגיע להם, אלא מפני שמגיע לנו. ואני משוכנע שלכל אדם על הפלנטה הזאת יש זכות אנושית ומשפטית להיות מאושרים וחופשיים מכל כאב. הסליחה היא לא לאלה שעשו טעות, אלא לאלה שסבלו “, אווה אמרה אז.

  • מצעד הזיכרון, מקלוז לאושוויץ, הוצג בתל אביב

    מצעד הזיכרון, מקלוז לאושוויץ, הוצג בתל אביב

    “מצעד הזכרון”, מקלוז שבצפון מערב רומניה, לאושוויץ הוצג בתל אביב, 75 שנים לאחר גירוש, ע”י ההונגרים, יהודי צפון טרנסילבניה לאושוויץ. ASR, האגודה הציונית של רומניה לצד המכון לתרבות רומניה בתל אביב, ארגנה יום עיון מוקדש ל”מצעד זיכרון”. האירוע התקיים ב19 ביוני 2019.



    מרקו מקסימיליאן כץ, סגן נשיא האיגוד הציוני ברומניה, הציג צילומי וידאו וסטילס שצולמו בין 16 לבין 20 במאי, במהלך מצעד הזכרון מקלוז לאושוויץ. התמונות המוקלטות חשפו את הרגעים בהם 75 המשתתפים במצעד חשפו מצבה וישבו שיב אבן הלוויה לזכר 135,000 הקורבנות, בהם למעלה מ -25,000 ילדים מצפון טרנסילבניה שנרצחו באושוויץ.



    מקסימיליאן מרקו כץ קרא מסר שטיבריו רוט, נשיא האגודה הציונית ברומניה, שלח למשתתפים. טיבריו רוט איבד בשואה 18 בני משפחה. בהודעתו הוא כתב:



    הונגריה ההורטיסטית הפעילה נגד 160000 יהודים שחיו ב -11 מחוזות בצפון טרנסילבניה, חוקים אנטישמיים קשים. הונגריה היתה “לווין” של גרמניה, מדינה אשר אימצה, במאי 1938, את חוקי הגזע, על פי הדגם של חוקי נירנברג. בטרנסילבניה החוקים האלה הושמו בעדיפות. יהודי צפון טרנסילבניה היו הראשונים שגורשו למחנה ההשמדה באושוויץ, מיד לאחר ההסכם שנחתם בין היטלר לבין הורטי שהביא לכיבוש הונגריה, ע”י הנאצים, ב -19 במארס 1944.



    איסוף יהודי טרנסילבניה בגטאות מאולתרים, עינויים אכזריים, בזיזת רכושם, נמשך רק מספר ימים. במהלך חודש אחד בלבד 160000 יהודים נדחסו ל45 רכבות:כ3000 יהודים דחוסים בכל רכבת, בקרונות בקר, ללא מזון, ללא מים וכמעט ללא אוויר.



    אנו יצאנו למסע יחודי זה, 75 שנים לאחר רצח חפים מפשע, ביניהם הסבים שלנו, הורים, אחים, קרובי המשפחה, חברים או סתם אזרחים יקרים, ילדים, מבוגרים וזקנים, נשים וגברים, שמתו בייסורים אכזריים. לנו, ליהודי רומניה, ובעיקר לאלה מצפון טרנסילבניה, היתה התחייבות להניח מצבה ולהדליק נר נשמה במקום בו 135000 מבני משפחתינו מתו מוות קדושים בשל היותם יהודים.

  • המכון לתרבות רומניה בתל אביב, בשיתוף עם האגודה הציונית ברומניה

    המכון לתרבות רומניה בתל אביב, בשיתוף עם האגודה הציונית ברומניה

    המרכז לתרבות רומניה, ICR תל אביב והאגודה הציונית של רומניה מארגנים יום עיון המוקדש למצעד הזכרון מקלוז לאושוויץ.


    מנחת האירוע היא CLEOPATRA LORINTIU, סגנית מנכ”ל ICR.



    מרקו מקסימיליאן כץ, סגן נשיא האיגוד הציוני ברומניה, ידבר על המצעד הראשון שהתקיים מקלוז לאושוויץ כדי לציין 75 שנים מאז גירוש יהודי צפון טרנסילבניה, ע”י ההונגרים, לאושוויץ. במהלך ההרצאה יוקרנו קטעי ותמונות שצולמו במהלך המצעד. כמו כן, נשיא האיגוד הציוני ברומניה, TIBERIU ROTH יפנה את המשתתפים בהודעה שמקסימיליאן מרקו כ”ץ מביא איתו מרומניה.



    “מצעד הזיכרון מקלוז לאושוויץ,” אירוע מוקדש למודעות הציבורית בנושא השואה, התקיים מ 16 עד 20 מאי 2019, בשיתוף הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה וקרן CARITATEA . האירוע מתוכנן להתקיים בICR TEL AVIV ביום רביעי, 19 ביוני בשעה 18:00.

  • ראש ממשלת רומניה השתתפה במצעד החיים

    ראש ממשלת רומניה השתתפה במצעד החיים

    ראש ממשלת רומניה, ויוריקה דנצילה, השתתפה ביום ה, בפולניה, במצעד החיים. ביחד עם דוד סרנגה, שגריר ישראל ברומניה, עם טובה בין נון קרביס נשיאת קרן לאודר ועם תלמידי בית הספר לאודר רהות מבוקרשט, ראש ממשלת רומניה צעדה את המרחק שבין מחנה אושוויץ לבין מחנה בירקנאו.



    דנצילה אמרה בנאומה, שהאירועים האנטישמים שהתרחשו באירופה בשנים האחרונות, מדגישים עד כמה חשוב לזהות את הדרכים בהן יש למנוע את התופעה הזו. היא ציינה שרומניה מדגישה תשומת לב מרובעת לחינוך בנושאים השואה, לחקר האקדמי ולמיגור האנטישמיות, הגזענות וההפלייה, נושאים שרומניה טיפלה בהם כשהחזיקה בנשיאות האירגון הבינלאומי לשימור זכר השואה.



    ראש הממשלה דברה על צעדיה של רומניה בכל הנוגע לשימור זכר השואה, על חקר השואה ועל מיגור האנטישמיות כחלק מהכרת העבר. היא דברה על תוכניות החינוך על השואה כחלק מלימודי התיכון והאוניברסיטה ועל הגנת הירושה התרבותית של הקהילה היהודית ברומניה.



    דנצילה קרה לחיזוק החינוך של הדור הצעיר כדי שהם, הצעירים, יוכלו, בתורם למגר את הקיצוניות, את הגזענות, את האנטישמיות, תופעות שמאיימות על קיום הדמוקרטיה.

  • ראש ממשלת רומניה תשתתף בטכס הזכרה בבירקנאו

    ראש ממשלת רומניה תשתתף בטכס הזכרה בבירקנאו

    ראש ממשלת רומניה, VIORICA DANCILA, תבקר בפולין כדי להשתתף בווידעת ראשי הממשלות ממרכז וממיזרח אירופה, שהצטרפו לשוק המשותף לאחר 2004 וכדי להיות נוכחת בטכס במחנה ההשמדה אושוויץ — בירקנאו.


    ביום ד בערב, ראש ממשלת רומניה תבקר בבית הכנסת “רמו” בקרוקוב, ביחד עם דוד סרנגה, שגריר ישראל ברומניה, ועם טובה בן נון קרביס, מייסדת בית הספר “לאודר רהות” ברומניה.


    ביום ה, ראש ממשלת רומניה תשתתף ב”מצעד החיים”, צעידה רגלית שנתית שיוצאת ממחנה הריכוז אושוויץ ומסתיימת במחנה ברקנאו.


    כמן כן, ראש ממשלת רומניה תשתתף בטכס ההזכרה בברקנאו, ביחד עם נציגי הקהילה הבינלאומית, נציגי ממשלות שונות, נציגי דתות, אירגוני סטדנטים ותלמידים. מרומניה, יהיו נוכחים גם שגריר ישראל ברומניה וטובה בן נון קרביס.

  • חייבים להיות גבולות שלא ניתן להתגבר עליהם

    חייבים להיות גבולות שלא ניתן להתגבר עליהם

    נציג הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, נקט עמדה נגד גילויי אנטישמיות ברומניה, בתקופה האחרונה, כולל חילול בית הקברות היהודי בחושי (מזרח רומניה), והקמפיין המסחרי של חברה רומנית המקדמת את מוצריה על ידי דמויו של אדולף היטלר או מקרה של חברה שתלתה שלט עם המסר “העבודה תשחרר אותך!”, אותו שלט שהיה תלוי בכניסה למחנה ההשמדה באושוויץ.



    התקפות נגד זיכרון של אנשים שאינם עוד בינינו הם אחד המעשים המבישים ביותר. מה יכולה להיות הסיבה להרס קברים? – שאל וקסל. הוא הזכיר כי מעשה זה מהווה פשע והוא נענש במאסר לתקופה בין 3 חודשים ל-3 שנים יחד עם שלילת זכויות שונות, על פי החוק למניעת לחימה באנטישמיות.



    חבר הפרלמנט גם מתח ביקורת על חברת RoStar אשר, תחת חסות של תחרות בפייסבוק, קידם את מוצריה על ידי דימויו של היטלר, פושע מלחמה, אחראי באופן ישיר על רצח המוני של מיליוני אנשים. בהתייחסו לחברה שתלתה שלט זהה לזה שבמחנה אושוויץ, סילביו וקסלר אמר כי יחס כזה הוא בעיקר השפלה כלפי קורבנות השואה, אנשים שסבלו מפשעים וסבל שאין להעלותם על הדעת.




    בכל אחד מהמקרים הללו הוגשו תלונות פליליות. “הפושעים צריכים להעמיד לדין בדחיפות כדי להיענש “, סיכם וקסלר. גם המרכז לניטור ולמאבק באנטישמיות הגיש תלונה לתובע הכללי של רומניה על הקשר בין דימויו של היטלר לקמפיין מסחרי, והזכיר כי יש חקיקה ברומניה שאוסרת, בין היתר, על שימוש וקידום הדימוים והחומרים המכילים סמלים נאציים.