Tag: אנטונסקו

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל פרסם את הדו”ח השנתי “אנטישמיות של 20% – אבולוציה של גילויי אנטישמיות במרחב הציבורי המקוון והלא מקוון ברומניה”. בין אם מדובר בהסתה לשנאה בע”פ , הצהרת דעות קדומות בנימה אנטישמית, רטוריקת הכחשת השואה או ניסיונות לשקם את דמותם של פושעי מלחמה ונציגי אידיאולוגיות פשיסטיות, המרחב הציבורי ברומניה, אונליין ומחוץ לאינטרנט, עדיין מושך תשומת ליבנו, דיווח המכון.

הדוח מבוסס עיקוב אחרי גילויי האנטישמיות ועיוות השואה ברומניה בין מאי 2022 ועד אפריל 2023. בדו”ח הקודם הזכרנו האופן בו מוסדות המדינה והחברה כולה מתייחסים למקרי אנטישמיות ושאר גילויי ימין קיצוני. אז מצאנו שהמצב השתפר בהרבה בהשוואה למצב בתחילת שנות ה-2000. המגמה הכללית נשמרה בשנה האחרונה, אבל ללא התקדמות משמעותית, טוען המכון.

בדוח מוזכרים מקרים כגון ההשחתה של לוח זיכרון על הפוגרום ביאשי (צפון מזרח) וכן הכתובות עם סמלים וסיסמאות נאצים על סמטאות פארק בעיר דווה (מערב). הניסיון לחסום את הדלקת חנוכיית החנוכה, בבוקרשט, ותלמידים מלוגוג (מערב) שצולמו תוך כדי ההצדעה הפשיסטית בחצר בית הספר.

במכון ויזל מציינים כי מוסדות ציבור מקומיים מארחים אירועים מוקדשים לשיקום תדמיתן של דמויות פאשיסטיות שלקחו חלק בשלטון הרומני בין שתי מלחמות העולם. ספרים המשבחים את המרשל יון אנטונסקו, בעל בריתו של היטלר, נמכרו בקונסטנצה (דרום-מזרח). באינטרנט, באתר של בית מכירות פומביות Artmark נמכרו חפצים אישיים של מרשל יון אנטונסקו.

אירועי הנצחת התנועה הלגיונרית השנתית ב-Tâncăbeşti (ליד בוקרשט) ואירועי הוקרה נוספים המוקדשים לחברים המייסדים של התנועה הלגיונרית פשיסטית נמשכים ללא הפרעה.

קיימת מגמה חיובית מצד המנהל הציבורי לגבי הסרת שמות של פושעי מלחמה שניתנו למקומות ציבוריים. עם זאת, עדיין יש מנהלות מקומיות שמתעלמות או מסרבות לאכוף את החוק, לעיתים בשל לחץ מצד קבוצות ימין קיצוני, מציינים במכון ויזל.

בפרלמנט הרומני תועדו הצהרות פוליטיות חוזרו, הצהרות ששוגרו ע”י האופוזיציה האולטרה-לאומית, המשבחת פושעי המלחמה, חברי התנועה הלגיונרית או אינטלקטואלים פשיסטים. מצד אותם הגורמים באופוזיציה ישנה הפצת רטוריקה קונספירטיבית הדומה כתבים אנטישמיים שהופצו בין שתי מלחמות העולם.

מצד שני, הנרטיבים שגורמים לדמוניזציה של הקהילה היהודית בעקבות המשברים הנוכחיים (קוביד-19, המלחמה באוקראינה) נמשכים. הניתוח השיטתי של 1,909 פוסטים בפייסבוק על הקהילה היהודית ותולדותיה מלמד כי ל-18% מהם יש תכנים שליליים, שכמעט מחציתם מכחישים או מעוותים את השואה או תומכים בפשיזם.

חלק גדול מהתוכן הרדיקלי ביותר נמצא בפרופילים בודדים או בלטלגרם, שם ההגבלות על התוכן כמעט ולא קיימת, כך דיווח מכון “אלי ויזל”.

הסיכונים שיש בהפצת חדשות מזויפות על הדמוקרטיה מדרבנים אותנו להיות ערניים ומוכנים להילחם בהם, למען הגנת זכויות האדם, הערכים האירו-אטלנטיים והביטחון, הדגיש נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, בהודעה שמסר לרגל ציון הפוגרום שהתרחש ביאשי לפני 82 שנים. הוא הזכיר שביוני 1941 הפכה העיר יאשי למקום של אימה וטרור, שבו התרחשו זוועות בלתי מתקבלות על הדעת, שבוצעו על ידי השלטונות הרומניים נגד אזרחי המדינה. הממשלה בראשות יון אנטונסקו קיבלה החלטה בעלת השלכות קטסטרופליות לא רק על קהילת יהודי יאשי, אלא גם על רומניה כולה.

מעשי אלימות חסרי תקדים בוצעו נגד יהודי יאשי, הוסיף יוהניס. פרק “רכבות המוות” של אותה תקופה נותר פרק אפל בהיסטוריה שלנו, שהותיר פצעים עמוקים במורשת הלאומית. העדויות המזעזעות של הניצולים מדגימות את עומקם וזוועתם של הפשעים אליהם נקלעו יהודי יאשי. בהקשר זה, יוהניס הדגיש את חשיבותה של האמת ההיסטורית, על מנת לאפשר תגובות מהירות נגד כל מי שמטיל ספק בזכויות אדם בסיסיות.

ראש הממשלה מרסל צולאקו חזר שוב על מחויבותה הנחרצת של ממשלת רומניה להמשיך במאמצים להילחם באנטישמיות, שנאת זרים, אפליה ודיבורי שטנה, לשמר זיכרון העבר ולגנות הכחשת השואה, לתמוך ולהגן על הניצולים, כמו גם לקדם חינוך ו מחקר על השואה.

אנו מנציחים את קורבנות האירוע הטראגי הזה, שנוצר על רקע אנטישמיות תוקפנית ורצחנית שהרעילה בהדרגה את רומניה ואת אירופה כולה, הוסיף ציולאקו. יש לנו אחריות לזכור את העבר, לשמור על זכרונו חי, במיוחד עבור הדורות הבאים. עלינו לגנות את השתתפותה של רומניה בשואה, עלינו להגן על הניצולים המעטים שנותרו ועלינו להמשיך ולקדם את החינוך להיסטוריה של היהודים ושל השואה אמר ראש הממשלה

משרד החוץ יפעל בנחישות למאבק בדיסאינפורמציה ובנרטיבים המעוותים את ההיסטוריה האירופית של השואה, גם בהקשר של תוקפנות רוסיה נגד אוקראינה. המשרד העלה את זכרם של קורבנות הפוגרום ביאשי וחזר על ההחובה המוסרית, הקולקטיבית להבטיח שמעשים כאלה לא יחזרו על עצמם. משרד החוץ הרומני אישר שוב את נחישותו להיות מעורב בארץ ובעולם בתכניות ופרויקטים שמטרתם מניעה ומאבק באנטישמיות, קידום סובלנות וכבוד הדדי, מניעה וסנקציות על הכחשתה ועיוותה של השואה.

הנציג המיוחד לשעבר של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות, אלכסנדרו מורארו, אמר שלפני 82 שנים נכתב אחד הדפים השחורים ביותר בהיסטוריה האחרונה שלנו. הלקח מהפוגרום הלגיונרי האנטי-יהודי ביאשי ב-1941 הוא שיש להגן תמיד על ערכי החירות והכבוד של האדם, ללא הבדל אתני, גזע, מין או דת. מאבק בכל צורה של גזענות, אנטישמיות או שנאת זרים היא חובה מוסרית של דורנו כלפי קורבנות הקיצוניות הרצחנית. הפוגרום ביאשי, כמו זה בבוקרשט או השתתפותה של רומניה בהשמדה הברברית של האוכלוסייה היהודית במלחמת העולם השנייה, מייצגים דפים חסרי כבוד בהיסטוריה שלנו, שעלינו להניח בכנות ומתוך כבוד לקורבנות, אומר מורארו.

הפוגרום ביאשי, מיוני 1941, היה אחד הפוגרומים האלימים ביותר בתולדות מלחמת העולם השניה, שבועה נגד היהודים , ביוזמת המשטר הפוליטי של אנטונסקו והוצא לפועל על ידי הרשויות הציבוריות המקומיות. הדו”ח הסופי של הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה מעריך את מספר הקורבנות ב-14,850 יהודים.

החלטת אוניברסיטת בוקרשט לבטל את התואר דוקטור הונוריס קאוזה שהוענק לפושע המלחמה, מרשל יון אנטונסקו בתחילת מלחמת העולם השנייה התקבלה בברכה ביד ושם: מרכז העולמי לחקר השואה בירושלים. שגריר ישראל ברומניה, ראובן אזר, העניק לפרופסור מריאן פרדה, רקטור אוניברסיטת בוקרשט, את מכתב הברכה מאת דני דיין, נשיא יד ושם.

יוזמה חשובה במיוחד, מכבדת את זכרם של קורבנות המשטר הפשיסטי, שבמהלכו גורשו יהודים מרומניה ואזורים אחרים שהיו תחת שליטת הצבא הרומני לטרנסניסטריה, מקום בו נרצחו בין 180000 לבין 250000 אנשים. בכך החלטה זו משרתת את האמת ההיסטורית, נמסר מהשגרירות.

החלטת הסנאט של אוניברסיטת בוקרשט להסיר מהרודן הרומני את התואר דוקטור אונריס קאוזה התבססה על כך שהוא הורשה בפשעי מלחמה במהלך מלחמת העולם השנייה, כמו גם בשיתוף הפעולה עם גרמניה הנאצית.

הסנאט של אוניברסיטת בוקרשט החליט להסיר את התואר דוקטור הונוריס קאוזה שהוענק למרשל יון אנטונסקו, מנהיג רומניה במהלך מלחמת העולם השנייה ובעל בריתו של היטלר. ההחלטה מבוססת על העובדה שאנטונסקו נמצא אשם בפשעי מלחמה על ידי בית המשפט העממי בבוקרשט, בית משפט שפעל בתיאום ועדת השליטה של ​​בעלות הברית, אשר היה חלק ממערכת בתי הדין שדנו בפשעי המלחמה של מנהיגי גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית.

לפי אוניברסיטת בוקרשט, לאורך שלטונו הפגין המרשל גישה אנטישמית חזקה. לפיכך, גם אם לא ניתן לקבוע במדויק את מספר יהודי רומניה ואלה מהשטחים שהיו בניהול רומני שנרצחו במהלך השואה, מסקנת הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה היא שבאותה תקופה ברומניה בשטחים שבשליטה נרצחו בין 280,000 ל-380,000 יהודים רומנים ואוקראינים. לאלה מתווספים 25,000 רומים שנשלחו לטרנסניסטריה.

בהתחשב בכך שאין עוררין על אחריותו של אנטונסקו לפשעים אלה, שלילת התואר מבוססת על תקנת הענקת תארי כבוד של אוניברסיטת בוקרשט, לפיה אדם אשר הוכרז באופן סופי ושהורשע באופן בלתי הפיך בפשעים נגד האנושות אינו יכול להחזיק בתואר זה. הסנאט של האוניברסיטה גם לקח בחשבון את העובדה שהענקת הצטיינות זו למרשל יון אנטונסקו בשנת 1941 התרחשה בתנאים של עיוות עיקרון האוטונומיה האוניברסיטאית וברוח קידום פולחן האישיות של ראש האוניברסיטה. הסנאט של אוניברסיטת בוקרשט מצא שהוא לא יכול עוד לקשור את המוסד למרשל יון אנטונסקו ומשך את תוארו, כפי שעשה מיד לאחר המהפכה האנטי-קומוניסטית ב1989, כשהסיר התואר שהוענק לדיקטטור ניקולאי צאושסקו, אמר הרקטור מריאן פרדה. הוא הודיע ​​כי הוחלט להקים ועדה שתבדוק את כל תארי דוקטור הונריס קאוזה שהוענקו על ידי האוניברסיטה במהלך המשטרים הטוטליטרים ברומניה.

הקריטריונים האתיים העכשויים של אוניברסיטת בוקרשט שונים היום מאלו של 1941. לאחר 1989, האוניברסיטה לא העניקה את התואר DHC לאף מנהיג פוליטי בתפקיד, כולל ראש המדינה המכהן, כפי שהעניקה בעבר, במקרים של הדיקטטורים יון אנטונסקו וניקולאי צאושסקו. בהתחשב בראיות בדבר אחריותו הישירה לפשעים שבוצעו במהלך השואה, היה צורך להתנתק מהמרשל אנטונסקו. ממדי השואה, העדויות לזוועות ועדויות הניצולים מזעזעות. העדויות ההיסטוריות מראות לנו שהמרשל אנטונסקו הוא אחראי הראשי למה שקרה בשטח רומניה ובשטחים שנשלטו על ידי הצבא הרומני בפיקודו, אמר הרקטור.

בפרק האחרון של הפודקאסט “לחיים ולמתים. עקבות השואה” בהפקת התשתית האירופית לחקר השואה (EHRI), אנה ברבולסקו, חוקרת ראשית של מכון “אלי ויזל” מספרת על פרק משמעותי בהיסטוריה של השואה ברומניה: הגירושים לטרנסניסטריה (כיום שטח נתון לחילוקי דעות, דובר רוסית חלק רפובליקת מולדובה).

הדיאלוג מתחיל מסיפור הגלויה שמרקו רוזן (בן 11) שלח מהגטו Şargorod לדודו בבוקרשט. מרקו נשאר רק עם אחיו סורל בן ה5. הוריו וסבתו מתו מטיפוס, כפי שכתב מארקו לדודו

את סיפורה של משפחת רוזן, שגורשה מדורוהוי (צפון רומניה) לטרנסניסטריה, באוקטובר 1941, ניתן לשמוע באתר EHRI, אך גם בפלטפורמות Buzzsprout, Spotify, Apple Podcasts. הפרק נקרא “עצומה על גלויה”.

תנאי החיים בגטו Şargorod היו מחרידים, והרעב והמחלות השתוללו. חודשים ספורים לאחר הגעת משפחת רוזן לשם נפטרו הסבתא וההורים, והבנים נותרו לבדם. נואש לעזרה, כתב מארקו גלויה לדודו בבוקרשט, עם ההודעה “עשה כל שביכולתך כדי להוציא אותנו מכאן”. גלויה זו היא כיום חלק מהאוסף של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, בבוקרשט.

בכל פרק של “לחיים ולמתים”, חוקר שואה מדבר על חפץ, שנמצא לעתים קרובות במוזיאון או בארכיון, שמספר סיפור מאוד אישי על השואה.

העונה הראשונה של הפודקאסט של EHRI כוללת סיפורים על דובי, על פתיתי נציץ, על גלויה, על תקליטי גרמופון, על שער מגזין ומכונת כתיבה. הסיפורים הייחודיים מגיעים מכל רחבי אירופה – השואה היא הייתה טרגדיה ללא גבולות – עוברים מבלגיה לאוקראינה, מרומניה ועד איטליה. 6 הפרקים הראשונים של הפודקאסט משודרים מדי שבוע החל מה-29 בספטמבר 2022. עונה חדשה תשודר ב-2023.

המשתתפים בסיור “אלי ויזל” נפגשו בבוקרשט Anca Tudorancea חוקרת המרכז לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה “וילהלם פילדרמן”, הדריכה את המשתתפים ב”סיור לימודי אלי ויזל “, וסיפרה על מקומות הפוגרום בבוקרשט, שהתרחש בינואר 1941, על הקורבנות, על ההריסות בתקופת הקומוניזם, על בתי הכנסת שהיו ברובע היהודי, על השפות לאדינו ויידיש, על תיאטרון בארשאום, תיאטרון יהודי, שפעל בבוקרשט בין השנים 1941-1945. הוא הוקם ב -1 במרץ 1941, למרות ובגלל החוקים הגזעניים של שלטון אנטונסקו, חוקים שאסרו הופעה של שחקנים יהודים בתיאטראות ברומניה.

הסיור התקיים בתרומה של המועצה האמריקאית, המוזיאון להיסטוריה ותרבות של יהודי רומניה, והתיאטרון היהודי הממלכתי.

המשתתפים בסיור נפגשו גם עם עמיר סגרון, סגן שגריר ישראל ברומניה. הם שוחחו עם הדיפלומט הישראלי על זיכרון, תולדות העם היהודי, התעצמות האנטישמיות ושנאת זרים. השותפות שלנו עם המועצות האמריקאיות לחינוך בינלאומי ברומניה נמשכה השנה ואנחנו מקווים שהביקורים באושוויץ יתחדשו בשנת 2022, מסרה שגרירות ישראל.

שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, ושגריר ישראל ברומניה, דייוויד סרנגה, שיגרו מסרים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה.

בכל שנה ביום השואה אנו זוכרים את קורבנות השואה אבל גם את אלה שעזרו ליהודים בתקופה ההיא. בטקס שערך בני ברית באנדרטת Scroll of Fire בירושלים הדגיש ראדו יואניד את החשיבות להמשיך במאבק באנטישמיות, בהכחשת ובעוות ההיסטוריה של השואה וזאת כדי שהאירועים הטרגיים של העבר לא יחזרו שנית. באירוע שאירגן המרכז להשפעה יהודית ואמיצים ביחד דיבר השגריר יואניד על אחריות קולקטיבית במאבק בנאום שנאה בחברה שלנו ובקידום סובלנות והבנה בין האנשים.

לפני שמונה עשורים נספו 6 מיליון יהודים, נשים וגברים שמתו בייסורי השואה שלא ניתן לתאר. ניצולי הזוועות הללו עוברים מן העולם. כיום גרים בישראל כ -180,000 ניצולי שואה. ביניהם, יהודים ממוצא רומני, כתב השגריר דוד סרנגה.

היו יהודים שסבלו מהשפלות ועינויים של הלגיונרים במהלך פוגרום בוקרשט, בשנת 1941. יהודים ששרדו את מעשי השוד, המכות והכדורים של חיילים ואזרחים רומנים שפעלו לפי פקודת מרשל אנטונסקו “לנקות את יאסי מאוכלוסייתה היהודית” . יהודים שצפו באהוביהם נחנקים בקרונות האטומים של “רכבות המוות”. יש עדיין שורדים מבין 150,000 יהודים שגורשו לטרנסניסטריה, דחוסים ברכבות משא, ללא אוכל ומים. חובתנו להוביל את סיפורם הלאה ולוודא שהוא לא נשכח, אמר סרנגה. למרבה הצער, גם לאחר 80 שנה, האנטישמיות ממשיכה להתפשט דרך הרשתות החברתיות, במרחב הציבורי, אפילו ברמה הפוליטית. אנטישמיות לא נמדדת רק במספר האירועים האנטישמיים המתרחשים במדינה, אלא גם בדרך שבה החברה מגיבה לאירועים אלה, בדרך שבה מגיבים הרשויות ומובילי הדעה. רק אז נוכל לראות את אופי האמיתי של חברה, סיכם הדיפלומט הישראלי.