Radio România Internațional

Tag: אנטונסקו

  • תגובות נוספות לחשיפת פסלו של פוליטיקאי רומני שנוי במחלוקת

    תגובות נוספות לחשיפת פסלו של פוליטיקאי רומני שנוי במחלוקת

    התגובות נמשכו לאחר חשיפת פסלו של המשורר אוקטביאן גוגה ביאסי שבצפון מזרח רומניה. גוגה היה פוליטיקאי שנוי במחלוקת, ראש ממשלה לשעבר, בעל פעילות אנטישמית ידועה לשמצה. המרכז לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה “וילהלם פילדרמן” הביע את אי הסכמתו עם מחוותו של ראש עיריית יאסי, MIHAI CHIRICA, שקידם את זכרו של אחד המנהיגים האנטישמיים והאנטי-דמוקרטיים שניהל את רומניה בין שתי מלחמות העולם. חשיפת הפסל הזה בלב העיר היא פעולה חסרת אחראיות אמר המרכז לחקר ההסטוריה של יהודי רומניה. את טיעוני עמדת המרכז הציג מנהלו, ההיסטוריון אדריאן סיופלאנקה,במאמר: “איזה ערכים קידם גוגה” שהוא כתב.



    גוגה הוקסם מדיקטטורה, פשיזם, אנטישמיות. כפוליטיקאי וראש ממשלה גוגה הקדיש את עצמו להדרת היהודים מחיי רומניה. אוקטביאן גוגה הוביל ממשלה שסדר יומה העיקרי היה אנטישמי. זו הייתה ממשלה קצרה, בת 44 יום בלבד (29.12.1937-10.02.1938). בתקופה קצרה זו היא יזמה צעדים רדיקאלים ששינו מהותית את גורל הקהילה היהודית והדמוקרטיה ברומניה. מבחינה כרונולוגית ואידאולוגית, זו הייתה הממשלה האנטישמית השנייה באירופה, אחרי זו הנאצית.



    מצד שני, הסנטור MARIUS BODEA (USR PLUS,) הזהיר כי פוליטיקאים חסרי מצפון ומעוניינים אף ורק בקידום פרויקטים אישיים מעלים על פני השטח אידיאולוגיות מיושנות, שהן טובות ללמוד בבית הספר.



    למרבה הצער, חלקם הבינו שהסיכוי היחיד שלהם לסרוד בפוליטיקה הוא להחיות את המתים ולגרום למצבים שהם לא היו קיימים במשך 30 השנים האחרונות, כתב BODEA. הוא האשים את המפלגה הפרלמנטרית AUR (הברית למען איחוד הרומנים) בהצהרות קיצוניות ופרו-לגיוניונריות שהושמעו בפרלמנט, הצהרות שהציתו שנאת זרים ואנטישמים בחברה הרומנית, אף שמנהיגי מפלגה זו מכחישים שזו המציות. למרבה הצער, מנהיגי AUR אינם היחידים שמפעילים מחדש אידיאולוגיות קיצוניות. מחווה חסר אחריות של ראש עיריית יאסי, MIHAI CHIRICA, מראה שלפעמים גם חסר ידע יכול להוביל למעשים פסולים, הוסיף מריוס בודאה, שהאשים את יריבו הפוליטי, ראש העירייה, מיחאי ציריקה, בחשיפת פסלו של אוקטביאן גוגה, פוליטיקאי בעל אהדה נאצית מוכחת. , שהחלטותיו כראש ממשלה תרמו לשואה ברומניה.

  • תגובות להצהרותיו של ראש עיריית קונסטנצה

    תגובות להצהרותיו של ראש עיריית קונסטנצה

    כמה מוסדות וארגונים מתחו ביקורת על הצהרותיו של ראש עיריית קונסטנצה שבדרום-מזרח רומניה, VERGIL CHITAC, בנוגע לשינוי שם הרחוב “המרשל יון אנטונסקו” שבעיר. ברומניה יש חקיקה בנוגע לאיסור ארגונים פשיסטים, לגיונרים , גזעניים, שנאת זרים, וקידום פולחן האשמים בפשעי רצח עם ופשעי מלחמה.



    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” רואה כמטריד שראש העיר VERGIL CHITAC מחשיב את החוק הנ”ל כאופציונלי. מבחינת ראש העיר, על יון אנטונסקו, ראש המדינה בשנות מלחמת העולם השניה ובעל בריתו של היטלר, יש “הערכות שונות, אפילו סותרות, ושנויות במחלוקת”, אומר מכון אלי ויזל. עליו לדעת כי אין מחלוקת בנוגע לתפקיד שמילא יון אנטונסקו ביוזמה וביישום מדיניות שהובילה להשמדתם של לפחות 280,000 יהודי רומניה ואוקראינה ומעל 11,000 רומא. אנטונסקו נשפט ונמצא אשם בפשעי מלחמה בשנת 1946, הזכיר מכון ויזל.



    מאז 2014 מכון אלי ויזל שלח, לעיריית קונסטנצה, תזכירים על מצב האי-חוקיות בו נמצאת העירייה. למרבה הצער, ראש העיר ציטאק לא למד את הפרק הזה מההיסטוריה של מפלגתו, הוסיף מכון ויזל.



    שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, אמר כי הוא נדהם ללמוד מהצהרותיו של ראש עיריית קונסטנצה על תפקידו של המרשל אנטונסקו בהיסטוריה. מצד הקהילה המדעית אין שום ספק באשר לאחריותו של יון אנטונסקו על הריגת היהודים מרומניה ומאוקרינה במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנת 1946 נחקר אנטונסקו ונמצא אשם בפשעי מלחמה. למרבה הצער, הצהרות מסוג זה מפילות ספק על סבלם של קורבנות הפוגרום ביאשי , על אלה שנרצחו ב”רכבות המוות ” ועל אלה שגורשו מבוקובינה ובסרביה לטרנסניסטריה.



    אני מזמין את וראש העיר לבקר ביד ושם, כדי להכיר היטב את הזוועות שבוצעו בהוראת יון אנטונסקו כלפי היהודים ברומניה. החברה לא יכולה לקבל פושעי שואה, אך גם מי שתומך במרשל יון אנטונסקו, בתנועה הלגונרית או כל אלה שמקדמים ותומכים בשנאה , סבור דייוויד סרנגה.



    המרכז למעקב ולמיגור האנטישמיות ברומניה (MCA רומניה דרש לשנות את שמו של רחוב יון אנטונסקו, מכוח החוק. לא יכולה להיות מחלוקת סביב הפשעים שבוצעו במהלך שלטון אנטונסקו; כל דיון בנושא זה מהווה עלבון חמור לזכרם של קורבנות השואה ברומניה וגם של הניצולים שחיו את זוועות התקופה ההיא. פרשנות החקיקה הקיימת בנושא זה מקבילה בהכחשתה. גישה כזו פוגעת בדימוי שלך, בדימוי המפלגה שלך ובדימוי רומניה, על פי המרכז. מאז 2002, MCA רומניה פעילה נגד כל ניסיון לשכתב את ההיסטוריה, לשקם את דמותו של פושע המלחמה מרשל יון אנטונסקו, להאדיר אותו על ידי הצבת פסליו במקומות ציבוריים וע”י קיראת מקומות ציבוריים על שמו הידוע לשמצה, כתב המרכז.



    בתגובה כתב VERGIL CHITAC הליברלי כי הצהרותיו ומעשיו לא פורשו כהלכה. הרחוב קיים בקונסטאנה בשם זה מאז שנת 2000, בהחלטת מועצת המחוז. שנתיים לאחר מכן, התקבלה פקודת החירום הממשלתית מספר 31 מ2002 אך איש לא קיבל החלטה מקומית כי יש לשנות את שם הרחוב הזה, אומר CHITAC. לדבריו, לאחרונה גילה כי הוגשו בקשות חוזרות ונשנות לעיריית קונסטנצה, שראשי העיר הקודמים התעלמו מהן. התהליך המינהלי של שינוי שם הרחוב לא הושלם בגלל היעדר הרצון הפוליטי של הממשל הסוציאל-דמוקרטי לשעבר, אומר CHITAC.



    אני בעד לשנות את שם הרחוב, יש לי את הכוונה ואת כל הרצון והזמינות לתקן את הבעיה, לאחר ניתוח ההשפעות וההשלכות הניהוליות הספציפיות, כתב ראש העיר, שקובע כי מעולם לא הכחיש את תפקידו המזיק של אנטונסקו ואת פגיעתו ביהודי רומניה.

  • שם של רחוב בעיירה ראשון בדצמבר

    שם של רחוב בעיירה ראשון בדצמבר

    עיירה 1 בדצמבר, מדרום לבוקרשט, תוותר על השם יון אנטונסקו שניתן לרחוב מקומי. אנטונסקו היה מנהיג הפשיסטי לשעבר של רומניה, הודיע ​​המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”. אלה חדשות טובות, המחזירות את המצב לנורמליות, כותב המכון, ומוסיף כי המועצה המקומית של העיירה החליטה לשנות את שמו של רחוב יון אנטונסקו, בעל בריתו של היטלר, שהורשע לימים בפשעי מלחמה. השם החדש של הרחושב יהיה רחוב הנצחון, Strada biruintei


    מאז 2016, אנו מצפים כי אותו דבר יקרה גם בקונסטנצה (דרום מזרח) שם גם יש רחוב על שמו של יון אנטונסקו, מוסיף מכון “ויזל”.



    המכון דרש את החלפת השם במשך 4 שנים האחרונות. המכון פנה לבית העירייה ולנהלת מחוז קונסטנצה, ללא כל תוצאה.



    אני מאמין שרק תביעות משפטיות יכולות לגייס מוסדות מסוימים לביצוע מחוות זיכרון מינימליות, אומר אלכסנדרו פלוריאן, מנכ”ל המכון. על אף שקיימת חקיקה האוסרת על ארגונים, סמלים ומעשים פשיסטיים, לגיונרים, גזעניים או שנאת זרים וקידום פולחן לאנשים האשמים בפשעי רצח עם ופשעי מלחמה, מוזיאון מחוז ARGES שבפיטשטי (דרום רומניה) מציג מ2012 פסל של יון אנטונסקו, והסיור במוזיאון יכול לתת לך את הרושם שאנטונסקו היה מנהיג גדול של רומניה, אמר אלכסנדרו פלוריאן.



    הוא אמר כי בערים שונות ישנם עדיין רחובות הנקראים על שמו של אנטונסקו, אך גם על שמם של אנטישמים אחרים כמו הרחוב ובית הספר התיכון מירצה וולקנסקו בבוקרשט שם נמצא גם פסל של האיש הזה.



    פלוריאן הזכיר כי וולקנסקו, פילוסוף, פובליציסט, סוציולוג ופוליטיקאי רומני, הורשע בפשעי מלחמה, והוא היה חבר בממשלת יון אנטונסקו. ישנם שני פסלים של אלברט ווס, הונגרי אתני מטרנסילבניה, שאחרי המלחמה, במשפט בקלוז ברומניה, הורשע כפושע מלחמה. יש רחוב ראדו גיר בקלוז שבצפון מערב רומניה. עלי להזכיר שהמשורר ראדו גיר הורשע גם בפשעי מלחמה גם, אך שום דבר לא משנה ולא משכנע את אלה שאחראים על שינוי המצב, הוסיף פלוריאן.

  • פנייה למשרד המשפטים הרומני בעניין פושע מלחמה

    פנייה למשרד המשפטים הרומני בעניין פושע מלחמה

    סגן נשיא של איגוד הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו ווקסלר, פנה לשר המשפטים הרומני, CATALIN PREDOIU בבקשת בדיקת תיק שנפתח ע”י יורשיו של של פושע מלחמה. בקשות לשיקום ובדיקת העונש שנגזר נגד פושע המלחמה הוגשו לבית הדין הצבאי לערעורים בבוקרשט במקרה של פושע המלחמה ניקולה א. מקיצי, שנידון למוות, כשעונשו שונה למאסר עולם בגין הטבח באודסה, היום באוקראינה, מ אוקטובר 1941.



    ביקשתי מראש הממשלה ושר המשפטים להעביר לי את עמדת הממשלה הרומנית ביחס לבקשות שהגיש בנו של MACICI : בקשתי לדעת מה היא עמדתו הכללית של משרד המשפטים לאחר נפילת הקומוניזם, בדצמבר 1989, בדבר שיקום ו / או תיקון העונשים שקבלו פושעי מלחמה אשמים בפשעים נגד האנושות נגד האוכלוסייה היהודית, מקרים שהרשויות בדקו בעבר: בקשתי גם כמו לדעת אם משרד המשפטים יישם הלכה למעשה החקיקה בנושא מניעה ומאבק באנטישמיות ואיסור פולחן פושעים מלחמה, כתב וקסלר.



    בזמן טבח באודסה,גנרל MACICI (1886-1950) היה מפקד חיל הצבא הרומני השני. ישנן עדויות ומסמכים רבים על מעורבותו של MACICI בטבח יהודי אודסה.



    הטבח באודסה התחיל בערב ה- 22 באוקטובר 1941, כנקמה נגד האוכלוסייה האזרחית בעקבות פיצוץ הפיקוד הצבאי הרומני בעיר על ידי פרטיזנים וחיילים סובייטים. ב- 24 באוקטובר 1941 קיבל הגנרל מקיצי מהקבינט הצבאי של מרשל יון אנטונסקו, בעל בריתו של היטלר ומי שהנהיג את רומניה באותם הימים, במסר טלגרפי, את פקודת התגמול נגד יהודי אודסה.



    כמעט 25,000 יהודים אזרחיים נהרגו, בהם נשים, קשישים וילדים. בהמשך, גנרל ISOF IACOBICI, ראש המטה הכללי, הזכיר כי “תחת פיקוחו של הגנרל NICOLAE MACICI, בוצעו פעולות תגמול לפי הפקודת מבוקרשט”. 45,000 יהודים נוספים נשלחו מאודסה למחנה הריכוז בוגדנובקה, שם הם נהרגו לאחר כחודשיים.



    פשעים נגד אנושות הן ללא מגבלות זמן תקפות, הן מבחינה משפטית והן מבחינה מוסרית, כותב חבר הפרלמנט ווקסלר. שום דבר לא יכול למחוק את זכרם של האנשים שנהרגו בתמימות, את חוסר האנושות המוחלטת והטרגדיות שבאו לאחר כך. לצד הגברת סבלם של ניצולי השואה וצאצאיהם, השיקום של פושע מלחמה ע”י מערכת המשפטית הרומנית יביא נזק חמור לתדמיתה הבינלאומי של רומניה מעריך סילבי ווקסלר.



    פנייה למשרד המשפטים הרומני בעניין פושע מלחמה


    סילביו וקסלר פנה לשר המשפטים הרומני בנוגע לבקשה לבדיקת עונשו של פושע מלחמה.



    סגן נשיא של איגוד הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו ווקסלר, פנה לשר המשפטים הרומני, CATALIN PREDOIU בבקשת בדיקת תיק שנפתח ע”י יורשיו של של פושע מלחמה. בקשות לשיקום ובדיקת העונש שנגזר נגד פושע המלחמה הוגשו לבית הדין הצבאי לערעורים בבוקרשט במקרה של פושע המלחמה ניקולה א. מקיצי, שנידון למוות, כשעונשו שונה למאסר עולם בגין הטבח באודסה, היום באוקראינה, מ אוקטובר 1941.


    ביקשתי מראש הממשלה ושר המשפטים להעביר לי את עמדת הממשלה הרומנית ביחס לבקשות שהגיש בנו של MACICI : בקשתי לדעת מה היא עמדתו הכללית של משרד המשפטים לאחר נפילת הקומוניזם, בדצמבר 1989, בדבר שיקום ו / או תיקון העונשים שקבלו פושעי מלחמה אשמים בפשעים נגד האנושות נגד האוכלוסייה היהודית, מקרים שהרשויות בדקו בעבר: בקשתי גם כמו לדעת אם משרד המשפטים יישם הלכה למעשה החקיקה בנושא מניעה ומאבק באנטישמיות ואיסור פולחן פושעים מלחמה, כתב וקסלר.


    בזמן טבח באודסה,גנרל MACICI (1886-1950) היה מפקד חיל הצבא הרומני השני. ישנן עדויות ומסמכים רבים על מעורבותו של MACICI בטבח יהודי אודסה.


    הטבח באודסה התחיל בערב ה- 22 באוקטובר 1941, כנקמה נגד האוכלוסייה האזרחית בעקבות פיצוץ הפיקוד הצבאי הרומני בעיר על ידי פרטיזנים וחיילים סובייטים. ב- 24 באוקטובר 1941 קיבל הגנרל מקיצי מהקבינט הצבאי של מרשל יון אנטונסקו, בעל בריתו של היטלר ומי שהנהיג את רומניה באותם הימים, במסר טלגרפי, את פקודת התגמול נגד יהודי אודסה.


    כמעט 25,000 יהודים אזרחיים נהרגו, בהם נשים, קשישים וילדים. בהמשך, גנרל ISOF IACOBICI, ראש המטה הכללי, הזכיר כי “תחת פיקוחו של הגנרל NICOLAE MACICI, בוצעו פעולות תגמול לפי הפקודת מבוקרשט”. 45,000 יהודים נוספים נשלחו מאודסה למחנה הריכוז בוגדנובקה, שם הם נהרגו לאחר כחודשיים.


    פשעים נגד אנושות הן ללא מגבלות זמן תקפות, הן מבחינה משפטית והן מבחינה מוסרית, כותב חבר הפרלמנט ווקסלר. שום דבר לא יכול למחוק את זכרם של האנשים שנהרגו בתמימות, את חוסר האנושות המוחלטת והטרגדיות שבאו לאחר כך. לצד הגברת סבלם של ניצולי השואה וצאצאיהם, השיקום של פושע מלחמה ע”י מערכת המשפטית הרומנית יביא נזק חמור לתדמיתה הבינלאומי של רומניה מעריך סילבי ווקסלר.

  • שיעור היסטוריה אחרת – ממשיך עם הקהילה היהודית בבוקרשט

    שיעור היסטוריה אחרת – ממשיך עם הקהילה היהודית בבוקרשט

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” המשיך בפרויקט החינוכי המקוון “שיעור היסטוריה אחרת”. הפרק השלישי כלל סיפורי חיים מהקהילה היהודית בבוקרשט בראשית המאה העשרים, אך גם על משפחתו של הרב גוטמן במהלך פוגרום בוקרשט בינואר 1941.



    הקהילה היהודית בבוקרשט הייתה בין הגדולות ברומניה. בסוף המאה ה -19, 40,000 היהודים ייצגו 14% מאוכלוסיית העיר, ובסוף התקופה שבין מלחמת העולם התגוררו בבוקרשט יותר מ- 95,000 יהודים. בשנות השלושים של המאה העשרים היו יותר מ- 40 בתי כנסת, שני בתי קברות, שני בתי חולים, שני בתי יתומים, שני בתי אבות ו -19 בתי ספר יהודיים בעיר.



    בהדרגה, החל משנת 1938, הוגבלו זכויות היהודים. בסתיו 1940, במהלך השלטון הלאומני של הלגיון הפשיסטי הפוליטיקה אנטישמית הפכה לשיטתיית. שיא האלימות נגד יהודים בבוקרשט התרחשה בינואר 1941. מאבקי הכוח בין הגנרל יון אנטונסקו, ראש המדינה ובעל בריתו של היטלר, ולבין שותפיו לממשלה, אנשי תנועה הלגיון , הסלימו בין 21 ל- 23 בינואר 1941, כשבין הלגיון לצבא ברשותו של יום אנטונסקו היתה עימות פתוחה ברחובות בוקרשט.



    תוך כדי עימות זו התרחש פוגרום כנגד יהודי בוקרשט. שכונות יהודיות נבזזו, מאות חנויות ובתי מלאכה, בתים פרטיים נהרסו על ידי לגיונרים. בתי כנסת הועלו באש. הכל התרחש מבלי שהרשויות התערבו. מאות יהודים נלקחו מבתי כנסת, מבתיהם או מרחובות ועוכבו, נשדדו, הוכו או נהרגו. בימי הפוגרום 125 יהודים איבדו חייהם.



    הפרויקט מספר גם את סיפורו של הרב גוטמן, רב הקהילה היהודית בבוקרשט. הרב ובניו הגדולים, אינקו ויוסיף, נלקחו למטה הלגיון, הוכו והושפלו כמו כל שאר היהודים שהובאו. לפנות בוקר נלקחו הרב גוטמן ושני בניו יחד עם כמה עשרות אנשים נוספים במשאית שהגיעה ליער גילבה, ליד בוקרשט, שם אנשי הלגיון ירו בהם. הרב שרד באורח פלא, אך שני בניו מתו כשהוא היה קבור הרב קם ויצא אל הכביש, בלי לדעת לאן הוא הולך. הוא הגיע לבית העירייה בגילבה, שם הכניסה אותו קבוצת לגיונרים לחדר עם יהודים אחרים ששרדו את ההוצאות להורג. כאן הוכו שוב, ואחרי נפילת החושך הם הובאו חזרה ליער. גם הפעם הרב נשאר שרד את הירי. כאשר הוא שוב משוטט מבולבל, הוא הגיע שוב לבית העירייה בו הוא ננעול תחת שמירה. בסופו של דבר, הזנדרמים כבשו את בית העירייה והרב נמלט .מעל 90 יהודים נהרגו ביער גילבה.