Tag: אנטישמיות

מריאן מוטוקו, גבר בן 53 ממחוז דולג’ שבדרום רומניה, נשלח בפני השופטים מכיוון שבין 2022 ל-2024 פרסם עשרות סרטונים המסיתים לשנאה ולאלימות נגד יהודים.

הוא פרסם סרטונים ברשת חברתית המסיתים לשנאה ואלימות נגד יהודים, קידם מושגים או דוקטרינות אנטישמיות, השתמש בסמלים פשיסטיים, לגיונרים, גזעניים או שנאת זרים, והכחיש את השואה.

לטענת התובעים, מטרתו הייתה לגייס עוקבים לסרטונים שלו על מנת ליצור גרעין בעל אוריינטציה ימנית קיצונית. הוא רצה להקים תנועה לאומית בהנהגתו ולצורך כך הוא ביקש וקיבל תרומות כספיות.

התובעים פתחו תיק פלילי בדצמבר 2024 בגין “הסתה לשנאה ואפליה” ו”קידום, בפומבי, בכל דרך, של רעיונות, מושגים ודוקטרינות אנטישמיות”.

מריאן מוטוקו הוא חבר קרוב ותומך של קלין ג’ורג’סקו, מועמד לנשיאות רומניה, המואשם בהצהרות פרו-רוסיות, פרו-לגיונריות, אנטי-איחוד האירופי ואנטי נאט”ו.

נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER), חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, מונה לנציג העליון של הפרלמנט הרומני למאבק באנטישמיות, הגנה על זכרם של קורבנות השואה ופיתוח החיים היהודיים.

מוניתי לנציג העליון של הפרלמנט הרומני, שמטרתו העיקרית היא להילחם באנטישמיות, להגן על זכרם של קורבנות השואה ולפתח חיים יהודיים, אמר וקסלר.

התפתחות בטוחה של החיים היהודיים ברומניה, שמירה על הוראת הנושא ‘היסטוריה יהודית’. השואה והרחבת החינוך על השואה, המאבק בניסיונות שיקום או קידום תדמיתם של התנועה הלגיונרית ופושעי מלחמה, אמונות מיסטי-דתיות ואנטישמיות, תיאוריות קונספירציה ודיסאינפורמציה, יחד עם התפתחות חקיקה לגבי קהילות יהודיות ברומניה, תרומתה של התרבות היהודית והקהילה היהודית ברומניה , פירט נציג הקהילה היהודית ברומניה.

הפרלמנטר הודיע ​​כי יעשה כל שביכולתו כדי להשיג את המטרות שלמענן מוניתי. אני מאוד מאמין בחשיבותו של שלטון החוק ובערך של החוק.

אני מאוד מאמין בנורמליות. אעשה כל שביכולתי כדי להשיג את המטרות הללו. התמיכה שניתנה לניצולי השואה ופיתוח החיים היהודיים ברומניה היו ונשארו המרכיב המרכזי, המוסרי והמעשי, במנדט שלי.

אני מעריך במיוחד את הקונצנזוס הפוליטי ואת תמיכתן של הקבוצות הפרלמנטריות במועמדות זו. “אני מודה להם על האמון וההערכה”, אמר וקסלר.

התובע הכללי של רומניה, אלכס פלורנסה, דיבר על תיקון החקיקה הפלילית והחמרת העונשים למי שמסית למעשי אלימות, שנאה או אפליה בסביבה המקוונת, אך גם בגין קידום זיכרון של מנהיגי ארגון הפאשיסטי, הלגיונרים,. העצה באה בהקשר הנוכחי שבו ישנה התחדשות במרחב הציבורי של   ההסתות לאלימות, שנאה ואפליה. התובע הכללי מתלונן על המספר המופחת של הודעות שהוגשו על ידי רשויות, גופים ציבוריים  ומשפטיים, וכן על אי בהירות פקודה ממשלתית  מס. 31/2002, הבסיס החוקי למאבק באנטישמיות . בעיה ראשונה שזוהתה היא העובדה שהוראות חוק מסוימות צריכות להתפרש בקפדנות ולהפעיל באופן דרסטי את רמת האחריות הפלילית של מי שעובר על החוק.

לא מזמן משרד המשפטים ארגן את המפגש הראשון של קבוצת עבודה בין-מוסדית לניתוח החקיקה בנושא פשעי שנאה, מעשי אלימות או איומים במרחב הציבורי, איסור על ארגונים, סמלים פשיסט, לגיונרי, גזעני או שנאת זרים. כמו דנו באיסור קידום הזיכרון של האשמים בפשעי רצח עם נגד האנושות ופשעי מלחמה. קבוצת העבודה ניתחה פערים במסגרת החקיקתית בנושא, העלולים לגרום לליקויים בפעילותם המעשית של גופי החקירה הפליליים. המסקנות והצעות  יפורסמו עד סוף ינואר 2025.

המכון לחקירת פשעי הקומוניזם וזיכרון הגלות ברומניה ביקש מהתובע הכללי להכניס את המוסד לקבוצת העבודה של הפרקליטות הכללית שהוקמה כדי לדון בהחמרת החקיקה במטרה להילחם בתופעת הפשיזם ואידיאולוגיות קיצוניות. המוסד ביקש להיכלל בקבוצת העבודה של המומחים של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

ממכון “אלי ויזל” נמסר כי הממוצע השנתי של מספר הפניות אינו מדד משמעותי, הרבה יותר חשוב הוא מדד הפתרונות והגנתם על החוק.  מניסיון המכון, מספר רב של הפניות נותרו ללא פתרון במשך מספר שנים. גישתו של התובע הכללי, כותב מכון “ויזל”, לא מזכירה כי במסגרת האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה 2024-2027 ישנו סעיף העוקב אחר יישום המסגרת המשפטית במקרה של עבירות ספציפיות.

בשנת 2021, דו”ח הראה כי שיטת אכיפת החוק לוקה בחסר. לכן, הצהרת היועץ המשפטי לממשלה היא יותר תרגיל תדמיתי ל”הצדקה” של בעיה מבנית שהוא מודע לה מזה זמן רב, מבלי לנקוט באמצעים ופעולות קונקרטיות כדי לתקנה.

מרקו מקסימיליאן כץ, המנהל המייסד של המרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות ברומניה (MCA Romania), מתח ביקורת על ההסברים שנתן התובע הכללי אלכס פלורנטה לכישלון במאבק בקיצוניות ובאנטישמיות.

הוא הגדיר את דברי התובע כ”בקשה מביכה לשינוי החקיקה, ניסיון להצדיק אי יישום חוקים קיימים במשך 22 שנים”. ב-22 השנים הללו, MCA Romania הגישה, במיוחד לתשומת לבו של משרד התובע הכללי של רומניה, מאות פניות ותלונות שנוצרו עקב הפרות בוטה של ​​החוקים הקיימים. כל התלונות או שנדחו או שנשארו ללא תגובה. 22 שנים, למרות החקיקה המוצגת לקהילה הבינלאומית כהישג גדול במאבק באנטישמיות ברומניה, אנטישמים ומכחישי שואה נשארו חופשיים, ובכך המדינה עודדה אותם להמשיך ולהעביר אלפי הודעות בעלות אופי אנטישמי, מסרים שגרמו להגברת השנאה כלפי יהודים ולאחרונה,  כלפי ישראל, כתב המקור המצוטט.

דבריו של התובע הכללי יוצרים מצב שיאפשר את המשך אי יישום החוק לעוד שנים רבות קדימה, סבורים ב-MCA רומניה.

המאבק באנטישמיות נמצא על סדר היום של ממשלת הקואליציה החדשה של רומניה, שהוקמה על ידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD), המפלגה הלאומית הליברלית (PNL), האיחוד הדמוקרטי ההונגרי של רומניה (UDMR) והקבוצה הפרלמנטרית של מיעוטים הלאומיים.

מאבק בקיצוניות, אנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבור מסית לשנאה, הוא אחד מצירי הפעולה החשובים  של הממשלה החדשה. קידום תכניות, פרויקטים וחקיקה המאפשרים לשמר את זהותן של קהילות מיעוטים לאומיים הוא עדיפות נוספת של הממשלה.

העדיפות של הממשלה החדשה חייבת להיות לתמוך בכלכלה, אמר נשיא ה-UDMR, חבר הפרלמנט קלמן הנור, שציין כי אנו נמצאים בעיצומו של משבר פוליטי גדול, המוצב על גבי משבר תקציבי המודגש בגירעון משמעותי שנרשם בסוף 2024. מטרה מהותית נוספת היא המאבק בשנאת זרים ובאנטישמיות והבטחת זכויותיהם ובטיחותם של המיעוטים האתניים, אמר קלמן.

הקבוצה הפרלמנטרית של המיעוטים הלאומיים מסתכלת למערב, כי אנחנו רוצים שרומניה תחזור להיות מדינה חזקה. מדינה חזקה לא סובלת שנאת זרים ואנטישמיות, הכריז ראש הקבוצה הפרלמנטרית של המיעוטים, חבר הפרלמנט  Varujan Pambuccian

שוטרים משירות החקירות הפליליות ממחוז דולג’ (דרום רומניה) עצרו ל24 שעות גבר בן 53 ממחוז דולג’. האיש נעצר במקרה של הפצת אנטישמיות.

לאחר חיפוש בביתו האיש מואשם בהסתה לשנאה ולאפליה, בקידום במרחב הציבורי  של אנטישמיות, שימוש פומבי בסמלים פשיסטים, לגיונרים, הכל באמצעות פייסבוק.

האיש שהעלה 26 הודעות, מואשם בעבירות של הסתה לשנאה בצורה מתמשכת.

בעשרות הודעות אחרות הוא קידם שימוש בסמלים פשיסטיים והכחשת השואה. לטענת החוקרים, במהלך החיפושים שבוצע בביתו של החשוד התגלו ונתפסו חפצים ששימשו לביצוע העבירות שנחקרו וכן כלי נשק לבנים.

בין אפריל 2022 ליולי 2024, האיש פרסם לכאורה 29 סרטונים ברשת חברתית שבהם הוא מסית לשנאה ולאלימות נגד יהודים, מקדם תואריות אנטישמיות, השתמש בסמלים לגיונרים והכחיש את השואה.

המטרה הייתה לגייס תומכים בהקמת גרעין בעל אוריינטציה ימנית קיצונית תחת כיפתה של ‘תנועה לאומית’ שהאיש פעל כדי להקימה, תוך הפצת בקשות לקבלת תרומות כספיות.

לרומניה יש כבר זמן רב חוק נגד קיצוניות פוליטית. אולם חוק זה לא מילא את ייעודו המניעתי. כעת הוא הופעל כדי למנוע אסון, כדי למנוע את מותה של הדמוקרטיה.

חלק מהאנשים או הארגונים שנמצאים כיום בחקירה פלילית מוזכרים בפומבי כבר כמה שנים על ידי מכון “אלי ויזל” מסר אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, על רקע ביטול הבחירות לנשיאות ברומניה בעקבות האשמות על התערבות רוסית לטובת מועמד נחשב פרו-רוסי, אנטי-איחוד האירופי, אנטי נאט”ו, אנטישמי וניאו-לגיונרי.

ב-25 בנובמבר, לאחר הסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות, מסר מכון “אלי ויזל” הודעה לעיתונות, שבה נמסר בדאגה: “אנו מאמינים כי מגיעה תקופה שבה יש צורך באתחול מחדש ושינוי פרקטיות ומנטליות.

ביום חמישי, 5 בדצמבר, העצרת למען הדמוקרטיה ונגד הפשיזם בבוקרשט שאורגנה על ידי החברה האזרחית, בה השתתפו כמה אלפי אנשים, הייתה סימן ראשון לכך שמשהו קורה ברומניה, אומר המקור המצוטט. לאחר ביטול כל תהליך הבחירות על ידי בית המשפט לחוקה, החלו מספר פעולות משטרה וז’נדרמריה עקב הפרה אפשרית של פקודה הממשלתית 31 מ2002 בנוגע לאיסור על ארגונים וסמלים בעלי אופי פאשיסטי, לגיונרי, גזעני או שנאת זרים, קידום זיכרם של אשמים בפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.

למעשה, אנו עדים לתחילתם של הליכי החקירה הפלילית נגד כמה אנשים או ארגונים שעלולים להיות אשמים בקידום בפומבי של זיכרון התנועה הלגיונרית, ארגון פשיסטי שהיה פעיל ברומניה שבין המלחמות. זה היה  ארגון חצי-צבאי שביצעה פשעים נגד האוכלוסייה היהודית, מנהיגים פוליטיים או אישים ליברלים. כולם מסכימים שזה היה ארגון טרור שקידם מדיניות של כפייה, דיכוי ורצח, ערכים טוטליטרייסטים, הסביר פלוריאן.

הניתוח הראשון על גילויי אנטישמיות ומסרי הכחשת שואה פורסם בשנת 2007. באותה תקופה התמקדנו באופן שבו פוליטיקאים, תקשורת המונים או מובילי דעה מתבטאים. עם הזמן הוגשו גם תלונות פליליות. ברומניה רווחה המנטליות שלפיה הם ביטויים שוליים, ולקיצוניים יש את הזכות להתבטא.  ביחד עם זאת אסור לעבור על החוק, על פקודת חירום מס’. 31/2002, אשר נדחפה הצידה 22 שנים, אמר פלוריאן.

חשוב להבין שהפעלת פקודה הממשלתית 31 מ2002 היא רק בתחילתה. מניעה פירושה תגובת ההחברה האזרחית ושל המעמד הפוליטי בכל פעם שיש עבירה על החוק. תגובת החוק כרוכה בפעולה של המשטרה, הז’נדרמריה, הפרקליטות, מערכת המשפט בכל פעם שהדבר מתבקש, הוסיף מנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

ההיסטוריון האמריקאי גרנט טי הרווארד, מחבר הספר ‘מלחמת הקודש של רומניה’. הצבא, המוטיבציה והשואה’, ערך סיור ברומניה, בהזמנת המוזיאון הלאומי של בוקובינה. הוא נפגש עם קוראים מסוצ’בה, דורוהוי (צפון רומניה), יאסי (צפון מזרח), גלאטי (מזרח), קונסטנטה (דרום מזרח) ובוקרשט. החוקר הוזמן למרכז ללימודי ישראל, במסגרת בית הספר הלאומי ללימודים פוליטיים ומנהליים, שם שוחח עם התלמידים על תפקידו של הצבא הרומני בשואה.

בספרו שתורגם לאחרונה לרומנית, כותב הארווארד על 4 הסיבות העיקריות שהובילו חיילים לבצע זוועות בחזית המזרחית : לאומיות, אנטישמיות, דת ואנטי-קומוניזם. הספר מסביר את ההשלכות הרות אסון של מניפולציה אידיאולוגית ושנאה אתנית, תוך שימת דגש על חשיבות נטילת האחריות ההיסטורית.

הרווארד משרטט תמונה מושכת במיוחד של האופן שבו השפיעו אירועים בקו החזית על היחס ליהודים בשטחים הכבושים. בשילוב ההיסטוריה הצבאית עם הפרספקטיבה על המוטיבציה האידיאולוגית של הצבא הרומני, הספר מהווה תרומה חשובה להבהרת נושא זה, כתב ה-Los Angeles Review of Books.  המאמר מציע הערכה מחודשת של התפקיד שמילאה רומניה במלחמה שהחלה גרמניה הנאצית נגד ברית המועצות מנקודת מבט שפחות מטופלת בהיסטוריוגרפיה הרומנית, זו של המניעים הגזעיים והלאומיים שהיו בסיס לאלימות שביצעו החיילים הרומנים. בשטחים המשוחררים מבסרביה ומצפון בוקובינה, כתבה מיוארה אנטון, מהמכון להיסטוריה ‘ניקולה איורגה’.

גרנט טי הרווארד עובד במרכז להיסטוריה צבאית של צבא ארה”ב. הוא השיג את התואר הראשון שלו בהיסטוריה מאוניברסיטת בריגהם יאנג (2009) ואת התואר השני שלו מאוניברסיטת אדינבורו (2010). הספר מייצג את עבודת הדוקטורט שלו מ-2018 באוניברסיטת טקסס A&M הוא היה מרצה במרכז היהודי אושוויץ, חוקר פולברייט ברומניה ומרצה במרכז מנדל במוזיאון האמריקני להנצחת השואה.