Tag: בוקרשט

עברו 84 שנים מאז הפוגרום בבוקרשט, שהלגיונרים ביצעו בין התאריכים 21-24 בינואר 1941.

הקהילה היהודית של בוקרשט מסרה שכולנו זוכרים בצער עמוק את הפוגרום של 1941. בתחילת מלחמת העולם השנייה, יהודים מערים שכנות עברו לבוקרשט כי שהם חשבו שזה מקום בטוח יותר. בין 21 לינואר 1941 לבין 24 בינואר 1941 הלגיונרים מרדו בשלטונו של מרשל יון אנטונסקו, שרצה לחסום אותם מלתפוש את השלטון ברומניה. במהלך המרד פרצה אלימות נגד היהודים.

עסקים ובתי כנסת נהרסו ונבזזו, יהודים נחטפו מבתי הכנסת ומהרחובות, רובם על פי רשימות שהוכנו מראש. תוך 3 ימים נרצחו מעל 125 יהודים, נהרסו 25 מקדשים ובתי כנסת,כש616 חנויות ו-547 בתים נשרפו, נהרסו, נהרסו ונבזזו. הפוגרום פגע ישירות על למעלה מ-3,500 יהודים. ימי הזוועה הללו הותירו פצעים עמוקים בזיכרון הקולקטיבי ומזכירים לנו את חשיבות המאבק בשנאה, חוסר סובלנות ואנטישמיות, מסרה הקהילה היהודית של בוקרשט.

 “הייתי אז בת 15, שמעתי באותו לילה טרגי שאנחנו, היהודים, לא בני אדם ואנחנו לא ראויים לחיות”, אמרה חוה גוטמן, בתו של רב הקהילה היהודית בבוקרשט. בלילה של 21 בינואר 1941, הלגיונרים פרצו לביתם, נמסר המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

בימי הפוגרום נחטפו מאות יהודים שהובאו למטה הלגיונרי בCALEA CALARASI

90 מהם נלקחו ליער ג’ילווה, ליד בוקרשט, שם הם נרצחו. רציחות בוצעו גם בבית המטבחיים, בשכונת Bucurestii Noi או ב Funeni ו- Pantelimon, וכן בבתי הקורבנות. יהודים עונו גם במטה משטרת הבירה, בבית הכנסת מלבין או בתחנות משטרה שונות, מזכיר מכון “ויזל”. בהקשר זה המכון אירח סטודנטים מהמכללה הטכנית “ג’ורגה אסאכי” שבאו כדי ללמוד על משמעות הפוגרום בבוקרשט.

שגרירות ישראל ברומניה מסרה שאי אפשר לשכוח את הפוגרום העקוב מדם בבוקרשט, בינואר 1941. לא נשכח את שלושת הימים של אלימות קשה נגד יהודי בוקרשט, ימים בהם הם הוכו, הושפלו ונרצחו באכזריות. חלקם נתלו על ווים בבית המטבחיים הקהילתיים חלקם נורו בראש. היום ותמיד אנו נזכור אותם ונכבד את זכרם, מסרה שגרירות ישראל ברומניה.

לאחר שלפני חודשים המרכז למעקב ולמיגור האנטישמיות ברומניה, MCA ROMANIA הודיע  לעיריית בוקרשט על גרפיטי פאשיסטי שצוייר על עמודי אחד הגשרים המרכזיים בבוקרשט, משטרת בוקרשט הודיעה שהיא שמה לב  לסמל התנועה הלגיונרית הנ”ל.

ברומניה, קידום אידיאולוגיה פשיסטית, גזענית או שנאת זרים, באמצעות תעמולה, המבוצעת בכל אמצעי, בפומבי, או הסתה לשנאה או אפליה, הוא פשע. המשטרה הודיעה שהיא פועלת כדי לזהות את מבצעי הפשע.

התנועה הלגיונרית ברומניה הייתה ארגון פשיסטי שפעל בשנות ה-30 וה40. היא אחראית על פשעים ורציחות פוליטיים רבים , כולל פוגרום בוקרשט בינואר 1941, שבו נהרגו למעלה ממאה ועשרים יהודים.

שגרירות ישראל ברומניה שיגרה איחולים לשנה החדשה 2025. שנה 2025 טובה מישראל. אנו מתפללים שהשנה החדשה תביא לנו שלום, יציבות ואיחוד מחדש עם יקירינו המוחזקים כבני ערובה בעזה, נמסר מהנציגות הדיפלומטית בבוקרשט. תודה על התמיכה שנתתם לנו לאורך שנת 2024. חברים יקרים, אנו מאחלים לכם שנה טובה, כתבה שגרירות ישראל.

בהודעתו של סגן השגריר רמי טפליצקי, הדיפלומט הישראלי מסר כי בתחילת השנה הזו, מחשבותינו הן עם החטופים הישראלים ועם משפחותיהם. הנחישות שלנו להחזיר את כולם הביתה נותרה בלתי מעורערת. אנו חוזרים ומדגישים את יכולתו של העם הישראלי להתגבר על כל אתגר, הוסיף סגן השגריר.

בבית הכנסת קוראל בבוקרשט התקיים פסטיבל חנוכה תשמ”ה.  המשתתפים נהנו משירי החנוכה המסורתיים יחד עם מקהלת הילדים נסים מוזיקלים, להקת הכלייזמרים של בוקרשט והחזן עמנואל פושטאי, כמו גם מסיפור  דריידל, בביצוע ג’ני ברנדה וקסלר, שחקנית התיאטרון היהודי הממלכתי.

נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, שגריר מדינת ישראל ברומניה, ליאור בן דור, נציג המיעוט הגרמני בפרלמנט הרומני, אובידיו גנץ, סגן ראש הנציגות הדיפלומטית של ארה”ב ברומניה, מייקל ל. דיקרסון השתתפו באירוע.

השקעות במגורים עוברות למחוז אילפוב, אך הלחץ על התנועה בבוקרשט יגבר. מיזמי התשתית הגדולים שמתבצעים – כביש הטבעת החדש של עיר הבירה A0 וקו המטרו M6 שיחבר את נמל התעופה הבינלאומי בוקרשט אוטופני לתחנת הרכבת בוקרשט צפון – יעבירו את העניין של המשקיעים לאילפוב, אך הלחץ על התנועה בבוקרשט יגדל, בשל היעדר מוסדות חינוך, רפואה ושירותים באזור המדובר, לדברי המומחים. השכר הנטו הממוצע בבוקרשט הוא ב־25% מעל הממוצע הארצי, בעוד שעיר הבירה מכילה כמעט 20% ממספר העובדים הכולל ברמה הארצית, מה שמוביל לביקוש גבוה לדיור מודרני.

ב־10 השנים האחרונות מחירי הדירות החדשות עלו ב־74%, הביקוש עלה ב־85% והעסקאות ב־69%. בהשוואה לשנת 2014, הביקוש לדירות חדשות להשכרה גדל ב־340%, מספר ההשכרות ב־220%, בעוד שהגידול בדמי השכירות עמד על 37%. ההתפתחויות בסקטור המגורים החדשים מבוססות על עשור של צמיחה כלכלית. התוצר המקומי הגולמי של רומניה גדל פי 2.5 בתקופה 2013 – 2023. עם אוכלוסייה של 2.2 מיליון תושבים, כמעט 152,000 יחידות מגורים נמסרו בבוקרשט ובאילפוב בעשר השנים האחרונות. מלאי הדיור נותר מיושן ברובו, ולפי Eurostat, רומניה היא אחת המדינות עם שיעור הצפיפות הגבוה ביותר בדירה, למעלה מ־40%. בטונארי (Tunari), אוטופני (Otopeni) או קורביאנקה (Corbeanca), יישובים בקרבת בוקרשט, מחירי הקרקעות עלו מ־100 אירו למ”ר ב־2022, ל־250 אירו למ”ר ב־2024 עבור מיקומים עם גישה טובה ומתקנים. כמו כן, מתחמי דיור בקהילה מגודרת מהווים פתרון יותר ויותר פופולרי, בשל התועלות החברתיות והביטחוניות המוצעות. קהילה מגודרת היא קהילת מגורים או מתחם דיור המתוחם בחומות וגדרות.

המחיר הממוצע של יחידות מגורים חדשות בבוקרשט עלה ל־1,709 אירו למ”ר שמיש, בסמסטר הראשון של 2024, עלייה של כמעט 30% בהשוואה לסמסטר הראשון של 2019. דירות חדשות התייקרו בכל השכונות בבוקרשט. העליות בחלק מהמקרים התקרבו ל־80% – 90% תוך 5 שנים. גם בשכונה הזולה ביותר המחירים המבוקשים גבוהים בכמעט 50% מאשר בשנת 2019. המומחים בתחום מזהירים כי ישנם אזורים בהם ‘נלחמים’ אפילו 20 רוכשים פוטנציאליים, על רקע המחסור בהיצע, על כל נכס שמוצע למכירה.
הקונים משלמים את מירב הכסף כדי לעבור למגורים חדשים הממוקמים באזור צפון ומרכז העיר. בשני אזורים אולטרה מרכזיים המחיר המבוקש עולה על 3,000 אירו למ”ר שמיש. למרות העלייה במחירים, העניין בנכסי פרימיום בצפון המפותח של בוקרשט ממשיך לגדול. הביקוש לווילות מעל 500,000 אירו ואף מעל מיליון אירו נמצא בעלייה, שוק הנדל”ן של נכסי פרימיום ופרימיום פלוס נמצא בפיתוח מתמשך.

אנשי התרבות הספרדית מרומניה, ישראל, בולגריה וטורקיה מתכנסים במרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט, בין ה-4 ל-6 בנובמבר, למהדורה השביעית של ימי התרבות הספרדית. הציבור צפוי למסע אל עולם התרבות הספרדית, שלאורכו יגלו את ההיסטוריה, המסורות והדמויות הספרדיים שסימנו את העולם. המשתתפים יחקרו את חייהם ומורשתם של יהודי ספרד, יקשיבו לסיפורים מדהימים ולמוזיקת ​​לדינו אותנטית.

ימי התרבות הספרדית בבוקרשט מאורגנים על ידי פורום בני ברית ” דוד מוזס רוזנ’ רומניה יחד עם המרכז למדעי היהדות של הפקולטה לאותיות, אוניברסיטת בוקרשט, בשיתוף שגרירות ישראל בבוקרשט, המרכז הקהילתי היהודי וקרן משפחת “מנחם ה. אליאס”, בתמיכת משרד התרבות הרומני.

בין התאריכים 27-31 באוקטובר מתקיימת המהדורה ה-14 של פסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט. הפסטיבל הפך למסורת בחיים החברתיים והתרבותיים בבוקרשט. הוא אירוע חשוב עבור המיעוט היהודי, בפרט, וכן עבור הציבור הרחב, בכלל, מסר משרד התרבות הרומני, אחד השותפים לאירוע.

פסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט 2024 נועד לקדם, לשחזר ולהפיק תועלת מהמורשת התרבותית של יהודי רומניה והפך לדיאלוג בין-תרבותי ובין-אתני.

הפרויקט נועד לקדם את המאבק באנטישמיות באמצעות תרבות, חינוך ושיתוף פעולה ודיאלוג בין-תרבותי ובין-דתי. הפסטיבל מעלה את רמת הרגישות של הקהל הרומני להתרבות, המנהגים והמסורת היהודית המקומית,  הוסיף משרד התרבות.

התזמורת הפילהרמונית הישראלית, המנצח זובין מהטה, הפסנתרנית Martha Argerich והכנרת Lisa Batiashvili ישתתפו בבוקרשט, לרגל 145 שנים להענקת אזרחות להיהודים ברומניה בשני קונצרטים מיוחדים.

הקונצרטים מאורגנים ע”י הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה וממשלת רומניה. הקונצרטים מתקיימים ב-29 וב-30 בספטמבר. כאמור התזמורת הפילהרמונית הישראלית, אחת התזמורות החשובות בעולם, תופיעה בשני קונצרטים תחת שרביטו של המאסטרו זובין מהטה.

הקונצרט הראשון מתקיים ב-29 בספטמבר בבוקרשט, באטנאום הרומני. התוכנית תיכלול יצירות של צ’ייקובסקי.

הקונצרט השני מתקיים ב-30 בספטמבר גם בבוקרשט, באולם SALA PALATULUI. הפסנתרניות  הנודעת Martha Argerich, מרתה ארגריך, תעלה על הבמה כסולנית. תוכנית הערב תכלול יצירות מאת בטהובן וברוקנר.

האופרה הלאומית של בוקרשט אירחה את אירוע “שורשים רומניים”, שאורגן על ידי קריית החינוך לאודה-רעות, בשיתוף עם שגרירות ישראל ברומניה  וארגון נטעים. זה היה אירוע תרבות יוצא דופן, מחווה למורשת התרבותית של נווה סמל, בסימן 70 שנים שעברו מאז הולדתה של הסופרת הישראלית המפורסמת, ממוצא רומני.

האירוע היה חגיגה אמיתית של אמנות ותרבות יהודית, עם קטעים מוזיקליים ורגעים דרמטיים שהועלו על הבמה על ידי אורחים מיוחדים.

טובה בן נון כרביס, מייסדת מתחם החינוך לאודה-רעות, ספדה לסופרת נאוה סמל, שנולדה בעיירה מסירת (צפון רומניה). במהלך האירוע טובה בן נון כרביס והודיעה כי ב-24 במרץ 2025, תערך הבכורה העולמית של היצירה “משפט אייכמן” שתעלה על הבמה של האופרה הלאומית של בוקרשט.

האופרה הלאומית של בוקרשט אירחה אירוע תרבותי מיוחד, “שורשים רומניים”, ב-15 בספטמבר 2024. האירוע הוקדש למורשת התרבותית המשותפת לישראל ולרומניה, במלאות 70 שנה להולדתה של הסופרת הישראלית המנוחה נאוה סמל שלה היו שורשים רומנים.

זו הייתה חגיגת המורשת התרבותית היהודית ברומניה, בדגש מיוחד על תרומתה של משפחת הסופרת, במקור מהעיר סירט שבצפון רומניה, אמרו המארגנים.

התוכנית כללה קטעים מוזיקלים מהאופרה והיצירות הספרותיות של נאוה סמל, מופע תיאטרון ומוזיקה עם אמנים ישראלים בעלי שם שמוצאם ברומניה, כמו סנדרה שדה, שחקנית התיאטרון הלאומי של הבימה, גבי שדה הטנור בעל המוניטין הבינלאומי והזמרת ענת סגל. פרקים מתוך “פאני וגבריאל”, אחת מיצירותיה החשובות של נאוה סמל הועלו בפני המשתתפים.

את האירוע פתחו טובה בן נון צ’רביס, נשיאת ומייסדת מתחם החינוך לאודה-רעות ודניאל ג’ינגה, מנכ”ל האופרה הלאומית של בוקרשט.

בין האורחים היו ד”ר ליאור בן דור, שגריר ישראל ברומניה, נועם סמל, מנהל המכון חנוך לוין לדרמה ישראלית ואישים נוספים מישראל ורומניה. במקום נכחו צעירים מישראל שאיבדו בני משפחה קרובים בטבח 7 באוקטובר 2023.

במתחם החינוך לאודה-רעות נפתחה שנת הלימודים החדשה באווירה מלאת רגש ושמחה. בטקס השתתף גם שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור.

תלמידי בית הספר היסודי והתיכון פתחו את היום בהמנוני רומניה, ישראל ובית הספר. מקהלת בית הספר מילאה את החצר באנרגיות ובשמחה רבה. התלמידים שרו והשמיעו איחולים ברומנית ובעברית. אנו מודים למורה רודיקה גנצ’ה על הליווי בכינור ולפרופסור בוגדן ליפסין על נגינתו בעוגב, נמסר מטעם  הנהלת המתחם.

הרגע המיוחד של היום היה המעבר של התלמידים מתחת לגשר של פרחים – סמל להצלחה וליופי של התחלה חדשה. השנה אנו שואפים לטפח מצוינות אקדמית, לעורר סקרנות אינטלקטואלית ולפתח מיומנויות חיוניות לעתיד, הוסיף המקור המצוטט.

חלק ראשון של הספר “קהילת יהודי בוקרשט(1921-1948)  עבר דיגיטציה כחלק מפרויקט הספרייה הדיגיטלית של רומניה. הספר נכתב ע”י ההיסטוריונית הנודעת  לייה בנימין ז”ל, והוא יצא לאור בשנת 2017 בהוצאת “וילהלם פילדרמן” המרכז לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה.

היצירה מעוררת כמה היבטים בחייה של הקהילה היהודית בבוקרשט, הקהילה המרכזית ברומניה.

 סדרת הספרים של ליה בנימין ב”מציאות יהודית” התחילה להתפרסם החל משנת 2011, במלאת 90 שנה להקמת הקהילה. זוהי יצירה מעוצבת בסגנון עיתונאי: האירועים נתמכים על ידי תצלומים ופקסימיליות מהעיתונות של תקופות בהן האירועים התרחשו.

העבודה כוללת מספר רב של רשימות נומינליות שעשויות לעניין קוראים מרומניה ומחו”ל המעוניינים ללמוד על חברי הקהילה. הספר מדגיש את האופי הספציפי של תולדות הקהילה, היסטוריה של החיים היומיים היהודיים, המתמקדת בצרכי היומיום של החברים, בשאיפותיהם התרבותיות-רוחניות לאחר ארגון מחדש של הקהילה. , החל משנת 1921, עד 1948, כתבה מחברת הספר.