Tag: דוד סרנגה

שגריר ישראל, דוד סרנגה, סיים את משימתו ברומניה. הוא אמר שזה רגע לא קל, כי הוא מרגיש מחובר למדינה הזאת, לאנשים, להיסטוריה ולמסורות של רומניה. מבחינתו, רומניה שמצא בעת קבלת מנדט השגריר היא “מדינה אחרת” בהשוואה למדינה בה היה לפני 25 שנה, אמר דוד סרנגה בראיון שהעניק לסוכנות העיתונות הלאומית AGERPRES. השגריר דיבר על יחסיו עם רומניה וגם על דיפלומטיה דיגיטלית, תחום בו יעסוק בישראל.

איך היציאה מרומניה? נשאל הדיפלומט, שענה שעזיבה היא אף פעם לא מעשה קל. נקשרתי למדינה שלכם, נקשרתי לאנשים, נקשרתי להיסטוריה ולמסורת של רומניה, ומסיבה זאת זה לא קל. מצד שני, עזיבה היא התחלה חדשה ובהיותי אדם אופטימי, אני רואה גם את החלק הזה בחיוב.

מה היו השינויים הגדולים שראית בהשוואה למנדט הדיפלומטי הראשון בבוקרשט? נשאל סרנגה. הוא ענה שזאת מדינה אחרת. החברה הרומנית שונה לחלוטין מהחברה שהכיר לפני 20 שנה. הדור הצעיר הוא שייך במאה אחוז לחברה אירופאית. היה כמו להגיע לארץ חדשה, אבל בהכירי את ההיסטוריה והמסורת והשפה. רומניה, בעיניי, השתנתה ב-180 מעלות בהשוואה לרומניה שהכרתי אז, אמר הדיפלומט.

כשנשאל על שורה של נאומי שטנה, נאומים אנטישמיים שהיו אפילו בפרלמנט הרומני ובשיח הציבורי הרומני, קבע הדיפלומט הישראלי כי חשוב כיצד החברה מגיבה כנגד מסרי שנאה. ממשלת רומניה, החברה הרומנית, אישי ציבור ברומניה הגיבו כמו שצריך, בדיוק כמו שצריך, נגד מסרי השנאה האלה ונגד התופעה הקיצונית. סרנגה הצהיר כי הפרויקט של המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה הוא פרויקט של ממשלת רומניה שמוערך מאוד עי ישראל והקהילה היהודית העולמית. הייתי רוצה לראות שהפרויקט יתבצע מהר יותר והפקידים תמיד הבטיחו לי שבקרוב הדברים יקרו.

כשנשאל על האזורים ברומניה שהוא ימליץ למבקרים, המליץ השגריר סרנגה על אזור דלתת הדנובה, שהוא אזור ייחודי ושונה מכל מה שאנחנו מכירים, על אזור בוקובינה (בצפון), עם נופים יפים ואנשים פשוטים ומסבירי פנים, על אזור מראמורש (בצפון), על אזור Braşov – Bran – Rucăr (במרכז), שהוא אזור מעולה, על אזור Horezu ומנזר Horezu (בדרום).

עם שובו לישראל, דוד סרנגה יהיה מנהל האגף לדיפלומטיה דיגיטלית במשרד החוץ. בשנים האחרונות, לישראל ולמשרד החוץ הישראלי יש אחת ממערכות הדיפלומטיה הדיגיטלית הטובות ביותר. אני מאוד מרוצה מהעמדה החדשה הזאת והמטרה היא לא רק להשתמש ברשתות החברתיות כדי להעביר מסר, הוא הכריז. האתגר העיקרי הוא לחשוב איפה אנחנו רוצים להיות בעוד 5 שנים. הטכנולוגיה משתנה מהר מאוד, ואנחנו רוצים להיות בחזית הדיפלומטיה הציבורית והטכנולוגיה. השילוב בין השניים הוא מכריע, הכריז הדיפלומט.

כשנשאל מהי המילה האהובה עליו ברומנית, ענה דוד סרנגה שזאת המילה DOR “געגוע“, ומילה המאפינת לדעתו את העם הרומני היא GENEROS “נדיבות“. הרומנים מאוד נדיבים. מה שלא תעשו, תעשו זאת בנדיבות. כשאתם אוהבים מישהו, אתם אוהבים מכל הלב, כשאתם מושיבים מישהו ליד השולחן, השולחן מלא, המתנות נדיבות. אתם מאוד נדיבים. נדיבות היא ערך שמבחינתי מייצג את רומניה. כך הייתי מתאר את העם הרומני, אמר סרנגה.

האם אתה מתחרט, בתום המנדט, שלא עשית משהו? נשאל דוד סרנגה. אני לא מתחרט על שום דבר שעשיתי. תמיד רציתי יותר, לבקר בעוד מקומות, לפגוש עוד אנשים ולבצע עוד פרויקטים. אבל אני מאוד שבע רצון ממה שהשגתי. בארבע השנים הללו הייתה לנו המגיפה, שלא אפשרה לנו לקיים אירועים גדולים ואירועי תרבות. הגיעה המלחמה באוקראינה, ששינתה את מהלך הפעילות שלנו, הייתה לנו מלחמה בעזה, ששינתה גם את מהלך הפעילות שלנו, מזכיר השגריר. עם זאת, אני מאוד מרוצה מהפעילויות התרבותיות שארגנתי ב-6-7 החודשים האחרונים. זה היה סוג של פיצוי לתקופת הקורונה והעובדה שהיו לנו הרבה אירועים גדולים, עם הרבה משתתפים, שהצלחנו לחלוק את התרבות הישראלית וקיבלנו את אהבת הציבור מביאה לי הרבה סיפוק, אמר דוד סרנגה.

ראש הממשלה ניקולאיה–יונל ציוקה קיבל את שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, לביקור פרידה, בתום שליחותו ברומניה. נסקרו מצב היחסים הדו–צדדיים, הישגים בתחום שיתוף הפעולה הצבאי, בתחום הביטחון, הבריאות והכלכלה וגם מרכיבים שניתן לפתח ברמת שיתוף הפעולה בניהול מים, חקלאות ואבטחת סייבר על רקע אתגרים עתידיים.

ראש הממשלה ציוקה הודה לשגריר סרנגה על כל הפעילות בבוקרשט. בקבלת המנדט בתקופה קשה, הצליח באמצעות נוכחותו ופעילותו הייחודית לשנות דברים, להחזירם לקדמותם ולקבוע קרבה ואהדה פה אחד כלפי עצמו וכלפי סדר יומו ברומניה.

דוד סרנגה ציין כי ההישגים עולים בקנה אחד עם הציפיות והיחסים המסורתיים הטובים מאוד בין הצדדים. ישראל מדרגת את רומניה בין שלושת השותפים המובילים באיחוד האירופי, בדיוק כפי שישראל היא השותפה החשובה ביותר של רומניה במזרח התיכון.

ראש ממשלת רומניה ושגריר ישראל ניתחו את התפתחות הסכסוכים בקירבת שתי המדינות, בסוריה ובאוקראינה, סכסוכים המשפיעים על שני הצדדים. ההקשר המורכב מוביל להרחיב את היחסים הבילטרליים ולשמור על יחסים מגזריים בתחומים המסמנים מערכת יחסים אסטרטגית.

ראש הממשלה ניקולאי ציוקה איחל לשגריר דוד סרנגה הצלחה בפעילותו העתידית והביע ביטחון שהוא יישאר “השגריר” המוערך של רומניה בישראל, כפי שכל הפעילות שלו בארצנו מציגה אותו.

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, ביקר במכון ליהדות והיסטוריה יהודית דר משה כרמילי מאוניברסיטת Babeş-Bolyai, בקלוז, צפון מערב רומניה. הדיפלומט נפגש עם מריה ראדוסאב, מנהלת המכון. השניים הכירו לפני 25 שנה במהלך השליחות הראשונה של השגריר ברומניה, הגברת ראדוסאב דוברת מצוינת של השפה העברית, שפה שאותה העבירה לדורות הסטודנטים שלה.

מריה ראדוסאב הייתה זו שלימדה לראשונה את תולדות השואה למורים ברומניה, והקימה את המכון הזה בשנת 2000. למעלה מ-350 מורים להיסטוריה למדו במכון ליהדות, והטמיעו שיטות חדשות להוראת השואה בבתי הספר. כל מי שהשתתף בתכנית זאת ביקר ביד ושם מרכז השואה העולמי בירושלים ובמחנה ההשמדה אושוויץ.

לפני מספר שנים הקים המכון את מוזיאון השואה הוירטואלי בצפון טרנסילבניה.

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, השתתף בחגיגת סוף השנה במוסד החינוכי לאודה-רעות בבוקרשט. בהזדמנות זאת הוא פגש את שני התלמידים לעתיד שיקבלו מלגה מלאה משגרירות ישראל ברומניה.

לפני כמה ימים העביר השגריר סרנגה את השעור האחרון לדיפלומטיה דיגיטלית לתלמידי לאודה-רעות ובכך סיים את פעילות ההוראה שלו ב-3 השנים האחרונות. דוד סרנגה הוא חבר כבוד בחבר הנאמנים של לאודה-רעות ופרופסור לדיפלומטיה דיגיטלית.

תגמלנו את המצוינות, ההתמדה והתוצאות המדהימות שהושגו במהלך שנת הלימודים. היו רגשות, דמעות של שמחה ונאומים שנגעו ללב, כתבה הנהלת המוסד לאודה-רעות. תודה לכולכם על ההתמודדות המוצלחת עם אתגרי שנת הלימודים הזאת, הצלחה בבחינות ואנו מאחלים לכם חופשה נעימה, כתבה הנהלת המתחם החינוכי.

הכרך השני של הטרילוגיה מיכניה קונסטנטינסקו (Mihnea Constantinescu) – רומניה סמלית הושק בבוקרשט, חלק מסדרת שלושה ספרים שאורגנה לפי שלושת התחומים המרכזיים בהם הייתה תרומה חשובה לשגריר לשעבר: דיפלומטיה, דיפלומטיה אנרגטית וזיכרון השואה.

הערכים שקידם השגריר מיכניה קונסטנטינסקו ( Mihnea Constantinescu) נותרו ציון דרך למוסר, כבוד ואהבה לזולת. הוא נלחם למען כבוד האדם וזכויות היסוד, ותמיד נהיה אסירי תודה לו על ידידותו ותמיכתו במדינת ישראל, הצהיר שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה.

פגשתי את השגריר מיכניה קונסטנטינסקו ז“ל בקיץ 1997 בירושלים, כשביקר בישראל עם שר החוץ של רומניה. הייתי אז דיפלומט צעיר שעמד להתחיל את השליחות כסגן שגריר בבוקרשט. נפגשנו בבוקר הביקור, במלון המלך דוד, בו שהתה המשלחת, ומהר מאוד גילינו את החברות בינינו. החברות הקרובה נמשכה במהלך ואחרי עבודתי כדיפלומט בבוקרשט. עם קבלת המינוי שלי כשגריר ברומניה, כתבתי ל מיכניה קונסטנטינסקו, שבירך אותי במילים חמות והחלטנו להיפגש כשאגיע לבוקרשט. ידעתי על מחלתו, אבל הוא היה אופטימי. יומיים לפני שהגעתי קיבלתי את הבשורה ש מיכניה לא שרד את הטיפולים. במקום להיפגש איתו פנים אל פנים, הלכתי למשרד החוץ וכתבתי בספר התנחומים, סיפר השגריר דוד סרנגה.

מיכניה קונסטנטינסקו (1961-2018) היה בעל קריירה של למעלה מ-30 שנה בתפקידים בעלי אחריות מרבית כעובד מדינה ודיפלומט.

שגריר ישראל, דוד סרנגה, הצהיר באופרה הלאומית של בוקרשט כי האירוע לציון 74 שנים למדינת ישראל חוגג למעשה את היצירתיות וההתמדה של העם היהודי. אירוע יום השנה כלל קונצרט של אורחת מיוחדת מישראל, האמנית יסמין לוי, עם תזמורת המטרופולין של בוקרשט. ההיסטוריה של העם היהודי מתחילה לפני אלפי שנים. זהו סיפורו של עם שמעולם לא ויתר על רצונו לחזור הביתה לארץ האבות. בכל השנים הללו הלכנו בדרך מאתגרת, אבל תמיד עם תקווה לייעוד שלנו. הפכנו למדינה של חדשנות וקידמה, אומת הסטארט-אפ, מנהיגה עולמית שתגליותיה וחידושיה המדעיים תורמים לעולם טוב יותר. הערב אנו חוגגים את היצירתיות וההתמדה של העם היהודי, אמר ראש הנציגות הדיפלומטית.

הידידות בין ישראל לרומניה מחוזקת. רומניה היא מדינה עשירה, עם הון אנושי יוצא דופן. אנו בטוחים שיחד נוכל לבנות עתיד מזהיר, ציין סרנגה. הדיפלומט התוודה כי בעוד מספר חודשים תסתיים כהונתו ברומניה, המדינה שיש לה מקום מיוחד בלבו. למרות שאין לי מוצא רומני, פתחתם לי את ביתכם, הושבת אותי ליד השולחן איתכם, לימדתם אותי את המסורת שלכם והראיתם לי שוב שהעם הרומני מסביר פנים וגאה. אומרים שאתה יכול לקחת מישהו מרומניה, אבל אתה לא יכול לקחת את רומניה מליבו . תודה לך, רומניה, על כל מה שנתת לי!” הוא הוסיף.

נוכח בפתיחת האירוע, ראש הממשלה ניקוליה ציוקה אמר כי מדינת ישראל ממשיכה להיות שותפה קרובה מאוד לרומניה, עם מעמד מיוחד בגישתה של רומניה למזרח התיכון. הוא התייחס לצעדי הממשלה הרומנית למאבק באנטישמיות. רומניה היא מודל אזורי שהפרופיל שלו התחזק בשנים האחרונות באמצעות צעדים רבים, ביניהם אימוץ מסגרת חקיקתית, קידום החינוך לשואה, קבלת אחריות על העבר, הנצחת קורבנות השואה, הדגיש ראש הממשלה. ניקוליה ציוקה הזכיר כי תהליך הסדר וחנוכת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה עבר התקדם יפה, פרויקט שנהנה גם מתמיכת ידידינו הישראלים. בהקשר זה הוא דיבר על האתגרים הנוכחיים. אנו עוברים תקופה מורכבת וקשה, החושפת, בין היתר, את הסכנות שבשימוש בנרטיבים היסטוריים המעוותים את השואה ומעודדים רוויזיוניזם או לאומיות רטרוגרדית. הפלישה הבלתי חוקית והבלתי מוצדקת של הפדרציה הרוסית לאוקראינה הוצגה עי התעמולה הרוסית כדנאציפיקציה, תוך זיוף היסטוריה כדי להצדיק מתקפה על השלום, על הדמוקרטיה ועל החוק הבינלאומי. רומניה גינתה בחריפות את התוקפנות הצבאית הרוסית באוקראינה והציעה את תמיכתה לאזרחים אוקראינים שנאלצו לעזוב את המדינה מאז תחילת הסכסוך, אמר ראש הממשלה. הוא גם הזכיר את התמיכה שניתנה לאוקראינים בעקבות שיתוף הפעולה הרומני-ישראלי. הוא גם הודיע כי “בעתיד הקרוב” תתקיים פגישה בין-ממשלתית. נשיא הפרלמנט, מרצל ציולאקו, התייחס לקשרים בין רומניה לישראל, שנוצרו עם בני הקהילות היהודיות ברומניה, ולמחויבות הנחרצת של השלטונות הרומניים להילחם באנטישמיות, לשמור על זיכרון השואה.

הונחו היסודות לשיתוף פעולה בין אזור מערב רומניה וישראל. התוצאות הקונקרטיות הראשונות עשויות להופיע בסתיו השנה. מחקר וחדשנות, בריאות, חקלאות ותעשייה ביטחונית הם תחומים שבהם מרחב המערב וישראל יוכלו לעבוד יחד בעתיד הקרוב, בעקבות שורה של פעולות שיזמה הסוכנות לפיתוח אזורי מערב.

משלחת ישראלית חשובה בראשות דוד סרנגה, שגריר ישראל בבוקרשט, שאליו הצטרפו מספר מומחי חדשנות, ביקרה במערב רומניה בעיר טימישוארה, שם נפגשה עם שלטונות מקומיים ומחוזיים, גורמים עסקיים ואנשים מהסביבה האוניברסיטאית.

נוכל לראות את התוצאות הראשונות עי יצירת מערכת שותפות בתחום החדשנות. בארץ שלנו אין משאבי טבע רבים, אבל רוח החדשנות היא תכונה חיונית. בשנת 2019, 5.4% מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל הוקצו למחקר ופיתוח, והשנה האחוז עומד על כ-4.8%, מה שהופך את ישראל למדינה הראשונה בעולם שהעניקה לתחום זה את האחוז הגבוה ביותר מהתמ”ג, אמר דוד סרנגה. כיוון נוסף אשר בו נוכל לראות תוצאות בתקופה הקרובה הוא זה של הרפואה.

אנחנו רוצים לבנות מרכז בריאות סביב בית החולים המחוזי, ויש יוזמות אחרות של רשויות מקומיות להרחבת שירותי הבריאות. הניסיון הרב של ישראל יהיה שימושי ביותר עבורנו כדי שנוכל לגוון את שירותי הבריאות שלנו. חשבנו על רפואה מרחוק ועל השגים שיש לישראל בתחומי הרפואה השונים, אמר אלין ניקה, נשיא המועצה המחוזית טימיש.

בתחום החקלאות החלו דיונים עם האוניברסיטה למדעי החקלאות והרפואה הווטרינרית של אזור הבנאט על המרכיבים בהם אזור המערב יכול להפוך לטוב יותר מבחינת משאבי המים ומבחינת היעילות הטכנולוגית של הגידולים באזור.

משלחת של מומחי חדשנות מישראל ביקרה בעיר אורדאה בצפון מערב רומניה. המשלחת יצאה לביקור עבודה באזור כדי ללמוד עוד על המערכת כאן במטרה ליצור שותפויות עתידיות במודל החדשנות הישראלי. בהזמנת שגרירות ישראל, שני מומחים לחדשנות ישראלים מהרצוג אסטרטגיה, עופר זקס, מנכ“ל, ורוני בר שלו, ראש תחום חדשנות וקיימות, למדו על מאמצי הרשויות המקומיות באוראדאה לפתח חדשנות דינמית ושיתפו חלק מהניסיון של ישראל בתחום זה.

הביקור החל בבניין העירייה של אוראדאה, שם נערכו פגישות עם נציגי Oradea Tech Hub ו-Make IT IN Oradea, וגם עם נציגי 5 החברות המובילות בתעשייה המקומית. בהזדמנות זו ביקרו את הקמפוס של אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות באזור.

שגריר ישראל בבוקרשט נפגש עם סטודנטים מאוניברסיטת אוראדאה, אליהם דיבר על אתגרי הביטחון וההתפתחויות האחרונות במזרח התיכון, וגם על כלי תקשורת בדיפלומטיה ציבורית.

דוד סרנגה ביקר גם בבית הכנסת הניאולוגי של אוראדאה.

שגריר ישראל דוד סרנגה ביקר בדלתא של הדנובה. הדיפלומט הישראלי ביקר בבית הקברות הבינלאומי בסולינה, מזרח רומניה, שם נמצאים קברים של לאומים וקבוצות אתניות שונות של האזור הזה. סוחרים יהודים, שודדי ים יוונים, נוצרים (מהבריטים ועד הרוסים) ומוסלמים גרו כאן יחד ובבית הקברות הזה, שנבנה ב-1856, מונחים קבריהם זה לצד זה.

בדלתא של הדנובה נפגש דוד סרנגה עם קבוצה של מקומיים אוקראינים. זה היה מפגש בלתי נשכח, מלא בסיפורים על המסורות והמנהגים של המקום הזה והדיפלומט שר יחד עם המקומיים מספר שירים מסורתיים, כתבה שגרירות ישראל. דוד סרנגה ביקר גם ביער לאטאה, אזור מוגן בעל עניין לאומי. יער לאטאה הוא שמורת הטבע העתיקה ביותר ברומניה והיער התת–טרופי הצפוני ביותר באירופה.

אזור דלתת של הדנובה ברומניה הוא רב אתני, רב–עדתי ורב–תרבותי, שלוש הקהילות העיקריות כיום הן רומנים, רוסים ליפובנים ואוקראינים.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, מסר ברכה לחג הפסח , הוא מברך את ההנהגה ואת חברי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ומאחל להם בריאות, שלום ושגשוג. חג הפסח מזמין אותנו, שנה אחר שנה, להרהר במשמעות המסע של העם היהודי לעבר חירות באמצעות אמונה והתגברות על קשיים, אמר הנשיא יוהניס. הוא שיבח את מעורבות הקהילה היהודית במאמץ הלאומי לסייע לפליטים האוקראינים. מגיפת COVID-19 והמלחמה באוקראינה דוחקים בנו להציג סולידריות, דוגמה של דאגה ואהבה לזולת. בהקשר הקשה הזה, אני מביע את הערכתי לדרך שבה הצטרפה הקהילה היהודית כולה, בנדיבות ובאחריות אזרחית, למאמץ הלאומי לעזור לשכנינו הסובלים, הוסיף יוהניס.

חג הפסח, אחד החגים הגדולים בלוח השנה היהודי, מדגיש את אחד הערכים העומדים בבסיס החברות הדמוקרטיות של ימינו החופש והזכות של כל אדם לבחור את דרכו כרצונו מסר ראש הממשלה ניקולאיה ציוקה. במקביל איחל ראש הממשלה לקהילות היהודיות ברומניה וליהודים ברחבי העולם ליהנות מבריאות, שלום ורווחה.

שגרירות רומניה בישראל איחלה בפסח תשפ“ב חג שמח ושלו עם היקירים, ושגריר מדינת ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, כתב: “בפסח מתאספים סביב שולחן הסדר כדי לחגוג את שיחרור העם שלנו. אני מאחל לכולכם חג עם בריאות ושגשוג. חג פסח שמח! “

שר החוץ הישראלי יאיר לפיד יבקר בימים הקרובים בשתי מדינות שגובלות באוקראינה: רומניה וסלובקיה. שר החוץ ייפגש עם צוות משרד החוץ הפועל במצב חירום, בשטח, למעלה משבועיים. הוא יקיים פגישות עם ראשי מדינות, איתם ידון במצב באירופה, וכן ביחסים הבילטרליים עם ישראל.

שר החוץ יאיר לפיד ייפגש ביום ראשון בבוקרשט עם ראש ממשלת רומניה, ניקולאיה יונל ציוקה, ועם שר החוץ בוגדן אאורסקו.

יאיר לפיד יבקר בצפון במעבר הגבול סירט בין רומניה לאוקראינה וייפגש עם הצוות שנמצא בגבול כבר יותר משבועיים כדי לחלץ אזרחים ישראלים ויהודים מאוקראינה ולתמוך בפליטים שחוצים את הגבול. שר החוץ יעודכן על המצב הכללי עי שגריר מדינת ישראל ברומניה, דוד סרנגה, ועי ראש המחלקה למצבי חירום ברומניה, ראאד ערפאת.

שר החוץ ייפגש ביום שני בברטיסלבה עם נשיאת סלובקיה, זוזנה צאפוטובה, ועם שר החוץ איוון קורצוק.

אישים ומוסדות פרסמו הודעות לרגל יום הבינלאומי לזכר השואה שחל ב-27 לינואר. השואה ממשיכה להיות דף אפל בהיסטוריה האירופית, אנו סולידריים עם הקהילה היהודית ומכבדים את זכרם של כל הקורבנות של מדיניות אנטישמית, מפלה או שנאת זרים, כתב נשיא הסנאט פלורין קאצו. על כולנו מוטלת החובה המוסרית לגנות בחריפות כל ביטוי ציבורי גזעני, קיצוני או פופוליסטי ולקדם תרבות ציבורית של אמת, פלורליזם, סובלנות וכבוד האדם. באמצעות פעולות קולקטיביות אלה, נעזור לכל הדורות של צעירים להעריך יותר את ערכי היסוד של זכויות האדם, של הדמוקרטיה ושל שלטון החוק, אמר נשיא הסנאט.

ראש הממשלה ניקולאיה ציוקה אמר שהמסר העיקרי הוא לא לשכוח שחוסר סובלנות ושנאה הורגים, וחוסר הסולידריות מול הדיכוי יכול להפוך אותנו, בכל עת, לקורבנות. אל לנו לשכוח שחוסר הסובלנות והשנאה הורגים, אל לנו לשכוח שחוסר סולידריות מול דיכוי יכול להפוך אותנו, בכל עת, לקורבנות. בשנת 2021, ממשלת רומניה אימצה את האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמלחמה באנטישמיות, בשנאת זרים, ברדיקליזציה ובדיבורי שנאה, בליווי תוכנית של צעדים קונקרטיים, הזכיר ראש הממשלה.

משרד החוץ כיבד את זכר קורבנות השואה והביע סולידריות עם הניצולים של אותן זוועות. רומניה היא אחת המדינות שקיבלו על עצמן את העבר ואת המחויבת לשמור על זכר השואה גם לדורות הבאים, להגן על הניצולים ולהילחם באנטישמיות ובכל גילוי של חוסר סובלנות ואפליה. אימוץ האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, כמו גם החקיקה שמכניסה את לימודי ההיסטוריה היהודית והשואה בתכנית הלימודים של בתי הספר התיכוניים, הם ביטוי למאמצים אלה, אמר משרד החוץ. המשרד אישר מחדש את מחויבותו להמשיך לתרום, באמצעות מנגנונים דיפלומטיים, לחיזוק כלי החקיקה והמוסדיים הבינלאומיים למניעה וסנקציות על אנטישמיות, גזענות, שנאת זרים, אפליה וחוסר סובלנות, כולל על רקע של המגיפה הנוכחית.

שגרירות ישראל ברומניה ארגנה טקס באנדרטת השואה בבוקרשט. שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, דיבר על חשיבות הזיכרון. “בואו לא נישאר אדישים, אדישות היא האויב הגדול ביותר של הדמוקרטיה. אדישות היא האויב הגדול ביותר של הזיכרון. בואו לא ניתן רק לקול הקיצוניים להישמע. באותן שנים של זוועות השתיקה ושיתוף הפעולה של האזרחים כיסו על קריאות העזרה של הקורבנות ועל היריות ברחובות. חובתנו של כולנו, לבחור בחינוך במקום באדישות, כדי למנוע הישנות של זוועות כאלה, קבע הדיפלומט.

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, ערך ביקור עבודה ביאשי. הוא נפגש עם ראש העיר מיכאי קיריקה, והודה לו על ידידותו הקרובה עם מדינת ישראל. השיחות התמקדו בקשרים הטובים עם חברי הקהילה היהודית ובאפשרות להרחיב שיתופי פעולה עם ערים ומוסדות ישראליים. העיר יאשי חתמה על הסכמי אחווה עם הערים אשדוד וחיפה, וכאשר הפנדמיה תאפשר הסרת מגבלות הנסיעה, היא תחתום גם עם העיר נתניה, אמר מיכאי קיריקה.

סרנגה הביע את תמיכתו במציאת פתרונות ברי ביצוע, בהתחשב בעובדה שישראל ידועה בעולם בשל מצוינות בתחומים כמו מחקר או טכנולוגיה, וגם על חילופי ניסיון עם מומחים ממוסדות ישראלים בתחום הרפואה, חינוך אקדמי, בינה מלאכותית ועיר חכמה, אמר קיריקה.

השגריר הישראלי ביקר באוניברסיטת אלכסנדרו יואן קוזה ביאשי, שם נפגש עם הרקטור טודוראל טואדר. הוזכר שיתוף הפעולה המוצלח שיש לאוניברסיטת יאשי עם המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, שהחל בשנת 2000. נכון להיום לאוניברסיטה 12 הסכמים עם אוניברסיטאות ישראליות. במהלך השנים 2010-2021 ערכו סטודנטים, פרופסורים וחוקרים מיאשי 130 ביקורים באוניברסיטאות ובארגונים אקדמיים בישראל. בין השנים 2015-2021, 83 סטודנטים, מורים או עובדים במוסדות שותפים מישראל סיימו ניידות אקדמית באוניברסיטת אלכסנדרו יואן קוזה של יאשי במסגרת תוכנית ארסמוס האירופית.

השגריר דוד סרנגה ביקר גם בבית הכנסת מיאשי, ויחד עם חבר הפרלמנט הליברלי אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, ביקר במוזיאון ובאנדרטת הפוגרום של יאשי, וגם במוזיאון של התיאטרון היהודי, שניהם ממוקמים בבניין הישן של המשטרה, מוקד ההחלטה והפיקוד על הפוגרם מיוני 1941, בו נרצחו כמעט 20,000 יהודים עי השלטונות הרומניים והיחידות הגרמניות. המוזיאונים האלה הם הישג גדול עבור יאשי ועבור הדרך שהרשויות המקומיות הבינו להגן על זכר קורבנות השואה והקהילה היהודית, אמר מורארו.