Tag: דיפלומטיה

האסיפה השנתית של הדיפהמצב במזרח התיכון נדון במפגש השנתי של הדיפלומטיה הרומנית.לומטיה הרומנית התקיימה בבוקרשט. נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, נשא נאום לרגל קבלת ראשי הנציגויות הדיפלומטיות, ראשי המשרדים הקונסולריים ומנהלי מכוני התרבות הרומניים.

במזרח התיכון, מתקפת הטרור של חמאס באוקטובר 2023 גרמה למלחמה בעזה. רומניה ביקשה ללא הרף להימנעות מהסלמת האלימות, כיבוד החוק הבינלאומי, שחרור מידי של החטופים הישראלים והזרים, מתן סיוע הומניטרי לאזרחים בעזה והימנעות מגידול במספר הקורבנות האזרחיים, אמר יוהניס.

 אנו תומכים בפתרון מדיני ארוך טווח שיוביל לשלום צודק. לצורך כך האפשרות היחידה הקיימת היא פתרון שתי המדינות, תוך כיבוד השאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני ושל הזכות לביטחון של מדינת ישראל, הוסיף הנשיא.

שר החוץ לומיניצה אודובסקו אמרה, במהלך האסיפה השנתית של הדיפלומטיה הרומנית, כי המצב הבינלאומי נותר בלתי יציב וכי אנו עדיין חיים בזמנים המורכבים ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.

המשברים החופפים והממושכים המשפיעים על המערכת הבינלאומית יוצרים מצב של חוסר יציבות וחוסר ודאות עמוקים ברמה הגלובלית, הדגיש אודובסקו.   לדבריה, ההתפתחויות בישראל ובעזה הוכיחו שוב ששלום צודק ובר קיימא באזור דורש פתרונות מדיניים. היא ציינה כי בתיק הישראלי-פלסטיני הפרספקטיבה היחידה נותרה פתרון שתי המדינות, תוך כיבוד הזכות לביטחון של מדינת ישראל ושל  השאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני.

תלמידי קריית החינוך לאודה-רעות סיימו את התכנית לדיפלומטיה ויחסים בינלאומיים.

תלמידי מתחם החינוך לאודה-רעות, מבוקרשט. בוגרי המגמה לדיפלומטיה ויחסים בינלאומיים סיימו את לימודיהם.

שרת החוץ של רומניה LUMINITA ODOBESCU  הדגישה את העובדה שהצלחה בדיפלומטיה תלויה ביכולת לעבוד בצוות ובהבנה עמוקה של ערכים משותפים. היא הדגישה את החשיבות של הכשרה מתמשכת ולמידה לכל החיים, וציינה כי כל יום מביא לקחים חדשים והזדמנויות להתפתחות.

ראובן אזר, שגריר ישראל ברומניה, הדגיש את חשיבות החינוך ושיתוף הפעולה הבינלאומי. הוא הדגיש שהעולם הופך למקום מסוכן יותר ויותר והצלחה בהכשרת דיפלומטים ומנהיגים עתידיים היא חיונית להתמודדות עם אתגרים גלובליים.

טובה בן נון-צ’רביס, נשיא המייסדת של מתחם החינוך “לודה-רעות”, הודתה לתלמידים על מחויבותם ופועלם, תוך שימת דגש על חשיבותן של שותפויות אסטרטגיות בהכשרת הדור החדש של מנהיגים. היא הודיעה על השקת פודקאסט חינוכי שיאפר לתלמידים להביע את דעותיהם ולראיין דמויות חשובות מתחומים שונים.

האירוע ציין קורסים העיוניים שנערכו בנושא זה, כמו גם הפעילויות המעשיות בהן לקחו חלק הסטודנטים, שכבר הפכו לאירועי התייחסות בקרב דיפלומטים צעירים: 2Day Ambassador – ועידת לאודה-רעות הבינלאומית לדיפלומטיה וגלובלית. Affairs and the Conference Model United Nations – Laude-MUN, שהוכן על ידי תלמידי תיכון לאודה-רעות.

תכנית הדיפלומטיה והיחסים הבינלאומיים של מתחם החינוך לאודה-רעות מאורגנת בשיתוף משרד החוץ הרומני, המכון הדיפלומטי הרומני ושגרירות ישראל ברומניה. התכנית מיועדת לבית הספר תיכון וכוללת למעלה מ-80 תלמידים מדי שנה. כ-900 תלמידים סיימו את התכנית ב-18 שנות קיומה.

תערוכת צילומים המתעדת 75 שנים של יחסים דיפלומטיים רצופים בין רומניה לישראל נפתחה ביום רביעי בארמון דאציה-רומניה, בספארי האמנות, בבוקרשט. שגריר ישראל ברומניה, ראובן אזר אמר שמדינת ישראל עברה אתגרים גדולים מאז הקמתה, לפני 75 שנה. הדיפלומט הזכיר כי כמעט למיליון ישראלים יש שורשים ברומניה וציין את עמדת הפוליטיקאים הרומנים לאחר התקפות חמאס ב-7 באוקטובר.

שר הבריאות, אלכסנדרו רפילה, סגן נשיא קבוצת הידידות רומניה-ישראל, גינה את התקפות חמאס. אני חושב שהמשך התפתחות היחסים בין רומניה וישראל מייצג מודל טוב של שיתוף פעולה, שהוא כנראה עמוק יותר ממודל שיתוף הפעולה עם מדינות רבות אחרות , אמר רפילה.

נשיא הוועדה למדיניות חוץ של הסנאט, טיטוס קורלצאן, דיבר על מערכת יחסים המאוד מיוחדת, מעבר לפוליטיקה. במיוחד ברגעים מסובכים אלה, בהם מדינת ישראל מתמודדת עם כמה אתגרים ביטחוניים עצומים, יש צורך שהעולם, הציוויליזציה המערבית ובעיקר שותפות כמו רומניה יעמדו לצידה לא רק בהצהרות, אלא בדרך מעשית יותר, אמר הסנטור, שהוסיף כי חברים אמיתיים מכירים זה את זה לאו דווקא בזמנים שהכל טוב, אלא במיוחד בזמנים של קושי.

סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אמר ש-75 השנים מייצגות באמת מעשה קסם לכל מי שיש לו אומץ או עניין לחקור את ההיסטוריה של היחסים האלה. הפרלמנטר דיבר על קשר משפחתי, שנבחן ברגעי המשבר שעברו שתי המדינות. אין למדינת ישראל חבר טוב ואמין יותר באירופה מרומניה. באותו אופן, אני יכול להרשות לעצמי לומר שבין החברים הטובים והאמינים של רומניה בעולם כולו נמצאת מדינת ישראל, אמר וקסלר.

התערוכה הדוקומנטרית של תצלומים ומסמכים ארכיוניים משקפת את הרגעים החשובים ביותר של מערכת היחסים בין שתי המדינות. התמונות והמסמכים המוצגים מגיעים מהארכיון הדיפלומטי של משרד החוץ וסוכנות העיתונות הלאומית Agerpres. התערוכה הוצגה ב-11 ביוני במוזיאון רובין בתל אביב.

במוזיאון רובין בתל אביב חגגו 75 שנים ליחסים הדיפלומטיים הבלתי פוסקים בין רומניה לישראל. בהזדמנות זו נפתחה תערוכה דוקומנטרית על הקשרים בין שתי המדינות. באירוע נכח נשיא ישראל, יצחק הרצוג, שסיפר על תפקידה של הקהילה היהודית ברומניה, אך גם על פיתוח מדינת ישראל. כתבנו בישראל, Dragoş Ciocîrlan, סיפר כי ביוני 1948 שלח משרד החוץ הרומני מברק רשמי, שבו הודיע ​​על הכרתה של רומניה במדינת ישראל. במסמך, השמור בארכיון הדיפלומטי של המשרד החוץ, נכתב כי ממשלת רומניה בירכה על הקמת המדינה החדשה ושלחה ברכות. האמן הפלסטי ראובן רובין, יליד רומניה, היה השליח הדיפלומטי הראשון של ישראל בבוקרשט, ב-1948.

הנשיא הרצוג הזכיר שמיומה הראשון של התנועה הציונית עמדו יהודי רומניה בלב התנועה, כשהם תמיד היו נוכחים במקומות שבהם התקבלו החלטות. בישראל ייסדו יהודי יוצאי רומניה את היישוב ראש פינה שבצפון המדינה, אמר הנשיא. הרצוג הביע את רצונו להיות נוכח בחנוכת מוזיאון ראש פינה המוקדש ליהודי רומניה. הוא הדגיש את תפקידם של יהודי רומניה בישראל כחלק בלתי נפרד מבניית האומה הישראלית, עוד מימיה הראשונים של התנועה הציונית, בהיותם במרכז האבולוציה של תחומי מפתח כמו אמנות, כלכלה, תעשייה צבאית, ספרות ותרבות, אבל גם חקלאות. אני רוצה להודות לנשיא רומניה, קלאוס יוהאניס, על פיתוח היחסים בין האומות שלנו. אני מודה לראש הממשלה ושרי ממשלת רומניה, וכן לשגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, על עבודתו היוצאת דופן, בהיותו היסטוריון השואה, שיודע אולי טוב יותר מכולנו על הכאב של יהודי אירופה ועל הפוטנציאל לעבוד יחד לבניית עתיד טוב יותר, אמר הרצוג.

מזכיר המדינה במשרד החוץ הרומני Traian Hristea הדגיש את העובדה שהיחסים הדו-צדדיים בין רומניה וישראל הם יחסים של שיתוף פעולה חזק וידידותי הבנויים על עובדות ורגעים היסטוריים כמו התפקיד המיוחד שמילתא רומניה במשא ומתן שהוביל לשלום בין ישראל לבין מצרים. המרכיב החשוב ביותר ביחסים הבילטרליים הוא למעשה הגורם האנושי, המיוצג על ידי הקהילה היהודית ברומניה וקהילת הישראלים שמוצאם מרומניה. הקהילה היהודית מילתה תפקיד חשוב מאוד בחברה הרומנית במשך מאות שנים, והתרומה לתרבות ולציוויליזציה של ארצינו מוכרת ומוערכת על ידי קידום המורשת המשותפת והשורשים העמוקים בהיסטוריה שלנו, אמר חרסטיאה.

שגריר רומניה במדינת ישראל, ראדו יואניד, הדגיש את החשיבות שרומניה מייחסת למאבק באנטישמיות ולקידום הנצחת השואה. ההיסטוריה של היחסים בין רומניה לישראל מורכבת מאוד, אמר הדיפלומט, שנזכר שרומניה הייתה המדינה הקומוניסטית היחידה שסירבה להיכנע לדרישות מוסקבה ולא ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל ב-1967.

מלבד התערוכה הדוקומנטרית של תמונות ארכיון ומסמכים על הרגעים החשובים ביותר של היחסים הבילטרליים, אורגנה גם תערוכה המוקדשת לראובן רובין ול-100 השנים שעברו מאז שהוא השתקע בישראל.

בטקס שנערך במשרד החוץ של רומניה בהנחייתו של אנדריי לוקה, מנהל המנהלת לדיפלומטיה תרבותית, חינוך ומדע, תלמידי הקורס לדיפלומטיה ולעניינים בינלאומיים, הדור ה-17 של דיפלומטים בתיכון לאודר-רעות, רשמו את סיום לימודיהם.

שמחנו לברך את הצעירים המוכשרים, השואפים לקריירה דיפלומטית, לצד אורחים נכבדים, כמו שגריר מדינת ישראל, ראובן אזר, והיועצת הנשיאותית, לומיניצה אודובסקו, אמרו נציגי התיכון. מייסדת המרכז החינוכי, טובה בן נון-קרביס, הדגישה את חשיבות החינוך הדיפלומטי בגיבוש קריירות מצליחות ובעיצוב דמויות חזקות. היא גם בירכה את הסטודנטים על מעורבותם בפרויקטים יוצאי דופן כמו 2Day Ambassador ו-Laude Model United Nations, שהייתה להם תהודה בינלאומית משמעותית.

היועצת הנשיאותית לומיניצה אודובסקו העריכה את הגישה של מתחם החינוך לאודה-רעות לתחום הדיפלומטי העצום והמרתק. היא דחקה בבוגרים להמשיך להיות מעורבים ולהשתמש בדיפלומטיה כדי לקדם ולהגן על הערכים שהם מאמינים בהם. השגריר ראובן אזר בירך את הבוגרים ודיבר על חשיבותה של הדיפלומטיה כאמצעי ליישוב סכסוכים בדרכי שלום, והדגיש את האחריות שדיפלומטים נושאים כלפי האנושות. מזכירת המדינה במשרד החוץ, Janina Sitaru, הביעה את הערכתה כלפי הדור הצעיר של מנהיגים הנלהבים ודיברה על חשיבות קידום דיאלוג והבנה ביחסים בינלאומיים. גם היא הדגישה את תפקידה המהותי של הדיפלומטיה בפתרון סכסוכים וקידום שיתוף פעולה גלובלי.

לרגל ביקורו ברומניה של יו”ר הכנסת אמיר אוחנה, הפרלמנט הרומני התכנס במושב חגיגי לציון 75 שנים של יחסים דיפלומטיים רצופים בין רומניה למדינת ישראל. . רומניה היא ידידת אמת של ישראל. זו מדינה דמוקרטית שהפכה, בגלל החלטה הפוליטית לקבל אחראיות על עברה, למודל אזורי בכל הקשור למאבק באנטישמיות והכחשת שואה, אמרה הנשיאה הזמנית של הסנאט, אלינה גורגיו. אנו חוגגים 20 שנה להקמת הוועדה הבינלאומית לחקר השואה, בראשות חתן פרס נובל, ניצול השואה, אלי ויזל. תולדות השואה יהיה מקצוע בחובה בבתי ספר ברומניה, יהיה לנו מוזיאון לאומי לתולדות היהודים והשואה, אימצנו אסטרטגיה לאומית בנושא וראש הממשלה מינה נציג מיוחד כדי להילחם באנטישמיות ושנאת זרים, אמרה גורגיו. היא הציעה לסנאט הרומני, לקבוע, בשיתוף עם הכנסת, את הבחירה השנתית של עיר השנה לשימור הזיכרון היהודי. דרוש שיתוף פעולה פרלמנטרי הדוק יותר בנושאים חשובים, כמו ביטחון תזונתי, המעבר לאנרגיה ירוקה, טכנולוגיות גבוהות ואבטחת סייבר, אמרה נשיאת הסנאט.

נשיא לשכת הצירים, מרסל צולאקו, אמר כי מערכת היחסים המיוחדת בין רומניה לישראל חורגת מגבולות ממלכתיות, היא מבוססת על מסורת ותחושה עמוקה של ידידות וכבוד הדדי. הקשר המיוחד בין רומניה לישראל הוא תוצאה של הקשר ההדוק שידעו האזרחים הישראלים שמוצאם מרומניה והקהילה היהודית ברומניה ליצור ולקיים. התרבות וההיסטוריה של הקהילה היהודית היא נקודת ציון חשובה וחלק בלתי נפרד מההיסטוריה והתרבות הלאומית שלנו, קבע צולאקו. הכרת המסורת וההיסטוריה של יהודי רומניה היא דרך לכבד את העבר, כמו גם דרך לבנות עתיד טוב יותר מבוסס על סובלנות, גיבון תרבותי וחברות המבוססות על כבוד הדדי. רומניה היא מודל אזורי להכרה בשואה ולמניעת הכחשתה ועיוותיה. ברמה הפוליטית יש דאגה מתמדת להבאת האמת ההיסטורית לידיעת הציבור. אני רוצה להמשיך ולפתח שיתוף פעולה כלכלי דו-צדדי, הוסיף צולאקו.

רומניה הייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו בהקמתה של מדינת ישראל ונקטה צעדים חשובים להנצחת השואה, דבר המעיד על מחויבותה להילחם באנטישמיות, אמר דובר הכנסת, אמיר אוחנה. המפגש המשותף הזה הוא ביטוי לידידות ולקשר המאוד מיוחד בין רומניה לישראל, המשיך אוחנה שהזכיר את הקורבנות, המאמצים, הזוועות והניצחונות שיצרו את האומה הישראלית. לדבריו, ניתן יהיה לחזק את הקשר הבילטרלי בתחומים שונים – טכנולוגיה, ביטחון, תרבות, כלכלה, תיירות ודיפלומטיה. המדינות שלנו מחויבות להילחם באנטישמיות ולקדם סובלנות. ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שבה קהילות נוצריות מתפתחות ופורחות. ישראל היא הבית של היהודים מכל העולם. מאות אלפים מהם הגיעו ארצה מרומניה, ציין אמיר אוחנה. הוא הבטיח כי ישראל לעולם לא תשכח את הרומנים שהפגינו גבורה, טוב לב ואנושיות כלפי היהודים. רומניה נקטה בצעדים חשובים להנצחת השואה ולתמיכה בחינוך, כולל הקמת מוזיאון השואה בבוקרשט, מסר הצד הישראלי.

ראש הממשלה ניקולאי ציוקה אמר כי רומניה מחויבת עמוקות למאבק בכל צורה של קיצוניות ודיבורי שטנה ותומכת בכל הפרויקטים האירופיים המוקדשים למאבק באנטישמיות. אנו מחוברים לא רק בשיתוף פעולה דיפלומטי ארוך, אלא גם בקשר מיוחד עם ערכים אסטרטגיים, המבוססים על הקשרים העמוקים בין עמינו. דברים אלה שמקרבים אותנו חייבים להיות הבסיס שעליו אנו בונים ומחזקים את מערכת היחסים הדו-צדדית שלנו בעתיד, ובו בזמן, התגובה המשותפת לאתגרים העומדים בפנינו בהקשר הבינלאומי הנוכחי, המושפעים מפעולות רוויזיוניסטיות ועליית השיח הקיצוני בחברות אירופיות, אמר Ciucă. המרחק מקיצוניות לאנטישמיות או כל צורה אחרת של קיצוניות יכול להיות קצר מאוד. ישראל היא אחת השותפות החזקות והחשובות של רומניה במזרח התיכון, אבל גם המדינה שעימה אנו מקיימים מערכת יחסים כלכלים יותר ויותר מגובשת. הפוטנציאל של חילופי מסחר גבוה בהרבה, הוסיף ראש הממשלה, שהזמין את כל אנשי העסקים הישראלים להשקיע ברומניה.

נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, אמר כי אין עוד עם בהיסטוריה המודרנית, סבל וכאב כפי שהעם היהודי ידע. 75 שנים לאחר הכרזת העצמאות, ישראל המודרנית היא אומה שנולדה מחדש באמצעות חוכמה ויצירתיות, מדינת מופת ומצפן מוסרי במה שנראה לפעמים כמו חושך המקיף אותנו מכל כיוון, אמר וקסלר. רומניה והעם הרומני הם באמת חלק בלתי נפרד מה-DNA הישראלי. בין רומניה לישראל יש קשר מיוחד, ידידות אמיתית שנבדקה ואושרה לא רק בימים חגיגיים, אלא במיוחד בזמנים קשים, אמר וקסלר.

בבוקרשט נערך כנס בינלאומי לדיפלומטיה בתחום הסייבר, שאורגן על ידי המכון הלאומי למחקר ופיתוח בתחומי המחשב (ICI) . באירוע השתתפו, בין היתר, שגריר ישראל ברומניה, ראובן אזר, שגריר יפן, הירושי אואדה, אדריאן ויקטור וורה, מנכ”ל ICI, ו Dan Câmpean, מנהל הסייבר הלאומי של רומניה.

השגריר ראובן אזר ציין את חשיבות שיתוף הפעולה בין גופים ומדינות בעלי דעות דומות, כולל שיתוף מידע, שיטות עבודה מומלצות ובניית סטנדרטים למניעת פעילויות זדון; הצורך למצוא איזון בין חופש לרגולציה כדי להבטיח פיתוח פתוח ובטוח של טכנולוגיות; הצורך להסתמך על הניסיון של בעלי עניין כמו ICI ורשויות הסייבר כדי להכין את הסט הנכון של המלצות מדיניות עבור ממשלות וארגונים בינלאומיים.

שמחתי לראות נוכחות משמעותית של אורחים ישראלים שהציגו את הידע והניסיון שלהם במהלך הכנס, הוסיף השגריר אזר.

שגרירות רומניה השתתפה בפרויקט “שגריר ליום”, בהובלת רשת נשים בדיפלומטיה של משרד החוץ בישראל בשיתוף תיכון נעמת בעיר לוד. הפרויקט סיפק הזדמנות להציג לסטודנטים את מקצוע הדיפלומטי ואת התרבות הרומנית באופן מורחב.

התחלנו את התוכנית עם סקירה כללית של הפעילות הפוליטית-דיפלומטית של השגרירות, תוך הדגשת חשיבות הדיפלומטיה ביחסים בינלאומיים. המשכנו לדיון במחלקה הקונסולרית, ולאחר מכן ביקור ב-ICR תל אביב, שם דיברנו על דיפלומטיה תרבותית, מסורות רומניות וגסטרונומיה. המשתתפים שוחחו גם עם האמנית הישראלית ממוצא רומני סימה לוין, שעבודותיה מוצגות במכון התרבות הרומני, כך מסרה שגרירות רומניה בישראל.

משרד החוץ הרומני ארגן את המושב השלישי של קבוצת העבודה הכלכלית וסבב חדש של התייעצויות דו-צדדיות בין רומניה לבין ישראל. שר החוץ בוגדן אורסקו קיבל את מנכ”ל משרד החוץ, אלון אושפיז. השניים אישרו מחדש את הרצון לפתח את יחסי רומניה-ישראל במגוון רחב של תחומים. השניים דנו גם על ארגון המושב השלישי של קבוצת העבודה של שתי המדינות בתחום הכלכלי.

אורסקו הדגיש את האופי האסטרטגי של היחסים עם ישראל ואת התמיכה המתמדת שרומניה נותנת לישראל בפורומים רב-צדדיים, תוך היזכור התפקיד שרומניה מילתה בחידוש עבודתה של מועצת ההתאגדות האיחוד האירופי-ישראל, ב-3 באוקטובר 2022. מנכ”ל משרד החוץ הישראלי הביע שביעות רצון מהדינמיקה הגבוהה של המגעים הבילטרליים והביע תקווה שיהיה להם מסלול עלייה מתמשך. במקביל, הוא הודה על תמיכתה של רומניה בכל הנוגע לחידוש פעילותה של מועצת ההתאחדות האיחוד האירופי-ישראל, לאחר 10 שנים של הפסקה, והביע תקווה שמנגנון שיתוף פעולה זה יפעל באופן סדיר.

ביקורו של הבכיר הישראלי ברומניה הוביל לארגון סבב חדש של התייעצויות פוליטיות-דיפלומטיות ברמת מזכיר המדינה, בהמשך לדיאלוג שנערך בנובמבר 2021. מזכיר המדינה ב-MFA הרומני Traian Hristea הביע את שביעות רצונו מיחסי רומניה – ישראל. בברכה על שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני המצוין, הדגיש HRISTEA את האינטרס של רומניה להמשיך במאמצים לפתח יחסים אזורים אסטרטגיים.

הפקיד הרומני הדגיש את מחויבותה של רומניה להילחם באנטישמיות ולהנצחת קורבנות השואה, פעילות בה הפכה רומניה, עם השנים, למודל בינלאומי של שיטות עבודה טובות. בהקשר זה, הביע אושפיז הערכה למאמציה של רומניה בתחומים המעניינים את ישראל. הדיונים גם סיפקו הזדמנות לדיאלוג בנוגע להתפתחויות בינלאומיות ואזוריות, כשמזכיר המדינה הרומני הדגיש את הצורך הגדל לתמוך באוקראינה במלחמתה נגד התוקפנות הרוסית.

במהלך המפגש השלישי של קבוצת העבודה הכלכלית רומניה-ישראל, התמקדו הדיונים בתחומים בעלי פוטנציאל הגבוה ביותר, כגון חקלאות וניהול מים, תוך שימת דגש על חשיבות המודרניזציה של תחום ההשקיה מרומניה, רכישת טכנולוגיות ישראליות בתחום הבריאות – פיתוח שיתוף פעולה בתחומי עניין שונים והעברת ידע באבטחת סייבר במיוחד בתחום הפיננסי, תיירות ומסחר , לרבות ביטול מכשולים בירוקרטיים, על מנת להקל על הסחר בין שתי המדינות. המטרה העיקרית של מתכונת זו היא לזהות פרויקטים קונקרטיים בתחומים הנזכרים, עליהם ניתן יהיה להכריז במהלך הפגישה המשותפת הבאה של שתי הממשלות.

שר החוץ הרומני, בוגדן אורסקו, קיבל את השגריר החדש של ישראל בבוקרשט, ראובן אזר, שהציג כתב האמנה. ראש הדיפלומטיה הרומנית הזכיר את היחסים הפוליטיים-דיפלומטיים הדו-צדדיים במגזרים שונים, והביע רצון בפיתוח נוסף של יחסי רומניה-ישראל . אורסקו הדגישה את החשיבות של ארגון המפגש השלישי של קבוצת העבודה הכלכלית רומניה-ישראל, לקראת ישיבת הממשלה המשותפת השלישית.

השר בוגדן אורסקו והשגריר ראובן אזר הדגישו את הרצון ההדדי להגביר את המגעים הישירים בין שתי הסביבות העסקיות ברמה המרכזית והמקומית. שגריר ישראל בירך על הדינמיקה החיובית של שיתוף הפעולה הדו-צדדי, תוך שימת דגש על הרצון לפתח עוד יותר תחומי עניין משותפים כמו חקלאות. לאור התפקיד שממלאת רומניה בהקשר הגיאופוליטי האזורי הנוכחי, יש לה את הפוטנציאל לקחת חלק בפעולות מניעת משבר מזון בממדים עולמיים.

השגריר הביע עניין במשיכת השקעות ישראליות חדשות לרומניה, בדגש על ניהול מים, ניטור טכנולוגיה גבוהה והשקיה, תחומים שבהם לישראל יש מומחיות רבה, בה היא מוכנה לשתף גורמים מרומניה. הוא גם הזכיר את ההזדמנויות לשיתוף פעולה ביטחוני.

כמו כן נערכו חילופי הערכות לגבי ההתפתחויות האחרונות באזור הים השחור ובמזרח התיכון, תוך שימת דגש על המצב הביטחוני, השפעת האיומים הנוכחיים והמאמצים של שתי המדינות לקדם שלום ויציבות בשני האזורים. השר הדגיש את תמיכתה הנחרצת של רומניה בחיזוק היחסים של ישראל עם האיחוד האירופי. בהקשר זה הוא הזכיר את מאמציה של רומניה לחדש את עבודתה של מועצת ההתאגדות האיחוד האירופי-ישראל, היבט שהוסכם במועצת החוץ ב-18 ביולי.

השר אורסקו הביע את ביטחונו כי המנדט של השגריר החדש יעלה את רמת הדיאלוג ההדדי. הוא אישר מחדש את תמיכתו המלאה בהשגת יעדים אלה. אורסקו איחל לשגריר אזר, הצלחה במילוי המנדט שלו ברומניה, והבטיח את התמיכה המלאה של השלטונות ומשרד החוץ הרומני, בכל נושא בו השגריר יטפל באת מילוי תפקידו ברומניה.

יחסי רומניה-ישראל היו נושא שיחה במשרד החוץ הישראלי שם שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, נפגש עם סגן שר החוץ הישראלי, עידן רול.

שני הדיפלומטים דנו בדרכים לחיזוק והעמקת היחסים הטובים בין שתי המדינות, אמר סרנגה

ההתפתחויות במזרח התיכון, כולל היחסים עם ישראל, זה נושא חשוב ברשימת העדיפויות של הדיפלומטיה הרומנית. בין 7-9 בספטמבר התקיימה הפגישה השנתית של הדיפלומטיה הרומנית, במתכונת פיזית, בבוקרשט, אך גם באינטרנט. בהזדמנות זו, רומניה אישרה מחדש את קווי הפעולה העיקריים, בהתאם למעמדה כחברה באיחוד האירופי ובנאט”ו. היחסים המיוחדים עם הרפובליקה של מולדובה, מדינה בעלת היסטוריה, תרבות ושפה משותפת עם רומניה, אך גם השותפויות האסטרטגיות המובילות של רומניה עם ארה”ב ומדינות אירופה, כמו גם מחוץ לאירופה, כולל ישראל, יפן., רפובליקת קוריאה וקנדה, היו נקודות בדיון בו השתתף נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס. יחד עם זאת, העקרונות הבסיסיים של מדיניות החוץ נותרים חזקים ביחס לשכנים קרובים וביחס לאזורים מרוחקים יותר, אך מעניינים את רומניה,כמו מזרח התיכון, אמר הנשיא.

שר החוץ בוגדן אורסקו אמר כי במזרח התיכון , רומניה ממשיכה לפעול להשגת תוצאות שיהיו מועילות הן למאמצי השלום באזור והן לפיתוח היחסים בתחומים רבים כולל את תחום הכלכלי. במערכת היחסים עם ישראל, תוך פחות מ -12 חודשים, התקיימו מגעים ברמת ראשי מדינות, ביקורו ההיסטורי של נשיא ישראל לשעבר ראובן ריבלין בבוקרשט (ביולי), ברמת ראשי הממשלה ושרי החוץ (ב סתיו 2020), אליהן מתווספות ישיבות ופגישות עבודה בתחום הכלכלה, בתיאום משרדי החוץ משתי המדינות.

במקביל רומניה מקקימת דיאלוג אינטנסיבי עם הרשות הפלסטינית, ברמת ראשי הממשלה ושרי החוץ, כמו גם עם גורמים אזוריים אחרים הפועלים למען שלום, כגון ירדן ומצרים. שר החוץ של רומניה מתכנן ביקור באיחוד האמירויות הערביות, שם תתקיים גם וועדה כלכלית המשותפת.

השר בוגדן אורצקו, ציין שהשנאה וחוסר סובלנות הן תופעות שתופסות תאוצה בעולם. רומניה עושה מאמצים כולל במועצת אירופה, למנוע את התפשטות של תופעות אלו. האסטרטגיה הלאומית הראשונה של רומניה למניעה ולחימה של אנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודברי שנאה אומצה לאחרונה על ידי ממשלת רומניה. היא מספקת מנגנון כלים, בין-מוסדי מורכב שיוביל לגישה יעילה יותר במאבק זה, אמר השר.