הרב מנחם מנדל טאוב, ניצול מחנה אושוויץ, שנולד ב-1923 בטרנסילבניה, אזור ברומניה, נפטר ביום ראשון בעיר הקודשה.
ידוע בקהילה היהודית החרדית כצאצא לשושלת של רבנים חסידיים בהונגריה, הוא גורש לאושוויץ ב-1944, יחד עם שישה אחים ואחיות. הוא היה הניצול היחיד במשפחה לאחר שעבר את הניסויים שערך הרופא הנאצי יוזף מנגלה.
הרב עלה מארה”ב לישראל ב-1963 והקדיש את חייו לעדויות השואה, שעליהן כתב אנציקלופדיה בכמה כרכים.
ראש הממשלה הישראלית, בנימין נתניהו הביע את צערו על פטירתו של הרב. “הוא שרד את זוועות הנאצים בשואה, והתמסר לבניינו המחודש של עולם התורה במדינת ישראל ובתפוצות העם היהודי”, כתב ראש הממשלה.
“הוא היה “אדמו”ר השואה” והקדיש את חייו לזכרון הנספים”, כתב נשיא ישראל ראובן ריבלין על טאוב. “הסתלקותו של האדמו”ר מקאליב סמוך ליום הזיכרון לשואה ולגבורה מעצימה את מחויבותנו הנצחית – לזכור ולא לשכוח”, הוסיף ראש המדינה הישראלית.
התחרות “אלבה יוליה — עיר האיחוד” הביאה את גונאס סל (Jonas Sell) וסברינה פרייסנבורג (Sabrina Friesenborg) בתקופה 18-10 בספטמבר לאזור ברומניה שעליו לא ידעו יותר מדי, אך שהכין להם המון הפתעות נעימות. ההפתעה הראשונה עם זאת לא הייתה ביומם הראשון ברומניה, אלא כשזכו בתחרות שארגן רדיו רומניה בינלאומי לרגל מלאת מאה שנים לאיחוד הגדול. כיצד הגיע למעשה גונאס סל להשתתפות בתחרות, נגלה בדקות הבאות ממש ממנו:
“התחרות שודרה מספר שבועות והתחלתי לגלות בה עניין. בשלב מסוים מילאתי את השאלון ושלחתי את התשובות. אמרתי לעצמי: נראה מה יהיה! לאחר מכן קיבלתי הודעה בדוא”ל שבה נאמר לי שזכיתי.”
גונאס סל גילה את אהבתו לרדיו מזמן, עם מכשיר קטן שקנה ב־eBay כדי להקשיב לתחנות המקומיות. הוא יספר לנו איך הוא התחיל להקשיב ברדיו רומניה בינלאומי לתוכנית בשפה הגרמנית:
“שמתי לב שלמכשיר יש יכולות מעבר לכך, עברתי לגלים קצרים ונשארתי ברדיו רומניה בינלאומי, משום שאות הפתיחה נשאר לי באוזן. כך, לאט לאט, התחלתי להקשיב יותר ויותר לתחנה הזו.”
התחרות שאורגנה על ידי רדיו רומניה בינלאומי הציעה לגונאס סל ולסברינה פרייסבורג הזדמנות להכיר את רומניה גם מעבר לגלי הרדיו. הם באו בגישה פתוחה כדי לחקור מקומות חדשים, ובאריישני (Arieșeni) הם התרשמו בעיקר מהטבע. לגבי הציפיות שהיו להם מההזמנה של רדיו רומניה בינלאומי מספרת לנו:
“באתי לפה ללא ציפיות. רציתי לראות. צריך לומר שמאוד יפה כאן. אנחנו מוקפים בטבע, ישנם הרים, אפשר לצאת להמון טיולים ברגל. ראיתי מפל קטן, צילמתי תמונות נהדרות ובילינו ימים מאוד יפים”.
כפי שסיפרו האורחים שלנו, מה שהכי הרשים אותם היה הבור החלוד (Groapa Ruginoasă), בור גדול, שנוצר באופן טבעי, המערות שבהן ביקרו באזור אריישני ומכרה הזהב ברושיה מונטנה (Roșia Montană):
“הטבע פשוט מרשים מפני שכאן יש לנו יערות, גבעות והרים בלי סוף. רק ללכת בהם משאיר עליך רושם! כמה שרק תלך ולא תפגוש אף אדם אחר. ישנם מעט אנשים, זהו לא אזור מתוייר כמו אחרים. התרשמתי מאוד ממכרה הזהב מתקופת הרומאים. לא יצא לי עד עכשיו לראות מכרה זהב רומאי, ראיתי בעבר מכרות פחם ומינרלים. לא ציפיתי למצוא כאן מכרות מהתקופה הרומית”:
“אני חייבת להוסיף שאנחנו באים מחבל הרוהר (Ruhr), שם אפשר למצוא המון מכרות. ממכרות ישנים מאוד, עד למכרה מקצועי מאוד בבוכום (Bochum), שם יורדים הרבה לעומק. ומהבחינה הזאת זה היה מאוד מעניין. מה שגילינו היה מעבר לידע שלנו על מכרות. זה היה משהו לגמרי אחר”.
לא רק הטבע, אלא גם ההיסטוריה הרשימה את גונאס סל וסברינה פרייסנבורג ברומניה. במיוחד הביקור בבית הזיכרון על שם אברם ינקו (Avram Iancu), שהוא סמל להקרבה, שם הם למדו על חלק מתולדות רומניה שאינן ידועות בגרמניה, המהפכה הרומנית בטרנסילבניה מ־1848. ההיסטוריה הרשימה את אורחינו גם באלבה יוליה (Alba Iulia), עיר האיחוד
“המבצר הוא ממש מדהים, זהו גם סמלה של העיר, הוא מאוד נרחב, מסביב למבצר ישנם פארקים, וכך עושים בו שימוש במלוא מובן המילה, כמו כן ישנן כל מיני אטרקציות תיירות, כמו לדוגמה החלפת המשמר שמוצגת על ידי שחקנים בתלבושות, הנעים רכובים ברחבי המבצר ומשחזרים החלפת משמר כפי שהתבצעה באותם זמנים.”
נופים עוצרי נשימה, היסטוריה, מאכלים טעימים… כל אלה מבטיחים חופשה שאפשר להיזכר בה בהנאה זמן רב אחריה. אי אפשר לומר את אותו הדבר על התשתיות ברומניה, דבר שאורחינו שמו לב אליו, שדיברו במיוחד על הצורך בקישור טוב יותר בין שדה התעופה בקלוז לערים שבסביבה:
“לפחות כשלא נוסעים ברכב פרטי, צריך לקחת בחשבון את הזמן הדרוש. המרחקים בין היישובים אינם כל כך גדולים, אך משך הנסיעה הוא די ארוך, מפני שיש מחסור בדרכים מהירות. נוסעים בדרכים כפריות, המתפתלות על גבעות או הרים ואי אפשר לנסוע במהירות. זהו גורם שיש לקחת בחשבון”.
בכל זאת, היבט שלילי זה לא יכל להרוס חופשה שגרמה לגונאס סל וסברינה פרייסנבורג לרצות לחזור לרומניה:
“רומניה היא ארץ מאוד יפה ממה שהצלחנו להכיר בה, האנשים חברותיים, הטבע יפה מאוד, שווה לבקר גם בערים הקטנות ובכפרים, אז בקיצור, אני חוזר עם רושם יפה הביתה. אין ספק שרומניה מציעה תמונה הרבה יותר טובה מזו המבוססת על הדעות הקדומות שיש בגרמניה”.
בין 2-7 באוקטובר מתקיים פסטיבל הספר הבינלאומי “טרנסילבניה” (FICT), בקלוז׳ נפוקה (צפון-מערב רומניה). המהדורה החמישית של הפסטיבל חוגגת מאה שנה לרומניה המודרנית באמצעות אירוע יוצא דופן, “קריאה גדולה”, בשבת, 6 באוקטובר 2018, ב-10.00 בבוקר, בכיכר אונירי (Unirii) שבקלוז׳ נפוקה. באירוע צפויים 10,000 קוראים, בניסיון רשמי לכניסה לשיאים של גינס בעולם, במדור “Most people in a reading relay “. הספר לקריאה נכתב על ידי המשורר הלאומי מיכאי אמינסקו (Mihai Eminescu), והוא “100 שירים נבחרים”. הספר פורסם במיוחד עבור אירוע זה ב-10,000 עותקים, שיינתן למשתתפים ב”קריאה הגדולה “.
ב -2 באוקטובר תוכנן מפגש עם משה ב. יצחקי, פאול פרקש ונועה לוין חריף (כולם מישראל), שהוזמנו על ידי FICT 2018. באירוע תתקיים השקת אנתולוגיית השירים אצינוקס “מים בכף היד” (2018) שתורגם לעברית על ידי משה ב. יצחקי ופול פרקס ופורסם בהוצאת קשב לשירה בתל אביב. מבחר המשוררים נעשה על ידי ראדו צוקולסקו, והקדמה נכתב על ידי יון פופ. לאחר האירוע תיערך התערוכה הגרפית “כמו העלים הכותבים את הסתיו” מאת נועה לוין חריף, מאיירת הכרך, אוצר: משה ב. יצחקי. נועה לוין חריף הוא משוררת, אמנית רב תחומית, מורה, מרצה ומדריכה פדגוגית במכון לאמנות ובמכללה האקדמית למעדי חינוך “אורנים”.
אנו פונים היום אל רחובותיו הצרים של מבצר טרנסילבני שהוקם במאה ה־12. סיגישוארה (Sighișoara) כונתה בעבר גם “פנינת טרנסילבניה”. התיעוד הראשון הוא משנת 1280, אך ישנן ראיות על כך שהאזור מיושב כבר 4,000 שנים. היא ממוקמת במרכז רומניה והיא מארחת עשרות אלפי תיירים מדי שנה.
ברומניה ישנם כ־250 מבצרים וכנסיות מבוצרות. מבצר סיגישוארה או כפי שעוד נקרא שסבורג (Schasburg) נכלל עוד מ־1999 ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק”ו, זהו ממעטי המבצרים המאוכלסים באירופה ואטרקציה עבור תיירים זרים המבקרים ברומניה. אדריאן בורלקו (Adrian Burlacu), יועץ מקומי לשעבר וכיום יזם בתחום התיירות, יספר לנו מדוע כדאי לנו לכלול את סיגישוארה ברשימת יעדי החופשה. “קודם כל כדאי להגיע לסיגישוארה מפני שזוהי בין 12 יעדי התיירות הראשונים בעולם. אם תגיעו לכל יריד תיירות בינלאומי חשוב, תוכלו לראות שסיגישוארה נמצאת בין 12 היעדים הראשונים שכדאי לא לפספס פעם אחת בחיים. שנית כל, יש לנו מה להראות בסיגישוארה, יש לנו לינה טובה מאוד, ישנם מסלולי טיולים רבים מאוד. קיים פה גם אזור דרקולה, במבצר מימי הביניים, המבצר היחיד מימי הביניים באירופה שעדיין מיושב, יש המון אטרקציות.”
האטרקציה העיקרית של מבצר סיגישוארה היא מגדל השעון, המתנשא לגובה של 64 מטרים, ובמתחמו נמצא עוד משנת 1899 מוזיאון ההיסטוריה של העיר. למגדל שש קומות שבכל אחת מהן מתקיימת תערוכה שונה: ארכיאולוגיה, רוקחות ימי הביניים, ריהוט ימי הביניים, כלי עבודה של הגילדות בסיגישוארה, ואוסף מרשים של שעונים. המנגנון של השעון הגדול שבמגדל הוא מ־1906. מנגנון שוויצרי זה מפעיל גם את הדמויות באירוע החזותי של השעון, הוא ייחודי ברומניה. חלק מהדמויות מיצגות את ימות השבוע, אחרות את האלים: אלת הצדק או אלת השלום. הקומה האחרונה במגדל היא מרפסת פתוחה, המציעה נוף פנורמי על העיר. מגדל השעון הוא למעשה גם שער הכניסה לעיר, מוסר אדריאן בורלקו. “קודם כל נכנסים מתחת למגדל השעון, שם אפשר לבקר באזור הנשקים. מוזיאון ההיסטוריה נמצא ממש במתחם המגדל, ומשם ניתן להמשיך לשאר המגדלים: מגדל הנפחים, מגדל החייטים, המוכנים גם הם לביקור. באחד מהם מתקיימות ממש פעילויות תרבות. יש לנו גם את המדרגות המקורות המאוד יפות, וכמובן מתקיימים גם אירועים במהלך השנה בסיגישוארה. לוח אירועי התרבות מעניין מאוד. סיגישוארה היא בראש ובראשונה יעד תרבותי. מי שמבקר בסיגישוארה לא יכול לצפות למצוא מועדונים רבים כמו בחוף הים ברומניה. יש לנו מסעדות עם צביון של ימי הביניים, הפתוחות עד השעה 22:00. תיירים יכולים גם לשבת במסעדה בכיכר המבצר (Piața Cetății). יש לנו גם מועדוני לילה, עם זאת זהו אינו יעד שמתאים לנישה הזאת.”
מבצר סיגישוארה כולו הוא למעשה מעין קריית מוזיאונים. עם זאת ישנם המון בתי קפה ובתי תה אלגנטיים, מקומות בהם תיירים יכולים להירגע, לחלוק חוויות ולמצוא את עצמם. ישנן עם זאת מספר תקופות בשנה שבהן רחובות המבצר הומי אדם, ותקופת ימי הביניים חוזרת לחיים. בקרוב יתקיימו אירועים כגון יריד בעלי המלאכה, פסטיבל “סיגישוארה של ימי הביניים”, פסטיבל “האקדמיה למוסיקה”, הפסטיבל הבין־תרבותי “פרו אתניקה” או פסטיבל תזמורת כלי הנשיפה. זהו מבצר הגדוש באירועי תרבות, מוסר דורין סטנציו (Dorin Stanciu), התופפן שמקבל את פני התיירים בכל יום. “בסיגישוארה אפשר למצוא את הפעיוליות הרבות ביותר באזור. מתקיימים יותר מ־60 אירועים בשנה. ישנם המון פסטיבלים מוכרים בעולם, לא רק ברומניה. החשוב ביותר והמותג של רומניה הוא פסטיבל אומנות ימי הביניים. פסטיבל פרו אתניקה הוא היפה ביותר ברומניה. כאן מתכנסים כל 20 המיעוטים ברומניה, שרוקדים בתלבושת העממית שלהם ושרים בשפתם. קידום המבצר נעשה באמצעות תיירות תרבות, באמצעות יריד חג המולד, באמצעות חגיגות העיר סיגישוארה. מזה שנה יש לנו בכיכר העיר גם את רכבת ימי הביניים הקטנה. בשנה זו השקנו הדרכת שמע באוזניות, על ההיסטוריה של האתרים. עולים לרכבת הקטנה, רואים את העיר התחתונה, את בתי הסאשים ומקשיבים להיסטוריה של הסאשים בטרנסילבניה ובסיגישוארה.”
בנוסף בסיגישוארה תוכלו לבקר בכנסיית המנזר וכנסיית הגבעה. אלה הן כנסיות אשר נבנו בסגנון גותי, לפני יותר מ־800 שנים. הן שייכות לקהילה הגרמנית של העיר, אך בשל הירידה במספרם של הגרמנים, כנסיות אלה הוסבו במהלך עונת התיירות למוזיאונים. מבקרים בהן מדי יום, ובימי ראשון בבוקר מתקיימות מיסות. בדרך לשתי הכנסיות הללו תגלו את המדרגות המקורות או מדרגות התלמידים. מדרגות האבן שעולים בהן לחלק העליון של המבצר מכוסות במבנה עץ, כך שהרושם הכללי הוא של מנהרה. אין פלא שמספר התיירים גודל משנה לשנה, אומר דורין סטנציו, תופפן המבצר. “זהו המקום היחיד ברומניה שבו אנו מברכים את בואם של התיירים ב־60 שפות, בפומבי, בשם עיריית סיגישוארה. לדוגמה, מישראל מגיעים 34,000 תיירים בשנה. הם מעריכים את העובדה שאני מברך את בואם בשפתם ומנגן להם. מיפן מגיעים אלינו 10,000 תיירים בשנה. אנו מברכים גם אותם בשפתם. מה שאנו עושים בסיגישוארה הוא ייחודי. יש לי רק 15 שנות ניסיון בתיירות, עם זאת אוכל לומר לכם כי יש להודות לתיירים בכל יחידת תיירות. סיגישוארה ניראת טוב מאוד. היא שומרת על מראה ימי הביניים, משמרים את חומת המבצר שבאורך 930 מטרים. כבר עובדים גם על התשתית. מתבצעים פרויקטים בסיגישוארה. אנו עושים מאמצים לקבל מימון ממשרד התרבות ולתקן את חומת המבצר, את תשעת המגדלים העומדים, 160 הבתים שנבנו מחדש לאחר השריפה הגדולה מה־30 באפריל 1676.”
דורין סטנציו יכול לספר לכם על התקופה שבין 1676-1601, כמעט מאה שנים של אסונות טבע, מלחמות, שוד, מגיפות ושריפות, התקופה החשוכה ביותר בתולדות העיר.
אנו ממשיכים בסדרת התוכניות המוקדשות לתחרות הפרסים שלנו, “אלבה יוליה — עיר האיחוד”. נחזור היום לאיזור דרום־מערב טרנסילבניה כדי להכיר את אחת הערים האירופיות בעלות מותג תיירותי ומסחרי ותיק. “עיר הבירה האחרת”, לצד קבלת הפנים “ברוכים הבאים למצודה הגדולה ביותר ברומניה”!, הם המסרים שבעזרתם מקדמים את אלבה יוליה.
שאלנו את כרמן פרזה (Carmen Preja), יועצת במרכז הארצי למידע ופיתוח תיירותי באלבה יוליה, כיצד מציגים את אלבה יוליה, ב־2018. “ראשית כל אנו שמחים לארח. אנו שמחים להיות במרכז תשומת לבה של המדינה כולה ואנו מחכים לקבל את פניהם של התיירים עם מידע ואירועים רבים. ברגע שיגיעו לאלבה יוליה יעמוד לרשותם מידע רב באתר שלנו בכתובת: turism.apulum.ro, בו תמצאו את לוח האירועים המתקיימים במצודה. אנו מזמינים אתכם לבקר באלבה יוליה ולגלות היסטוריה בת אלף שנים.”
ישנם מספר פרויקטים המתנהלים כרגע בתוך המצודה, מוסרת כרמן פרזה, יועצת במרכז הארצי למידע ופיתוח תיירותי באלבה יוליה. “אחד מהם נקרא: “גלו את המורשת התרבותית של אלבה יוליה”. כל 64 האטרקציות התיירותיות שבאלבה יוליה כלולות בפרויקט שבמסגרתו יוצבו לוחיות QR (Quick Response). כך, תיירים ישלבו בין הישן לחדש. בעזרת מכשיר חכם, ניתן לסרוק את הלוחיות הללו. כל אחת מאלה תיפתח בפני התייר את עולמה, את סיפורה של האטרקציה שבה הוא נמצא. במצודה מתקיימים פסטיבלים למוזיקה ישנה ומוזיקה חדשה, פסטיבלים לתיאטרון, לקולנוע. בנוסף, תמצאו כאן פעילויות למבוגרים אך גם לילדים.”
נקודת המידע התיירותי נמצאת מול קתדרלת (אורתודוכסית) ההכתרה (Catedrala Încoronării). כך יקבלו את פניכם. “קודם כל, אנו מציגים להם את מפת המצודה. באופן כללי, אנשים נדהמים ממימדיה של המצודה, אשר שטחה משתרע על פני 110 הקטארים. בוצעו הכנות לייעוד המצודה לתיירות באמצעות כמה פרויקטים בחסותה של הקהילה האירופית. לאחר מכן, אנו מציגים להם את האטרקציות שניתן לבקר בהן, ההיסטוריה שלהן, האירועים המתקיימים בהן. אנו מסייעים לתיירים במציאת מקומות לינה. אנו יכולים להמליץ להם על מסעדות, בהתאם להעדפותיהם. אנו מסייעים להם ברכישת כרטיסי נסיעה ואנו מציעים להם כל מידע שימושי אחר עבור המשך הטיול שלהם. המידע שלנו מוצע בשפות רומנית, גרמנית ואנגלית. אנגלית וגרמנית הן השפות הבינלאומיות שרוב תיירינו דוברים. בנוסף, אחת מעמיתינו דוברת יוונית, אנו מדברים גם איטלקית. כך, נוכל לסייע לתיירים שמגיעים מכל מדינה.”
התיירים מתרשמים מיופיה של מצודת אלבה יוליה. זו מורכבת משבע באסטיונים (מגננים) ומכילה את כל מרכיבי הביצורים המותאמים לטכנולוגיה הצבאית של אותה תקופה. הכניסה נעשית דרך ששה שערים, מרביתם מעוטרים בפסלים ותבליטים. ועבור אלה המבקרים במצודה ורוצים להשאר באלבה יוליה, מבין הצעות הלינה הרבות, יש באפשרותם לבחור באחת מיוחדת. מדובר במלון שנבנה בשנת 1972, אך לפני שלוש וחצי שנים שופץ מן היסוד. יוליה גוש (Iulia Guș), מנהלת שיווק במלון טרנסילבניה, שבאלבה יוליה. “מי שיגיע ילון במקום מסורתי באלבה יוליה, ויקבל את רמת הנוחות שמצפים לה, במיוחד כאשר מדובר בתיירים רגילים בעלי סטנדרט מסוים. התיירים הזרים ימצאו כי הרמה ברומניה לטעמם. ממש לאחרונה קיבלנו מ־ Top Hotel Awards פרס עבור אחד המלונות הטובים ביותר ואנו שמחים כל כך שבעיר האיחוד קיים מקום שבו תיירים יכולים להתארח ולקבל שירותים בסטנדרטים בינלאומיים. יש לנו גם מבצעים. תלוי מאוד בתקופה שבה התייר מבקר ובשירותים שבחר. נוכל להציע חבילות נופש הכוללות גם ארוחות, טיולים באטרקציות שבאיזור. הופתענו השנה לקבל קבוצות משפחות. ישנן משפחות המתקבצות יחדיו לבלות חופשה. אנו מתווים להם תוכנית כדי לגלות את אלבה יוליה, החל מתולדותיה, ועד לטבע והתרבות. רבים שואלים אותנו על החרסינה. אנו מפנים אותם לחנויות יצרנים ומשם ניתן לרכוש מזכרות ייחודיות.”
בכל זאת, מדוע תיירים מחליטים להגיע לאלבה יוליה? יוליה גוש (Iulia Guș), מנהלת שיווק במלון טרנסילבניה, שבאלבה יוליה. “קודם כל, מדובר בכל הפסטיבלים שאלבה יוליה מארחת בתקופת הקיץ. בדיוק הסתיים אלבה פסט (Alba Fest), שזה שלושה ימי הופעות ומופעים. במשך כל הקיץ יהיו לנו פסטיבלים למוזיקה ולקולנוע. ישנם אינספור אירועים לצעירים לבילוי ימים שלמים. בנוסף לאלה, אלבה יוליה והסביבה מציעות אפשרויות בילוי רבות בחיק הטבע. יש לנו את נהר המורש (Mureș) עבור חובבי שייט בסירה, רפטינג או קאנו. יש לנו את שמורת הטבע בצטאה (Cetea), שזהו המקום היחידי בעולם שבו ניתן לעשות קניונינג, סנפלינג במפל. במרחק של רק שלושה קילומטרים מבית המלון שלנו נמצא פארק דנדרולוגי. זהו מקום מעולה לטיולים רגליים או באופניים. יש לנו פארק הרפתקאות, ובקרוב יהיה לנו פארק מים, שייפתח ב־1 ביולי.”
תיירים מגיעים מכל קצוות העולם לאלבה יוליה, ממשיכה לספר כרמן פרזה, יועצת במרכז הארצי למידע ופיתוח תיירותי באלבה יוליה. “אנו שמחים לפגוש תיירים ממקומות אקזוטיים מאוד: פרו, צילה, ניוזילנד, יפן. מאירופה, מגיעים לרוב מארצות מערביות. לשמחתנו, עם הגעתם הם מתרשמים ונהנים מכל מה שאפשר לראות. איכשהו, תיירים מערביים ולא רק, מגלים ברומניה שורשים שהם עצמם איבדו לאורך הדרך. זכור לי זוג תיירים מארצות הברית, שבא לביקור של שבועיים ברומניה. לאחר חודשיים של טיול ברומניה, הם הגיעו אלינו למרכז וישבנו על סיפורים כשעתיים. הם לא שבעו מכל מה שגילו ולא רצו ללכת. אנו מזמינים אתכם לאלבה יוליה, לא רק בשנה מיוחדת זו, שנת המאה, אלא מתי שתרצו. בואו לגלות יעד חדש, בברכת אנשים השמחים לקבל את פניכם, לשמח אתכם בסיפוריהם.”
לסיכום, אנו מזכירים כי המועד האחרון להשתתפות בתחרות שלנו הוא 30 ביוני 2018!
קרבנות השואה מטרנסילבניה הצפונית ומכל העולם הונצחו בזאלאו (Zalău), בצפון-מערב רומניה, דרך תפילות ושיעורי היסטוריה. באירוע השתתפו אנשי תרבות, היסטוריונים, צעירים ונציגי הקילה היהודית של סלאז (Sălaj).
נשיא קהילת יהודי סלאז (Sălaj), דן הס (Dan Has) הצהיר: “אנו מתפללים היום כדי שזכרם של קורבנות יתברך. כולנו – האנשים באולם הזה צריכים להעביר לדור הבא שהכתם השחור הזה בהיסטוריה ,שקוראים לו “השואה”, לא צריך לקרות שוב באף פינה של העולם לאף מיעוט אתני”.
מצפון טרנסילבניה, שהייתה בתקופת מלחמת העולם השנייה תחת שלטונו של מיקלוש הורטי, נשלחו למחנות השמדה בסך הכל כ-160.000 יהודים.
