המרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט ארגן ערב המוקדש לשפה היידיש. התוכנית כללה דיונים על מוזיקת כליזמר ביידיש עם כרמן חנה איוביצו, מנהלת המוזיאון להיסטוריה ותרבות יהודית ברומניה. המשתתפים נהנו מחטיפים יהודיים מסורתיים וכן מהקרנת הסרט “יציק מאנגר – הנסיך הנודד של שפת היידיש” , בבימויו של Radu Gabrea
VICTORIA COCIAS אשתו של הבמאי המנוח דברה על הסרט בפני המשתתפים.
שפת היידיש הייתה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה השפה שבה דיברו רוב יהודי אירופה ובה נוצרה ספרות עשירה.
להקת הכליזמרים “מזל טוב” של הקהילה היהודית של קלוז’ (צפון מערב רומניה) קיימה ב-30 במאי קונצרט לרגל יום השפה והתיאטרון היידיש. האירוע התרחש במרכז התרבות היהודי. במהלכו חברי הלהקה, יחד עם האורח המיוחד, נגן גיטרה בס מוגור נזריה שוורצמן, ביצעו שירי יידיש מסורתיים.
ברומניה מצוין יום השפה והתיאטרון היידיש מאז 2018, והבחירה ב-30 במאי מתייחסת לתאריך לידתו, בשנת 1901, של המשורר יציק מאנגר, הנחשב לסופר החשוב והמייצג ביותר של שפת היידיש ברומניה. ציון יום זה הוא תרומה מהותית לשימור המסורת והערכים הספציפיים של שפת היידיש, למאבק בשנאת זרים ובאנטישמיות, אך גם לקידום התרומה התרבותית של החיים היהודיים ברומניה לחיי התרבות הרומניים והבינלאומיים.
מכון התרבות הרומני בתל אביב, בשיתוף עם בית לייוויק תל אביב ואגודת הסופרים והעיתונאים בשפה היידיש בישראל, המשיכו את סדרת האירועים המוקדשים לתרבות היידיש בשם “יידישקייט”, עם פרויקט חדש שהוקדש למשורר והמלחין זליג Bardichever(1903 -1937), שנולד בBALTI, כיום ברפובליקה של מולדובה.
האירוע יתקיים בעברית וביידיש, ב-13 בפברואר במטה ICR תל אביב. את התוכנית יגישו אמיל קאלין, סופר יידיש של הדור הצעיר, יליד בוקרשט, ודניאל גלאי, הסופר ונשיא בית לייוויק, שיספר על חייו ופועלו של “הטרובדור מבאלצי”. האירוע יתקיים על רקע מוזיקה בביצוע שמעון Kimmelmacher, זמר ופזמונאי.
Bardichever היה אוטודידקט. בשנות ה-30 של המאה ה-20 היה ברדיצבר ידוע ברבים, למרות ששיריו לא פורסמו. תקופה מסוימת היה חבר באגודת אמנים בשפת היידיש. הוא הלחין מחזות ולפעמים ביים אותם. בשנותיו המאוחרות החלו להתפרסם בעיתונות היידיש, איפה שהופיעו תחת השמות Chernavitzer Barga” și Oifgang
Bardichever נפטר ביאסי, בסוף 1937, כתוצאה משחפת.
לאחר מותו יצאו לאור שיריו של Bardichever במאמציהם של הזמר והיוצר לייבו לוין והסופר הרש סגל צרנוביץ, אז חלק מממלכת רומניה, כיום באוקראינה.
ההצגה LOZUL CEL MARE מאת שלום עליכם, בבימויו של איזו שפירא, פתחה את סדרת 6 ההצגות שהוצגו בעונה הראשונה של TES.
לאורך השנים שמות מפורסמים של אמנות התיאטרון הרומנית שיחקו או ביימו ב-TES.
כיום התיאטרון מציע לציבור רפרטואר עצום, הממחיש סימביוזה בין מסורת לעכשוויות.
מאז 2016, התיאטרון היהודי הממלכתי מארגן את פסטיבל התיאטרון היידיש הבינלאומי TES FEST בבוקרשט, וממלא את משימת שימור וקידום השפה והתרבות היידיש.
הקהילה היהודית של בוקרשט איחלה ל-TES יום הולדת שמח. אנו שואבים השראה מהמסירות והשמחה המעורבת במשימת שימור התרבות היידיש ברומניה ומחוצה לה, אמרה הקהילה. ICR תל אביב איחלה לתיאטרון הממלכתי היהודי עוד שנים רבות, עם הצגות ופסטיבלים יפים ופרויקטים משפיעים ומשמעותיים.
שגרירות ישראל ברומניה מצידה מסרה כי היא אסירת תודה על הפרויקטים הנפלאים שבוצעו יחד לאורך זמן ומקווה לשיתוף פעולה הדוק בעתיד. אנו מודים לבמאית מאיה מורגנשטרן על ידידותה ועל הדרך שבה היא, בכישרון ובמסירות, יחד עם כל צוות התיאטרון היהודי הממלכתי, מקדמת מסורות יהודיות, ועל הפצת התרבות באמצעות הכרת השפה, הספרות ותמיכה ברב-תרבותיות ו רב לשוניות במשך עשרות שנים, מסרה השגרירות.
בהמשך למסורת תרבות היידיש ברומניה, התיאטרון היהודי הממלכתי, חגג ב-30 במאי, ביום האחרון של הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון יידיש – TES FEST, יום השפה והתיאטרון היידיש, המוקדש למורשת התיאטרון היידיש ברומניה.
יום השפה והתיאטרון היידיש, חל לראשונה ב-30 במאי 2018. הוא מהווה תרומה מהותית לשימור המסורת והערכים הספציפיים של התרבות היהודית ברומניה, והוא חלק מהמאבק בשנאת זרים ובאנטישמיות, בדעות קדומות ובתפיסות שגויות בכל הנוגע ליהודים. הוא עוזר לפיתוח הזהות התרבותית של רומניה, אך גם להכרת התרומה התרבותית של החיים היהודיים מרומניה לחיי התרבות הרומניים, אמרו נציגי התיאטרון.
ה-30 במאי נקבע כיום השפה והתיאטרון ביידיש ביוזמתו של סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, ואומצה פה אחד על ידי הפרלמנט הרומני, עובדה המייצגת הכרה בתרומת היהודים ל- התפתחות רומניה וסמל לקשר המהותי בין שפת היידיש לתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט, הוסיף המקור המצוטט.
מכון התרבות הרומני מתל אביב המשיך, ב-30 במאי, בשיתוף עם בית לייוויק מתל אביב ואיגוד הסופרים והעיתונאים בשפת היידיש מישראל, את סדרת “יידישקייט” באמצעות אירוע חדש המוקדש לסופרים רומנים היוצרים ביידיש, שתרמו להעשרת המורשת התרבותית והספרותית כמו אברהם גולדפדן, איציק מאנגר ואליעזר שטיינברג. הוצגו גם סופרים רומנים נוספים המוזכרים באנתולוגיה של ספרות היידיש, מאת שמואל רוזנסקי.
האירוע ציינו את חגיגת יום השפה והתיאטרון ביידיש ונערך בעברית וביידיש. התוכנית כללה הרצאות של דניאל גלאי, משורר ומנהל בית לייוויק בתל אביב, שדיבר על סופרים רומנים מייצגים ומשפיעים של שפת היידיש, ושל אמיל קאלין, סופר יידיש ממוצא רומני, שהציג את שפעת היצירות של כותבי לשון היידיש על הדור החדש של הסופרים באותה השפה.
דניאל גלאי הדגיש את העובדה כי הקמת יום השפה והתיאטרון היידיש מהווה תרומה מהותית לשימור המסורת והערכים הספציפיים של התרבות היהודית ברומניה, מרחב שהעניק לתרבות היידיש כמה מהסופרים המוכשרים ביותר.
אמיל קאלין הזכיר ששמו של אברהם גולדפאדן (1840-1908), סופר, מחזאי, מלחין, איש תרבות שתרם רבות לתרבות היידיש ברומניה ובעולם. הוא הקים את התיאטרון המקצועי הראשון בשפת היידיש ב-1876, בגן העץ הירוק ביאסי.
לרגל האירוע התקיימה פתיחת התערוכה “המסעות שלי” מאת פיטר גלוזברג. ניתן לראות את התערוכה ב-ICR תל אביב בין התאריכים 29 במאי עד 7 ביולי 2023. דני קורן – נשיא אגודת ילידי הארץ מ. בסרביה, דיבר, במהלך הפתיחה, על האמן ועל שלבי היצירה שלו.
רסיטל מוזיקת הכליזמרים בביצוע חברי להקת “מזל טוב” מקלוז-נפוקה השלים את האירוע המיוחד הזה.
יום השפה והתיאטרון היידיש יצוין על ידי ICR תל אביב, בשיתוף עם בית לייוויק בתל אביב ואיגוד הסופרים והעיתונאים בשפת היידיש בישראל. ב-30 במאי, תתקיים מהדורה מיוחדת של סדרת “יידישקייט”, המוקדשת לסופרים רומנים בשפת היידיש. יוצגו סופרים שתרמו להעשרת המורשת התרבותית והספרותית, כמו אברהם גולדפדן, איציק מאנגר, אליעזר שטיינברג וסופרים רומנים נוספים המוזכרים באנתולוגיה “אוסף ספרות ביידיש”, מאת שמואל רוזנסקי. האירוע יתקיים בעברית וביידיש במטה ICR תל אביב.
מרטין סלמון, מנהל ICR תל אביב, יפתח את האירוע. דניאל גלאי, משורר ומנהל בית לייוויק בתל אביב, יציג כמה מהסופרים הרומנים המייצגים והמשפיעים ביותר שיוצרים בשפת היידיש. אמיל קאלין, סופר ממוצא רומני, יספר על השפעת יצירותיהם של סופרי יידיש על הדור החדש של סופרים בשפת היידיש. יתקיים מיני קונצרט של מוזיקת כליזמר בביצוע חי של חברי להקת “מזל טוב” מקלוז-נפוקה. הלהקה מורכבת מסולמיטה סוצה – שירה, וסילה סוצה – כינור, בליווי נגה ישורון בפסנתר.
בחלקו השני של הערב תתקיים פתיחת התערוכה “מסעותיי” של פיטר גלוזברג, האמן הישראלי ממוצא בסרבי. האירוע יתקיים במטה ICR תל אביב מה-29 במאי ועד ה-7 ביולי 2023. בתערוכה תוצג סדרה של 20 ציורים המתארים נופים שנעשו בסגנון אימפרסיוניסטי. דני קורן, נשיא אגודת היהודים שמקורם בבסרביה, יספר על האמן.
גלוצברג נולד בעיר בנדר (רפובליקה של מולדובה) ולמד בפקולטה לאמנויות יפות בחרקוב (אוקראינה). לאחר שסיים את לימודיו, לימד אמנויות בקישינב. לאחר שעלה ארצה ב-1991 ועבר לקיבוץ בגליל, בהשפעת נופים חדשים, באור חזק וצבעים מרהיבים שבסביבתו, הוא הגדיר מחדש את סגנונו היצירתי. כך הפך גלוצברג לאחד האמנים הבודדים שהחיו את מסורת הציור האימפרסיוניסטי, בסביבה שבה סגנון זה לא היה מפותח כלל. הוא למעשה יצר את האימפרסיוניזם ישראלי
גלוצברג נהנה מהכרת מבקרי אומנות, אוצרים, ואוהבי ציור, כפי שמעידות התערוכות האישיות והקולקטיביות שבהן השתתף בישראל, גרמניה, נורבגיה וצרפת. לאמן, שהוא חבר באגודת האמנים החזותיים בישראל, הוענק בשנת 2009 פרס “יעקב פיכמן” היוקרתי בתחום האומנויות.
ב30 במאי מציינים יום השפה והתיאטרון ביידיש ברומניה. המוזיאון הלאומי של בוקובינה מציין את היום הזה במוזיאון להיסטוריה, ברסיטל יוצא הדופן “:יידיש, טיפה של זיכרון” בביצוע של השחקנית מאיה מורגנשטרן.
היום הזה יצוין גם בעיר טימישוארה. שם, בבית ” Adam Muller Guttenbrunn” יתקיים הכנס “יהדות טימישוארה בהקשר הבין-תרבותי בבנאט”. אירוע שיתקיים בבית הכנסת cetate יפתח בתערוכת “פסיפס יהודי” ובמופע “זמר תקוות היידיש”, מופע שירה של יציק מאנגר בהגשת התיאטרון היהודי הממלכתי. בערב יתקיים קונצרט מוזיקה ביידיש עם להקת הכליזמרים של בודפשט בכיכר אונירי שבעיר. ישתתפו מקהלת “שלום” ולהקת המחול הישראלית של הקהילה היהודית טימישוארה.
ב30 במאי מציינים את תאריך לידתו, בשנת 1901, של המשורר יציק מאנגר, מחבר ספרות היידיש מהמחצית הראשונה של המאה ה-20. מנגר נחשב לסופר השפה היידיש החשוב והמייצג ביותר ברומניה. יום השפה והתיאטרון היידיש תורם לשימור המסורת והערכים הספציפיים של שפת היידיש, למאבק בשנאת זרים, באנטישמיות, בדעות קדומות ותפיסות שגויות, בפיתוח הזהות והמגוון התרבותי, אך גם לקידום התרומה התרבותית של החיים היהודיים מרומניה לחיי התרבות הרומניים והבינלאומיים.
ICR New York ארגנה ב-4 במאי, יחד עם רויטר קוטר תיאטר מניו יורק ובחסות הקונגרס לתרבות יהודית, מופע דוקומנטרי, שהדגיש קשר רומני-אמריקאי פחות מוכר, אך חשוב, שנוצר באמצעות תיאטרון בשפת היידיש.
הבכורה של המופע, שכותרתו העץ הירוק, ביידיש ברודווי הועלתה על הבמה לכבודו של השחקן והבמאי הרומני-אמריקאי משה יסעור, מבכירי המעריצים של תיאטרון היידיש, ניצול הפוגרום של 1941 ביאסי, צפון- מזרח רומניה. בזמנו הוא שעוטר על ידי נשיא רומניה במסדר הנאמנות הלאומי. הבכורה התקיימה במטה ה-ICR בניו יורק במנהטן. בהמשך יוצג הפרויקט בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון יידיש TES FEST, המהדורה ה-8, ברומניה.
עם מוצאו במזרח אירופה, מצא התיאטרון בשפת היידיש את ביטויו המוסדי הראשון בהעץ הירוק, חברה שנוסדה ביאסי, ב-1876, אך גם במוסדות דרמטיים אחרים שנכחו ברחבי ממלכת רומניה הישנה; לקראת סוף המאה ה-19, חלק מהשחקנים, הבמאים והמפיקים הפעילים ברומניה היגרו לארצות הברית, ותרמו באופן מסיבי ליצירת “יידיש ברודווי” המפואר בלואר איסט סייד, מבסר של שני אולמות המוזיקה. בלב מנהטן, כמו גם של תיאטרון האוונגרד האמריקאי.
המופע, ביוזמת ICR ניו יורק, מבקר מחדש את זכרה של מסורת תרבותית חשובה זו המחברת בין התרבות הרומנית לבין התרבות האמריקאית באמצעות מונטאז של סצנות, צמדים, שירים, זיכרונות, הקרנות ארכיון. המונטז נוצר ע”י משה יסעור ורעייתו, מורה לתולדות תיאטרון Beate Hein Bennett, בעזרת קבוצת אמני הבעה ביידיש, המוכרים בארצות הברית בשם הכולל רויטר קוטר תיאטר.
משה יסעור נולד ביאשי ב-1934, גדל כדובר יידיש ורומנית. את חוויות התיאטרון הראשונות שלו עבר ביאסי, כשחקן ילד בלהקת העץ הירוק, החברה שהקים איש התיאטרון הדגול אברהם גולדפדן. משה יסור שיחק גם בתיאטרון הלאומי וסיל אלכסנדרי. לאחר עלייתו לארץ, עבד בעברית בתיאטרון הממלכתי. אחר כך המשיך את לימודיו בפריז, ועבד על מחזות מאת סמואל בקט ויוגין יונסקו. ב-1971 עבר לניו יורק.
מכון התרבות הרומני בתל אביב, בשיתוף עם בית לייוויק בתל אביב ואיגוד הסופרים והעיתונאים בשפה היידיש בישראל, המשיכו את סדרת האירועים שהוקדשו לתרבות היידיש בשם “יידישקייט”. האירוע, שהוקדש לסופר ממוצא רומני אמיל קאלין, התקיים ב-16 בפברואר, בעברית וביידיש, במטה ICR תל אביב.
תוכנית האירוע, בהנחיית העיתונאית טובה קלינגר, כללה דיאלוג בין אמיל קאלין לדניאל גלאי, משורר ומנהל בית לייוויק, על יצירתו האמנותית של קאלין ותרומתו לספרות היידיש העכשווית המופקת בישראל. דניאל גלאי הציג את “אמיל קאלין – סופר וחבר בדור החדש של סופרי שפת היידיש”. הקהל נהנה גם מרגע של מוזיקת כליזמר בביצוע חי של Michael Gorodetzki בקלרינט וELI BELNIK באקורדיון
אמיל קאלין נולד ב-1980 בבוקרשט ועלה עם משפחתו לישראל כשהיה בן 4. הוא החל לכתוב פרוזה ביידיש לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה העברית. יצירותיו הראשונות פורסמו בכתב העת הספרותי “יומן ירושלים”, ביידיש. בהמשך השתתף בסדנת כתיבה שארגן המגזין הידוע ביידיש “פורווערטס”, בהנחיית העורך בוריס סנדלר. מאוחר יותר, הוא הפך לתורם קבוע בכתב העת ופירסם בכתבי עת ספרותיים ספציפיים ליידיש. מאז הקמתו ב-2017, הוא תרם מאמרים באופן קבוע לפרסום המקוון שייסד בוריס סנדלר “יידיש ברנזה” . באותה שנה יצא לאור הרומן הראשון שלו, “צללים על האספלט”. ספר נוסף, 2BUCHAREST WRITING פורסם ב2022.
מכון התרבות הרומני בתל אביב, בשיתוף עם בית לייוויק בתל אביב ואיגוד הסופרים והעיתונאים לשפת היידיש בישראל, ממשיכים את סדרת אירועי תרבות היידיש, “יידישקייט”, ומזמינים את הציבור לאירוע תרבות להצגת ספרים חתומים על ידי הסופרים הישראלים דניאל גלאי וגלעד צוקרמן.
האירוע, בעברית וביידיש, יתקיים ב-23 ביוני 2022. תוכנית האירוע כוללת השקת הספרים: “האופציה האשכנזית” מאת דניאל גלאי, ספר אוטוביוגרפי בו חוקר המחבר את תולדות משפחתו, החל משורשים רומניים שנרכשו דרך משפחת אמו, במקור מבוקובינה. הספר האחר הוא “תחייה: מבראשית ישראלית לחידוש השפה באוסטרליה ומעלה” (הוצאת אוניברסיטת אוקספורד) מאת פרופ גלעד צוקרמן, הכרך מציג מצגת מבוא בנושא בינתחומי חדש של תחייה (המעדכן את המעגל הלשוני של כמה שפות מיושנות).
מנחה האירוע הוא אריה יאס, משורר ואיש תרבות. משתתפים: פרופ גלעד צוקרמן, אקדמאי ובלשן, דניאל גלאי, משורר ומנהל בית לייוויק בתל אביב, ד”ר Batia Siebzehner, מרצה במכללת בית ברל, ד”ר תמר עילם גינדין, בלשנית.
המכון לתרבות רומניה בתל אביב, בשיתוף פעולה עם בית לייוויק בתל אביב ועמותת הסופרים והעיתונאים בשפה היידיש בישראל, המשיכו את סדרת האירועים המוקדשת לתרבות היידיש, “יידישקייט”, בדיון שהוקדש לאמן הישראלי, מעצב תפאורה המנוח. איסיו שרף, במקור מרומניה.
הדיון התקיים בעברית וביידיש ב- 7 ביולי במטה ICR תל אביב ובשידור חי בעמוד הפייסבוק של המכון.
האירוע כלל סקירה של היצירה האמנותית והמורשת התרבותית של הסצנוגרף והאמן החזותי הישראלי הידוע, וכן הצגת כמה מציוריו, רישומיו ויצירותיו הגרפיות המשמעותיות ביותר, כולל איורים לספרי שירה ביידיש ובעִברִית.
ההקדמה נערכה על ידי מרטין סלמון, מנהל ICR תל אביב. המנחה הייתה טובה קלינגר, והמשתתפים דניאל גלאי, משורר ומנהל בית לייוויק בתל אביב, רות לוין, זמרת יידיש וחוקרת עבודתו של איסיו שרף. לצד אלכסיי בלאוהאוס, גיטריסט.
איזיו (איזידור) שרף (1913, צרנוביץ, היום באוקראינה – 1995, רחובות) היה אמן חזותי, מעצב תפאורה וחבר בקבוצת התרבות של הסופר איציק מאנגר. בשנת 1939 אייר שרף את האלבום “Zeks shloflider”, בהוצאת הרש סגל, המכיל שירים חתומים על ידי לייבו לוין.
בתום מלחמת העולם השנייה עבר עם משפחתו מצרנוביץ לרומניה והתיישב ביאסי (צפון מזרח), שם עבד תקופה ארוכה כמנהל אמנותי ומעצב תפאורה בתיאטרון היהודי ביאסי. לאחר סגירת התיאטרון, הוא ממשיך בפעילותו בתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט. בתחילת שנות השבעים הוא עלה לישראל וממשיך לעבוד כמאייר ואמן חזותי.
המהדורה הרביעית של פסטיבל השפה ותיאטרון היידיש התקיימה אונליין בין 30-31 במאי. האירוע כלל הצגות תיאטרון, קונצרטים, כנסים, ריקודים וראיונות.
נשיא הפדרציה של הקהילות יהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, דיבר על שפת היידיש: «עבור היהודים מרומניה, יידיש הייתה ונותרה השפה המגדירה. בתיאטרון היהודי הממלכתי יש לנו קורסים בשפות יידיש, שם, להפתעתי הנעימה, הרוב המכריע של הנרשמים אינם חברים בקהילות היהודיות ברומניה. העובדה שאנשים שאין להם קשר מעשי, כביכול, עם החיים היהודיים, רוצים ללמוד את השפה הזו היא דבר נפלא. “
Laczikó Enikő, מזכירת המדינה במחלקה ליחסים בין-אתניים עם הממשלה הרומנית, אמרה כי התיאטרון של קהילה אתנית, דתית ולשונית משקף הן את פני אותה תרבות והן את גישתה כלפי העולם החיצון.
לרגל יום השפה ותיאטרון היידיש (30 במאי) עלינו לזכור בגאווה את העובדה שהולדת התיאטרון היידי ברומניה היא בכורה עולמית: ב -19 באוגוסט 1876 בגן הקיץ “עץ ירוק” ביאסי (צפון מזרח) הניח האמן והסופר אברם גולדפדן את יסודות התיאטרון היהודי המקצועי הראשון בעולם. אמנות התיאטרון היהודית פרחה ללא הרף עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. השפה והתיאטרון ביידיש הם הנכסים המשותפים שלנו, ותרבות הקהילה היהודית ברומניה היא המטריצה של הנכסים הללו. בואו נדאג להם, דחקה הגברת Laczikó Enikő
בין התאריכים 30-31 במאי 2021 התקיימה המהדורה הרביעית של פסטיבל השפה ותיאטרון Idi online ברשת. האירוע כלל הצגות תיאטרון, קונצרטים, כנסים, ריקודים וראיונות.
הפסטיבל אורגן על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, הקהילה היהודית של אורדיאה, גיי.סי.סי אורדיאה, גיי.סי.סי רומניה, הקהילה היהודית בבוקרשט. הפרויקט מומן על ידי משרד התרבות הרומני.
בין השותפים לקיום ולקידום האירוע היו: הקהילות היהודיות מסוצבה ויאיס; המחלקה ליחסים בין אתניים הקשורה לממשלת רומניה; התיאטרון היהודי הממלכתי; תיאטרון יידישפיל בתל אביב; מרכז היידיש הבינלאומי (WJC); מועצת מחוז סוצובה; המוזיאון הלאומי של Bucovina Suceava; תיאטרון “Matei Vişniec” מסוצבה; אוניברסיטת סוצאבה “Ștefan cel Mare”; מכון תרבות רומני בתל אביב.
המחלקה ליחסים בין-אתניים (DRI) בירכה את איגוד הקהילות היהודיות ברומניה על ארגון המהדורה השלישית של הפסטיבל המוקדש ליום השפה ותיאטרון היידיש (25-26 במאי 2020). Laczikó Enikő, מזכיר מדינה בDRI בירך את הנהגת הפדרציה על היוזמה להפוך את הפסטיבל שנערך במשך שנתיים בסוצאבה, צפון רומניה, לפלטפורמת דיאלוג מקוונת, במסגרת מגיפת קוביד -19.
זהו כבוד למחלקה לתמוך באירועים מסוג זה. באמצעותו מקדמים את תרבות הסובלנות, אך גם מדגישים את חשיבות המגוון האתני, הלשוני והדתי ברומניה. אנו מראים נכונות להיות שותף חזק לביצוע פעילויות שמטרתן לקדם גיוון, הבנה, כבוד הדדי וערכים אירופיים. שיתוף הפעולה בין המחלקה לפדרציה תורם למאבק נגד דעות קדומות, אפליה, גזענות ואנטישמיות, כתוב בהודעה ששגרה המחלקה ליחסים בין אתניים.